Thread by @YofiTirosh

אז הנה השרשור המובטח על הפרדה בין המינים באקדמיה, שנמחק פעמיים ושוחזר בעמל רב. נתחיל מהסוף: ממש בכל יום צפוי להתפרסם פסק הדין בעתירה נגד חוקתיות ההפרדה בהקשר לימודים אקדמיים, בהרכב מורחב. אני יזמתי ומובילה את העתירה, שמתגלגלת מאז 2014, בייצוג עו״ד חגי קלעי המהמם (פרו 1/31

בונו). אם בא לכןם כבר בשלב הזה לקפוץ עליי כעוכרת ישראל ואין סיכוי שתשקלו את עמדתכןם לאור הטענות והעובדות שאביא, אנא אל תמשיכו לקרוא, ואל תגיבו. חבל על הזמן שלכןם ושלי. עוברת מכאן ללשון נקבה אבל פונה לכל. זה שרשור ארוך. תהיו חזקות.
אני אמנם מובילה אבל ממש לא לבד. 2/31

לעתירה הצטרפו 10פרופסורים מ-4 אוניברסיטאות, יותר מ-700 חברי סגל חתמו על תמיכה בה, ובהם נשיאים ורקטורים לשעבר וזוכי פרסים אקדמיים חשובים, ארגוני סגל אקדמי בכיר, ארגוני זכויות אדם וזכויות נשים, לרבות נשים דתיות, האקדמיה הלאומית למדעים ועמותת ״בשער ועוד. 3/31

האנשים האלה אינם אליטיסטים שרוצים שחרדים ישארו בגיטאות, או לא שקלו את טובת הכלכלה, את ההטיעון ש״בלי הפרדה החרדים לא יבואו״, או את הרגישות והקושי התרבותי. מולנו עותר פורום קהלת שטוען שאי הספקת לימודים בהפרדה שמעוניין בכך היא הפרדה של ״זכות חוקתית״ (חדשה ומומצאת) לתרבות. 4/31

המטרה של השרשור היא לפרוס תנאים לדיון רציני לאור הניסיון שהצטבר, לא לנהל ויכוחים של שליפות מהכורסא. אז אנא השתדלו לבוא עם טיעונים מנומקים שמתמודדים עם התמונה כולה (ו...פחות משעממים - קצת נמאס לי להשיב לאותם טיעונים שחוקים מהשרוול).
5/31

הקדמה לפני אחרונה: זה לא סיפור של טובים ורעים. כמעט כל העוסקים בו, גם מי שחושבים ממש הפוך ממני, הם אנשים רציניים שפועלים למען תיקון עולם. עמדותיהם סבירות, גם אם לדעתי מוטעות. ואין ספק שיש הישגים מרשימים באקדמיה לחרדים. הטענה היא שהפרדה היא לא תנאי הכרחי, צודק, או חוקי. 6/31

והקדמה אחרונה: חשבתי לגבות את דבריי להלן בקישורים, אבל זה מסורבל מדי לטוויטר. איזכורים וגיבויים אפשר למצוא במאמר הזה bit.ly/3h4Wouc שמתאר את המאבק, ובאתר הזה bit.ly/3h0ypNU.
טוב, אז למה כל האנשים האלה חושבים שהפרדה באקדמיה זה רעיון רע? הנה 5 סיבות. 7/31

א. הבעיה היא לא בהפרדה, והפרדה היא לא הפתרון
מל״ג מסבסדת פתיחת קמפוסים בהפרדה מאז 2012. הפרדה מוצגת כפתרון קסם לאתגר החשוב של משיכת חרדים לאקדמיה ושילובם בתעסוקה. היום ברור שמדובר בכשלון. המספרים מביכים. חרדים לא באים. לפי מבקר המדינה ומשרד האוצר, כמעט 2 8/31

מיליארד ש״ח נשפכו ללא בקרה ועמידה ביעדים. הכסף מממן בעיקר את עצם ההפרדה (תחשבו, 3 כיתות לכל קורס: גברים, נשים ומעורב).
קצב הגידול בשיעורי החרדים באקדמיה מ-2000 *זהה* לקצב הגידול מאז המוסדות המסובסדים מ-2012 עד היום. יותר מחצי מהגברים נושרים מהלימודים. שיעור נשירה 9/31

שאין דומה לו בישראל. אפילו המספרים שמל״ג כן מראה מטויחים. אלפי תארים דמיקולו של תעודות הוראה שעברו אקדמיזציה אינסטנט ושאין בהן צורך משקי. מרוב לחץ מההרשמה הירודה, מל״ג פתחה אפשרות הרשמה ״מוגבלת״ גם לדתיים, ואפילו לחרדים מארה״ב שלטענתה חשוב לתת להם מענה. תיירות הפרדה.
10/31

