#פידצבא במהלך הקרב על העיר סואץ ב24 באוקטובר 1973 כוח צנחנים של גדוד 66 (כן אלה מגבעת התחמושת) מצא את עצמו בסיטואציה קשה המג"ד, הסמג"ד, הקמב"ץ של הגדוד והמ"פ נפגעו. מפקד הגדוד נהפך להיות סרן (מיל') דוד עמית שמצא את עצמו בעיר שהוא אינו מכיר, ללא מפות, ללא פקודות ועם הרבה ⬇️ פצועים. מפקד פיקוד דרום עלה מולו בקשר והסביר לו איך לצאת מהעיר. לימים דוד סיפר ש "גורודיש יושב מול תצלום אוויר בקרון המואר שלו במפקדת פיקוד דרום. ואני, בתוך הבית המופגז, בחושך מוחלט, מוציא פנקס, ומתחיל לרשום ו[אני] מבין שהוא מכתיב לי ציר בלתי אפשרי, מסובך וארוך.⬇️

#פידצבא בהיסטוריה של צה"ל ישנם שני אנשים בלבד שהוענק להם עיטור הגבורה ועיטור המופת: אביגדור קהלני ושלמה (מוני) ניצני. בעוד הראשון מוכר מאוד על השני לא הרבה אנשים שמעו. שלמה נולד ביום האחרון של שנת 1936בכפר חיטים⬇️. בילדותו טרם חובר היישוב לחשמל ולמים זורמים. בקיץ של שנת 1955 התגייס לנח"ל המוצנח. כבר מתחילת שירותו נטל חלק בפעולות תגמול . בסתיו 1956 השתתף בקרב ה"מיתלה". כאשר מפקדיו נפגעו מוני לקח על עצמו את הפיקוד והלך לחלץ פצועים. מוטיב שיחזור במהלך הקריירה הצבאית שלו. ⬇️

#פידצבא בעקבות השאלות סביב האוקראינית אפשר ללמוד ממלחמת יום הכיפורים קצת הרבה על הבעיתיות של הבקעה של מערך הגנה מבוצר. מכיוון שאוגדה 36 עברה "כמו חמאה" לתוך סוריה הסיפור שלה קצת פחות מעניין (לפחות אותי) ולכן אתמקד באוגדה 210 (כן אני משוחד בעניינה כי היא ומפקדה מרתקים אותי)⬇️ ב10 באוקטובר מפקדי האוגדה דן לנר, ראו שרשור שכתבתי עליו ומשה בר כוכבא [בריל] ומפקדת האוגדה, המח"טים של אוגדה 210 (אורי אור [679] ורן שריג [179] -החלו לתכנן את ההבקעה האוגדתית לתוך שטח סוריה. ההנחה של האוגדה הייתה שיש להם שני צירים להבקעה. ⬇️

https://twitter.com/Eyal_Berelovich/status/1577179408766361601?s=20

#פידצבא במהלך השבוע האחרון נשאלת השאלה האם מתקפת הנגד האוקראנית משיגה את יעדיה (מצליחה) או האם היא נתקעה והאוקראינים לא מצליחים. התשובה הקצרה היא שאף אחד לא יודע כי פשוט אין מידע. מה אנחנו כן יודעים: ראשית, שני הצדדים מנהלים קרבות מקומיים לאורך כל החזית. לחימה שאינה מוגבלת ⬇️ למרחב מבצעים אחד או בזמן. כלומר במבט רחב הלחימה נמשכת כאילו אין מתקפת נגד בדרום. שנית, נדמה שאין ריכוז מאמץ אוקראיני שזה הגיוני משום שהם עדיין מחפשים את הפריצה במערך ההגנה הרוסי. שלישית, ובהקשר שני בסעיפים הקודמים: לדעתי אין כרגע יכולת לצד אחד להכריע את השני אז המטרה היא לשחוק.⬇️

