מרוץ האופניים (נשים) בטוקיו היה לא רגיל. הנה סיפור הדרמה שקרתה בו (יש גם זווית ישראלית)
המנצחת במירוץ היא רוכבת מקבוצה בדרג של חובבים, ד"ר למתמטיקה אנה קיזנהופר. כשאנה לא רוכבת, היא חוקרת משוואות דיפרנציאליות חלקיות, ומלמדת אנליזה וקטורית והתמרות אינטגרליות
איך קרה שחובבת ניצחה?
בשלב מוקדם של המרוץ קבוצת בריחה שכללה 4 רוכבות חובבות, ורוכבת אחת מדרג ה World Tour המקצועני - הישראלית עומר שפירא, ברחו מהפלוטון.
זו קבוצת בריחה חלשה שלא נחשבה כמסכנת את המועמדות העיקריות למדליה, ולכן הקבוצות הדומיננטיות במירוץ (בעיקר ההולנדיות) נתנו לקבוצת הבריחה לפתוח פער.
טקטיקה של מרוצי אופניים
כשרוצים "להרגיע" את המירוץ,למנוע התקפות ולהקטין סכנה להתרסקויות, אפשר לתת לקב' בריחה לא מסוכנת לפתוח פער. זה מוריד את המוטיבציה של רוכבות חזקות שנמצאות בפלוטון לתקוף ולברוח, כי גם אם יצליחו לגשר אל קב' הבריחה, הן יגיעו אליה אחרי ששרפו אנרגיה ובנקודת נחיתות
מוטיבציה לברוח:
כל הרוכבות שברחו,כולל עומר שפירא, ידעו מראש שהסיכויים שלהן למדליה נמוכים. עומר היא "מטפסת" (טובה בטיפוס עליות), אבל המסלול לא היה הררי. אף אחת מהבורחות היא לא ספרינטרית, ולכן גם אם היו מחזיקות מעמד ומגיעות לסוף המירוץ ביחד עם שאר הפלוטון (לא בטוח),לא היה להן סיכוי
הבריחה הייתה מראש עם סיכוי קטן להצליח, בתקווה שאולי תהיה הפתעה ושהפלוטון לא יצליח לתפוס אותן כשינסה.
כ 40ק"מ מהסיום, אנה שמתמחה בנג"ש תקפה וברחה לבד. לפני התחרות אנה התכוננה לתרחיש הזה, ובעזרת מכשירי מדידה וניתוח נתונים גם התכוננה לרכיבה תחת עומס חום - הטמפ' במרוץ הגיעה ל 30°C
במרוצי אופניים רוכבים עם מכשירי קשר. המנהלים הספורטיביים של כל קבוצה עוקבים מהמחשב אחרי המיקום של כל מתחרה, ומשדרים לרוכבים הוראות. באולימפיאדה לא היו מכשירי קשר, וההולנדיות ששלטו בקצב של הפלוטון גילו רק בסיום שהייתה רוכבת שהגיעה לפניהן, והן לא ניסו לתפוס כי לא ידעו שהיא מלפנים !
במדליות הכסף והארד זכו רוכבות שהיו בין המועמדות העיקריות לזכייה.
עומר שפירא נתפסה 5 ק"מ מקו הסיום וסיימה במקום 24. עצם העובדה שהצליחה לברוח ונתפסה רק לקראת הסיום במרוץ חד יומי ברמה העולמית הגבוהה ביותר היא מכובדת מאוד. אני לא זוכר אף רוכבת או רוכב ישראלי אחר שהצליחו לעשות דבר כזה
אם אהבתם את הסיפור על המירוץ בטוקיו,
אולי תאהבו שרשורים וסיפורים אחרים שפרסמתי.
למשל, לרגל הטיסה הראשונה אי פעם של מסוק על המאדים, כתבתי שרשור על תעופה באטמוספירה הדלילה של מאדים.
מוזמנים לעקוב אחרי החשבון שלי, אני מפרסם מידי פעם שרשורים כאלה.
עכשיו הוא החודש החם ביותר על פני כדה"א באלפי השנים האחרונות.
ארועים חריגים קורים ברגע זה סביב העולם.
בשרשור הזה אנסה לתת תמונת מצב רחבה, להסביר מה קורה ולמה, וגם אציג ארועים חריגים ממקומות שונים בעולם.
התמונה הנהדרת למטה היא צילום לווין מחודש יוני. צירפתי הסברים על גביה.
רואים בה בבת אחת:
- 2 סופות טרופיות צמודות, ברט וסינדי, ארוע חסר תקדים ליוני
- עשן משריפות יער חריגות בקנדה
- גלי חום חריגים בדר'-מע' ארה"ב וצפ' אפריקה
- והרבה גשם טרופי בפלורידה והקריביים
הכל קורה בבת אחת
ככה נראתה מפת אזהרות מזג האוויר בארה"ב ביוני:
חלק גדול מארה"ב היה תחת אזהרות - או של חום חריג, או עשן משריפות, או סופות טורנדו.