זה נכשל כי הבעיה היא לא בהפרדה, אלא בהיעדר לימודי ליבה ובטאבו הקהילתי נגד לימודי גברים (וגם נגד התחזקות מקצועית-כלכלית גדולה מדי של נשים), ובבדידות ובמשבר הזהותי במפגש עם האקדמיה . במקום להשקיע הפרדה, יש להשקיע במילגות נדיבות ובחיזוק וליווי אקדמי לסטודנטים חרדים. 11/31

ב. זו לא באמת בחירה.
האקסיומה שבלי הפרדה החרדים לא יבואו לא מעוגנת בנתונים. כן, רבים ורבות טוענים זאת בכנות ביחס לעצמם, אבל אנחנו עוסקים במדיניות מקרו. כבר ב-2015 40% מהחרדים שלא דחו את הרעיון של לימודים אקדמיים השיבו למל״ג שהם מוכנים ללמוד במעורב, וזה עוד 12/31

כשהשאלה נוסחה באופן מוטה שחבל״ז (״האם תלמד במוסד שאינו מכבד את אורח חייך החרדי״). רוב הגברים מוכנים ללמוד מנשים. הדרישות הקיצוניות הן תוצר של הנהגה שחוששת מאבדן שליטה.
העדפות הן סתגלניות. חישבו מה יקרה אם סופרפארם, נניח, תנהיג שעות או תורים נפרדים, ורוקח/ת על פי 13/31

מין הלקוחות. כמה חרדים ירגישו בנוח ללכת לסופרפארם שאינו בהפרדה? קל וחומר כאן. עצם קיומם של מסלולים בהפרדה מקשה על הרשמה למוסד הרגיל גם למי שרוצה. באונ׳ העברית ות״א יש הצלחות מדהימות של חרדים שלומדים במעורב, אבל במספרים קטנים.
ועוד: זו לא בחירה, זו הסללה. חתך הקבלה 14/31

במסלולים הנפרדים נמוך משמעותית מבמוסדות האם. זה נכון גם לדתיים שלא מתקבלים לאוניברסיטה הרגילה.. בירושלים למשל, יש או משפטים רק באונ׳ העברית או בשלוחה של מכללה פרטית בהפרדה. לאן ילכו אלה שאינן רוצות לצאת מהעיר ואין להן פסיכומטרי בשמים?
לא מדובר גם במקבילה לקולג׳ים לנשים 15/31

בארה״ב. לטעון זאת זו צביעות לאחר מעשה. צרות ההפרד התחילו כשנפתחו תכניות לגברים, מאוחר יותר. או אז הרחיקו את הנשים מן העין ומהרדאר התקציבי.
ג. זה פוגע בנשים כולן.
במסלולים לחרדים, נשים חרדיות מוסללות למקצועות צווארון ורוד, גברים למקצועות משתלמים. מל״ג מיתממת 16/31

שזה זה לא עניינה. היצע וביקוש. אבל היצע יוצר ביקוש לא פחות מלהיפך. כך מונצח אי שוויון תעסוקתי וחברתי, וזה כשמל״ג בכובעים אחרים עוסקת בהכנסת נשים למקצועות מדעיים וטכנולוגיים.
הנשים מופלות במילגות.
עם השנים, צביון ההפרדה העמיק והתרחב. מל״ג התחייבה שההפרדה תהיה רק בכיתות. 17/31

אחרי כמה שנים התנערה. היום ההפרדה קיצונית ונאכפת בנוקשות בספריות, בקפיטריות, כולל סנקציות משמעתיות על סטודנטיות ״לא צנועות״.
המרצות מופלות תעסוקתית, כי אינן מורשות ללמד בכיתות הגברים (ההיפך מותר כמובן). חשוב מכל, הפרדה מתנרמלת. ההפרדה באקדמיה נותנת רוח גבית להכשרות 18/31

מקצועיות בהפרדה ע״י המדינה, לקורסי נהיגה מונעת בה, לקבלה השעורייתית של המשפט והפוליטיקה בישראל של הדרת נשים ממפלגות חרדיות, לריטוש תמונות פוליטיקאיות מעיתונות החרדית ולהזזת חברות כנסת ממקומן כי גברים חדרים מתקשים לשבת בסמיכות להן.
19/31

אל תגידו ״אז נשווה את התנאים״. לא קרה ולא יקרה. ולא מפתיע. הפרדה היא לא נייטרלית, היא לא ״הנפרדות שוות״. בבסיסה הגיון שגברים חשובים יותר. כל הסיבסוד הזה נוצר בשביל הגברים החרדים, או-אז התחילו הצרות עם הרחקת הנשים מהעין. 20/31

ד. זו לא התנשאות
אני מאמינה לחלוטין לנשים חרדיות שבלי הפרדה הן לא היו באות לאקדמיה. מאמינה וכואבת. ועדיין, אני משוכנעת שגם אם לאט יותר, המגמות בציבור החרדי, היפתחות לחברה הכללית בגלל הסמארטפון ועד העייפות מחיי העוני, היו מביאות אותן לאקדמיה. אני גם משוכנעת 21/31

