Share this page!

Enter URL or ID to Unroll

You can paste full URL like: https://x.com/threadreaderapp/status/1644127596119195649
or just the ID like: 1644127596119195649

How to get URL link on X (Twitter) App

  1. On the Twitter thread, click on or icon on the bottom
  2. Click again on or Share Via icon
  3. Click on Copy Link to Tweet
  4. Paste it above and click "Unroll Thread"!
  5. More info at Twitter Help
Doron Shabti Profile picture
@doron_shabti
May 16, 2021 • 19 tweets • 7 min read • Read on X
Scrolly
בוקרט כפרות. סליחה על הקלישאה אבל לא דמיינתי שתהיו כל כל מהממות ושתעזרו לי לגייס (נכון לעכשיו) מעל ל15 אלף שקל! יש כמה שעות של שקט אז נראה לי שווה להתחיל במבצע החלוקה. מוזמנות להתעדכן כאן בלייב תחת ההאשטג #בקש_שלום_ורדפהו
תזכורת: אני בקשר עם מחלקת הרווחה וגורמים נוספים ברשות ומקבל המון פניות על משפחות שנפגעו בסבב וא.נשים שזקוקים לעזרה באופן כללי. פתחתי פייבוקס. כל עוד יש כסף בקופה אני קונה ומחלק #בקש_שלום_ורדפהו
payboxapp.page.link/5BGVH8UN9scttV…
כללים:
א. אין סינונים ומבחנים. מי שפונה אליי (דרך גורם מתווך או ישירות) מקבל
ב. קונה רק מעסקים מקומיים, לא מרשתות גדולות (אלא אם כן אין ברירה)
ג. לא מבקש תרומה מבעלי עסקים (שנפגעו גם הם חזק מהסבב וזקוקים לפרנסה)
ד. בלנ"ד מעלה לכאן קבלות עם עדכון בלייב כמה כסף נשאר
שלב 1: הולך למכולת הקרובה בשביל לקנות במרוכז כמות גדולה של מוצרים שהופיעו בכל הדרישות שעלו עד עכשיו (חלב ביצין גבינות עוף וכו).
שלב 2: עושה קניית ירקות ופירות מרוכזת אצל הירקן
שלב 3: קניית לחמים ולחמניות במאפיה
את הכל ארכז כאן ואז אתחיל לחלק #בקש_שלום_ורדפהו
תחנה ראשונה: מכולת פרץ #בקש_שלום_ורדפהו
נגלה ראשונה יצאנו #בקש_שלום_ורדפהו
נפלה לי הקבלה אבל עלה 2600
התחנה הבאה: מושיקו הירקן. בינתיים חמותי היקרה הולכת למאפיית חורי להביא מיני פחמימות ומתנדבותין מקסימים הגיעו לביתנו להתחיל לסדר ארגזים #בקש_שלום_ורדפהו
#בקש_שלום_ורדפהו
מכולת מספר 2 ברשימת העסקים המקומיים - מכולת גבריאל #בקש_שלום_ורדפהו
תקשיבו שלרוקו מכולת זו חוויה מספקת #בקש_שלום_ורדפהו
#בקש_שלום_ורדפהו
בזכותן! #בקש_שלום_ורדפהו
משלוח אחרון להיום - עבור אם חד הורית שאיבדה את ביתה בעקבות נפילת קסאם #בקש_שלום_ורדפהו
סיכום אירועי היום ומה קורה בהמשך:
במילה אחת - יחלאולאו. אתמול בלילה פתחתי פייבוקס במחשבה שאאסוף קצת כסף בשביל לסגור למשפחה שאיבדה את הבית מקסאם את החג. 16 שעות אחר כך אנחנו אחרי 15,500 ש"ח שהושקעו בבתי עסק מקומיים (3 מכולות, ירקן ומאפייה) ואיתם הרכבנו חבילות מזון ל40 משפחות של
א.נשים מכל הסוגים והגוונים שביקשו עזרה. בלי שאלות ובלי מבחנים. אבל הסיפור הגדול של היום הוא האנשים. אני אפילו לא יודע לספור כמה לקחו חלק בכאוס המרגש והמדהים שקרה כאן ביממה האחרונה, אבל מדובר בעשרות אם לא מאות. א.נשים שתרמו כסף, א.נשים שבאו להרכיב חבילות, לפרוק, לסחוב, לשנע,
עובדות סוציאליות שתמכו בנו ועזרו לאתר משפחות ולתוןך. הרשימה היא אינסופית ולבושתי אני לא יודע את השם של כמעט כולם. אבל בסוף כל זה קרה רק בזכות א.נשים מכל הסוגים - תושבותים, תלמידי ישיבת שדרות, חברי הקיבוץ העירוני, פרוספר המוכר במכולת ומי לא בעצם. אני מסיים את היום עם תקווה.
מיותר לציין, אני מקווה, שכל האנשים האלו התגייסו לעשייה שמתרחשת תחת אש כשהעיר מופצצת כל היום.
אז מה קורה הלאה?
1. נשאר בקופה כ5600 שקל. המבצע כידוע לא נגמר ולכן אמשיך לתמוך עם הכסף הזה (וכל כסף אחר שיתווסף) במי שיפנו אליי. כמובן שאני בקשר עם גורמי הרווחה ועוד גורמים מהרשות
2. לאחר תום המבצע, כל סכום שיישאר ייתרם עבור הבית החם שיש בשכונה שלנו
payboxapp.page.link/5BGVH8UN9scttV…

