חבר התקשר אליי ושאל "ראית את הקטלה בספארי?" ועניתי "צריך לעשות כמו גינת כלבים רק לערסים כדי שיפרקו אנרגיה מנטלית ופיזית שם עם חולצות פאלם אנג'לס וירסקו אחד על השני טקילה פעמון" והוא ענה "מי לדעתך מנצח במכות,בחור בשם יחיאל, בן 43, שומר שבת או קנגורו?" ועניתי "עם חפצים או בלי?" והוא אמר "בלי" עניתי "הקנגרו" והוא שאל "ועם?" ועניתי "הקנגרו" ואז נאנחתי בלי קשר לסיטואציה והוא שאל "מה יש?" ועניתי "לא יודע, זה תקוע לי ככה תקופה, פתאום באמצע היום יוצאת לי נשימה כבדה כזאת" והוא אמר "גם לי, נראה לי זה מהחיסון השלישי של הקורונה" ואמרתי לו "נראה לי שאני פשוט עצוב"

תפסתי לונדון, להחליף קצת מטח במט"ח ואת עדים לנו כוכבי מרום בכוכבי מישלן ואת הביג ב"ש בביג בן למרות שבשניהם יש בדואים שקונים תחתונה אדידס במזומן, והסיוטים שילי רדפו אותי גם שם ורצתי לשטוף פנים ב-3 בבוקר במלון פריים לוקיישן וצפיתי בטיקטוק באתיופים שרים "לעת נעשה חפצו כל...סקסוניה!" ובבוקר יצאתי לטייל ואמרתי לעצמי "תכף הקסם של חו"ל יעבוד ויחזרו מחשבות נורמליות" וכדי להחליף אבן שושן באוקספורד ואת מלך הפיצוחים בקינג צ'רלס ואת סוהא עראפת בסוהו הזמנתי מונית, ושיקרתי לנהג שקוראים לי ג'יהאד ואני ממלטה והוא אמר שהוא רואה באפליקציה שקוראים לי מתן ושאני מישראל

לינוי אלוש הייתה הנשיקה הראשונה שלי. זה היה בפארק בשכונה שלו, בשישי בערב, רגע אחרי שהיא אכלה דג חריף והיה לי חשק תוך כדי הנשיקה לספוג לה את הרוטב מהפה עם חלת שבת.
ללינוי היה גוף חצי שמנמן וחצי אתלט ברדלס, כמו ארטיק שנמס והחזרת למקפיא ואיבד צלם אנוש אבל סוגר פינה לדודא של הביס ואהבתי אותה מאוד, עד שהיא שהיא נפרדה ממני כי אמרה שהיא ראתה אותי מגרד בתחת מתוך התחתון ויום אחרי, בזמן שאני משחק כדורגל בבית ספר, ראיתי אותה עומדת על הסטנדים של ה-BMX של איציק אביעזיז ובשביל לשחק אותה לא נעלב, שיחקתי כדורגל יותר חזק וניצחתי ושמחתי מבחוץ אבל הייתי תפוח קמחי מבפנים

אני גר בבניין הכי זבל בעיר שהיצוא הכי גדול שלה זה חולדות האדם שבזזו את הנובה ב-8.10
אבל כמו שבכל סושיה אפשר למצוא טבח סיני שמנצל את הגזענות בשביל לשקר שהוא מקיוטו, יש נקודה טובה בכל רע. הנקודה הטובה של הבניין זה סאנג'י, מטפל הודי שמוריד פעם ביום את הקשיש שלו שיקבל כאפת ויטמין שמש סאנג'י מריח כמו טיטול של ילד בשם גבי שוקרון אחרי שולחן שוק של יום הולדת 3. כל פעם שהוא נכנס למעלית אני עם בחילה. כן, זה גזעני, אבל האמת והריח יותר חזקים מהרצון שלי להימנע מעימות טוויטר עם בנות 55 שנוסעות לעבודה על קורקינט שיאומי שיגיבו לי "גזען מסריח". סאנג'י מריח כמו בשר ראש.

