שרשור חדשות #אקלים

עכשיו הוא החודש החם ביותר על פני כדה"א באלפי השנים האחרונות.
ארועים חריגים קורים ברגע זה סביב העולם.

בשרשור הזה אנסה לתת תמונת מצב רחבה, להסביר מה קורה ולמה, וגם אציג ארועים חריגים ממקומות שונים בעולם. התמונה הנהדרת למטה היא צילום לווין מחודש יוני. צירפתי הסברים על גביה.

רואים בה בבת אחת:
- 2 סופות טרופיות צמודות, ברט וסינדי, ארוע חסר תקדים ליוני
- עשן משריפות יער חריגות בקנדה
- גלי חום חריגים בדר'-מע' ארה"ב וצפ' אפריקה
- והרבה גשם טרופי בפלורידה והקריביים

הכל קורה בבת אחת

שרשור חדשות #אקלים

החודש הקרוב יהיה החודש החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ

השבוע בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות, נפרץ החסם העליון של 17°C בממוצע על פני כל כדה"א. כ 0.8°C מעל סוף המאה ה 20

בחצי הכדור הצפוני (קיץ) צפוים להשבר החודש שיאי טמפ' של כל הזמנים באזורים שונים מהו החודש החם בשנה?

תשובה:
ביבשה, רק שכבה עליונה דקה מתחממת. בעומק של 0.5מ' קריר, גם בקיץ. וגם יש פחות אידוי מים ביבשה (יחסית לים).
לכן היבשה מתחממת מהר יותר כשהיא חשופה לשמש, וגם מתקררת מהר יותר כשאין שמש (קיבול חום נמוך).

(המשך תשובה) >>

שרשור #אקלים 2: האלבדו של הקרקע ואפקט החממה (או פיזיקאים מבשלים)

#פידתכנון ו #ארכיטקטורה מכירים את הנושא הזה טוב ממני, ואני אשאיר להם את ההסברים על בניינים ירוקים ותכנון עירוני חכם.
אני אתמקד בלהסביר את החלק של הפיזיקה של האטמוספירה. האלבדו של הקרקע הוא שעור קרינת השמש הישירה ביום בהיר שהקרקע מחזירה ולא בולעת. למשל, לאספלט טרי יש אלבדו של בערך 0.04 - הוא בולע 96% מהקרינה ומחזיר רק 4%, רעפים אדומים ~ 0.2 - בולעים 80% מהקרינה ומחזירים רק 20%, משטח שכוסה בשכבה עבה של צבע אקרילי לבן ~0.8, ושלג טרי ~0.9

פיזיקה (תרמודינמיקה) של מזג אוויר: למה קר יותר במקומות גבוהים?
כולל חישוב מפל הטמפרטורה האדיאבטי והסבר על אי יציבות ודיאגרמת Skew-T
השרשור הזה עוסק באחת התופעות שהן הבסיס למטאורולוגיה כולה, ואני מקווה שאחרי הקריאה תהיו קרובים יותר להבנה של איך פועל מזג האוויר, והאקלים. אל תירתעו, תמשיכו לקרוא גם אם אתם לא מבינים הכל.
עשיתי מאמץ להסביר במילים פשוטות כדי שגם מי שאין לו רקע, יוכל לדלות תובנות

עבור מי שלמד מדעי הטבע/הנדסה ולמרות זאת מתקשה להבין את המשוואות, או מבין אבל רוצה להרחיב את הידע שלו – יש פירוט בקישורים המצורפים:

https://twitter.com/EZ900/status/1453967988055371776

השרשור הזה בנוי כתיקייה מסודרת שבתוכה תמצאו את הסיפורים והשרשורים היותר פופולריים ומעניינים שכתבתי בטוויטר, וגם דוגמות לניתוח נתונים, תחזיות והצגות גרפיות שפרסמתי.
תוכן עניינים ראשי:
א. קורונה
ב. אקלים ומזג אוויר
ג. סיפורים פופולריים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים ועוד א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה,בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר אנליזות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי

https://twitter.com/EZ900/status/1442515199550914562

ג. אוסף של שרשורים שהפכו לפופולריים, מעניינים ומושקעים שכתבתי בנושאים שונים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים, וההתחממות הגלובלית ג1. דרמה, טקטיקות של מרוצי אופניים, זווית ישראלית, וסוף מפתיע - השרשור הזה זכה למעל ל 80,000 צפיות

https://twitter.com/EZ900/status/1419304264980180992

א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה, בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר - דו"חות מצב, אנליזות ותובנות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי א1. תמותה עודפת. כדי לפתח מע' לחישוב והצגה של תמותה עודפת קראתי מאמרים על מודלים דמוגרפיים, איפיינתי את המגמות הדמוגרפיות בקב' אוכלוסיה שונות ישראל, השתמשתי בסטטיסטיקה מתקדמת, ובניתי מס' הצגות שמאפשרות לנתח את המצב ולהציג אותו בצורה קלה להבנה

https://twitter.com/EZ900/status/1353742584754139140

א6. היה לי לא קל לבחור איזה אנליזות ותובנות לכלול בתיקיית השרשורים הזו, ואיזה להשמיט. פה תמצאו אוסף של כמה אנליזות קטנות שבחרתי לכלול ביחד תחת שרשור אחד. פה חישבתי את הסיכוי שבכיתה של הילד שלכם יהיה נשא קורונה כבר בשבועיים הראשון של ספטמבר.