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
　

Keep Current with Doron Shabti

Doron Shabti Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @doron_shabti

Doron Shabti Profile picture
Jun 26
אני הולך לדלפ פה שורת דלפים מדולפים, ואז לנסות לנמק:
1. בכללי, ממש לא מדובר בעונש קל.
2. אין שום תועלת ציבורית בהחמרתו. להפך, הבעיה פה היא שהעונש חמור מידי.
3. ספציפית במקרה הנ"ל היו לבית המשפט סיבות לא רעות בכלל להקל בעונשו וקשה לטעון אחרת.
התעצבנתם? יופי. עכשיו להסבריי:
נתחיל בדיסקליימרים:
1. לא עו"ד, עו"ס
2. בחמשת השנים האחרונות עבדתי בעיקר עם עוברי חוק. בהתחלה עם נוער ואח"כ בשירות מבחן ובבית משפט קהילתי. היום אני בתפקיד אחר, אבל אפשר לטעון תמיד שאני מונע מפוזיציה פרו-שיקומית מטורללת.
3. כלל הצילמסוכים הם מגז"ד המקרה (תודה לאריאלה ע ששלחה)
4. ואולי הכי חשוב - כמו כל דיון אחר בעבירות על החוק, שיקום אל מול ענישה וכד', אין בשום דבר שאני כותב בכדי לטעון ולו לרגע שהמעשים מוצדקים, ראויים או לגיטימיים. בכל נסיבה. הדיון היחידי הוא איזו ענישה פלילית ראוי להשית והתועלת שלה אל מול שיקום. זהו. התחלנו? התחלנו
Read 11 tweets
Doron Shabti Profile picture
Jun 6
יש ביקוש לחפירת שישי תובנות אחרי עיסוק ב500 פניות של משרתי מילואים על מה המצוקות המרכזיות, מה המדינה נותנת היום, מה הכשלים ומה הפיתרון? 100 לייקות ואני נותן
אז יאאלה, סיימנו ניקיונות ואפשר להתחיל:

דיסקליימר - את האמור אני כותב על סמך ניסיוני האישי כמילואימניק, על סמך התנדבותי כעו"ס שמטפל במילואימניקים ועל סמך הפרויקט שלנו ב @kumu_il שעד כה קיבל מעל 500 פניות במסגרת הפיילוט שאנחנו בונים (שארחיב עליו בהמשך). אין האמור מהווה ייעוץ מקצועי פרטני בשום צורה.

אני רוצה לכתוב, בקצרה יחסית, על 4 דברים: על הבעיה, על הפתרונות שיש, על הבעיה שבפיתרון והפיתרון שאנחנו מצאנו ומקדמים לבעיה.

נתחיל בבעיה.

אז אם הייתה לי רק מילה אחת לאמלק מאות חיילים שדיברתי איתם, שפנו אליי ושניסתי לסייע להם ככל יכולתי על החוויה של החזרה ממילואים הייתי כותב: לבד. פשוט לבד.

כדי להסביר, נסו לדמיין שאנחנו עומדים לפני לוח מחיק ושאני משרטט לכם מעין קו של גרף. הקו מייצג 2 דברים: עומס, ואחזקה. לאזרח הממוצע הקו הוא די יציב. יש לכל אחד מאיתנו משברים ורמות שונות של עומס, אבל לרוב זה יהיה באותו מתחם. באחזקה אני מתכוון לשאלה - מי אחראי לנהל אותי, את חיי ואת חיי אלו שעליהם אני אחראי (נניח, ילדים). אצל רובנו התשובה היא - אנחנו. אם לא נדאג שיהיה לנו אוכל, לא יהיה. גם מי מאיתנו שמזמין קבוע מוולט יודע שהוא האחראי להזמנה הזאת ושאם הוא לא ידאג לכסף לשלם עבורה ולבצע את הפעולה, היא לא תהיה.