הזמנתי אתמול בגדים מהאינטרנט לראשונה בחיי בגלל שלא משנה כמה אני מצליח לחסוך תמיד תהיה לי תודעת עוני של בן אדם שעשה משמרת מחופש לנקניקיה בכניסה למעדניה בתחנת הדלק מיקה ברהט. בחרתי דברים שנראים יפה על דוגמנים אבל שכשאני לובש אותם אני נראה כמו ההכי מבוגרת מלהקת חמסה וחיכיתי להזמנה עם מבט סקרני כמו שיש רק ללוגו של הוודקה באלוגה, אבל השליח לא התקשר, אז יצאתי מהבית לסידורים. אגב, אנשים שאומרים שהם עושים סידורים זה רק אנשים בשם פיני שלובשים מכנס מחויט חום, מכופתרת כחול בהיר, חגורה לבנה ועט פיילוט בכיס. בשנייה שהגעתי לחכות בדואר, כי זה מה שעושים מעל גיל 30

עולה לאוטובוס עם מבט מתנשא של "הרכב במוסך" ורב קו שלא תיקפתי מהתקופה שמיה קולוצ'י הייתה רלוונטית, מתיישב ברביעייה לבד רואה סרטונים של פיצריות באר שבעיות בטיקטוק ומרגיש ששכחתי משהו. "מה שכחתי?" אני חושב כשלפתע עולה בן אדם שנראה הגרסא האנושית לארוחת קומבינה בבורגראנץ' ועומד לידי אני מגניב מבט אל מכנסה הקורדרוי צבע שמנת שלו שמשדרים "ראיתי לסבתא שלי את הציצי בטעות פעם אחת כשהיא התכופפה" והוא מתקרב אליי לאט עם הירך הפנימית עד שאני כמעט ומריח קצת בצל סגול. "מה נשמע?" הוא שואל אותי "הכל טוב" אני עונה וחוזר לסרטון
"אתה משקר" הוא מפציר בי ואני עונה "סליחה?"

עליתי למונית עם נהגת שנראית כאילו אלן דג'נרס השתפשפה על נינג'ה גריל, נקלטה וזה מה יצא, אספה אותי ואחרי 10 שניות נסיעה שאלה "מה חדש?" ועניתי "שאלה מוזרה. אנחנו לא מכירים, איך אספר לך מה חדש?" והיא אמרה "באת לחרפן אותי? לא רוצה ליות נחמד?" ואמרתי "להיות" והיא ענתה "זדיין מהמונית" ובגלל שמיהרתי, ניסיתי להתפייס ואמרתי "צוחק, מה חדש?" והיא ענתה "האקס שלי ז'קי השתחרר" ולפני ששאלתי מאיפה היא הוציאה תמונה והבנתי שזה לא ממילואים. היא הסתכלה בי דרך המראה ואמרה "עשה לי קרניים בכל העיר, אבל אני חלשה איתו. איך שאני רואה את הגוף הנערי שלו הטוטא שלי עושה עמידת ידיים"

יש לנו אשה משוגעת ברחוב עם חיוך הפוך שדופקת עין הרע בכל דבר. השבוע למשל, היא נכנסה לי לאוטו בלי הזמנה ואמרה לי "איזה אוטו יפה ברוך השם, גם אתה מאוד בריא שתהיה בריא ואשתך יפה בלי עין הרע" ועניתי "אפשר שתצאי לי מהאוטו בבקשה?" והיא ענתה "חבל כי זה אוטו יפה בלי עין הרע תהיה בריא" בכל יום בשעה קבועה היא עומדת מול המרפסת שלנו וצועקת "אה-אה" בלי הפסקה, עד שהכלבה שלנו נובחת עליה ואת זה הכלתי כדי לא להסלים את המצב, אבל הבוקר היא עברה מולי שוב בדרכי לאוטו והעבירה בי צמרמורת עם המבט שלה שמזכיר את הגרוק מהמומינים. היא נעמדה מולי ואמרה "אתה בדרך לאוטו היפה שלך?"

כשהייתי בן 10 עם מבנה גוף של ילד שעדיין שם תחתונים משולש עם ציור של הפוקימון הלהט"ב ג'יגליפאף בגיל שכולם שמים בוקסר, עשינו תחרות בח'ברה מי יצליח לצום הכי הרבה. חצי שעה לתוך הצום חבר שלי יוגב סיפר שיש לדוד שלו שבי בן ה-40 ג'ינג'יות ערומות במחשב ואפשר ללכת לראות כי הוא נסע לירוחם הוא שאל "זורם?", ואמרתי "אסור, כיפור" והוא אמר "אסור לאכול. אתה אוכל ג'ינג'יות?" ובאותה תקופה הוא צדק, אז זרמתי כדי שיחשוב שאני גבר. עלינו על אופני הBMX עם מדבקת הBMW שגנבנו בלי מצפון מאופניים של רוסים שהיה להם כסף לקנות עוד אחד ונסענו ביום כיפור לראות ביחד ערומות בפעם הראשונה

