שרשור חללי במיוחד ל @ReutZeiri שביקשה יפה. כסף (המון), טכנולוגיה, חדשנות, ושלושה מיליארדרים עם אובססיה לספייס. מתחילים:
כל דבר על החלל החדש מתחיל ככה: החלל, היסטורית שייך לממשלות וצבא, מתפוצץ ביישומים אזרחיים. למה – כסף. ככל מהפכה משובחת, חידושים טכנולוגים (רקטות רב-פעמיות, הקטנת לווינים) דרמטית הוזילו את השיגור ואת הגישה לחלל. מ $18k/Kg ל $2.5K/Kg בעשור, להגיע לחלל מעולם לא היה זול יותר
לא רק עלויות השיגור הוזלו:
תכנית ה Rideshare של ספייסX מאפשרת לאופרטורים של לווינים קטנים לתפוס טרמפ כל הדרך לחלל תמורת פחות ממיליון דולר ללווין. יעילות זה שם המשחק - רק השנה שיגרה החברה 143 לווינים לחלל בשיגור בודד. ArianaSpace, RocketLab, Spaceflight מציעות כולן שירות דומה
תכנית ה Rideshare של ספייסX מאפשרת לאופרטורים של לווינים קטנים לתפוס טרמפ כל הדרך לחלל תמורת פחות ממיליון דולר ללווין. יעילות זה שם המשחק - רק השנה שיגרה החברה 143 לווינים לחלל בשיגור בודד. ArianaSpace, RocketLab, Spaceflight מציעות כולן שירות דומה
הירידה המסיבית במחירים גרמה לזינוק במספר הלווינים באורביט: באפריל 21' היו בחלל 7389 לווינים, 30% יותר מהשנה שעברה. 1283 לווינים שוגרו ב 2020, עד אז המספר הגבוה ביותר של שיגורים בשנה. אבל נראה ש 2021 תשבור את השיא הזה - רק בארבעת החודשים הראשונים שלה שוגרו כבר 850 (!) לווינים
רוב הלווינים האלו משמשים לתקשורת לווינית ו Earth Observation, ואוספים מידע רציף ומדויק שמשמש למחקר, חיזוי מזג אויר, סיוע צבאי, ניווט, מיקום, ניטור אקלים וסביבה.
הדאטה עצמו לא מספיק. התפתחויות מחשוב ו AI מאפשרות להפיק תובנות משמעותיות מהדאטה ולתרגם אותו לטובת קבלת החלטות בזמן אמת. כמות האנשים ב Suncoast לא מעניינת, אבל המרחקים ביניהם כדי לזהות הקפדה (או לא) על ריחוק חברתי יכולה להעיד על הסיכוי לגל התפרצות חדש בפלורידה לעומת מקומות אחרים
אחלה, הבנו שזול יותר להגיע לחלל. עכשיו מה עושים שם? האקו סיסטם כולל שלושה סוגים עיקריים של חברות: Terestrial; מפתחות מוצרים ושירותים לשימוש בעיקר על כדור הארץ. Orbital: מוצרים ושירותים לשימוש חללי. Exploratoty: חקר החלל ומשימות קולוניזציה. בואו נצלול למעניינים:
שימושים קרקעיים מתמקדים בעיקר בתקשורת ותצפית ((EO. תמונות לוויניות משמשות לאינסוף יישומים, מהבנת האפקט של אסונות טבע ועד ריגול. כמובן שהתמונה עצמה כבר לא מספיקה כדי לייצר ערך אקונומי, ובינה מלאכותית בחלל פתחה פרק חדש ב EO והוסיפה סקייל, תיוג אוטומטי, קורלציית מפות ותובנות עמוקות
תקשורת לווינית שמרחיבה את תשתית התקשורת לאזורים פחות מפותחים, מאתגרים גאוגרפית, מיקום, ניווט ותזמון גם הם דוגמאות לשימושים קרקעיים שמייצגים שוק של 30 מיליארד דולר
בשוק החללי (למעט החברות שמייצרות את הלווינים עצמם) פועלות חברות שמתמקדות בניטור ופינוי פסולת חללית (מישהו צריך לנקות את הבלאגן שאנחנו עושים שם – אסרוסקייל, אורורה, קלירספייס), תשתית חלל, תיירות חלל והאהוב עלי – ייצור בחלל.
חברות מנצלות את תנאי המיקרו-כבידה בחלל לייצור חומרים ומוצרים (ZBLN, כבלי סיב אופטי שמשמש בעיקר בתקשורת הוא דוגמא מצוינת – ייצור בחלל מאפשר פחות פגמים בתהליך הייצור שלו, משפר ומקצר אותו).