כך גם משרת המילואים הממוצע, שמגיע לרוב ממעמד הביניים ומעלה. כך זה גם היה לפני המלחמה. והנה פתאום, מאז ה7.10, נכנסו לחייו חודשים ארוכים שמתקיימים כל חודשים קצרים שבהם הגרף הכפול הזה - של העומס ושל האחזקה, עולה. מצד אחד, העומס הנפשי והפיזי הוא לעיתים בלתי נתפס. אדם בן 40 שמוצא את עצמו ישן על הרצפה, מעט, אוכל אוכל גרוע, חשוף למראות קשים, לסכנת חיים, מה לא. לצד זה גם רמת האחזקה עולה כי הוא בעצם, בהרבה מובנים (גם במילואים), מפקיד את האחריות על חייו בידי אחר. יש אחר שהאחריות שלו היא כמה הוא ישן, איפה, שיגיע האוכל, שיהיה חשמל. זה לא אומר שמי שאחראי (המפקד, נניח) תמיד יעשה את עבודתו נאמנה. ממש לא. זה כן אומר שהוא מקבל את הזכות להיות פאסיבי. שאם הוא רעב יש לו, לכל הפחות, את מי להאשים ועם מי להתלונן.

לכל זה צריך להוסיף ששני חלקי הגרף, הקו שבשגרה והקו שבמילואים, מתנהלים במציאות מקבילה. אלטרנטיבית. בעולם שונה לחלוטין מהעולם האזרחי. עם אנשים אחרים, חוקים אחרים. העלייה והירידה בגרף לא מקבילה ללחוות משבר עם אשתי או עם הילדים אלא יותר כמו לטוס לחלל ופתאום לחזור. זה אומר שיש חוויה של ניתוק, וחוויה של חיבור. ושם מגיע הלבד.

המילואימניק מרגיש לבד כי לא מבינים אותו. כי הוא מוצא את עצמו, בוקר אחד, בלי שיחזיקו אותו. פתאום כבר לא אומרים לו מתי לישון ומתי לקום ואין תורני שירותים ואין שום דבר. רק אותו. וכל מה שקרה לו עד עכשיו קרה, כמו שארמתי, בחלל. מה שהיה מובן מאליו מבחינת החוויה עד עכשיו לא מוכר לאף אחד. לך תסביר מה זה אומר לחיות בחלל למי שחי כאן. זאת שפה אחרת. מציאות אחרת.

הם לבד ובשלב הזה כבר לאף אחד אין באמת סבלנות לעזור להם להתחבר למציאות. כי בעבודה צריכים אותם בהיפר תפקוד. ובבית. ובסביבה. והם, בעצמם, לא באמת יודעים לכמה זמן הם פה ולא יודעים כמה הם בכלל רוצים להתחבר.Image
אז מה יש?

כי הרי אני לא מחדש פה הרבה. מצוקות המילואימניקים הם דבר ידוע. כמעט מובן מאליו עם היקף ימי המילואים, עם המשמעות של מלחמה מדממת כל כך וארוכה כל כך. ושומעים כל חמש דקות על תוכנית ורפורמה ומענה פה ומענה שם. הייתי שם לכל אלו 2 כותרות: סוכריות ופתרונות קצה.

פתרון הקצה הוא, למשל, מה שאני מקבל כנכה צה"ל. לי יש את המזל להיות עם בעיה מספיק מוגדרת שיודעים 'לאכול' אותה נכון. אני מקבל מעטפת שלמה, סיוע וטיפול. מעטים יכולים לקבל אותה וממש לא כולם צריכים דווקא אותה (כי אגף השיקום לא רלוונטי, נניח, למי שפשוט צריך הסדרה מול המעסיק או קרן הסיוע).