1997 הייתה שנה מעולה לתספורת המאפרה, איומה לכבשה דולי ובינונית להחריד בשבילי בן ה-6. בערב ראש השנה הגענו לבית של סבא וסבתא וכמו בכל שנה רצתי את המדרגות בכניסה כדי להיות הראשון להגיד להם שנה טובה. סבא עמד עם גופיית סבא לבנה, מכנס מחויט וריסס על עצמו בושם לפידוס אופנתי וסבתא כבר הייתי מתוקתקת עם שמלה ירוקה, תכשיטי זהב וזה אחרי שהיא הרימה אוכל לחמסרה גרונות. כשהגעתי לשם, דודה שלי תפסה אותי ואמרה לי "זאת השנה האחרונה שחוגגים ביחד" ועניתי "למה?" והיא ענתה "כי אנחנו שולחים את סבא וסבתא לבית אבות" ועניתי "שקרנית" והיא אמרה "נשבעת, תבדוק בדואר, הגיע מכתב קבלה"

בוקר אחד קמתי עם הפרצוף שיתוק שינה שלי, נתתי שתן, פינקתי האסלה בלחיצה על מכל מלא שיתחיל לה היום לא בקמצנות, ולא שמעתי את המים יורד. רואה אותם ולא שומע. עברתי לכיור לצחצח שיניים עם אוראל בי, משחת השיניים שנשמעת כמו דתיה שהתאהבה בקצינה שלה בטירונות, ולא שמעתי את השן בינה ודעת חורקת ניסיתי לדבר ולא שמעתי. צרחתי! וכלום. שקט. חרדה של עובד מקדונלד'ס כשמבקשים ממנו עוד מיונז והבוס שלו, יותם בן ה-15, מסתכל עליו עם מבט שמשדר "זה יורד לך מהתלוש".
לקחתי הרגליים, תפסתי מונית וטסתי למיון ב"ש, איפה בדואים מגיעים לגבס ילד שנפל ממנוף ולהציע לבחורות בשם נסטיה ג'ינס דינמיט

לא מבין את כל המוזרים שאתה שואל אותם "את מי אתה אוהד?" ועונים "ואמוס ברסה! מאס קה און קלאב", אח יקר שילי אתה גבר בן 38 מנס ציונה, בגילך אבא שלי היה זורק את הזבל 3 פעמים ביום רק כדי לברוח קצת מהמציאות, מה אתה משחק אותה קטלוני? לא מכניסים אותך לקפה סיאסטה בביג בשדרות יא פרצוף ערצב רק הליגה שלנו! איך אמר לי חבר אוהד אדומים אשדוד? עדיף להיות ראש לשועלים ממגבון לאריות. כיף לחזור ליציע לראות אוהדים 200 ק"ג עם חולצות בטן שכתוב עליהן "כן לספורט, לא לאלימות" צועקים לקלימלה "קלימרו עדיף בלי שיניים שלא תשאיר לי שריטה על היעקובו" והמסכן חושב זה עידוד ומוחא לנו כפיים

התחתנתי ביום שלישי אבל זו רק החוויה השנייה הכי מעצימה שעברתי השבוע אחרי סופ"ש באלת, העיר שבה דולפינים אוכלים ביסלי, ילדים אוכלים דולפינים, הגברים שלה מתפרנסים מלגדל דגים שאוכלים עור קשה מרגליים של עובדי קמ"ג והנשים שלה נהגות מונית שקונות תפוח להגה בשטיפת תפוז וזה מה שעברתי שם: קיבלנו מפתח לחדר 732 וכשנכנסנו אליו, מישהי הייתה בתוכו ועשתה קקה עם דלת פתוחה וכשבעלה עם הזנב הקדמי משתלפלף ברוח קלט שנכנסנו, הוא דחף את הדלת וצעק "לכו ללובי כאס-אם-אק". אחרי שקיבלנו חדר משלנו התחלנו לקחת חופש. אגב, חופשה בחו"ל – עושים, חופשה באלת – לוקחים. כי זו האווירה הכללית

ירדתי לקפה מתחת לבניין שלי שמתפרק כמו ברכיים של סייעת בגן תפוח
שצריכה להרים 40 ילד במשקל 5.200 בשביל 5200 ברוטו וישבה שם השכנה שלי עליזה, מבוגרת עיראקית. "מה הפרצוף נפט?" שאלה ועניתי "תכף מתחתן" והיא אמרה "לא מצחיק" ועניתי "לא בדיחה, אני עצוב שסבא וסבתא שלי לא יהיו איתי בחתונה" היא פנתה לעובד הזר ההודי שלה ואמרה לו "go בדאלאק", שילבה אנגלית ועיראקית כאילו אין לה פרצוף של עודאי וכוסאי. לקחתי שלוק מהקפה והיא שלוק מבקבוק המים נועה קירל שלה ויצא לי גרעפס פנימי שיש רק לשמנים עם ציצי מידה C75 כמוני. היא הסתכלה בי ואמרה "הם יהיו בחתונה שלך, הנשמה שלהם תהיה שם"