https://twitter.com/EZ900/status/1430209282176397313

ב. מזג אוויר ואקלים.
בשרשור הזה תמצאו הסברים מלמדים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מהסברים על תופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
עם בונוס בסוף: שרשור שהפך לויראלי/פופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית. ב1. מה שהתחיל בעיבוד נתונים של תחנות מדידה מטאורולוגיות, וחישוב סטטיסטיקות של הנתונים האלה - הפך לשרשור/סיפור על הבריזה היבשתית שמקררת את לילות הסתיו במישור החוף.

https://twitter.com/EZ900/status/1441072735866732544

ב3. בשרשור הזה איגדתי אוסף של דיווחים תחזיות. תיבלתי בהסברים שיתאימו לקהלים שונים - יעוררו סקרנות וילמדו את הקהל הרחב, ויוסיפו פירוט על המצב לחובבי המטאורולוגיה הידענים. השרשורים מסודרים על פי התאריך בשנה, וכל שנה מחדש, בעונה המתאימה, הם הופכים לרלבנטיים ואפשר לקרוא אותם שוב. מתי מתחיל הסתיו?

https://twitter.com/EZ900/status/1307667237550129153

הורים לילדים,
לקראת פתיחת שנה"ל, וכדי לעזור לכם לקבל החלטות על בסיס נתונים, חישבתי הערכה של הסיכוי שבכיתה של הילד שלכם יהיה ילד אחר שנושא את נגיף הקורונה במהלך השבוע הראשון ללימודים
בנוסף, שוחחתי עם מומחים (פסיכולוגים, מומחי חינוך, רופאים), ואני אשלב את ההמלצות שלהם בשרשור הזה נתחיל בהצגת הנתונים היבשים:

בשבוע שהסתיים ב 14 באוגוסט, אומתו לקורונה יותר מ 8000 ילדים בגילאי 3-17. זה מספר גדול יותר מאשר בזמן שיא התחלואה של החורף הקודם !
בקרב ילדים בגיל תיכון - עוד לא הגענו לשיא של החורף שעבר.
אבל בקרב ילדים קטנים יותר - המצב הוא חמור יותר מאשר בחורף.

שרשור: נקודות מפנה/אל חזור במע' האקלים העולמי

אולי שמעתם על חששות שתהליך ההתחממות הגלובלית יגיע לנק' אל חזור והאנושות תושמד. אלא שהמציאות מורכבת בהרבה. קיימות הרבה נק' מפנה, והן גם לא בדיוק נק' או גבולות ברורים, אלא תחומים שככל שנכנס יותר לתוכם, כך יהיה קשה יותר לצאת מהם, ואין לנו דרך לדעת איפה בדיוק נמצא הגבול שמעבר לו השינויים יהיו בלתי הפיכים.
אני אנסה להסביר את הנושא המורכב הזה בצורה פשוטה. גם אם נדמה לכם שאתם מבינים רק חלקית את מה שאתם קוראים בשרשור, אל תבהלו, תמשיכו לקרוא, ועד סוף השרשור הדברים יתחברו ותהיה לכם הבנה טובה יותר של מה באמת קורה

מרוץ האופניים (נשים) בטוקיו היה לא רגיל. הנה סיפור הדרמה שקרתה בו (יש גם זווית ישראלית)

המנצחת במירוץ היא רוכבת מקבוצה בדרג של חובבים, ד"ר למתמטיקה אנה קיזנהופר. כשאנה לא רוכבת, היא חוקרת משוואות דיפרנציאליות חלקיות, ומלמדת אנליזה וקטורית והתמרות אינטגרליות
איך קרה שחובבת ניצחה? בשלב מוקדם של המרוץ קבוצת בריחה שכללה 4 רוכבות חובבות, ורוכבת אחת מדרג ה World Tour המקצועני - הישראלית עומר שפירא, ברחו מהפלוטון.
זו קבוצת בריחה חלשה שלא נחשבה כמסכנת את המועמדות העיקריות למדליה, ולכן הקבוצות הדומיננטיות במירוץ (בעיקר ההולנדיות) נתנו לקבוצת הבריחה לפתוח פער.

שרשור: טכנולוגיות תעופה במאדים - אתגרים ופתרונות הנדסיים.

ניסויי הטיסה המוצלחים של ה Ingenuity מסמלים תחילת תקופה של קפיצה טכנולוגית שתאיץ את האקספלורציה של מאדים וגם תתרום לפיתוח טכנולוגיות תעופה לשימוש בכדה"א.