הפיתרון השני שיש הוא סוכריות - דמיינו משחק פלייסטיישן של תחילת שנות האלפיים, שהדמות הולכת וקופצת ומחפשת עוד ועוד מטבעות זהב או סוכריות. ככה זה נראה. בחלק מהמקרים צריך לדעת לאן ללכת, בחלק מהמקרים צריך לפתור פאזל ובחלק מהמקרים אתה פשוט צריך שיהיו לך מספיק מטבעות כדי לקבל עוד יותר מטבעות. יש את קרן הסיוע ורשות המיסים וביטוח לאומי והמתנס והשלטון המקומי ומשרד הביטחון ומשרד הבריאות ולשכת התעסוקה והמלג והמוסד האקדמי עצמו וטיריליון עמותות. כל סוכריה כזו מציגה נישה, לכל סוכריה יש תנאים משלה. התוצאה שאני פוגש שוב ושוב היא בלבול, תסכול ובעיקר בדידות. שוב אני לבד בין אלף אפשרויות נורא מסובכות כשאני בכלל לא יודע מה אני צריך. וכשאני כבר פונה בכל מקום יש טופס שונה, דרישה אחרת וצורך להסביר שוב ושוב מי אני ומה אני.

המשפט הנפוץ ביותר הוא - אני מבין שאני צריך טיפול, אבל אין לי את המשאבים הנפשיים לטפל בזה.

זאת, בעצם, הבעיה. אין אבא ואמא. אין כתובת ברורה שתפקידה לדעת. יש המון מוקדים וירידים ופעילויות הנגשה אבל זה לא זה. בעבודה סוציאלית אנחנו קוראות לזה - קייס מנג'ר. עבודה בפני עצמה. איך אני לוקח מקרה, מנתח אותו ביחד עם הפונה, מבין מה בידיוק צריך, מגבש את הידע גם על מה יש וגם איך מחפשים ואיך מתמודדים עם חסמים.
Read 4 tweets
Doron Shabti Profile picture
May 28
בעקבות הודעה שקיבלתי בדיאמ ורצוני הכללי למצוא אלטרנטיבה ללשקוע בסחלה שהיום ה600 מציף רציתי לבדוק - יש ביקוש לשרשור תובנות מ5 שנות #עניי_עירך עם מדריך בסיסי על איך אפשר לעזור לאדם קרוב שנקלע למשבר כלכלי, עשה ועל תעשה איך נכון לגשת וכד'? 100 לייקות ואני מרביץ
טוב, אחרי מספר עיכובי החיים עצמם הנה אנו מתחילים:

1. נתחיל בדיסקליימרים משני צידי המתרס - למה להקשיב לי ומה מגבלות הטקסט.
אז אני דורון, עו"ס, ב5 השנים האחרונות מעבר לעבודה שלי עם אוכלוסיות קצה הרמתי מיזם פרטי בשם #עניי_עירך. לא עמותה, לא ארגון, רק אני שפתחתי קופת פייבוקס והתחלתי לפעול ברשת. בזכות זה נוצרה רשת עצמאית של מתנדבים שהצליחה לסייע למאות מקרים מורכבים בדרכים שונות והכל באופן מאוד לא ממוסד. זה כן הפגיש אותי עם המון סוגים שונים של מורכבות, כאב, עוני ומצוקה. וכמובן גם בעבודה המקצועית שלי.

אך בגזרת הכסתח - האמור הוא תיאור חוויותיי האישיות ותובנותיי מהשנים האחרונות. זה לא ייעוץ מקצועי פרטני בשום צורה תודה.
2. אז נתחיל בשאלת הפנייה או בכותרת האובר דרמטית: הושיטו יד, אל תתנו כאפה.

עוני, כך מקובל היום לחשוב בחלקים משמעותיים בעולם המקצועי, הוא טראומה בפני עצמה. ההתמודדות היום יומית עם הלחץ, הבושה שבחוסר היכולת לספק את צרכיי וצרכי סביבתי, מחסור במוצרי בסיס ועוד הוא מאוד לא פשוט. בוודאי אם הוא נחת עלייך יום אחד אבל בכל הקשר. לכן, כשאתם רואים מישהו מסביבתכם עם סימני מצוקה או מתנהג מוזר, תחשבו טוב על איך והאם ניגשים. המטאפורה הידועה היא 'זה כמו פלסטר שעדיף להוציא בבת אחת'. אבל במציאות היא שלא כל פלסטר צריך לתלוש עכשיו. לא כל פלסטר צריך לתלוש באמצע הרחוב. לא כל פלסטר אתם צריכים לתלוש.

