שרשור: המבנה הלא קונבנציונלי של להבי המסוק שנאסא שלחה למאדים
כדי להבין היטב את השרשור הזה רצוי ידע מוקדם
באירו/הידרודינמיקה, או מוכנות להתאמץ וללמוד. אני אפרסם בהמשך שרשור נוסף שמתאים יותר לקהל הרחב בנושא עתיד התעופה במאדים.
עוקבים עם ידע - אני אשמח אם תוסיפו ותעשירו את השרשור
הלחץ הברומטרי בנק' בה נמצאת ה Ingenuity במאדים הוא בערך 7 מיליבר (משתנה על פי מזג אוויר). בערך 0.7% מהלחץ על פני כדה"א
כח הגרביטציה שם הוא ~38% מזה מבכדה"א. ולכן יש שמשווים את הטיסה שם לטיסה בגובה של 27km-30km מפני כדה"א - גובה שבו הלחץ הברומטרי הוא בערך 18 מיליבר (תלוי מז"א).
לחץ אוויר נמוך מתחת ללהב יוצר כח עילוי חלש שמקשה על המראה
אבל הוא גם גורם לבעיה נוספת: זרימת אוויר דליל כל כך סביב הלהב היא בעלת מס' ריינולדס נמוך. כלומר, זרימת האוויר היא למינרית, גם מעל ללהב. זרם האוויר מעל הלהב לא מתנתק מהלהב, או מתנתק באיחור -וגם זה פוגע בעילוי ומגדיל את הגרר
היכולת להגדיל את כח העילוי על ידי סיבוב הרוטור במהירות גדולה יותר היא מוגבלת על ידי מהירות הקול באוויר - כי כאשר קצות הרוטור מגיעות למהירויות תת-קוליות (subsonic), אז נוצרות מערבולות שפוגעות בעילוי וגם מגדילות את הגרר (Compressibility effects).
דרך אגב, טמפ' אוויר נמוכה גורמת למהירות קול נמוכה יותר. למשל, בטמפ' של 90°C מתחת לאפס מהירות הקול היא קטנה ב 20% ממהירות הקול ב 20°C, וגם את זה לוקחים בחשבון כשמתכננים מסוק לטיסה במאדים.
איך מתמודדים עם הבעיות האלה? 1. מקבלים את העובדה שכח העילוי יהיה קטן, ומתכננים מסוק בעל משקל קטן מאוד בהתאם 2. משתמשים בצורת מעטפת לא קונבנציונלית שיותר מתאימה לזרימת אוויר עם מס' ריינולדס נמוך 3. רוטור קואקסיאלי שיוצר
Hover Out of Ground Effect
חזק יותר ולכן מתאים יותר למאדים
כדי להגיע למשקל נמוך במיוחד של המסוק, נאסא הקטינה מאוד גם את משקל הרוטורים עצמם, שבנויים מקרום דק של סיבי פחם על גבי קצף מוקשה.
אורך רוטור של ה Ingenuity הוא 1.2מ', אבל משקל זוג להבים הוא רק 112גרם ! להשוואה - שלדת אופני כביש מסיבי פחם נחשבת לקלה מאוד אם היא שוקלת 800 גרם.
אלא שרוטורים כל כך קלים הם גם פחות קשיחים (stifness) - ולכן יותר מועדים ל blade flapping ולסוגי עיוות אחרים של הרוטור, בפרט כשהרוטורים מתוכננים להסתובב במהירות שקרובה למהירות הקול בקצותיהם.
תוסיפו על כל זה את העובדה שכמו בכל מסוק, גם ב Ingenuity חלוקת המסה על פני הרוטור וצורתו צריכה להיות מעוצבת בצורה שתמנע תהודה עצמית של הרוטורים במצבים שונים ועל פני טווח מהירויות גדול של הרוטורים
(מהירות שונה => כח צנטריפוגלי שונה, וגם זה משפיע).
הניסיון לאזן בין כל השיקולים שהזכרתי למעלה הביא לעיצוב להב עם:
א. פרופיל רחב מאוד במרכזו. עם leading edge מכופף שאמור לתרום להפרדה של זרם האוויר מעל הלהב בשלב מוקדם יחסית.
שימו לב ליחס יוצא הדופן בין הרוחב הגדול של הלהב במרכזו לאורך הקצר שלו.
ב. עם עיצוב צורה קשיחה במטרה למנוע עיוותים / פיתול של הלהב במהלך הטיסה
ג. עם קצה (tip) רוטור צר יותר ובעל פרופיל קונבנציונלי יותר. לדעתי גם כי מהירות הסיבוב הגדולה של הרוטור - משמעה טווח גדול של מס' ריינולדס לאורך הרוטור (קטנים במרכז, גדולים יותר קרוב לקצה). וגם מהשיקולים האחרים
היכולת לדמות על פני כדה"א את הגרביטציה של מאדים היא מוגבלת מאוד. והיכולת לתכנן רוטור אופטימלי למאדים שלוקח בחשבון את כל הגורמים שהזכרתי בשרשור, בלי ניסוי שמדמה במדויק את תנאי מאדים היא מוגבלת.
על אחת כמה וכמה כשמדובר ברוטור בעל עיצוב חדשני שבנוי מחומרים לא רגילים.
הרוטור של Ingenuity רחוק מלהיות אופטימלי עבור מאדים.
הכוונה היא לאסוף נתונים מטיסות הניסוי במאדים, ואז על סמך הנתונים החדשים לבצע עוד סימולציות נאוויה-סטוקס כדי לתכנן טוב יותר את המסוק הבא שישלח.
בלי טיסות הניסוי של ה Ingenuity, לא יהיה אפשר לתכנן טוב את המסוק הבא.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
עכשיו הוא החודש החם ביותר על פני כדה"א באלפי השנים האחרונות.