השרשור מיועד לקהל הרחב (השתדלתי להמעיט במונחים שדורשים ידע מוקדם). במאדים לא קיימים עדיין מסלולי המראה, ולכן צריך להמריא שם בהמראה אנכית. וגם אין (כמעט) חמצן באטמוספירה, ולכן אי אפשר להפעיל שם מנועים "נושמים" כמו מנועי סילון.
וממילא לשלוח מכדה"א אל מאדים דלק למנועי בעירה או לרקטות - זה לא יעיל ויאפשר רק כמות קטנה של טיסות.

שרשור: המבנה הלא קונבנציונלי של להבי המסוק שנאסא שלחה למאדים

כדי להבין היטב את השרשור הזה רצוי ידע מוקדם
באירו/הידרודינמיקה, או מוכנות להתאמץ וללמוד. אני אפרסם בהמשך שרשור נוסף שמתאים יותר לקהל הרחב בנושא עתיד התעופה במאדים.

עוקבים עם ידע - אני אשמח אם תוסיפו ותעשירו את השרשור הלחץ הברומטרי בנק' בה נמצאת ה Ingenuity במאדים הוא בערך 7 מיליבר (משתנה על פי מזג אוויר). בערך 0.7% מהלחץ על פני כדה"א

כח הגרביטציה שם הוא ~38% מזה מבכדה"א. ולכן יש שמשווים את הטיסה שם לטיסה בגובה של 27km-30km מפני כדה"א - גובה שבו הלחץ הברומטרי הוא בערך 18 מיליבר (תלוי מז"א).

פיזיקה של אופניים: 🚴

שעור ראשון: מה מונע מהאופניים ליפול?

אם השרשור הניסיוני הזה יזכה לחשיפה (הרבה פיברוטים/ריטווטים שלכם), אז אני אפרסם שרשורים נוספים בנושאי פיזיקה של אופניים, ואיך היא יכולה לעזור לכם ליוממות או למטרות ספורטיביות, מודלים פיזיקליים שרוכבים משתמשים בהם ועוד ידעתם שאופניים הן מכונה שיודעת לאזן את עצמה ולא ליפול, גם כשאין עליהם רוכב שמכוון אותם 😲😲 ?

הנה סרטון דוגמה של פרופ' Arend Schwab - פיזיקאי הולנדי שתחום המחקר שלו הוא פיזיקה של אופניים... כן, הם רציניים בקשר לאופניים שלהם בהולנד... 😄

ניתוח התמותה שאני מפרסם עכשיו מתאר את מה שקרה לאחר הסגר של חגי תשרי ועד לאמצע דצמבר

הדיוק של כל הגרפים והחישובים בשרשור הוא קרוב לדיוק התיאורטי המקסימלי שאפשר להגיע אליו מהנתונים הקיימים

בנובמבר התמותה העודפת הייתה רגילה לעונה, כיוון שהריחוק החברתי הקטין גם התמותה ממחלות אחרות הגרף הבא מראה את התמותה הכללית ללא קיזוז עונתיות.

אמנם התמותה מקורונה הלכה וגדלה החל מאמצע נובמבר, אבל התמותה העונתית ממחלות אחרות הייתה קטנה מהרגיל, ולכן בסה"כ התמותה הייתה רגילה לעונה.

פרסום בלעדי שלי:
טעויות של הלמ"ס גרמו ל"העלמת" יותר מ 200 נפטרים מדו"ח התמותה העודפת שפרסמה הלמ"ס

אני יודע שאלו האשמות חמורות. ולכן, שיחזרתי צעד אחר צעד את החישובים שהלמ"ס ביצעה על מנת להוכיח את הטעויות.

בשרשור הזה אסביר מה היו הטעויות ואיך "נעלמו" 200 נפטרים מהחישובים ראשית, כשהלמ"ס טענה לתמותה עודפת של 300 נפטרים, היא עשתה זאת על סמך חישוב התמותה ב 3 שבועות בלבד (השבועות שבתוך המלבנים).
מגוחך, כי ברור שהם פספסו חלקים מהגל הראשון ואת כל תחילת הגל השני בשיטה הזו.
וגם השגיאה האקראית של תוצאת חישוב כזו היא עצומה והופכת את המידע לחסר ערך.

מפות תחלואה בחלוקה לשכונות:

יש הרבה אנשים שרוצים לדעת מה המצב בשכונות באזור המגורים שלהם, אבל לא יודעים איך למצוא מפות תחלואה כאלה. רטווטו ועזרו למפות להגיע לכמה שיותר אנשים שמחפשים אותן.

מפת ת"א בהגדלה: (ופירוט בציוץ הבא)
pbs.twimg.com/media/Eg_0fajX… ת"א: האזורים האדומים הם בעיקר בדרום: יפו, תל כביר, ניר אביב. התפרצות חמורה בבבלי
יד אליהו משתפרת בעקביות כבר כמה שבועות.

ר"ג: אזורים אדומים: רמת עמידר, רמת שקמה. והתפרצות חדשה בתל בנימין. מרכז העיר ורמת יצחק הפכו לכתומים.

גבעתיים: החמרה באזור כורזין

בני ברק: המגיפה חזרה להחמיר