מעבר לשיפור בייצור, יש כאן פוטנציאל חסכון אדיר. כשעלות שיגור נקבעת בעיקר על ידי הגודל והמשקל המשוגר, שליחת חומרים וחלקים שיורכבו בחלל מאפשרת מחזור וחסכון ענק. דמיינו מה אפשר לעשות עם מדפסת תלת מימד בתחנת החלל הבינלאומית
משלטון הממשלה לשלטון מאסק:
1992 סימנה את תחילת ההזדמנויות הקומרשיאליות בחלל, עם הקמת תחנת החלל הבינלאומית. בעקבותיה שוגר לווין התדמית ברזולוציה גבוהה הראשון (1999) ולחלל הגיע תייר החלל הראשון – דניס טיטו, ששילם ב 2001 20 מיליון דולר כדי לבלות שמונה ימים בתחנת החלל
1992 סימנה את תחילת ההזדמנויות הקומרשיאליות בחלל, עם הקמת תחנת החלל הבינלאומית. בעקבותיה שוגר לווין התדמית ברזולוציה גבוהה הראשון (1999) ולחלל הגיע תייר החלל הראשון – דניס טיטו, ששילם ב 2001 20 מיליון דולר כדי לבלות שמונה ימים בתחנת החלל
ריצ'רד ברנסון, ג'ף בזוס ואילון מאסק, 3 מיליארדרים עם חוש תחרותי מפותח במיוחד המתחרים על הפיכת תיירות החלל למציאות לא היו יכולים לחלום כל כך בגדול לולא חתימתו של ג'ורג' בוש ב 2004 על האמנה שפרסה את התשתית החוקית לטיסות חלל קומרשיאליות.
רקטות רב פעמיות שוגרו בהצלחה כבר ב 2015, אבל 208 היתה באמת שנה מוצלחת – רוקטלאב שיגרה 3 לוויני CubeSat, הפעם הראשונה שרקטה נכנסה לאורביט לאחר שיגור ממשגר פרטי; זאבלן, כאבל אופטי המשמש תקשורת יוצר לראשונה בחלל ולווין ה startlink הראשון (המספק תשתית אינטרנט לוויינית) שוגר אף הוא
בקיץ 2020 שיגרה spaceX שני אסטרואנוטים של נאסא לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהפך את ספייסX לחברת הפרטית הראשונה לשגר לווין מאויש לחלל. ב 2021 שיגרה החברה 4 אסטרונאוטים ל ISS ובסםטמבר 4 אסטרונאוטים "חובבנים" נוספים.
אף אחד לא עוצר כאן. ארצות הברית מקווה להנחית אדם על הירח שוב ב 2024, וסין מתכננת את אותו הדבר ב 2025 (טייקונאוט). שוב חושב בגדול הוא מאסק – שהודיע שעד 2026 ספייסX מתכננת להנחית אדם על מאדים
spacenews.com/who-will-race-…
spacenews.com/who-will-race-…
פנדמיה גלובלית
התפרצויות וירוסים הן לעיתים קרובות מבוססות מקום: צצות, מתרכזות ומועברות באזורים מסוימים ונתיבים ספציפיים. דאטה גאו-מרחבי הוא לכן כלי מושלם למידול מחלות מדבקות: כשדינמיקת המחלה מתבררת אפשר להשתמש בתמונות לווין לניטור אזורים בהם המחלה צפויה להתפרץ ולחפש גורמי סיכון
התפרצויות וירוסים הן לעיתים קרובות מבוססות מקום: צצות, מתרכזות ומועברות באזורים מסוימים ונתיבים ספציפיים. דאטה גאו-מרחבי הוא לכן כלי מושלם למידול מחלות מדבקות: כשדינמיקת המחלה מתבררת אפשר להשתמש בתמונות לווין לניטור אזורים בהם המחלה צפויה להתפרץ ולחפש גורמי סיכון
למשל, הרבה מחלות ויראליות (סארס, קורונה) הן זונטיות – מועברות מבעלי חיים לבני אדם. מעקב אחר אזורים בהם בני אדם באים במגע עם חיות היא דרך לא רעה לזהות איפה יכולות להתפרץ מחלות זונטיות חדשות. (הפיכת יערות לכרי מרעה, שטחים לאזורי חקלאות). חלל הוא מקום מצוין להסתכל ממנו
קהילת החלל נענתה לאתגר: בשיתוף פעולה חסר תקדים יצרו 3 סוכניות החלל הגדולות (ESA, NASA, JAXA) מערכת אונלינית ששילבה אנליטיקה וכמויות של דאטה מלוויני תצפית למעקב אחר השפעות הפנדמיה, והפכה אותו לזמין לציבור שסקר את השפעת הסגרים והריחוק החברתי על שינוים באיכות האויר, המים, האקלים וכו
החלל החדש כבר לא חדש – מתפתחים בו טכנולוגיות מתקדמות, מודלים עסקיים חדשניים וכמויות עתק של כסף שמוזרמות לתחום. תסתכלו למעלה! קורה שם משהו טוב
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
