1/ אחרי בוב פיק אתמול (לינק למטה) הנה ג׳ון אלווין שהוא כנראה מעצב הפוסטרים החביב עלי מכל, למרות שקשה לבחור. אולי זה פשוט כי אלה הסרטים עליהם גדלתי ואולי זה הסגנון הקולנועי השמימי והקסום של הפוסטרים שלו. הוא נחשב בצדק לאחד ממעצבי הפוסטרים>>
2/ הגדולים עד כדי כך שדיסני טבעו ביטוי לסגנון הדרמטי שלו - ״alvinizing”. הוא מצידו אמר שהוא רק מנסה ליצור ״הבטחה לחוויה נהדרת״ בעיצובים שלו. במקום ביוגרפיה נטו וכי רוב הארט כאן מוכר לכולם - ננסה לעבור ולהבין מה זה בדיוק שעובד בהם וכמה הסגנון של אלווין ואהבת הקולנוע שלו תרמה לזה:
3/ ׳מלך האריות׳ היתה הצלחה כבירה. בזמנו, דיסני שיווקה את הסרט לכל הגילאים ולארט של אלווין היה כנראה חלק גדול בתפיסה של הסרט כ ״לאו דווקא לילדים״. הדרמה השייקספירית שבאה לידי ביטוי גרפי: התקווה שבאור והסכנה בענני הסערה, המעבר בין הדורות והמנהיגות, הכל מועבר כל כך יפה.
4/ ׳ויקטור ויקטוריה׳ הוא פוסטר אייקוני וייחודי וגם הוא תופס את העין מיד, כמו מעט פוסטרים אחרים. בקצרה, זו קומדיה על שחקנית אישה שמתחזה לשחקן גבר שמתחזה לנשים… אפשר להיות יותר מדויק מזה בביטוי גרפי? פריטי תחפושת, לוק של ״ברודוויי״, פונטים נהדרים. פשוט עבודה מדהימה.
5/ יש שמועות שהרעיון להשתמש כהשראה ביצירה של מיכאלאנג’לו היתה של שפילברג, אבל הביצוע היוצא מהכלל של אלווין הוא מה שהופך את הפוסטר הזה לכ״כ מוצלח. היד היא לא של אליוט אלא של ביתו של אלווין, פארה שעל פיה אייר. אלווין החביא את חתימתו על הפוסטר (אסור בדרך כלל) כאן ובעוד כמה עבודות:
6/ עוד קצת שפילברג עם ׳הצבע ארגמן׳. פוסטר פשוט ונהדר: הצללית הנינוחה של סילי ( וופי גולדברג) קוראת מכתב, כנגד מקור האור (עוד נשוב לזה) יחד עם הצבעוניות ההולמת והנעימה משלבים תקווה, שלווה אבל גם מלנכוליה ודרמה גדולה.
7/ אימפריית השמש (שקישט את חדרי כמה שנים בתור נער) הוא פוסטר מושלם עד כדי שלא נעשו גרסאות נוספות לשום טריטוריה. שוב שילוב של מקור אור (עם רפרנס לדגל יפן), צללית של ילד משחק במטוס מעל גדר תיל מול מטוס מתרסק וקונטרסט בין האפור/ שחור לכתום אדום- מלחמה מול תמימות נעורים.
8/ הנה עוד כמה קלאסיקות שעיצב. שימו לב למקורות האור אצלו - כמעט תמיד יהיה בפוסטרים של אלווין איזשהו מקור אור בולט, או שמימי או אחר, מה שמקנה לפוסטרים שלו תחושה קולנועית מאוד ייחודית שנובעת לדעתי מאהבה גדולה לתחום והבנה ייחודית של הקסם שבו.
9/ אי אפשר בלי בלייד ראנר (המקורי, את הפיינל קאט עיצב סטרוזן אגב). שימו לב לפנים של הריסון פורד המיוזע מול שון יאנג האנדרואידית להפליא. לבחירה לצייר את הארכיטקטורה הייחודית בזווית מעניינת עם עומק וגובה וכמובן למקור האור.
10/ הנה עוד כמה רק בשביל הכיף. מי היה מעז היום להוציא סרט עם שני כוכבים גדולים בלי להראות את הפנים שלהם:
11/ נתקדם לסיכום מהיכן שהכל התחיל: מל ברוקס, שגם ללוק הייחודי מאוד של רבים מהסרטים שלו אחראי אלווין. את העבודה על ׳אוכפים׳ הוא קיבל דרך חבר כי אף אחד לא הצליח לרצות את ברוקס. אחרי שראה את התוצר (שהוכן בין לילה אגב) ברוקס חתם מיד על סרטים נוספים. פרנקשטיין אהוב על אלווין במיוחד.
12/ בפינת האתנחתא: לטרנד אותיות האבן הגדולות אחראי הפוסטר של ׳בן חור׳ שעיצב ריינולד בראון (האחראי על הרבה סרטי הפנטזיה של ה 50, הנה לינק). 11 האוסקרים של ׳בן חור׳ הפכו את זה לטרנד כלל הוליוודי שאולפנים עשו בו שימוש יפה.
13/ אלווין היה מהמובילים בבני דורו באימוץ הטרנד החדש של צילומים לפוסטרים וסיגל יכולת נדירה למצוא תמיד אימג׳ אחד שמסכם נהדר את הסרט ולשים אותו (עם תוספות או בלי). קחו את איש הגשם למשל. כמה פשוט, ככה אפקטיבי. יכולת נדירה למצות רגע ספציפי שמספר בדיוק מה שצריך ומעורר סקרנות.
14/ לכל אמן יש כמובן גם סקיצות שבסופו של דבר לא נעשה בהם שימוש יפות ככל שיהיו:
15/ אפשר להמשיך עוד ועוד (כי הוא עיצב פוסטרים ללמעלה מ 200 סרטים) אבל מקווה שהמסר שפוסטר טוב חייב גם לתמצת את הסרט לאימג׳ אחד חזק וגם לספק חוויה ויזואלית לצופה -עבר. נמשיך מחר עם עוד אמן שעשה המון. בינתיים עוד קצת אלווין, והאמת שאני מאוד נהנה לסכם את זה, יותר ממה שחשבתי.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
🎧🎼🎬🪦 לאלו שיפרין (93) עזב את העולם. האיש שהפך ג׳אז לסינמטי מאין כמותו. למה הנעימה של MI מושלמת? ובכן, היא ב 5/4 קצב מוזר למשימות מוזרות, מלאה בדיסוננס ג׳אזי שמוסיף מתח. המקצב הוא של פצצה מתקתקת והמלודיה היא קוד מורס. זו לא מוסיקה ללוות אקשן. היא האקשן! יש פה כמה שרשורים מהעבר
🎬🎧🎼🕶️ היום לפני 45 שנים יצא ׳האחים בלוז׳ הזדמנות להזכיר שמאחורי הבלאגן, הסלפסטיק והמוסיקה זה סרט שנון וחד על מעמדות, מלחמות תרבות, בירוקרטיה והאבסורדיות של מבנה המערכות השלטוניות.
האחים אמנם לבנים, אך גודלו כ״שחורים״ שייכים למעמד ה״לא נכון״ ולכן מתחילים ומסיימים את הסרט בכלא>
2/ ג׳ייק ואלווד אנשים טובים. הפשעים שלהם? עבירות תנועה בעיקר, נזק לרכוש (המשטרה היא זו שעושה את רוב הנזק), וניסיון להציל בית יתומים מסגירה בגלל חוב שהיה מצחיק אפילו ב 1980 של 5000$. המערכת? כמו בחיים עצמם כשמדובר בבני המעמד הנ״ל, מגיבה בשימוש בכח מופרז בהחלט
3/ הסרט לוקח אותם ל״סיבוב״ ברחבי אמריקה בבר קאנטרי, כנסיה שחורה, מסעדה אליטיסטית, הפגנת עליונות לבנה וכאמור המלטות מהחוק. כל קבוצה מגיבה אחרת: העשירים מנסים להעמיד פנים שהם לא קיימים.
📺🍏🥚 1/ יאללה…
ראשית זו לא אזהרת ספוילר כי זו תיאוריה ובסבירות גבוהה אני מקשקש שטויות אבל הפרק מהסופש סגר אצלי את העניין לפחות חלקית. מי שלא רוצים ״ללכלך״ את הצפיה בתיאוריות לעצור כאן. ‼️
כבר קשקשתי על הסימבוליקה שבאוכל בסדרה, אבל קצת התעלמתי מהמטאפורה המובילה - הביצה.