ארועים חריגים קורים ברגע זה סביב העולם.
בשרשור הזה אנסה לתת תמונת מצב רחבה, להסביר מה קורה ולמה, וגם אציג ארועים חריגים ממקומות שונים בעולם.
התמונה הנהדרת למטה היא צילום לווין מחודש יוני. צירפתי הסברים על גביה.
רואים בה בבת אחת:
- 2 סופות טרופיות צמודות, ברט וסינדי, ארוע חסר תקדים ליוני
- עשן משריפות יער חריגות בקנדה
- גלי חום חריגים בדר'-מע' ארה"ב וצפ' אפריקה
- והרבה גשם טרופי בפלורידה והקריביים
הכל קורה בבת אחת
ככה נראתה מפת אזהרות מזג האוויר בארה"ב ביוני:
חלק גדול מארה"ב היה תחת אזהרות - או של חום חריג, או עשן משריפות, או סופות טורנדו.
החודש הקרוב יהיה החודש החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ
השבוע בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות, נפרץ החסם העליון של 17°C בממוצע על פני כל כדה"א. כ 0.8°C מעל סוף המאה ה 20
בחצי הכדור הצפוני (קיץ) צפוים להשבר החודש שיאי טמפ' של כל הזמנים באזורים שונים
מהו החודש החם בשנה?
תשובה:
ביבשה, רק שכבה עליונה דקה מתחממת. בעומק של 0.5מ' קריר, גם בקיץ. וגם יש פחות אידוי מים ביבשה (יחסית לים).
לכן היבשה מתחממת מהר יותר כשהיא חשופה לשמש, וגם מתקררת מהר יותר כשאין שמש (קיבול חום נמוך).
(המשך תשובה) >>
בהמיספרה הצפונית, אנרגיית השמש הנכנסת היא הגדולה ביותר ב 21 ביוני, היום הארוך ביותר.
הים מתחמם לאט, ולכן בסה"כ, סוף יולי היא התקופה החמה ביותר בהמיספרה הצפונית.
הרוב המוחלט של היבשה שמתחממת מאוד בקיץ נמצא בהמיספרה הצפונית, ולכן בסוף יולי ותחילת אוגוסט פני כדה"א הם החמים ביותר.
שרשור #אקלים 2: האלבדו של הקרקע ואפקט החממה (או פיזיקאים מבשלים)
#פידתכנון ו #ארכיטקטורה מכירים את הנושא הזה טוב ממני, ואני אשאיר להם את ההסברים על בניינים ירוקים ותכנון עירוני חכם.
אני אתמקד בלהסביר את החלק של הפיזיקה של האטמוספירה.
האלבדו של הקרקע הוא שעור קרינת השמש הישירה ביום בהיר שהקרקע מחזירה ולא בולעת. למשל, לאספלט טרי יש אלבדו של בערך 0.04 - הוא בולע 96% מהקרינה ומחזיר רק 4%, רעפים אדומים ~ 0.2 - בולעים 80% מהקרינה ומחזירים רק 20%, משטח שכוסה בשכבה עבה של צבע אקרילי לבן ~0.8, ושלג טרי ~0.9
כ 80% מאנרגיית הקרינה שמגיעה מהשמש אל כדה"א עוברת דרך כל האטמוספירה בלי להבלע או להתפזר בדרך, ופוגעת בקרקע. אלא שמתוך אותם 80%, רק 50%~ נבלעים בקרקע, ו 30%~ זו קרינת אור נראה בעיקר שמוחזרת מהקרקע, ואם אין עננות או ערפיח/סופת אבק, היא עוברת שוב את כל האטמוספירה ויוצאת בחזרה לחלל !
פיזיקה (תרמודינמיקה) של מזג אוויר: למה קר יותר במקומות גבוהים?
כולל חישוב מפל הטמפרטורה האדיאבטי והסבר על אי יציבות ודיאגרמת Skew-T
השרשור הזה עוסק באחת התופעות שהן הבסיס למטאורולוגיה כולה, ואני מקווה שאחרי הקריאה תהיו קרובים יותר להבנה של איך פועל מזג האוויר, והאקלים.
אל תירתעו, תמשיכו לקרוא גם אם אתם לא מבינים הכל.
עשיתי מאמץ להסביר במילים פשוטות כדי שגם מי שאין לו רקע, יוכל לדלות תובנות
עבור מי שלמד מדעי הטבע/הנדסה ולמרות זאת מתקשה להבין את המשוואות, או מבין אבל רוצה להרחיב את הידע שלו – יש פירוט בקישורים המצורפים:
נסתכל קודם על לחץ האוויר:
על כל שכבת אוויר דקה, פועל לחץ של השכבה שמתחתיה, ושל השכבה שמעליה.
ובנוסף, על השכבה פועל כח הגרביטציה.
כדי שהשכבה האמצעית תשאר במקומה, הלחץ שמופעל ע"י השכבה שמתחתיה חייב להיות גדול מלחץ השכבה שמעליה, וההפרש הוא משקל השכבה האמצעית. מאזן כוחות פשוט.
השרשור הזה בנוי כתיקייה מסודרת שבתוכה תמצאו את הסיפורים והשרשורים היותר פופולריים ומעניינים שכתבתי בטוויטר, וגם דוגמות לניתוח נתונים, תחזיות והצגות גרפיות שפרסמתי.
תוכן עניינים ראשי:
א. קורונה
ב. אקלים ומזג אוויר
ג. סיפורים פופולריים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים ועוד
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה,בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר אנליזות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
ב. מזג אוויר ואקלים. בשרשור הזה תמצאו הסברים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים שמשכתי מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מתופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
בונוס בסוף: שרשור שהפך לפופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית