ג6. אחד השרשורים הטובים שכתבתי - מסביר לא רק על תופעת ההתחממות הגלובלית, אלא גם על מאפיינים של מערכות מורכבות, והמתמטיקה שמאחוריהם. נותן הבנה טובה יותר של שינויי האקלים העולמיים. אבל גם מראה אנלוגיות למדעי הבריאות/רפואה, סוציולוגיה, רשתות חברתיות ועוד
עכשיו הוא החודש החם ביותר על פני כדה"א באלפי השנים האחרונות.
ארועים חריגים קורים ברגע זה סביב העולם.
בשרשור הזה אנסה לתת תמונת מצב רחבה, להסביר מה קורה ולמה, וגם אציג ארועים חריגים ממקומות שונים בעולם.
התמונה הנהדרת למטה היא צילום לווין מחודש יוני. צירפתי הסברים על גביה.
רואים בה בבת אחת:
- 2 סופות טרופיות צמודות, ברט וסינדי, ארוע חסר תקדים ליוני
- עשן משריפות יער חריגות בקנדה
- גלי חום חריגים בדר'-מע' ארה"ב וצפ' אפריקה
- והרבה גשם טרופי בפלורידה והקריביים
הכל קורה בבת אחת
ככה נראתה מפת אזהרות מזג האוויר בארה"ב ביוני:
חלק גדול מארה"ב היה תחת אזהרות - או של חום חריג, או עשן משריפות, או סופות טורנדו.
החודש הקרוב יהיה החודש החם ביותר שנמדד אי פעם על פני כדור הארץ
השבוע בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות, נפרץ החסם העליון של 17°C בממוצע על פני כל כדה"א. כ 0.8°C מעל סוף המאה ה 20
בחצי הכדור הצפוני (קיץ) צפוים להשבר החודש שיאי טמפ' של כל הזמנים באזורים שונים
מהו החודש החם בשנה?
תשובה:
ביבשה, רק שכבה עליונה דקה מתחממת. בעומק של 0.5מ' קריר, גם בקיץ. וגם יש פחות אידוי מים ביבשה (יחסית לים).
לכן היבשה מתחממת מהר יותר כשהיא חשופה לשמש, וגם מתקררת מהר יותר כשאין שמש (קיבול חום נמוך).
(המשך תשובה) >>
בהמיספרה הצפונית, אנרגיית השמש הנכנסת היא הגדולה ביותר ב 21 ביוני, היום הארוך ביותר.
הים מתחמם לאט, ולכן בסה"כ, סוף יולי היא התקופה החמה ביותר בהמיספרה הצפונית.
הרוב המוחלט של היבשה שמתחממת מאוד בקיץ נמצא בהמיספרה הצפונית, ולכן בסוף יולי ותחילת אוגוסט פני כדה"א הם החמים ביותר.
שרשור #אקלים 2: האלבדו של הקרקע ואפקט החממה (או פיזיקאים מבשלים)
#פידתכנון ו #ארכיטקטורה מכירים את הנושא הזה טוב ממני, ואני אשאיר להם את ההסברים על בניינים ירוקים ותכנון עירוני חכם.
אני אתמקד בלהסביר את החלק של הפיזיקה של האטמוספירה.
האלבדו של הקרקע הוא שעור קרינת השמש הישירה ביום בהיר שהקרקע מחזירה ולא בולעת. למשל, לאספלט טרי יש אלבדו של בערך 0.04 - הוא בולע 96% מהקרינה ומחזיר רק 4%, רעפים אדומים ~ 0.2 - בולעים 80% מהקרינה ומחזירים רק 20%, משטח שכוסה בשכבה עבה של צבע אקרילי לבן ~0.8, ושלג טרי ~0.9
כ 80% מאנרגיית הקרינה שמגיעה מהשמש אל כדה"א עוברת דרך כל האטמוספירה בלי להבלע או להתפזר בדרך, ופוגעת בקרקע. אלא שמתוך אותם 80%, רק 50%~ נבלעים בקרקע, ו 30%~ זו קרינת אור נראה בעיקר שמוחזרת מהקרקע, ואם אין עננות או ערפיח/סופת אבק, היא עוברת שוב את כל האטמוספירה ויוצאת בחזרה לחלל !
פיזיקה (תרמודינמיקה) של מזג אוויר: למה קר יותר במקומות גבוהים?
כולל חישוב מפל הטמפרטורה האדיאבטי והסבר על אי יציבות ודיאגרמת Skew-T
השרשור הזה עוסק באחת התופעות שהן הבסיס למטאורולוגיה כולה, ואני מקווה שאחרי הקריאה תהיו קרובים יותר להבנה של איך פועל מזג האוויר, והאקלים.
אל תירתעו, תמשיכו לקרוא גם אם אתם לא מבינים הכל.
עשיתי מאמץ להסביר במילים פשוטות כדי שגם מי שאין לו רקע, יוכל לדלות תובנות
עבור מי שלמד מדעי הטבע/הנדסה ולמרות זאת מתקשה להבין את המשוואות, או מבין אבל רוצה להרחיב את הידע שלו – יש פירוט בקישורים המצורפים:
נסתכל קודם על לחץ האוויר:
על כל שכבת אוויר דקה, פועל לחץ של השכבה שמתחתיה, ושל השכבה שמעליה.
ובנוסף, על השכבה פועל כח הגרביטציה.
כדי שהשכבה האמצעית תשאר במקומה, הלחץ שמופעל ע"י השכבה שמתחתיה חייב להיות גדול מלחץ השכבה שמעליה, וההפרש הוא משקל השכבה האמצעית. מאזן כוחות פשוט.
השרשור הזה בנוי כתיקייה מסודרת שבתוכה תמצאו את הסיפורים והשרשורים היותר פופולריים ומעניינים שכתבתי בטוויטר, וגם דוגמות לניתוח נתונים, תחזיות והצגות גרפיות שפרסמתי.
תוכן עניינים ראשי:
א. קורונה
ב. אקלים ומזג אוויר
ג. סיפורים פופולריים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים ועוד
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה,בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר אנליזות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
ב. מזג אוויר ואקלים. בשרשור הזה תמצאו הסברים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים שמשכתי מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מתופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
בונוס בסוף: שרשור שהפך לפופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה, בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר - דו"חות מצב, אנליזות ותובנות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
א1. תמותה עודפת. כדי לפתח מע' לחישוב והצגה של תמותה עודפת קראתי מאמרים על מודלים דמוגרפיים, איפיינתי את המגמות הדמוגרפיות בקב' אוכלוסיה שונות ישראל, השתמשתי בסטטיסטיקה מתקדמת, ובניתי מס' הצגות שמאפשרות לנתח את המצב ולהציג אותו בצורה קלה להבנה
א2. הלמ"ס הציגו את דו"ח התמותה העודפת הראשונה שלהם 3 חודשים אחרי שפיתחתי את המערכת שלי. זה אפשר לי לשחזר את צעדי החישוב שחוקרי הלמ"ס ביצעו, להשוות אותם לחישובים שלי, ולאתר את הטעויות הגדולות של הלמ"ס - שאת חלקן אני מסביר בשרשור הזה