משום שאתם אוהבים תרחישי קצה, ומפני שהטמפרטורות סביב אוקראינה מתחילות לעלות (מה שאמרתי שיקרה כבר לפני שלושה חודשים), בואו ננסה לענות על השאלה: למה הקרמלין רוצה לפרק את אוקראינה?
ועל שאלת המשנה: למה גיאו-אסטרטגיה חשובה בעידן של נשק גרעיני?
שרשור.
לרוסיה יש בעיה אסטרטגית בסיסית: למרות שהיא מדינה גדולה מאוד, האוכלוסייה מרוכזת בשטח קטן מאוד, עם מעט מאוד חיץ גיאוגרפי בינה ובין מדינות אחרות: רוב ״רוסיה״ חיה בחלק האירופי של המדינה, שנמצא במרחק של כ-500~ מהאיחוד האירופי.
ניתן לגשת ללב הדמוגרפי של רוסיה משלושה כיוונים: דרך המדינות הבלטיות, דרך בלארוס ומעבר סמולנסק, ודרך אוקראינה, חוצים את הדנייפר ופשוט ממשיכים צפונה למוסקבה. במפה: המהלכים הפותחים של הנאצים ימ״ש במבצע ברברוסה. בצפון דרך הבלטיות, במרכז דרך מעבר סמולנסק, בדרום חציית הדנייפר.
אסטרטגית הביטחון הלאומי של רוסיה מבקשת למנוע פלישה מאסיבית ללב שלה. הרוסים איבדו את המדינות הבלטיות לנאט״ו ולאיחוד, אך הם מחזיקים בבלארוס וקלינינגרד, יכולים לנתק את המדינות הבלטיות ולמנוע כל פלישה דרך מעבר סמולנסק.
״החור״ שנשאר לרוסיה היא אוקראינה - הרוסים צריכים להבטיח שאוקראינה לא תהפוך לבסיס של נאט״ו. בכך הם גם ימנעו מנאט״ו שהעורף הדרומי שלו בטוח בכל תרחיש של פלישה לרוסיה דרך בלארוס, וגם יאפשר לכוחות רוסים לחצות את הדנייפר במהירות ולאיים על פולין, ״מרכז המסה״ של נאט״ו בכל תרחיש מלחמה.
הדרך להבטיח זאת היא לפרק את אוקראינה לגורמים. הסיבה שהרוסים תומכים בחבל הבדלני במזרח המדינה הוא לא כדי לספח אותו, אלא כדי ש*אוקראינה* תחזיר אותו כרפובליקות אוטונומיות רוסיות. במקרה הסביר הרפובליקות האלו יתקעו טריז לכל התקרבות בין קייב למערב,>
> ויעודדו מחוזות נוספים לדרוש עצמאות. במקרה המאוד טוב (לרוסיה), השילוב שלהן בחזרה יעורר מלחמת אזרחים חדשה באוקראינה בין לאומנים אוקראינים ורוסים. warontherocks.com/2019/02/implem…
יש לאוקראינה עוד כמה מחוזות דוברי רוסית שעדיין לא זכו ״לעצמאות״.
כל זה אבל מעורר שאלה לגיטימית: לרוסיה יש אלפי ראשי נפץ גרעינים. למה שהיא תפחד מפלישה מערבית אליה? הרי היא יכולה בלחיצת כפתור להשמיד את העולם - האם זו לא הרתעה מספיקה?
טוב, לא.
בשביל להבין למה, בואו נשחק עם תרחיש קיצון. בתרחיש הזה נניח שרוסיה ב-20 השנים האחרונות הייתה פודל - בלי חדירות למדינות סביבה, בלי פיתוח של נשק גרעיני, פוטין השתלט על המדינה אך נמנע מפעולות אגרסיביות החוצה.
בתרחיש הזה בלארוס היא מדינת חיץ בין האיחוד ורוסיה, המדינות הבלטיות חלק מנאט״ו ואוקראינה עומדת להיות. לרוסיה יש כוח צבאי משמעותי, אך זה מתגמד מול הכוחות שיש לנאט״ו במזרח אירופה.
התרחיש שלנו מתחיל בגל מהומות ששוטף את רוסיה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. המפגינים יוצאים במאות אלפים לרחובות, והקרמלין בתגובה... טוב, שובר להם את העצמות.
המערב דורש מפוטין להפסיק את האלימות, ומזהיר שהוא יהיה מוכן להפעיל סנקציות כלכליות ואחרות נגד מוסקבה. בתגובה, צינורות הגז של רוסיה לאירופה חווים ״תקלות״, ואירופה נותרת ללא גז טבעי.
משום שאין לחץ צבאי כלשהו על נאט״ו, הוא חופשי לתגבר את כוחותיו במזרח אירופה. אוגדות שריון מגיעות למדינות הבלטיות, הצי השישי נכנס לים השחור ומפציצי B-2 מתחילים להופיע ברדאר של הרוסים מעל הים הצפוני.
מוסקבה דורשת שנאט״ו תוריד כוננות. נאט״ו דורשת שמוסקבה תחזיר את הגז ותפסיק להכות במפגינים. הרוסים מכריזים על כוננות אסטרטגית של מערך הטילים הגרעינים שלהם ומתחילים להזרים כוחות לגבול עם נאט״ו.
זה אבל מאוחר מדי.
בגל המתקפה הראשון של נאט״ו, מפציצי B-2 מוחקים את רוב ההגנה האווירית של רוסיה ואת הסוללות הגרעיניות במזרח אירופה. כלי סייבר משבשים את התקשורת, ומפציצי B-52 כותשים את הכוחות הרוסים בגבול עם אוקראינה והמדינות הבלטיות.
מה שנאט״ו לא עושה הוא לכתוש את הכוחות במעבר סמולנסק. בעוד כוחות שריון של נאט״ו זורמים לדרום וצפון רוסיה, מרכז רוסיה, מוסקבה, נותרת בטוחה. למה? כדי שלקרמלין תהיה ברירה - להיכנע, או להתחיל שואה גרעינית.
במשך כשבועיים הרוסים מנסים להילחם, אך העליונות הקונבנציונאלית של נאט״ו מנצחת. סנט פטרסבורג נתונה תחת מצור, הדרכים לקווקז נותקו, ופוטין נאלץ להשלים עם הניצחון של נאט״ו. הוא נכנע, מתפטר ורוסיה מפסיקה להיות מעצמה משמעותית, מחולקת לאזורי השפעה בין האיחוד האירופי וסין.
עכשיו את קוראים את זה וחושבים ״בולשיט״ ובהחלט בולשיט - הרוסים עובדים בשני ווקטורים מרכזים לוודא שתרחיש כזה לא יקרה: הם מפתחים יכולות להפעיל נשק גרעיני בהיקף מצומצם, כך שאם נאט״ו תנסה להכניס קווי שריון לרוסיה הם יענו בפצצות גרעין קטנות היקף.tandfonline.com/doi/full/10.10…
הם דואגים שבכל פתיחה של סכסוך קונבנציונאלי, תהיה להם את העמדה העדיפה גיאו-אסטרטגית: הם יוכלו לנתק את המדינות הבלטיות במהירות, למנוע כל כניסה ללב הרוסי דרך בלארוס ולאיים על פולין משתי חזיתות.
בסופו של יום, לרוסיה יש יתרון אחד ברור על ארה״ב והמעצמות האירופיות (בריטניה, גרמניה, צרפת) במזרח אירופה: עבורה זה משחק של הישרדות. עבורן זה בעיקר משחק של בלימה.
זה אומר שלרוסים יש סיבולת נזק גבוהה יותר, מה שמביא אותם להיות מוכנים להסלמה מהירה יותר עם המערב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
מעט אחרי הכניעה היפנית הוציא המאייר קאטו אטסורו אוסף של קריקטורות הלועגות למלחמה ומקבלות בחום את ״המתנה השמיימית״ של דמוקרטיה מהכובש האמריקני. קאטו הוא מעניין משום שעד לפני רגע היה אחד המאיירים הארסיים של יפן הקיסרית. מה גרם לשינוי? ⛓️
אפשר לטעון שאין שינוי, וקאטו פשוט שינה נאמנות עם השינוי בזמנים. אבל באותה מידה הוא היה יכול לרדת למחתרת ולהפיץ תעמולה לאומנית נגד הכובש האמריקני. הוא היה יכול פשוט לתאר את יפן ההרוסה. הוא היה יכול להתאבל על המתים.
הוא לא עשה זאת.
השאלה היא למה.
הנה קריקטורה אחרת מאותו אוסף. גבר ואישה מאזינים לנאום הכניעה של הקיסר, ב-15 באוגוסט 1945. הכיתוב לועג לטיפשות של מאבק בפצצות אטום עם חניתות במבוק. אבל מה שנראה טיפשי ב-15 באוגוסט 1945, היה התוכנית הלאומית של יפן ב-14 באוגוסט. איך משהו שהיה נראה הגיוני הופך מטופש?
אמירה רווחת שאם אתם מתלבטים בין בית הקלפים לפולישוק, זה כנראה פולישוק.
אבל מה אם המשבר הפוליטי-חברתי שלנו הוא באמת מבית הקלפים? והדרך היחידה לפתור אותו מתחילה בהבנת הבעיה של בית הקלפים?
שרשור פוליטי-פילוסופי. ⛓️
אנחנו הולכים להתמקד בפרק הראשון בעונה הראשונה, הפרק שבעצם מניע את כל הסדרה לחיים. נכון שבית הקלפים היא יצירה בדיונית, האנשים והאירועים בה מעולם לא קרו, אך היא מבוססת על אירועים ודמויות אמיתיים בתולדות ארה״ב ועל הניסיון האישי של יוצר הסדרה. npr.org/2015/04/14/399…
לא לחינם קלינטון טען שבית הקלפים היא ייצוג נאמן של מה שמתחולל בקונגרס. עבורנו קל יותר לדון ברעיונות דרך סיפורים מאשר דרך אירועים אמיתיים. אנחנו לא מחפשים להוכיח את הרעיון דרך הסיפור, אלא להסביר אותו. זה תמיד היה תפקידם של מיתוסים - להמחיש ולהעביר ידע. csmonitor.com/The-Culture/Cu…
נקודה בנוגע ל״הרס רעיונות״:
רבים מצביעים על לקיחת השטחים מגרמניה הנאצית בסוף מלחמת העולם השנייה כנימוק ללקיחת שטחים מהפלסטינים כ״עונש אפקטיבי״ על הפלישה לעוטף. אני חושב שאנשים לא מעריכים את המטרה מאחורי לקיחת השטחים במקרה הגרמני: עיצוב מחדש של הזהות הגרמנית.
שרשור.
הנה השטחים שנלקחו מגרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה (צהוב כהה) ובסוף מלחמת העולם השנייה (צהוב בהיר). נתמקד ברשותכם בשטחים במזרח שנלקחו בסוף מלחמת העולם השנייה: למה דווקא השטחים הללו?
יש כמה סיבות, אחת מהן נוגעת לעיצוב מחדש של גרמניה: השטחים הללו היו בסיס העוצמה של אצולת הקרקעות הפרוסית, היונקרים, שזוהו כמקור לאנטי-ליברליות, אנטי-מערביות ומיליטריזם בגרמניה. סיפוח השטחים בבת אחת חיסל את אחת הקבוצות הכי חזקות בפוליטיקה הגרמנית, ודחפה את גרמניה לכיוון מערבי.
נקודה שאני רוצה לחדד בעקבות השרשור על טרנס-לאומיות: מוסדות בינלאומיים אינם מנוגדים למערכת עולמית המבוססת על ריבונות מדינתית. הם הופכים כאלה כשהם צוברים כוח שלא ניתן להם בהסכמת המדינות החברות. דוגמה קצרה תבהיר זאת.
ארגון הסחר העולמי (WTO) הוקם ב-1995. הצטרפות לארגון מותנת ביישום הדרישות שלו בתחום הסחר, וחברות הארגון מעצבות יחד את החוקים של מערכת הסחר הבינלאומית באמצעות משא ומתן. הארגון גם כולל מנגנון יישוב סכסוכים, אליו המדינות החברות צריכות לפנות.
ארגון הסחר העולמי בתחילתו שיקף מערכת עולמית בה הריבונות המדינתית היא הסמכות העליונה. המדינות הן שקובעות את החוקים והארגון אמור לפעול רק על-פי החוקים שקבעו המדינות החברות. מכאן שהסמכות שלו נובעת אך ורק מהסכמת המדינות הריבוניות.
למי שמרגיש שישראל עומדת בפני צונאמי מדיני, כדאי להכיר את המחנה הטרנס-לאומי שאחראי לחלק ניכר מהלחץ. שרשור מדיני-רעיוני ⛓️.
בספרו ״ריבונות או כניעה״ ד״ר ג׳ון פונטה מנתח את המערכת העולמית ככזו הנעה מבין-לאומיות (internationalism) לטרנס-לאומיות (transnationalism). מערכת בין-לאומית היא מערכת בה מדינות ריבוניות משתפות פעולה בהתאם לאמנות וחוקים שהסכימו להן מראש.
הסמכות הריבונית הגבוהה ביותר במערכת היא המדינה, שפועלת בראש ובראשונה לשמור ולאכוף את ריבונותה.
נדמיין שמחר בבוקר כל יכולות ייצור השבבים של טאיוואן עוברות לארה״ב. התרומה של טאיוואן לתעשיית השבבים *מתאפסת*. האם עדיין האי חשוב אסטרטגית לארה״ב? כמובן. בגלל המיקום שלו. שרשור גיאו-אסטרטגי. ⛓️
כדי להבין את החשיבות של טאיוואן צריך להקדים ולהפריך מיתוס גיאופוליטי נפוץ, בנוגע לחסינות האמריקנית בין שני אוקיינוסים. לפי המיתוס ארה״ב צמחה כאומה מבודדת מן העולם, חיה בבטחה הודות לאוקיינוסים המפרידים אותה מאירו-אסיה. בזמן שאין מכחיש שהאוקיינוסים מקשים על פלישה לצפון אמריקה, >
>האמריקנים לא חיו בבטחה.
הביטחון האמריקני היום הוא תוצאה של תהליך היסטורי בו ארה״ב מצד אחד התעצמה ימית, בעוד האיום הימי הכי גדול עליה דעך - האימפריה הבריטית. עבור האמריקנים של המאה ה-19 פלישה מבריטניה בהחלט הייתה איום ממשי, והרפובליקה הצעירה סערה בדיונים כיצד להתמודד עם האיום.