כאשר שוחרר מחנה מאטהאוזן, היום לפני 79 שנה, היה בין השורדים גם טיבור רובין בן ה-16, שיהפוך לניצול השואה היחיד שזוכה ב"מדליית הכבוד של הקונגרס". בטקס שנערך באיחור ניכר בשנת 2005 הוא הודה בעיקר לסמל האנטישמי שלו, ארתור פייטון, שכל הזמן "נידב" אותו למשימות מסוכנות בתקווה שיהרג.> רובין היגר אחרי מלחמת העולם לאמריקה והתאמץ להתגייס לצבא למרות דחיות, כדי לגמול למשחרריו. בצבא גילה שגם באמריקה יש אנטישמיות, שגולמה בסמל הגזען שהתעמר בו.
הוא הגיע למלחמה בקוריאה ב-1950 ופעם אחר פעם מצא עצמו מחפה כמשמר אחורי על יחדתו הנסוגה, כולל פעם בה נותר לבדו למשך 24 שעות>

השבוע לפני 80 שנה הודח גנרל יהודי מפיקוד על ארמיה בצבא האדום, הועמד בפני בית דין שדה והוחזר לתפקיד. הכל תוך כדי קרב "נשכח" בחזית המזרחית שבו נלחמו מאות אלפי אנשים משני הצדדים, הסובייטי והגרמני במה שבכלל היה רק מאמץ הטעייה, אבל אם היה מתרחש במערב אירופה היה יוצא עליו ספר כל שנה⬅️ אחרי שהגרמנים נבלמו במתקפה הגדולה בקורסק וחדלו אותה, הם העריכו שייקח לסובייטים זמן מה להוציא התקפת נגד. אלא שתוך זמן קצר ספגו שלוש: מבצע קוטוזוב מצפון לבליטה כבר ב-12 ביולי, ומבצע רומיאנצב מדרום לה, ב-3 באוגוסט.
בתווך, שוגרה בדרום החזית התקפת הטעייה, שבה לקחו חלק 270,000 איש.⬅️

סערה לא פשוטה מתרחשת בימים אלה בצבא ארה"ב, על זרועותיו. מאז ראשית השנה לא אישר הסנאט אף מינוי של קצין בכיר כפי שהחוק מחייב- נדרש לכל תפקיד גנרל/אדמירל לצד קידום ראשון גם בחלק מהדרגות הזוטרות יותר.
לנחתים אין למעשה מפקד, אלא ממלא מקום וכל הדרמה סביב סנאטור יחיד, טומי טוברוויל> הסנטור מאלבמה הוא חבר ועדת השירותים המזויינים של הסנאט והוא זעם על כך שבתקציב הפנטגון נכלל מימון לנסיעה מחוץ למדינה לצורך הפלה עבור המשרתות בצבא. כזכור במדינות רבות עברה לאחרונה חקיקה האוסרת הפלות, בצבא נימקו את המימון (כחלק ממימון טיפולים רפואיים נוספים) בכך שהמשרתים בו, אינם>

ההחלטה המדוברת של הממשל האמריקני להעביר לאוקראינה תחמושת מצרר, בשלב זה פגזי ארטילריה היא חשובה להמשך המלחמה באוקראינה, אך גם יש לה משמעויות לישראל שעוסקת בנושא תחמושת המצרר לא מעט.
כמה דברים על הזווית הישראלית ושימוש בעבר, על העניין החוקי, וכמה משמעויות טקטיות פחות מדוברות> תחמושת מצרר היא תחמושת הנפתחת במעופה ומתפרקת למספר תתי חימושים, וכך מכסה שטח גדול יותר ומשיגה אפקט רב יותר.
מלחמת לבנון השנייה, שבה צה"ל עשה שימוש נרחב בתחמושת מצרר נתנה דחיפה גדולה למאמץ בינ"ל שהיה עוד קודם לאסור שימוש בתמושת הזאת. יש לכך שתי סיבות:
האחת, כיוון שתתי החימושים>

"אין מצבים נואשים, יש רק אנשים מיואשים".
היינץ גודריאן, גנרל גרמני. נולד היום לפני 135 שנה בכפר חלמנו במערב פרוסיה וכיום בפולין. אותו כפר שאותו יכבוש כמפקד קורפוס השריון בפרוץ מלחה"ע השניה, ושבו יוקם מחנה ההשמדה הידוע לשמצה.
הוסיף: "כשהמצב לא ברור-תקוף.> >כשאתה תוקף- עשה זאת מהר, בעוצמה ובלי להתפזר".
נחשב אבי עוצבות השריון הגרמני של מלחמת העולם ושל תפיסת הפעלתן-טענה מאד שנויה במחלוקת. מה שאי אפשר לומר אגב, על זאת באשר למעורבותו בפשעי מלחמה.
ספר זכרונותיו נחשב קלאסיקה של הז'אנר (זכרונות גנרלים גרמנים), כלומר:

בשבוע שעבר נפטר אלי דולגין ז"ל, אחד מגיבורי מעוז בודפשט, המעוז היחיד שלא נפל בקו התעלה במלחמת יוה"כ .
אלי היה קצין העמדה ולמעשה מפקד סוללת התותחנים מגדוד 404 שישבה במעוז. 42 אנשיה היוו את מרבית הכוח הלוחם במוצב, לצד מחלקת טנקים ו-16 חיילי החי"ר מילואים של החטיבה הירושלמית> הסוללה הפעילה 4 תותחים נייחים בעמדות מבוטנות ומבוצרות, שכונו "נברונים" על-שם הסרט המפורסם. ניתן היה לצודד אותם באופן מוגבל לגזרת ירי צרה. נוסף עליהם הפעילה הסוללה מרגמות 120 מ"מ בטווחים קצרים. עם תחילת ההתקפה על המוצב הורה מפקדו, מוטי אשכנזי להפעיל את המרגמות להגנה עליו. דולגין>

"מבצעים מודרנים כרוכים בריכוז של כוחות בכמות שתספיק כדי לבצע התקפה ותאפשר לכוחות להנחית מהלומות רצופות ובלתי פוסקות על האויב ברחבי שטח עמוק מאד."
מיכאיל טוכצ'בסקי, מרשל ברה"מ הצעיר ביותר, שהוצא להורג היום לפני 86 שנה בגיל 44 בתקופת הטרור הגדול, מסביר את גישת המתקפה האוקראינית> המתנהלת בימים אלו.
וממשיך: "בלתי אפשרי להשמיד את האויב במהלומה אחת בשל החזיתות הרחבות, ולכן אנו נאלצים לעשות זאת בהדרגה..הלחימה המודרנית נפרסת על-פני סדרת קרבות, לא רק לאורך החזית אלא גם לעומק, במבצעים שיגבו מהאויב מחיר כבד יותר מאיתנו".
טוכצ'בסקי לא היה ההוגה המעמיק ביותר>

היום הוא גם יום השנה ל D-Day, לפני 41 שנה לפנות בוקר 7 ביוני נחתו כוחות צה"ל בשפך נהר האוולי בלבנון במסגרת מבצע שלום הגליל. מהנחתת הראשונה ירדה פלגת תותחנים-סוללה א' (מוקטנת) של גדוד 402. כן, וגם צנחנים, טנקים והנדסה היו שם...
הסוללה הצטרפה להכנות עוד מערב פסח, לאחר שהוחלט לשלב> בכוח הקדומני סוללת תותחים, כדי לירות לעומק וגם לאפשר לכוח המונחת יכולת אש משמעותית יותר. למרות הויתור על הרבה מקום בנחתות לטובת התותחים ולתחמושת, החליטו המתכננים שזה שווה.
(בתמונות צוות נגמ"ש ניהול האש-המפי"ק על הנחתת, וירי מהחוף לעבר צידון מצפון).
הסוללה המשיכה לביירות>