#פידצבא היום לפני 75 שנה התרחש הקרב על משמר העמק שהוא הקרב הגדודי הראשון של הפלמ"ח וצה"ל. מי שפיקד על הקרב הזה היה מג"ד הגדוד הראשון של הפלמ"ח דן לנר. פרטים על הקרב ניתן למצוא בספרו של עמירם אזוב "משמר העמק לא תיפול". שרשור קצר על מדוע הקרב הזה חשוב⬇️ אלחנן אורן תיאר אותו כנקודת מפנה בצה"ל, זאת משום ש "לראשונה פעל גדוד פלמ"ח קטן במתואם, לחם פעמיים יותר מיממה ברציפות, תקף והגן ביום [...]." עמירם אזוב טען שברוב הקרבות של משמר העמק המג"ד מתאם ומתכנן אך הכוחות פעלו ללא רעיון מרכזי גדודי. ⬇️

#פידצבא דקה לפני ציון שנה למלחמה אציין כמה תובנות אישיות שלי:
1. האחרונים שהאמינו שהמלחמה תציין את השנה הראשונה שלה הם קציני המטה הכללי הרוסי שתכננו את המלחמה. הם למדו שאי אפשר לזלזל באויב, אי אפשר להיות יהיר ובעיקר אין נצחונות קלים, מהירים וכירורגים⬇️ בכך המלחמה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למלחמה שמרבית הצבאית, כולל הרוסי, דמיינו עד 2022. (בקרוב מאמר ב @maarachot_idf בנושא)⬇️

https://twitter.com/Eyal_Berelovich/status/1626847482255638528?t=hpMvtwnL2wg3b_nEZ7ffOQ&s=19

#פידצבא כמה מחשבות על המצב במלחמה בין רוסיה לאוקראיניה:
ראשית, נדמה כי התחזיות שרוסיה תשלח את המגויסים החדשים ישר לחזית קצת התבדו. אני לא אומר שהם יוכשרו כמו שצריך אלא שהם יהנו מהכשרה מינימלית. בכך, ניתן להבין שלא נראה התקפה רוסית גדולה במהלך החודש ומשהו הקרובים ואולי בחורף. ⬇️ שנית, המדינה הרוסית מסתמכת יותר ויותר על היכולות של כוח ואגנר בלחימה יש לכך מספר סיבות ובראשן הם כוח עבודה זול שמבצע את העבודה. נדמה כי הממשל הרוסי הבין שאפשר לבצע פעולות יעילות יותר דרך שימוש במנגנון של ואגנר, פעולות כגון ביצור והכנת קו.⬇️

#פידצבא שרשור קצר על מפקד אוגדה יחסית אלמוני במלחמת יום הכיפורים, האלוף (מיל') דן (ארנסט) לנר. הוא נולד ב-29 למאי 1922 בווינה.בשנת 1941, הוא עלה ארצה ונמנה על פליטי קבוצת קלאודו-שבץ. התגייס לפלמ"ח בשנת 1942. היה בהכשרת מעוז-חיים ונמנה עם מקימי נאות מרדכי (1946)⬇️ את שירותו הצבאי הוא החל ב"מחלקה הגרמנית" בצבא הבריטי אך עזב אותה והתנדב לצנוח באירופה. בסוף חודש אפריל 1944 צנח בגוריצה, סלובניה בקרבת הגבול האיטלקי. תפקידו היה לאסוף מידע באזור הגבול האוסטרי-יוגוסלבי. הוא נשבה, ברח חבר לפרטיזנים של טיטו ונשאר איתם עד סוף המלחמה. ⬇️

#פידצבא שרשור קצר על מהי לדעתי הבעיה הגדולה של הפו"ש הרוסי באוקראינה: הצבא לא רגיל לעבוד במסגרות כל כך גדולות בשטח קטן ובמהלך התרגילים הגדולים מפקד מחוז x לא היה כפוף למפקד מחוז y. לכן יש פה מצב שבו מפקדי מחוזות כפופים למקביל שלהם אבל לא באמת מקשיבים לו (דומה לחזית הדרום ב 73)⬇️

https://twitter.com/Eyal_Berelovich/status/1576247514151673856

בתחילת המלחמה הצבא הרוסי פעל בדבר הכי דומה לפיקוד משימה שהוא מכיר: אוקראינה חולקה לארבע גזרות שנקבעו על פי ארבעת המחוזות הצבאיים (קצת דומה לפיקוד מרחבי אצלנו) השונים הרוסיים. זאת כאשר לא היה באמת מפקד אחד למערכה.⬇️

https://twitter.com/Eyal_Berelovich/status/1550767480032878594?t=m2xF-j1su02WRXiu-BpC7A&s=19

#פידצבא הקרב על ירושלים החל היום לפני 55 שנים. הקרב כלל 3 חטיבות ומפקד פיקוד אחד. ישנם הרבה ספרים שעוסקים בנושא. אני רוצה לנתח את המערכה, משלוש נקודות מבט: החוב ההיסטורי שחש מפקד הפיקוד, גבורת הלוחמים ומלחמות הנרטיב ⬇️ חוב ההיסטורי הוא של מפקד הפיקוד עוזי נרקיס. בשנת 1948 נרקיס היה מפקד הגוש, כסמג"ד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח. הוא הוביל כוח לוחמי פלמ"ח בקרבות על הקסטל. בשמיני באפריל הוא פיקד על העברת האספקה לכוח המוצב שם והמשיך בדרכו.⬇️

#פידצבא היום לפני 155 שנים נולד הברון קארל גוסטף אמיל מנרהיים. אציל שוודי-פיני שהיה מפקד צבא פינלנד, במלחמת העצמאות והחורף ונשיא המדינה. מנרהיים החל את הקריירה הצבאית שלו בצבא רוסיה הצארית. הוא נלחם במסגרת הצבא הצארי במלחמת רוסיה יפן ובמלחמת העולם הראשונה שבה פיקד על אוגדה. ⬇️ בשנת 1918 הוא מונה למפקד צבא פינלנד שאך הוקם ופיקד עליו במרבית החלקים של מלחמת העצמאות הפינית. בשנת 1919 הוא פרש מהצבא והחיים הפוליטיים כאשר לא נבחר לנשיא בשנת 1933 הוא התמנה לראש מועצת ההגנה של פינלנד ומפקד הצבא במקרה של מלחמה. בשנת 1937 הוא מונה לפילדמרשל⬇️

בבוקר ה 17 באפריל החל כוח המשלוח הבריטי למצרים להפגיז את העיר עזה. במקביל התקדמו שמונת הטנקים שלו (שנודעו בשם "ספינות היבשה של הוד מלכותו") לעבר יעדיהם הטקטיים יחד עם כוחות חי"ר ופרשים. מהלך פתיחה זה מסמל את תחילתו של קרב עזה השני. ב 19 באפריל, לפני 105 שנים, החל הקרב עצמו⬇️

#פידצבא אתמול התבשרנו שהגנרל אלכסנדר דוברוניקוב (Aleksandr Dvornikov) ימונה, על פי מקורות זרים, למפקד הכוחות הרוסיים באוקראינה. דוברוניקוב היה מפקד הכוחות הרוסים בסוריה ובשנת 2018 הוא כתב מאמר שמציג חלק מהלקחים שלו מהמערכה הסורית. המאמר ומאמרים אחרים בנושא זה הובילו ליצירת שיטה⬇️ מערכתית וטקטית שנועדה לניצחון בהמלחמה בהנתן שגורם הזמן נתפס כלא מוגבל ואי אפשר לספוג אבידות רבות. זאת משום שצבא המשטר הסורי והארגונים המליציות שתמכו במשטר ספגו אבדות רבות מאוד שלא ניתן להחליפן. לכן, בחרו המפקדים הרוסים לבסס את המערכה לכיבוש כל מחוז על קרבות להתשת האויב. ⬇️

"ב-17 בדצמבר [1944] בשעת ערב מוקדמת כשהתלבשתי לצאת לארוחה, האזנתי לחדשות ברדיו. הן נשמעו מבשרות רע. נאמר בהן שחדירות רציניות של הגרמנים נעשו בחבל הארדנים." כך פתח הגנרל ג'ימס גבין, מפקד הדיוויזיה המוטסת ה 82, את התיאור שלו על חלקו הקרב על הבליטה. ⬇️ באותו ערב גאבין קיבל מינוי לממלא מקום מפקד הגיס המוצנח ה-18, משום שמפקד הגיס, הגנרל רידג'ווי, נקרא לאנגליה לפני. הגיס שעליו הוא מפקד בפועל שכלל את הדיוויזיה המוטסת ה-101, הדיוויזיה המוטסת ה-82 ועוד כוחות היה העתודה של המפקדה העליונה של החזית המערבית.⬇️

"עוד פעם האנשים האלה הצליחו למצוא את עצמם מכותרים, ממזרים מסכנים". כך הגיב אחד הדמויות המרכזיות בשבירת הכיתור קרב הבליטה קרייטון אברמס על פיקד על גדוד הטנקים ה 37 מדיוויזית השריון הרביעית שהיוותה כוח החוד של הארמיה של פאטון . ⬇️

https://twitter.com/Oren_theace/status/1471431889919651840

אברמס הוסמך לקצונה בשנת 1936 ושובץ לחיל השריון (פרשים). הוא התקדם בתפקידי הפיקוד שלו במהלך המלחמה.הוא החל את המלחמה כשליש (עוזר) של מפקד הדיוויזיה המשוריינת הרביעית וסיים את המלחמה האל"מ (קולונל).
⬇️

תמונה של חיילים עות'מאניים הולכים ברגל לנקודת הערכות וכינוס לקראת המתקפה הראשונה על תעלת סוארץ (פברואר 1915). שרשור קצר על המצב של הדרכים בארץ ישראל באותה תקופה ומדוע הם לא יכלו לתמוך את הרעיון המבצעי העות'מאני: להבקיע את המערך הבריטי בתעלת סואץ ולכבוש (לנסות לפחות) את מצרים⬇️

https://twitter.com/feritbakir/status/1470772917046853641

בארץ ישראל היו באותה שנה שתי מסילות רכבת (יפו-ירושלים והרכבת החיג'זית) שלא מתחברות אחת לשניה כי הן היו ברוחב מסילה שונה. הנקודה הדרומית ביותר של הרכבת החיג'אזית באותה שנה הגיע עד סילת אל ד'הר- סבסטיה (سيلة الظهر, דרומית לעיר ג'נין) ⬇️

היום לפני 104 שנים התרחש קרב עזה השלישי. הקרב היווה נקודת מפנה בהיסטוריה של ארץ ישראל ובמלחמת העולם הראשונה בחזית זו, עת הבקיעו הכוחות הבריטיים את מערך ההגנה העות'מאני והחלו בכיבוש הארץ. להלן שרשור על אודות כיצד הצבא העות'מאני נערך להגנה על ארץ ישראל: ⬇️ מפקד הצבא העות'מאני בארץ ישראל ומפקד קבוצת הארמיות ילדרים אריך פון פלקנהיין החליט ארגון מחדש את ההכוחות ואת גזרות האחריות בחזית:
1. הארמיה הרביעית נושלה מאחריותה על ארץ ישראל ומפקדה הודח בספטמבר 1917;
2. הארמיה השמינית, החדשה, קיבלה תחת פיקודו של פון קרסנשטיין את האחריות להגנה;⬇️

A brilliant thread on an unknown battle, the battle of Seseña in the Spanish civil war. The lessons from this battle are universal for #urbanwarfare:first, coordination between forces in the same operational environment is critical because the city can consume ⬇️

https://twitter.com/RivetsAndPins/status/1454045460813991940

Your forces. Furthermore, coordination can allow a commander a more flexible use of his forces. Second, creating a combined arm battlegroup should probably be the Modus operandi of an urban operation. Third, Reece and information gathering operations are critical. ⬇️

היום לפני 107 שנים הפגיזו ספינות הצי העות'מאני ספינות של הצי הרוסי. הפגזה שסימלה את הצטרפות האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות הציר.כניסת האימפריה בסוף אוקטובר מעלה שתי שאלות: מדוע האימפריה העות'מאנית נכנסה למלחמה באיחור ומדוע לצד גרמניה? ⬇️ המענה לשתי השאלות מחייב הסבר על המצב שבו נמצא הצבא העות'מאני אחרי מלחמות הבלקן. בתום מלחמת הבלקן השנייה המפקדים הבכירים של הצבא העות'מאני הבינו שיחידות שלמות ירדו מהמצבה ולא ניתן היה להקימן מחדש מהר בשל מחסור בכוח אדם. ⬇️