יש לי חבר שהודיע לי שהוא עובר למצפה רמון בינואר
ושאל מה דעתי על המקום.
סיפרתי לו שאם אני צריך לתאר את מצפה בסיפור אז
פעם ב-2 בלילה התעוררתי מצעקות "אמאלה!"
פתחתי את החלון של החדר וראיתי בן אדם רץ יחף בטירוף ואחרי 5 שניות 12 יעלים רצות אחריו ואחרי עוד 10 שניות 2 תנים שרצים אחריהם
התהלכתי עם ידיים על הראש בדירה שבקושי קולטת סלקום טי וי, כי את התשתיות במצפה עשו הפלישתים אחרי שגוליית נפטר ובגלל זה העיר עצובה
וכשאני מדליק טלויזיה, בדירה ממול יורדים המים באסלה.
חשבתי לעצמי "למה אני פה?" והתקשרתי לחבר מהעבודה, הוא שמע שאני במצוקה ואמר שהוא בא.
הוא הגיע עם רולר בליידס ואמר שהאקסית שלו גנבה לו 20 גרם חשיש שהוא החביא בגרב.
לא הבנתי מה הוא אומר אבל אמרתי "אחי תודה שבאת ב-2 בלילה"
והוא ענה "אחי 7 בערב מה יש לך".
ירדתי מהבית והבנתי שפשוט איבדתי תחושת זמן מרוב יגון וצער.
אין שם כלום חוץ מטכנאי מחשבים שלמד עד פנטיום 4 ומכאן אללה באבאללה, משופרסל שיש בו רק מגבונים מפולין ומים עין גדי של האזכרות ומחנות של רוסים שתולים ארנבים בחלון ראווה, שתמיד יש בה עץ חג מולד למרות שפסחא היום ושמוכרים בה פורנו משנות ה-70, יא סלאם איזה בוש פרימיום יא אלינה.
פעם הייתי רעב ולא רציתי לבשל על כיריים חשמל של יונדאי שקניתי ב-30 שקל מערבי שמוכר שטיחים ובושם ג'ון אוגו בוס, אז ירדתי לקיוסק של העבריים שגרים שם והזמנתי פיתה סטייק כרובית. בסוף הארוחה הוא ביקש ממני 50 שקל למרות שהיה כתוב שהפיתה עולה 17 ואפילו לא התווכחתי.
החבר אמר לי "תודה על הכל" ועניתי "אם אתה עובר לשם אני קורע חולצה עלייך". יום נעים לכולם, מת להביא סוס לאיזה 3-4 ימים ככה לסבבתק, לא בטוח נרכב עליו למה אני לא בילבי, אבל נעביר ויש ליטוף בין העיניים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אני מקווה שכולם ילמדו לא לעשות עסקים עם באר שבעים. אנשים שעושים כושר בפארקים של הלוטו עם ג'ינסים של TNT ומדברים בטלפון תוך כדי
"תעביר לי 400 אלף דואג לך לקרייזלר".
שיניים מתפוררות כמו הכותל המזרחי, עיר שהצלחה נמדדת בה לפי כמה פיתות מכרת היום.
מה היית צריך את זה מושיקו? היית נשאר בב"ש, אוכל בשישי פולים עם הפרלמנט שלך מדברים על בחורות מתאילנד, מודדים אותן לפי צול כמו חיות.
היית חוזר הביתה בסטלה של ויינשטפן וחום של מחסום ארז, שופך אקונומיקה על השכנה שלך כי היא צועקת על הוצאה לפועל שמנסים לקחת לה את ה-30 אינץ' מהסלון
היית קורא לאשתך "המנכ"לית" באבא פגום, מנצל את מבצעי הלילה במאפיית הראשונים
50% על כל הבורקיטס זה כמו טסלה ב-40 אלף, היית אומר משפטים כמו "אני לא נותן לנרקומנים כסף אבל כן קונה להם אוכל" ושלום על ישראל כפרה אבא.
הדחה לזנות, הדחה לסם, הדחה מגביע הטוטו לבני ריינה
מייל מלקוחה: "אני עוקבת אחרייך בטוויטר, מאוד יצירתי! לייק גדול ממני. אולי תביא גם את היצירתיות שלך לרעיונות למותג שלנו... אז ככה, כל החביתות ב-20 ש"ח כל החודש והכל מהדרין. תחשוב על איזה טקסט טוב סבבה?"
מייל חזרה:
"ביצים. ביצים שלי. ביצים שלנו. מה כבר אפשר להגיד על ביצים שלא נאמר?
גם אם הייתם מתקלחים עם אבא שלכם עד גיל 16, אין אחד שלא אוהב ביצים בפה שלו.
אני לא אוהב ביצים בפה שלי, אבל זה לא מפריע לי. אני מכבד את מי שכן. ילדים שהיו באים עם חביתה לכיתה זה כאלו שהיו אוכלים גיר ואז מאושפזים חצי שנה וחוזרים עם כסא גלגלים וכל הכתה מוחאת כפיים, דותן אתה מטומטם.
מה בא קודם, הביצה או החיות רעות שיושבים בבנדיקט ב-4 בבוקר פתוחים של החיים אחרי דוסה וצועקים "הלו מלצריתוס, תעשי תעשי ליניר מקושקשת לפני שהוא שופך פה מנוע"?
יש לנו כבוד לביצים שלכם. בואו תתפננו, נפתח לכם שולחן מזטים, אפריטיפים משהו של הדופרח, גבינות מהולנד שגם ואן באסטן לא מכיר
לפני כמה שנים גרתי במצפה רמון, שהיא עיר שתמיד יש בה ריח של ל"ג בעומר, הוויאנס שמרוב שהזיעו בהן הכיתוב "ברזיל" נמחק ונקניק עגל.
כשהגעתי לשם, בא אליי פקח של רשות הטבע והגנים ואמר לי שיש חוק אחד "לא להאכיל את היעלים".
מפה לשם איזה בוקר אני יורד עם תפוח ביד והלך לעבודה וסאה מולי יעל
נתנה מבט שמשדר "עשיתי הרבה חיים בטעויות שלי", וכאב לי עליה הלב אז קרעתי לה חתכה תפוח עם הפה ונתתי לה להתfנק מה שנקרא.
יום אחרי, היא חיכתה לי מתחת לבית. הבאתי לה עוד חתכה ולאט לאט היא התקדמה עוד קצת במדרגות עד שנכנסה לי לבית.
אחרי שבועיים, ירדתי בבוקר במדרגות וייכו לי שם 30 יעלים
הבת זונה פתחה עליי, הגיע צבא של יעלים והיא עומדת ראשונה יעני "זה השרמוט שאמרתי לכם יאללה תקתקו אותו, זה פרייאר". הרגשתי כמו בחגיגה בסנוקר שהוא אומר "אבל דוד...".
אז אני עומד מולן, 30 חתכה יעל ואין לי איך לעבור, פחד של החיים.
במזל ירד שכן עם הפיטבול שלו והן ברחו.
אחרי כמה ימים