האם יש למפקדי יבשה היום מה ללמוד מקרב ימי שהתחולל לפני 216 שנה?
היום יום קרב טרפלגר. האם למשל לחניכיו של ה"ה @Dotanra יש מה ללמוד מאחד הקרבות הבודדים בדברי ימי העולם שאכן ראוי לתואר "מכריע"? כזה שפך את האוקיינוסים לאחוזה בריטית בלתי מעורערת למשך כמאה שנים? בואו נראה>
פיקוד משימה: אדמירל נלסון, המפקד הבריטי הגה תכנית תחבולנית שדרשה מאנשיו לפעול שונה ממה שהכירו. הוא מינה אותם, תידרך אותם, אימן אותם. ברגע שנכנסו לקרב כל שעשה היה להניף איתות מורכב "אנגליה מצפה מכל אחד שיעשה את חובתו" וזהו. בלי מצגות ודו"חות מצב. ובקרב כל אחד התנהל כמו שהוא מבין>
או כדבריו של נלסון בתדריך: "אף קברניט לא יעשה טעות גדולה מדי אם ייצמד לאנית האויב".
האיתות עצמו בדגלים (ראו בתמונה) דרש מורכבות גדולה והאנשים בספינות סביב העריכו את המאמץ שתחת אש זה מה שאתה מקדיש תשומת לב- רוח, במקום להעיק. וזה עשה את העבודה. ופה יש עוד נקודה. פיקוד ומנהיגות>
התוכנית של נלסון דרשה לתקוף את הטור הצרפתי מהאגף. 2 טורים בריטיים ישוטו לעבר הטור הצרפתי בניצב. כלומר, לארך דקות ארוכות (כמעט שעה) הצי הבריטי יתקרב אל מול סוללות התותחים שעל הספינות הצרפתיות, כשהוא חסר אונים כמעט (כל התותחים בעת ההיא היו לרוחב הספינה). איפה נלסון התמקם?
בספינה הראשונה בראש הטור הצפוני. הוא חשף עצמו לסכנה ובסופו של דבר גם יהרג בקרב שהתחולל מטווח קרוב עם ספינה אחרת, מכדור מטווח 15 מ'.
מה עשה נלסון כשהאוניה שלו משייטת נטולת יכולת תגובה אל מול מטחי התותחים של הצי הצרפתי? עמד על הסיפון והכתיב למזכיר שלו את הדו"ח שלאחר הפעולה. צנחן?>
להעז, ליזום ולנצל עד הסוף את מה שיש,לנלסון היו ספינות שהיוו את שיא הטכנולוגיה האנושית של ימיו. על הספינה שלו היו יותר תותחים מאשר לצבא ממוצע בשדה הקרב בעת ההיא. השיטה המקובלת הייתה ששני הציים שטים בטור זה לצד זה ומתישים בירי תותחים אחד את השני עד שהמז"א, הלילה, המזל מפרידים>
ביניהם. שחיקה באש וכמעט שלא היו הכרעות. נלסון החליט לשבור את התבנית כדי להשמיד את צי האויב. לשוט לעבר הצרפתים בשני טורים, לפצל אותם, לגמור את החצי האחורי עד שהחלק המוביל יסיים להסתובב (ספינות מפרש, זה קשה) ואז להיות ביתרון עליו. זה דרש לקחת סיכון אדיר עד שמגיעים. וגם סיכון אישי>
רק חצי מאה קודם הוצא להורג אדמירל בריטי שהפר את הוראות הצי ונכשל. לקח סיכון אישי מורכב בתחבולה.
פיקוד משימה אמרנו? נלסון הכיר את יריבו וידע שהצרפתים בעניין פיקוד פרטני ולכן השיט את הטור שלו ישירות אל ספינת הדגל של הקברניט הצרפתי פייר וילנב. הוא ידע שברגע שהספינה שלו תועסק בלחימה
קרובה ולא תוכל לאותת ולשלוט בקרב הצרפתים יהיו מבולבלים וכך קרה.
לפיקוד משימה יש מחיר. כשספינת הדגל, הויקטורי, פרצה את הטור הצרפתי שאל הקברניט הארדי על איזה ספינה ללכת ונלסון הותיר את הבחירה בידו. הוא הלך על ספינה קטנה יותר שליותה את ספינתו של וילנב, עליה כבר הלכו ספינות נוספות.
לספינה הקטנה היה קברניט רציני שהראה איך מקזזים יתרון טכנולוגי-ויקטורי הייתה גדולה וחמושה ופאר הטכנולוגיה של אותה העת. הוא אימן את אנשיו בלחימה רגלית ועליה על סיפונים ובשימוש בפצצות ידניות (הסבא של רימון היד). הספינה הקטנה נלחמה בעוז וגבתה מחיר כבד (כולל של נלסון) וכמעט הצליחה>
להשתלט על הספינה הגדולה ממנה, עד שויקטורי תמרנה עצמה לעמדה שבה שיחררה מטח שהפך את הקערה- לא תמיד הרוח גוברת על הטכנולוגיה.
יכלתי להמשיך להתיש, אבל פה מדובר בקרב הכרעה. מקווה שהצלחתי להראות שיש מה ללמוד מההסטוריה הצבאית גם ממקומות רחוקים בזמן ובמרחב (ובממד...)
כאשר שוחרר מחנה מאטהאוזן, היום לפני 79 שנה, היה בין השורדים גם טיבור רובין בן ה-16, שיהפוך לניצול השואה היחיד שזוכה ב"מדליית הכבוד של הקונגרס". בטקס שנערך באיחור ניכר בשנת 2005 הוא הודה בעיקר לסמל האנטישמי שלו, ארתור פייטון, שכל הזמן "נידב" אותו למשימות מסוכנות בתקווה שיהרג.>
רובין היגר אחרי מלחמת העולם לאמריקה והתאמץ להתגייס לצבא למרות דחיות, כדי לגמול למשחרריו. בצבא גילה שגם באמריקה יש אנטישמיות, שגולמה בסמל הגזען שהתעמר בו.
הוא הגיע למלחמה בקוריאה ב-1950 ופעם אחר פעם מצא עצמו מחפה כמשמר אחורי על יחדתו הנסוגה, כולל פעם בה נותר לבדו למשך 24 שעות>
בולם גלי התקפות צפון קוריאנים. כאשר הצבא הסיני הפתיע את כוחות ארה"ב שהיו כבר בצפון קוריאה ושטף אותם. שוב מצא עצמו מחפה על נסיגת שרידי יחידתו. הפעם נפצע קשה ונשבה. הוא היה כמעט 3 שנים בשבי, ושוביו הציעו לו פעם אחר פעם להשתחרר ולהגר למולדתו הונגריה, "האחות הקומוניסטית". הוא סרב>
השבוע לפני 80 שנה הודח גנרל יהודי מפיקוד על ארמיה בצבא האדום, הועמד בפני בית דין שדה והוחזר לתפקיד. הכל תוך כדי קרב "נשכח" בחזית המזרחית שבו נלחמו מאות אלפי אנשים משני הצדדים, הסובייטי והגרמני במה שבכלל היה רק מאמץ הטעייה, אבל אם היה מתרחש במערב אירופה היה יוצא עליו ספר כל שנה⬅️
אחרי שהגרמנים נבלמו במתקפה הגדולה בקורסק וחדלו אותה, הם העריכו שייקח לסובייטים זמן מה להוציא התקפת נגד. אלא שתוך זמן קצר ספגו שלוש: מבצע קוטוזוב מצפון לבליטה כבר ב-12 ביולי, ומבצע רומיאנצב מדרום לה, ב-3 באוגוסט.
בתווך, שוגרה בדרום החזית התקפת הטעייה, שבה לקחו חלק 270,000 איש.⬅️
התכנית הייתה לשגר את חזית (קבוצת הארמיות) דרום לתקוף את הביצורים הגרמנים על נהר המיוס, בחזית שבה הוורמאכט חשש במיוחד- זאת שהובילה הדרך הקצרה לדונבאס, לחופי ים אזוב ובהמשך לקרים (כן, נו...). לאחר שתושג הבקעה, תוכנס לפעולה ארמיית הגווארדיה השניה, ארמית העלית שנשמרה בעתודה.⬅️
סערה לא פשוטה מתרחשת בימים אלה בצבא ארה"ב, על זרועותיו. מאז ראשית השנה לא אישר הסנאט אף מינוי של קצין בכיר כפי שהחוק מחייב- נדרש לכל תפקיד גנרל/אדמירל לצד קידום ראשון גם בחלק מהדרגות הזוטרות יותר.
לנחתים אין למעשה מפקד, אלא ממלא מקום וכל הדרמה סביב סנאטור יחיד, טומי טוברוויל>
הסנטור מאלבמה הוא חבר ועדת השירותים המזויינים של הסנאט והוא זעם על כך שבתקציב הפנטגון נכלל מימון לנסיעה מחוץ למדינה לצורך הפלה עבור המשרתות בצבא. כזכור במדינות רבות עברה לאחרונה חקיקה האוסרת הפלות, בצבא נימקו את המימון (כחלק ממימון טיפולים רפואיים נוספים) בכך שהמשרתים בו, אינם>
בוחרים את מקום ההצבה.
סנטור טוברוויל פחות התרשם. לרוב, רק המינויים המרכזיים מובאים לאישור מליאת הסנאט וגם זאת בהצבעה רגילה. רוב המינויים מובאים כחבילה אחת באישור הועדה ומאושרים בהצבעה. הוטו של טוברוויל פירושו שגל קצין, העןבר לכל תפקיד, יידרש לאישור בהצבעה שמית בסנאט. התהליך>
ההחלטה המדוברת של הממשל האמריקני להעביר לאוקראינה תחמושת מצרר, בשלב זה פגזי ארטילריה היא חשובה להמשך המלחמה באוקראינה, אך גם יש לה משמעויות לישראל שעוסקת בנושא תחמושת המצרר לא מעט.
כמה דברים על הזווית הישראלית ושימוש בעבר, על העניין החוקי, וכמה משמעויות טקטיות פחות מדוברות>
תחמושת מצרר היא תחמושת הנפתחת במעופה ומתפרקת למספר תתי חימושים, וכך מכסה שטח גדול יותר ומשיגה אפקט רב יותר.
מלחמת לבנון השנייה, שבה צה"ל עשה שימוש נרחב בתחמושת מצרר נתנה דחיפה גדולה למאמץ בינ"ל שהיה עוד קודם לאסור שימוש בתמושת הזאת. יש לכך שתי סיבות:
האחת, כיוון שתתי החימושים>
מתפזרים על פני שטח נרחב יחסית, יש בשימוש בה מעין שימוש בלתי הבחנתי- הפגיעה עשויה לחרוג מאזור המטרה, במיוחד בשטח בנוי.
הסיבה השניה נובעת מהמאץ הגדול לאיסור על מוקשי נ"א (נגד אדם). לתחמושת המצרר, תתי החימוש שבה יש אחוז נפל (פצצונות שלא מתפוצצות) גבוה יחסית והן נשארות רדומות זמן רב>
"אין מצבים נואשים, יש רק אנשים מיואשים".
היינץ גודריאן, גנרל גרמני. נולד היום לפני 135 שנה בכפר חלמנו במערב פרוסיה וכיום בפולין. אותו כפר שאותו יכבוש כמפקד קורפוס השריון בפרוץ מלחה"ע השניה, ושבו יוקם מחנה ההשמדה הידוע לשמצה.
הוסיף: "כשהמצב לא ברור-תקוף.>
>כשאתה תוקף- עשה זאת מהר, בעוצמה ובלי להתפזר".
נחשב אבי עוצבות השריון הגרמני של מלחמת העולם ושל תפיסת הפעלתן-טענה מאד שנויה במחלוקת. מה שאי אפשר לומר אגב, על זאת באשר למעורבותו בפשעי מלחמה.
ספר זכרונותיו נחשב קלאסיקה של הז'אנר (זכרונות גנרלים גרמנים), כלומר:
אנחנו היינו מעולים, היטלר דפק לבד את העסק, ופשעי מלחמה זה בכלל האס.אס. ולא קשור אלינו (מה שממש לא נכון, למען הסר ספק).
אבל לפני הפלישה לברה"מ אמר: "החזית המזרחית היא בית קלפים. פירצה במקום והיא תתמוטט".
אחרי: "המעטנו קשות ביכולות האויב, בקרקע ובמזג האוויר. והמציאות התנקמה בנו".>
בשבוע שעבר נפטר אלי דולגין ז"ל, אחד מגיבורי מעוז בודפשט, המעוז היחיד שלא נפל בקו התעלה במלחמת יוה"כ .
אלי היה קצין העמדה ולמעשה מפקד סוללת התותחנים מגדוד 404 שישבה במעוז. 42 אנשיה היוו את מרבית הכוח הלוחם במוצב, לצד מחלקת טנקים ו-16 חיילי החי"ר מילואים של החטיבה הירושלמית>
הסוללה הפעילה 4 תותחים נייחים בעמדות מבוטנות ומבוצרות, שכונו "נברונים" על-שם הסרט המפורסם. ניתן היה לצודד אותם באופן מוגבל לגזרת ירי צרה. נוסף עליהם הפעילה הסוללה מרגמות 120 מ"מ בטווחים קצרים. עם תחילת ההתקפה על המוצב הורה מפקדו, מוטי אשכנזי להפעיל את המרגמות להגנה עליו. דולגין>
עצמו טיווח את המרגמות מהמוצב, עד שהאש הכבדה, של 30 פגזים בדקה שירדו על המוצב שיתקה אותן. 3 מהחיילים שהפעילו אותן נהרגו, ולוחם נוסף בסוללה נהרג בתקיפה אווירית.
מרגע פתיחת המלחמה הופעלו 4 התותחים ללא הרף. פלגה של 2 קנים ירתה על ריכוזי כוחות מצרים בפורט סעיד ופורט פואד. הצמד השני>