בהנחה הסבירה שהרוסים פוצצו את הסכר בנובה קחובקה, מדובר למעשה בצעד המשמעותי הראשון שהם עושים מזה זמן, כדי להשפיע על שדה הקרב.
נניח לרגע בצד למשמעויות ההומניטריות הקשות של אסון זה, מעשה ידי אדם, וננסה להבין מה בעצם רואים בההתנהלות (או העדרה) הרוסית בשבועות האחרונים ואיך הסכר קשור?> כבר זמן רב בונה הצבא האוקראיני את המתקפה הגדולה שלו שנראה שהחלה ביממות האחרונות, בונה אותה כמעט "לפי הספר" וכמעט בלי הפרעה.
כבר בבסיס- לא ידוע לנו על נסיון רוסי משמעותי להפריע לבניין החטיבות והגייסות החדשים, שנבנים בצד האוקראיני, או בכלל להספקת החימוש המערבי.
מאז הקיץ שעבר איבדו>

החל מסוף השנה שעברה התפרסמו תמונות וצילומי לווין שהצביעו על התחפרות רוסית מואצת בקרים והקמת ביצורים, כולל על החופים. רוב התגובות ראו בכך עדות להסטריה רוסית ולחץ מוגזם נוכח כשלונותיהם.
אני חושב שהפעם הרוסים קוראים נכון את המציאות, ומבינים שהמתקפה האוקראינית צריכה לכלול את קרים> בתוך שיח על המתקפה הגדולה האוקראינית (מתקפת הנגד) הממשמשת ובאה נזכרים מספר יעדים, הפופולרי בהם הוא הציר מזפוריז'ה דרומה כיוון מליטופול שבשאיפה יביא בהמשך לביתור החזית הרוסית ולבידוד ח.א.קרים מרוסיה.
יש כיוונים נוספים, אך לרוב קרים נחשבת משהו שמשאירים לסוף, לשלב הבא. וזאת בעיה>

כמה דברים מעניינים עולים מכתבה בנ"י טיימס, הטוענת שגורמים רשמיים בממשל האמריקאי מייחסים לאוקראינה שורת פעולות שנעשו בעומק רוסיה, כולל תקיפת הקרמלין ברחפנים, חיסול אישים שונים וכן את פיצוץ הנורדסטרים.
ראשית, מסתמן דפוס פעולה אמריקאי המוכר לישראל היטב>
nytimes.com/2023/05/24/us/… "הוצאה מהארון" של בעלות ברית, המבצעות פעולות חשאיות, כנראה כאיתות על אי נוחות אמריקאית ורצון לרסן את בעלת הברית הפעלתני, וכן התנערות פומבית בבחינת "ידינו לא שפכו.." כדי למנוע תגובה כלפיה.
עוד עולה מהכתבה תמונה של חוסר תאום ואף מאבק כוחות בין גופי הביון והכוחות המיוחדים>

בואו, הולכים (לא) להפציץ את אושוויץ.
כי אחת לכמה זמן הויכוח הזה עולה, ויום השואה הוא הזדמנות לקפוץ ראש לבריכה העכורה הזאת.
אבל לא נדבר האם וכמה מדינות המערב לא בסדר, אלא נסתכל על השאלה מהזווית המבצעית, ועל הדרך גם נשאל למה אנחנו תמיד כועסים על האמריקאים ועושים הנחות לסובייטים.⬅️ במקום לשאול למה לא הפציצו, נשאל מה ואיך יכלו להפציץ וגם מי יכול היה.
הדיון הופך רלוונטי מתחילת 1944, כשלבעלות הברית המערביות יש טווח טיסה להגיע לאושוויץ והן גם יודעות מה קורה שם ו*פחות או יותר* איך.
למפת טווחי הטיסה משדות תעופה אפשריים (ויקיפדיה) הוספתי את קו הנתיב הצפוני⬅️

היום לפני 224 שנה נחל נפוליאון את אחד מנצחונותיו הגדולים והפחות ידועים, וזה קרה פה בשכונה שלנו- קרב התבור.
אפריל 1799 ונפוליאון בן השלושים צר על עכו.
בעודו מתקשה מאד מול חומותיה הוא חושש מכוח תגבורת עות'מני שיפתיע אותו מעורפו, ושולח דיבזיה בת 2,000 איש לחפש ולאבטח את העורף⬅️ מפקד הכוח הוא גנרל ז'אן בטיסט קלבר, מפקח בניה בעבר ושואף תהילה בהווה. קלבר נע לאורך הרי נצרת, נתקל בכוח קטן ליד כפר קנא, ואז מבחין מהרכס במחנה עות'מאני גדול המתכנס לרגלי גבעת המורה. היו שם להערכתו כ-30,000 איש, פי 15 משלו.
קלבר מחליט להתקיף. איך יתגבר על הנחיתות המספרית?⬅️

בליל 14-15 באפריל 1986 המריאו עשרות מטוסי קרב אמריקאים מברטניה ומנושאות מטוסים בימה"ת בדרך לביצוע רעיון חדשני- לתקוף מהאוויר יעדים הקשורים לטרור בתגובה לפיגוע. מה שהפך בעשרים השנים האחרונות לקלישאה היה קונספט פורץ דרך עבור האמריקאים, ששיגרו מטוסים לתקוף את לוב של קדאפי⬅️ ממשל רייגן התלבט שנים כיצד להגיב לפיגועי הטרור בשנות השמונים. איך להביא לידי ביטוי את עוצמתה של ארה"ב במאבק הזה בלי לגמור בעוד וייטנאם, שישבה עמוק בתודעה.
לבסוף הוחלט על מענה "מייד אין איזראל". ישראל יכולה לתקוף את מפקדות אש"ף בתוניס(אוקטובר 85')? אז למה לא ארה"ב.⬅️

"אין דבר המניח את דעתו של העוסק בתחום הצבא, יותר מאשר ציטוט טוב של גנרל דגול ומת". כך קבעה ברברה טוכמן, ולרגל כשנה למלחמה באוקראינה, שרשור ציטוטים שזורים בכמה תובנות...⬅️ "אפשר,שאין לך עניין במלחמה, אך למלחמה יש עניין בך" (לב טרוצקי).
זלנסקי זכה בבחירות תוך הבטחות לשים קץ למלחמה במזרח אוקראינה ולקצץ בהוצאות הצבא. קל להתפתות בעתות שלום למחשבה שמלחמה היא נחלת העבר ושהיא תלויה רק בנו. חתירה לשלום חשובה, אך מדינה צריכה להיות מוכנה לאתגרים אפשריים⬅️

פרק בפודקאסט של אלפרוביץ', שבו הוא מראיין מש"ק לשעבר בכוח העלית האמריקני ה'כומתות הירוקות' שלחם כמתנדב בצבא אוקראינה במשך 10 חודשים.
הבחור הגיע זמן קצר לאחר הפלישה והתנדב, מתאר שהקים לעצמו צוות סיור של 6-8 אנשים שבחר>
open.spotify.com/episode/1g5n6k… הוא הקפיד לבחור רק ותיקי לחימה (ולא נגרים, שגם כאלו היו). מתאר את הכאוס בצד האוקראיני בראשית ימי הלחימה, ואת ההתאוששות, את היוזמה והעצמאות של כל כוח (גם כי לא הייתה ברירה).
רוב הזמן פעל ככוח לסיור ולמשימות מיוחדות ביערות שבאזור אובלסט חרקיב.
כמה נקודות מעניינות:
1. הרוסים מתקשים>

29 בינואר 1991, מתחיל הקרב היבשתי הראשון ולמעשה הגדול ביותר במלחמת המפרץ, קרב שקצת נשכח בהסטוריה-הקרב בחפג'י.
אחרי 10 ימים של מערכה אווירית מצד הקואליציה ומטחי סקאדים שלא מצליחים לגרור את ישראל למלחמה, מחליטים העראקים לא רק לחטוף ויוזמים העראקים התקפה קרקעית לשטח סעודיה> היעד היה עיירת החוף חפג'י, 15 ק"מ דרומית ואחריה להמשיך לאורך החוף וליצור איום על מתקנים סעודיים. הרעיון היה לנצל את הכוחות העראקיים לפני שיושמדו מהאוויר ולגרור את הקואליציה המערבית להתכתשות קרקעית שוחקת, שתגרור אליה את כוחות הקרקע שנערכו לפלוש לכווית ולעראק (בתמונה תרשים עראקי).>

מי שעוקב אחרי המלחמה באוקראינה יודע, שאחד הנושאים המרכזיים בעת הזאת הוא הדיון הסוער בשאלה מי יספק לאוקראינה טנקים מתקדמים שהיא דורשת וזקוקה להם, ואיזה טנקים יישלחו. תכף נענה אך שימו לב לאירוניה-עד לא מזמן עסקו פרשנים רבים בדיון על "מותו של הטנק" כאחד מ"לקחי" אותה המלחמה בדיוק⬅️ החל ממרץ בשנה שעברה הוצפה התקשורת בפרשנויות על מותו של הטנק ובהמלצות לצבאות מערביים כצה"ל למהר וללמוד, לגרוט את הטנקים ולמצוא חליף.
הטענה הייתה שטילי הנ"ט המתקדמים, כלי הטייס הבלתי מאוישים (כטב"ם), הרחפנים והחימוש המשוטט והמדויק הפכו את הטנקים למלכודות מוות. אז מה נשתנה?⬅️

היום לפני 9 שנים נפטר אריק שרון, שבין השאר היה מצביא מוכשר והיחיד שפיקד אצלנו (ובהצלחה) על שני קרבות אוגדתיים-אוגדה 38 באום כתף בששת הימים ואוגדה 143 בצליחה ביוה"כ.
והוא עצמו זה שטען, שצה"ל לא יכול להצמיח מפקדי דביזיות.
שרשור עם כמה מפקדי אוגדות בולטים, לא רק לטובה ולא רק משלנו> נתחיל עם מוריס רוז קצין השריון המעוטר ביותר בצבא ארה"ב במלחה"ע השניה. בן ונכד לרבנים מפולין שלקח פיקוד על דיביזיה 3 הכושלת בנורמנדי והפך אותה ליחידה מובילה שזכתה לכינוי "חוד החנית". הראשונה שפרצה את קו זיגפריד, שיאנית ההתקדמות ביום אחד (150 ק"מ) וכובשת קלן.
נפל בקרב במרץ 1945.>

היום לפני 60 שנה נחל הוייטקונג את נצחונו המשמעותי הראשון על כוח של דרום וייטנאם שנתמך בידי צבא ארה"ב, הקרב באפ-בק. האמריקאים ספגו מכה בגלל התנהלותם התקשורתית לא פחות מאשר בגלל התבוסה הטקטית המקומית.> הקרב החל כאשר המפקדה האמריקנית זהתה תשדורות של כוח וייטקונג בכפר הזעיר אפ-בק דרום מערבה מסייגון, עמוק בשטח דר'-וייטנאם. נשלח כוח של צבא דר' וייטנאם בסיוע יועצים אמריקאים, מסוקים ומטוסי קרב לחסל את הכוח, שהוערך בסדר גודל של פלוגה.
בפועל נמצא במקום גדוד, שכלל גם פלוגת מגד' 261>

"כל העיניים נותרו יבשות בהלוויתו..."
כך דווח על הלוויתו של הנציב הצרפתי העליון בצפון אפריקה, אדמירל פרנסואה דרלאן. שמרן, שונא בריטים ויהודים, אופורטוניסט ועוד הרבה דברים אחרים. תומך וישי ונציב מטעם בעלות הברית.
היום לפני 80 שנה שחררה ההתנקשות בחייו בעיר אלג'יר אנחת רווחה כללית.> כשנפלה צרפת היה דרלאן מפקד הצי הצרפתי. הוא הבטיח לצ'רצ'יל שהצי הצרפתי, השני בגודלו בעולם אז, לא ייפול בידי הגרמנים. עם הקמת ממשלת וישי (שהצי נותר בידיה) הפך לתומך נלהב בשתוף פעולה עם הגרמנים. הבריטים החלו לחשוש וביולי תקפו את הצי הצרפתי במרס אל-כביר באלג'ריה והטביעו ספינות רבות>