שכמו שהתפשטות ההפרדה לא טובה לנשים חילוניות, היא בסופו של דבר מצמצמת ומזיקה גם להן. ראו איך הפוליטיקאים החרדים מתייחסים לדרישותיהן להיכלל ברשימות לכנסת. אגב, אקדמיה היא חוויה שעשויה להיות קשה ומנוכרת מאוד לרבים. גם לי, דור ראשון להשכלה גבוהה מהפריפריה, היא היתה חוויה 22/31

מטלטלת (ולפעמים היא עדיין מנוכרת ומתסכלת). להן יותר קשה, אין ספק. אבל השיקול של קושי ואי-נוחות מאתגרים לא יכול לגבור על כל שיקול אחר, וכאן הנזק עולה בהרבה על התועלת (כאמור, התכניות הן כשלון הן מבחינת מספר הבוגרים והבוגרות והן מבחינת הקשר בין תואר לבין השתלבות בתעסוקה).
23/31

ה.הפרדה סותרת את מהות האקדמיה
נכון. קורים גם דברים נהדרים. יש קומץ תכניות אקדמיות איכותיות לחרדים. ועצם כניסתם של חרדים לאקדמיה זה מרגש וחשוב (באמת). יש לי חברות רציניות ויקרות שמלמדות חרדיות, ואני מאמינה לתחושת ההתפעמות שלהן, ומכבדת את תחושת השליחות. זה יפה 24/31

וחשוב, אבל זה יכול וצריך לקרות אחרת, טוב יותר. למרבה הצער בד״כ הרמה נמוכה, המרצים הנשלחים ללמד מחוץ לקמפוס הראשי הם זוטרים יותר, יש צנזורה של חומרים (מאמרים פמיניסטים מכוסים במדבקות, וכך גם יצירות אמנות ״לא צנועות״ בספריית בצלאל לחרדיות). הלימוד נפגע גם כי הוא מדובר בתואר 25/31

שמתנהל גם ללא ערבים, חילונים, להט״בים מחוץ לארון או אימהות יחידניות בכיתה. חשבו על בוגר תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית שלא פגש אישה כל התואר, לא בכיתה ולא כמרצה. איזה מענה הוא יוכל לתת לגבר שמתלונן שאשתו לא מבינה אותו, או לאישה בטיפולו? בקיצור, שירות דב לסטודנט ולמטופליו. 26/31

לסיכום, בישראל כמו בישראל, התחלנו בהכי קיצוני ואז הגברנו, ועוד בלי לבדוק חלופות או להתעכב ולו לדקה על ההשלכות: הבטיחו שתארים כאלה יהיו רק בתואר הראשון. היום גם בשני. הבטיחו שכמובן שלא בשוק העבודה. היום המדינה יוזמת הכשרות מקצועיות בהפרדה גם לבעלי תארים, כי 27/31

התואר, בניגוד לציפיות (המופרכות), לא פתח אותם לשילוב המובטח (זה הגיוני וצפוי - למה שבגיל 25-30 אחרי שכל חייהם, כולל חייהם הבוגרים, בצבא ובאקדמיה, המדינה כיבדה ואף הזינה את ציפיית ההפרדה, לפתע תהיה פתיחות לעבוד במחיצת נשים?). הבטיחו שזה יהיה רק לחרדים, היום גם דתיים לאומיים 28/31

בסיפור. היום זה חד-משמעי. הפרדה לא מובילה לשילוב אלא מובילה לעוד הפרדה, עמוקה יותר ובעוד הקשרים, מרחבים וקבוצות. לקחנו את הרעיון היפה של התאמות, שנועד לקדם את השוויון, ועיוותנו אותו דרך הספקת התאמות לקבוצה אחת תוך פגיעה בשוויונה של קבוצה אחרת. הסיסמה שמלווה אותנו במאבק היא 29/31

שוויון הוא השבת של הדמוקרטיה (האזינו: bit.ly/3w4k4UQ). כמו שרק פיקוח נפש דוחה שבת, כך גם פגיעה בשוויון צריכה להיות מוצא אחרון. אצלנו זו האופציה הראשונה. כמעט עשור של ניסיון מדגים שהיא לא פותרת את הבעיה, ומחיריה קשים.
זהו. נשימה עמוקה. תודתי והערכתי הכנה 30/31

למי שהגיעו עד כאן. אם תבקשו, יהיה ציוץ בונוס של אחת הפסקאות המביכות ביותר שנתקלתי בהן בכל שנות המאבק הזה, מפי משפטנים רמי מעלה.

ביקשתן-קיבלתן. בעמדה למל״ג טענו שני משפטנים חוקתיים מכובדים (אין לי עניין להתקוטט אז לא אנקוב בשמם, זה נמצא בכתובים ומי שתתעקש תמצא) כי כל הגבלה על לימודים בהפרדה היא פגיעה בזכויות חוקתיות. קראו. לסתי נשמטת כל פעם מחדש מהזלזול בשוויון שעולה מהטיעון ומהסגנון. ניתוח חוקתי זה לא.