בינואר 1968 נשלחה יחידה 124, שהייתה שייכת לכוחות המיוחדים של צפ"ק, לתוך קוריאה הדרומית כדי לבצע חיסול ממוקד בנשיא פארק צ'ונג-הי ולעורר סערה פוליטית בדרום קוריאה. סיפור אירוני על שני דיקטטורים שרצו לרצוח אחד את השני >> 
האירועים התחילו להתגלגל ב-17 בינואר 1968, כאשר 31 הלוחמים של יחידה 124 נשלחו למסע בן 60 ק"מ לבית הכחול (המעון הרשמי של נשיאי דרום קוריאה) בבירה סאול. הגברים שנבחרו למשימה נחשבו לטובים ביותר במדינה. כולם הוכשרו בקפדנות וכולם היו נאמנים בקנאות לנשיא צפ"ק קים איל-סונג >>
הם עברו מחנה אימונים מפרך בן שנתיים שבו אומנו, בין השאר, לרוץ במשך קילומטרים על פני שטח קפוא עם 60 ק"ג ציוד, לטפס על הר בגובה 1,000 מ' באמצע סופת שלגים, וכדי להקשיח אותם עוד קצת הם אולצו לישון על גוויות >>
רגע לפני שהיחידה יצאה לכיוון סאול, קצין המודיעין הראשי של משרד הביטחון הצפ"קי אסף אותם ונתן להם הוראה אחת אחרונה, קצרה וקולעת: "צאו לסאול, ותחזרו עם הראש של פארק צ'ונג-הי" >>
אחרי מסע מייגע שבמהלכו היו קרובים לכישלון יותר מפעם אחת, הם הצליחו להגיע לסאול והתכוננו לצעוד את הקילומטר האחרון לבית הכחול כשהם מתחזים לחיילים דרום-קוריאנים. 100 מ' בלבד מהבית הכחול היחידה נתפסה, וקרב יריות נפתח בינה לבין כוחות הביטחון הדרום-קוריאנים >>
רוב חברי היחידה נתפסו, חלק נהרגו וחלק הצליחו לברוח בחזרה לצפ"ק. אבל זאת רק הקדמה לסיפור המשוגע באמת >>
בתגובה לניסיון לפשוט על הבית הכחול ולרצוח אותו, הנשיא פארק צ'ונג-הי החליט להקים יחידה בת 31 לוחמים (כמו ביחידה 124) במטרה לרצוח את נשיא צפ"ק קים איל-סונג. השם שנבחר ליחידה נגזר מתאריך הקמתה: "יחידה 684" (אפריל 1968) >>
בשונה מיחידה 124 הצפ"קית שלוחמיה נבחרו בפינצטה, חברי יחידה 684 היו גברים צעירים, בעיקר פושעים ומובטלים שהובטח להם תגמול נדיב אם יעמדו במשימה. הם נשלחו לאי המבודד שילמידו והתאמנו שם בסודיות מוחלטת במשך 3 שנים. האימונים היו כ"כ קשים עד שבמהלכם מתו 7 לוחמים >>
באוגוסט 1971 נקבעה שעת השין (או P-Day, ע"ש פיונגיאנג). הכוחות התכוננו לצאת לעבר צפ"ק בסירות גומי כשלפתע העסק חוזלש. הסיבה לביטול המשימה נותרה לא ידועה, אבל היא ככה"נ קשורה להתחממות היחסים בין הקוריאות והדטאנט הקצר בין וושינגטון ומוסקבה >>
היחידה חזרה לשילמידו ומפקדיה המליצו על פירוקה, אבל לנשיא פארק היו תכניות אחרות. הוא פחד שיגלו על היחידה הסודית, והיא אולצה להישאר בשילמידו ללא שום יכולת לתקשר עם העולם. לאט לאט גם האוכל הפסיק להגיע והיחידה פשוט נשכחה על האי >>
על רקע זה, ב-23 באוגוסט 1971, לוחמי יחידה 684 החליטו למרוד. הם רצחו 18 מתוך 24 המאמנים שהיו איתם על האי, החרימו ספינה וברחו בעזרתה משילמידו. כשהגיעו לחוף, הם חטפו אוטובוס והתחילו לנסוע לכיוון הבית הכחול במטרה להתנקם בנשיא פארק ולרצוח אותו בעצמם >>
לרוע מזלם הם נתפסו קרוב לכניסה לבית הכחול, ורובם נהרגו מפיצוץ האוטובוס או התאבדו. ארבעת הלוחמים שנשארו בחיים נתפסו ונידונו לעונש מוות ע"י בית דין צבאי ובמרץ 1972 הם הוצאו להורג. גופותיהם נשרפו יחד עם שאר גופות הלוחמים של יחידה 684 והאפר שלהם פוזר בים >>
ממשלת דרום קוריאה הטילה חיסיון על הסיפור הזה והסתירה כל מידע לגביו עד שנות ה-90 המאוחרות. רק בשנת 2003 הציבור הדרום קוריאני נחשף לסיפור עם יציאת הסרט "שילמידו", שהפך לשובר קופות והביא את סיפורה של יחידה 684 לתודעה הציבורית >>
הנשיא פארק צ'ונג-הי, אגב, שרד עוד כמה ניסיונות התנקשות עד שבשנת 1979 הוא נורה למוות באמצע ארוחת ערב על ידי מי שהיה חבר קרוב שלו וראש ה-KCIA (ה-CIA הקוריאני).
הסוף 😬
הסוף 😬
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