החודש הקרוב יהיה החודש החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ
השבוע בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות, נפרץ החסם העליון של 17°C בממוצע על פני כל כדה"א. כ 0.8°C מעל סוף המאה ה 20
בחצי הכדור הצפוני (קיץ) צפוים להשבר החודש שיאי טמפ' של כל הזמנים באזורים שונים
מהו החודש החם בשנה?
תשובה:
ביבשה, רק שכבה עליונה דקה מתחממת. בעומק של 0.5מ' קריר, גם בקיץ. וגם יש פחות אידוי מים ביבשה (יחסית לים).
לכן היבשה מתחממת מהר יותר כשהיא חשופה לשמש, וגם מתקררת מהר יותר כשאין שמש (קיבול חום נמוך).
(המשך תשובה) >>
בהמיספרה הצפונית, אנרגיית השמש הנכנסת היא הגדולה ביותר ב 21 ביוני, היום הארוך ביותר.
הים מתחמם לאט, ולכן בסה"כ, סוף יולי היא התקופה החמה ביותר בהמיספרה הצפונית.
הרוב המוחלט של היבשה שמתחממת מאוד בקיץ נמצא בהמיספרה הצפונית, ולכן בסוף יולי ותחילת אוגוסט פני כדה"א הם החמים ביותר.
שרשור #אקלים 2: האלבדו של הקרקע ואפקט החממה (או פיזיקאים מבשלים)
#פידתכנון ו #ארכיטקטורה מכירים את הנושא הזה טוב ממני, ואני אשאיר להם את ההסברים על בניינים ירוקים ותכנון עירוני חכם.
אני אתמקד בלהסביר את החלק של הפיזיקה של האטמוספירה.
האלבדו של הקרקע הוא שעור קרינת השמש הישירה ביום בהיר שהקרקע מחזירה ולא בולעת. למשל, לאספלט טרי יש אלבדו של בערך 0.04 - הוא בולע 96% מהקרינה ומחזיר רק 4%, רעפים אדומים ~ 0.2 - בולעים 80% מהקרינה ומחזירים רק 20%, משטח שכוסה בשכבה עבה של צבע אקרילי לבן ~0.8, ושלג טרי ~0.9
כ 80% מאנרגיית הקרינה שמגיעה מהשמש אל כדה"א עוברת דרך כל האטמוספירה בלי להבלע או להתפזר בדרך, ופוגעת בקרקע. אלא שמתוך אותם 80%, רק 50%~ נבלעים בקרקע, ו 30%~ זו קרינת אור נראה בעיקר שמוחזרת מהקרקע, ואם אין עננות או ערפיח/סופת אבק, היא עוברת שוב את כל האטמוספירה ויוצאת בחזרה לחלל !
פיזיקה (תרמודינמיקה) של מזג אוויר: למה קר יותר במקומות גבוהים?
כולל חישוב מפל הטמפרטורה האדיאבטי והסבר על אי יציבות ודיאגרמת Skew-T
השרשור הזה עוסק באחת התופעות שהן הבסיס למטאורולוגיה כולה, ואני מקווה שאחרי הקריאה תהיו קרובים יותר להבנה של איך פועל מזג האוויר, והאקלים.
אל תירתעו, תמשיכו לקרוא גם אם אתם לא מבינים הכל.
עשיתי מאמץ להסביר במילים פשוטות כדי שגם מי שאין לו רקע, יוכל לדלות תובנות
עבור מי שלמד מדעי הטבע/הנדסה ולמרות זאת מתקשה להבין את המשוואות, או מבין אבל רוצה להרחיב את הידע שלו – יש פירוט בקישורים המצורפים:
נסתכל קודם על לחץ האוויר:
על כל שכבת אוויר דקה, פועל לחץ של השכבה שמתחתיה, ושל השכבה שמעליה.
ובנוסף, על השכבה פועל כח הגרביטציה.
כדי שהשכבה האמצעית תשאר במקומה, הלחץ שמופעל ע"י השכבה שמתחתיה חייב להיות גדול מלחץ השכבה שמעליה, וההפרש הוא משקל השכבה האמצעית. מאזן כוחות פשוט.
השרשור הזה בנוי כתיקייה מסודרת שבתוכה תמצאו את הסיפורים והשרשורים היותר פופולריים ומעניינים שכתבתי בטוויטר, וגם דוגמות לניתוח נתונים, תחזיות והצגות גרפיות שפרסמתי.
תוכן עניינים ראשי:
א. קורונה
ב. אקלים ומזג אוויר
ג. סיפורים פופולריים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים ועוד
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה,בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר אנליזות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
ב. מזג אוויר ואקלים. בשרשור הזה תמצאו הסברים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים שמשכתי מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מתופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
בונוס בסוף: שרשור שהפך לפופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית