היום לפני 104 שנים התרחש קרב עזה השלישי. הקרב היווה נקודת מפנה בהיסטוריה של ארץ ישראל ובמלחמת העולם הראשונה בחזית זו, עת הבקיעו הכוחות הבריטיים את מערך ההגנה העות'מאני והחלו בכיבוש הארץ. להלן שרשור על אודות כיצד הצבא העות'מאני נערך להגנה על ארץ ישראל: ⬇️ 
מפקד הצבא העות'מאני בארץ ישראל ומפקד קבוצת הארמיות ילדרים אריך פון פלקנהיין החליט ארגון מחדש את ההכוחות ואת גזרות האחריות בחזית:
1. הארמיה הרביעית נושלה מאחריותה על ארץ ישראל ומפקדה הודח בספטמבר 1917;
2. הארמיה השמינית, החדשה, קיבלה תחת פיקודו של פון קרסנשטיין את האחריות להגנה;⬇️
1. הארמיה הרביעית נושלה מאחריותה על ארץ ישראל ומפקדה הודח בספטמבר 1917;
2. הארמיה השמינית, החדשה, קיבלה תחת פיקודו של פון קרסנשטיין את האחריות להגנה;⬇️
3. הארמיה השביעית תחת פיקודו של מוצטפא כמאל פאשא, לימים אתאתורכ (בתמונה). כמאל פאשא הוחלף, ערב הקרב, על ידי פזווי פאשא, כי הוא טען שאין היגון בתוכנית של פון פלקנהיין והסדר הפוש מזיקים יותר ממסייעים. הארמיה התמקמה בחברון כעתודה להתקפה, אך לא השלימה את הכנותיה עד תחילת הקרב.
המסגרות השונות נפרסו באופן הבא:
1.הקורפוס ה-22, בפיקוד רפעת ביי וכלל בתוכו את הדיוויזיות ה- 53 וה-3 ונפרס סביב העיר עזה עצמה.
2. הקורפוס ה- 20, בפיקוד פואד ביי כלל את הדיוויזיות ה- 54, ה- 26, ושליש מהדיוויזיה ה- 24 ונפרס בשטח שבין עזה לבאר שבע.
⬇️
1.הקורפוס ה-22, בפיקוד רפעת ביי וכלל בתוכו את הדיוויזיות ה- 53 וה-3 ונפרס סביב העיר עזה עצמה.
2. הקורפוס ה- 20, בפיקוד פואד ביי כלל את הדיוויזיות ה- 54, ה- 26, ושליש מהדיוויזיה ה- 24 ונפרס בשטח שבין עזה לבאר שבע.
⬇️
3. הקורפוס ה- 3, בפיקודו של איסמט ביי, לימים הנשיא השני של הרפובליקה התורכית, כלל בתוכו את הדיוויזיה ה- 27, שליש מהדיוויזיה ה- 16, שליש מהדיוויזיה ה- 24, ודיוויזיית פרשים שנפרסו סביב העיר באר שבע.
4.כוח העתודה של הארמיה, על בסיס הדיוויזיה ה- 7, נפרס בבית חנון, צפונית לעזה. ⬇️
4.כוח העתודה של הארמיה, על בסיס הדיוויזיה ה- 7, נפרס בבית חנון, צפונית לעזה. ⬇️
5. במקביל, הארמיה השביעית, ששימשה כעתודה אסטרטגית לטובת מתקפת הנגד, נפרסה באזור העיר חברון.
6.טייסות 300 וטייסת 301 חנו בשדה התעופה ברמלה, טייסת 302 חנתה באזור ג'וליס, טייסת 303 חנתה ליד אל תינה (צפונית לכפר מנחם של ימינו), וטייסת 304 התמקמה בעיראק אל מנשיה (ליד קריית גת).⬇️
6.טייסות 300 וטייסת 301 חנו בשדה התעופה ברמלה, טייסת 302 חנתה באזור ג'וליס, טייסת 303 חנתה ליד אל תינה (צפונית לכפר מנחם של ימינו), וטייסת 304 התמקמה בעיראק אל מנשיה (ליד קריית גת).⬇️
בסך הכל עמדו לרשות הצבא העות'מאני בארץ ישראל כ- 24,000 איש ו- 190 תותחים. זאת, לעומת כשמונים אלף חיילים, חמישה עשר אלף פרשים, וכארבע מאות כלי ארטילריה שונים, לרבות תותחי ספינות חיל הים הבריטי, שעמדו לרשות המפקד הבריטי הגנרל אדמונד אלנבי.⬇️
יתרונם המכריע של הבריטים בכוח אדם ואמצעי לחימה היה אמנם מרכזי לניצחונם, אך לכך הצטרפה גם חולשת המערך הלוגיסטי העות'מאני, שהוותה נקודת תורפה משמעותית אותה השכיל לנצל מפקד כוח המשלוח הבריטי.
הקרב נפתח בפעולת הטעייה שכללה הפצצה של חיל הים הבריטי על העיר עזה, בעוד המאמץ העיקרי כוון להבקעה באזור באר שבע, תוך איום על הציר המקשר בינה לבין לירושלים ועל תחנת הרכבת בנחל שורק. האיום הכפול על באר שבע ועל עזה הציב את הפיקוד העות'מאני בפני דילמה⬇️
,שכן המערך הלוגיסטי שעמד לרשותו, שנסמך על מסבלת הברזל יחידה, לא אפשר לתגבר בו זמנית את שני המוקדים. בנוסף, ההבקעה באזור באר שבע סיכלה תכנית התקפת הנגד של פון פלקנהיין, שהתכוון לאגף את הכוח הבריטי ממזרח על בסיס ציר ירושלים-חברון-באר שבע. ⬇️
לסיכום, קרב באר שבע או קרב עזה השלישי אפשר לכוח המשלוח הבריטי להבקיע את המערך העות'מאני משום שהתוכנית הייתה פשוטה, נשענה על יתרון כמותי בזמן ובמרחב, כוונה לחולשות של המערך העות'מאני, כללה הפתעה מערכתית, היעדים היו ברי השגה, הכוחות מאומנים ומתורגלים. אה כן והיא הייתה רב ממדית.
למתעניינים הנה קישור לשני מאמרים שפרסמתי, יחד עם פרופסור רות קרק, בנושא, המבוססים על עבודת התזה שלי (הראשון באנגלית והשני בעברית) :
academia.edu/35308783/First…
academia.edu/7970319/The_Ot…
academia.edu/35308783/First…
academia.edu/7970319/The_Ot…
@Oren_theace @OrenNahari @gal_perl @moshe_tsach @TRADOC_IDF @GAvrilingi @Dotanra @AmitLidor @DavidMorgenst17 @MAARACHOT @gelibolu2015 @YEngoltz @boaz2904 @dotan74682491
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
