לפני כחודשיים נפרדה רומא מ-נרינה (Nerina, "הקיסרית נרו קטנה") בת ה-10, חתולת הקולוסיאום. romatoday.it/attualita/Colo…
ככל הידוע נרינה צצה לפני כמה שנים בקולוסיאום והפכה אותו לביתה, שבחתולית זה אומר: "מעכשיו כל זה שלי, אבל בינתים אני מרשה לכם, בני האנוש, להסתובב פה. אל תרעישו"
על פי האחראים במקום נרינה דאגה להשגיח על המבקרים בקולוסיאום ואף עקבה מקרוב אחרי הסיור הפרטי שערכו במקום לאובמה -
אבל עוד הרבה לפני כן ב-1953 ספר הסרטון "סודות של חתולים" ("Confidenze di un Gatto") את סיפורם של חתולי הרחוב בעיר.
***אזהרה*** ב-04:40 יש סצינה של האכלת חתולים.
כמו כן, ב-01:43 מצלמים חתולים כדי להעלות לאינטרנט עוד לפני שמישהו ידע שמתישהו יהיה אינטרנט.
ריכוז החתולים הכי ידוע במרכז העיר נמצא בתוך שרידיו של אחד המקדשים ב-Largo di Torre Argentina שנחשף בשנות ה-30 של המאה הקודמת -
(באחת התמונות יש חתול)
אז גם החל מנהג האכלת החתולים במקום על ידי "נשות החתולים" (Gattare), שאחת מהן היתה השחקנית אנה מאניאני שגרה לא רחוק משם -
(באחת התמונות יש חתול)
בשנת 1993 החליטו ליה דקוול (Dequel) וסילביה ויויאני (Viviani) למסד את המנהג והקימו את מקלט החתולים של מרכז רומא. זה לא המקלט היחיד אבל הוא הכי מפורסם - gattidiroma.net/web/en/
(באחת התמונות יש חתול)
המקלט פועל בזכות תרומות ומרצ'נדייז, מעניק לכל חתול עזוב שם וכלוב - כולל מחלקה לחתולים בעלי צרכים מיוחדים - ומסיע בסירוס ועיקור של חתולי רחוב נוספים (וזו הסיבה שאין חתולי רחוב ברומא) -
(באחת התמונות יש חתול) gattidiroma.net/web/en/gatti/c…
בכל ביקור במרכז העיר אפשר להכנס, ללטף (המתנדבות'ים במקום יזהירו אתכן'ם מפני דיירים מתמסרים פחות), לרכוש מרצ'נדייז ולאמץ חתול - גם מרחוק - gattidiroma.net/web/en/distanc…
(באחת התמונות יש חתול)
ארנסטו נתן (Nathan, למרות שכאן זה מיותר) היה יהודי, היה אנגלי, היה בונה חופשי – והיה אחד מראשי העיריה הכי טובים שהיו לרומא.
מאמציו התרכזו בבנית מערכת חינוך חילונית (בונה חופשי, כן?) ובהרחבת גבולות העיר תוך שילוש המס על המשכירים במרכזה,
אבל גם בהכנות לקראת חגיגות היובל לאיחוד איטליה שנועדו ל-1911. מה למשל?
כל מה שבין גבעת האוונטינו לקולוסיאום ומעבר,
"מקדש המולדת" (Il Vittoriano),
בית המשפט,