הביצה היא כמובן מטאפורה נהדרת לתהליך הניתוק כי יש בה Innie ו Outie שחיים סהרמוניה אל גם ניצנים להפרדה, היא מקור של חיים והיא כמובן, בגרסתה הנאה, גם ארוחת הבוקר המועדפת על קיר איגן>>
2/ ביצה, לכל מי שצפה אי פעם ב׳ליבו של אנג׳ל׳ לאלן פרקר (מי שלא, הוא במאי מדהים וזה סרט יוצא מהכלל) יודע שביצה מסמלת את נשמתו של מאן דהוא כמו שמסביר יפה בובי דה נירו
🍽️🛢️1/ תגידו מה שתרצו על טראמפ ורפ״ק, אבל העובדה שזו כותרת בניו יורק טיימס היא הישג גדול, והוא לזכותם. הויכוח על שמנים מגיע למיינסטרים. המאמר משתדל, ועדיין קצת הגון מידי עם התעשיה האיומה הזו שהופכת הרבה אנשים לפחות בריאים שמנים ולדעת רבים גם ״זקנים״ יותר. אז הנה שרשור על שמן:
2/ בניגוד לשומן מהחי או בכבישה קרה-חלק מהדיאטה האנושית אלפי שנים-שמנים מעובדים החלו להיות משווקים לציבור רק בסוף המאה ה 19 ותפסו תאוצה בעשורים הראשונים של המאה ה 20. שמן כותנה היה הראשון. ב 1829 הומצא מכשור שאיפשר מיצוי שמן מפסולת (הזרעים) של קטיף הכותנה ושימש לשימון מכונות.
3/ לקראת סוף המאה החל להיות משווק כשמן בישול בשל מחירו האטרקטיבי אך ללא הצלחה יתרה. ב 1911 יצרנית הסבונים פרוקטר אנד גמבל העבירה את שמן פסולת הכותנה סדרת תהליכים כימיים שהפכה אותו מוצק בטמפרטורת חדר (כמו שומן רווי) קראה לו ׳קריסקו׳ והשקיעה הון עתק בשיווקו לציבור. זה הצליח.
🎬 1/ ב 22 אוקטובר 82, בדיוק לפני 42 שנים העולם זכה להכיר את ג׳ון רמבו ב׳משחק הדמים׳, סרט אקשן שלא היו רבים כמותו לפניו, וגם לא רבים אחריו, אקשן שלא עסוק באיומים קיומיים או ציבוריים או ונדטות אישיות, אלא יש בו ניסיון לאמירה חברתית פוליטית אפילו על היחס לותיקי מלחמת ויאטנם שחלקם
2/ חזרו עם פוסט טראומה, והסרט מצליח לשלב את הדרמה עם האקשן בצורה מעוררת הערכה. לדייויד מורל היו סטודנטים חיילים משוחררים שהתקשו לקבל אותו כסמכות. הוא החל להתעניין בהם ובמה שעובר עליהם, והבין שהם סוחבים איתם טראומות בלי סוף, והחליט לכתוב על זה ספר.
4/ 10 שנים ו 26 תסריטים לקחו ל׳משחק הדמים׳ להפוך מספר לסרט. קולומביה היתה זו שרכשת את הזכויות תמורת 75 אלף דולר אבל אבל הפרוייקט של סידני פולאק שרצה את סטיב מקווין כרמבו ואת ברט לנקסטר כשריף נפל כשהוחלט שמקווין מבןגר מידי לשחק חייל יוצא ויטנאם.
🎬🎼🏆💰✍️
יש קהל ל #אסקפיזם ׳ספרות זולה׳ למרות האזעקות והיתושים המציקים? יש יותר מידי מה להגיד על הסרט הזה, וקצרה היריעה, והעובדה שיש כל כך הרבה מה להגיד עליו, קשורה גם במידה רבה להצלחתו הכבירה. אז הנה כמה סיפורים וזוויות אולי מעניינות עליו 30 שנים אחרי:
2/ ׳ספרות זולה׳ הוא סרט חשוב ללא קשר לשאלה האם אוהבים אותו או לא, אם חושבים שהוא קולנוע מקורי ומשובח או תעלול פוסט-מודרניסטי ריקני, פשוט מפני שהוא השפיע על הקולנוע ועל הביזנס שנקרא קולנוע בדרכים שמעטים הסרטים שעשו זאת. אבל בואו רגע נלך קצת אחורה להבין איך הדבר הזה נולד בכלל.
3/ אחרי ההצלחה המפתיעה של ׳כלבי אשמורת׳ (3 מ׳ על תקציב של 1) שבא לעולם בזכות המפיק לורנס בנדר שהכיר דרך אשתו את זוגתו של הארווי קייטל, האמונה של זה בתסריט והקשרים (והכסף) שהפעיל כדי לאפשר לקוונטין לצלם את הסרט, לטרנטינו היה ברור שהוא חייב שהסרט השני שלו יהיה משהו מיוחד.