מה כןתמיד כדאי לעשות? להושיט יד. לסמן שאני פה בשבילכם. לפנות זמן. להזמין לקפה. יש אדם בחייכם שנראה לכם שזקוק לעזרה? להחליט שפעם בשבוע תשבו איתו לארוחת צהריים ותדברו על הא ודא יהיה הרבה יותר משמעותי מאשר להתפרץ אליו הביתה ולדרוש לעזור
(האמור כמובן לא תקף לשאלות מסכנות חיים, חשש לאובדנות, התמכרות ואלימות)
Read 10 tweets
Doron Shabti Profile picture
Dec 31, 2024
בשולי: אחד הדברים המגוכחים לקריאה הוא הניסיון (משני צידי המפה, כל צד ושיקוליו) לשנמך את חמאס, יכולותיו והישגיו ב7.10 כאילו מדובר בערימת מפגרים שהבקיעו מול שער ריק. חמאס קיבל החלטה אסטרטגית לפני צוק איתן לייצר התקפה קרקעית עצימה על ישראל, ותוך עשור הצליח להכריע אוגדה צהלית, לכבוש
חלקים משמעותיים מדרום ישראל בהתקפה בסדכ כמעט אוגדתי, עם שיטה סדורה ופקמב וסא"ש וכח חוד שפותח שטח ומה שתרצו. הוא עשה את זה כתוצאה מהחלטה אסטרטגית לגייס את כל המשאבים, החל מכסף וכלה בבטון ודלק, ולהשקיע אותם שם במשך שנים ארוכות במחירים קשים לאוכלוסיה ששלט עליה. לכן, אגב, היחס לטבח
כתוכנית מגירה שאולי הייתה מתרחשת ואולי לא גם היא מצחיקה. אדם לא אוסף שקל לשקל וחי ברעב למשך שנים בשביל 'אולי'. זו המציאות. היא כמובן מושפעת גם ממדיניות ועשייה כושלת שלנו, אבל הצד השני לא מפגר אלא ממש להפך. הפגין ראייה אסטרטגית, סבלנות, תושיה, יכולת למידה וזיהוי הזדמנויות. זה
Read 6 tweets
Doron Shabti Profile picture
Dec 8, 2024
רגע של הורות: נגב כועסת עליי. לא ספציפית אלא כמשהו ארוך טווח. שיתפתי על זה כבר ועל זה שלדעת כולם (לרבות מדריכת ההורים) זה דבר טוב. היא מרגישה מספיק בטוח בקשר כדי לחשוף את הפגיעה שחוותה, בעיקר מהחצי שנה הראשונה של המלחמה. אבא שהתרגלה שאוסף כמעט תמיד, שבידיוק סיים חצי שנת חל"ד,
שנעלם מהבית ביום אחד וחזר אחרי המון זמן. רבע חיים מבחינתה. מגיע לכמה שעות ונעלם. חוזר לכמה שבועות ושוב מדים. לא מזמן סיפרתי איך ראתה אותי מסדר את התיק של הצבא והתחילה לבכות חזק חזק ולדרוש שאזרוק את המדים לפח. בסוף התפרשנו על הבטחה שבינתיים אני לא הולך לצבא ולנעול את התיק בארון.
רוב הזמן הכל בסדר. צחוקים, חיבוקים, רגעים טובים. עד שלא. המקום העיקרי שהכעס מתבטא בו הוא באיסופים מהגן. מתחבאת מתחת לשולחן, בוכה שהיא לא רוצה שאבא יאסוף אלא אמא וכו'. הצוות בגן יודע את הרקע והיום אח המטפלות, באמת מתוך מקום טוב, ממש לקחה את נגב לשיחה ואמרה שזה לא בסדר ולא נעים
Read 6 tweets
Doron Shabti Profile picture
Dec 6, 2024
שרשור שישי על אנטישמים, סרבנות מילואים, ועמית סגל:
1. נתחיל דווקא מהסוף. שירות המילואים יקר לי. קריטי בעיניי. גם כמענה לצורך הברור בשירות ביטחון ציבורי וגם בערך שהצבא המקובע, הנוטה לקונספציות, מקבל מהגעה של אזרחים בעלי ניסיון משפחות וראייה רחבה יותר מתפקיד בן שנתיים. לתפקיד שלי הגעתי אחרי חודשים של הגעה יום יומית, אי שם בסוף
הסדיר, לאף המילואים במזי. הטבח והמלחמה רק חיזקו את המחשבה הזאת בעיניי. ההרצאות והסיורים שאני מעביר חשפו אותי להמון סיפורים וכלל האצבע שהגעתי אליו הוא שאיפה שהייתה רוח מילואים - דברים נראו אחרת.
דווקא מתוך המחויבות וההכרות אני מבין את המובן מאליו - מילואים הוא אירוע מבוסס אמון.
Read 14 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!

This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

Send Email!

:(