הייתי ילד בעייתי. פעם נתתי חרא על הגג של הרנו קנגו של אבא של אתי אלוש כי היא גנבה לי סופרגול. גם הייתי עושה כאילו אני יודע ברייקדנס עם הרוסים שעושים מוכטל והייתי עומד בצד ועושה עם הפה "פוף פוצ'י פוף פוצ'י" כי מזרחים לא בנויים לעשות סלטות. אין מזרחי אחד גמיש אבל אני לא הסיפור היום בב"ש היו ים סיפורים. מעודד קוטג' עם הרטץיר הלבן בצד של הפה ועד לילד בשם ניקיטה שמזנק על אספלט בכדורגל, כדי להוכיח גבריות, וחוזר הביתה עם דם ואמא אומרת "זה לא טוב זה" והוא עונה "המורה" כי למורה הם קוראים אמא ולהפך כי זו מדינה קשה והוא דיאדורה בעולם של נייק. בין כל אלה גדל מושון

אני מאושפז בסורוקה ולקראת סוף החיים אני מצטער שהתחלתי לכתוב ממלכתי מי ישמע אני אליזבת' דה סקנד, למה אני מפחד להפסיד את ה-6400 שאני עושה בחודש אם לא יאהבו אותי פייקים בשם "הבה נרגילה". נשבר הזין יאללה אין לי מה להפסיד פלרטטתי היום עם צ'רקסית, אם המחאה רוצה להצליח זה מה שהיא צכה: אנשים שבמקום להגיב לרז'אל שכותב כל היום על ישראל התשיעית והשישית "איזה ישראל אני אם אני רבע מצרי וחצי לברדור?", יילכו לאמסלם ויגידו לו בפנים "אתה לא במשקל ליוניקלו ואתה גם לא מכיר שיר אחד של קוקו מאלת אז אל תבוא עלינו מלך מרוקו". אנשים בלי לב שעשו לסבתא שלהם שילוח הקן לבית אבות

הלכתי לאכול בשווארמה תל אביב בב"ש, כי צריך לתחזק את מבנה הגוף שלי של נגד אפסנאות שנוסע למיקונוס עם מכופתרת עם ציור בננות ואומר למלצריות בשיא הזטלה "יו וונט בננה?" ואשתו אומרת "מאיר תירגע" והוא עונה "תירגעי, למה אני בכלל יכול לזיין? את יודעת אני יש לי את המחלה של הסף ריגוש גבוה" "מה בשבילך נסיך?" שאל אותי מוכר עם חולצה שכתוב עליה "מוסך מורשה טויוטה" ועניתי "אני?" והוא אמר "יש פה עוד נסיך?" וזה נתן לי ביטחון אז חייכתי ואמרתי "האמת שלא, אני היחיד... בשבילי פיתה" והוא אמר "יש הודו נקבה... שתדע, תרנגולה הודו זה כמו בני אדם, הנקבות עסיסיות והזכרים שרמוטות"

כפרה אני עליה, שיילכו כפרה עליה כל הגמדים הלטבים, ההיפים המולדובים והשרמיטים הסלובנים. חד קרן של העולמות, איזה ילדה, גם מכינה קוקלה טעים וודאי. יפה שלנו. פלפל הארץ🐔❤️ מרגי עכשיו הולך לישון למה מחר יש לו משמרת במוסך מורשה של פג'ו

איזה שבת נאחס כמו סטודנטית למגדר שמבקשת שיפנו אליה בלשון רבים ובא לך להגיד לה "נשמות, תתגלחו בבית שחי", שרפתי זמן ושאכטות עם אלכס הקווקזי. הוא אמר לי "רוצה הולך גונב מגבות, עולה את הגג בניין, תופס תוכי דררות ואלה חזקים שורדים, מוכר?" ועניתי "תעביר תבאנג" כשלפתע קפצו עלינו בלשים לאלכס הייתה יציאה מהמקום פגז כי הוא עבד עם אמא שלו קיריל בהובלות והוא שפשף בריצה. אני, שעבדתי בטעימות נקניקים בסופר, תוך 10 שנייה התקפלתי לתוך ניידת. הדבר הכי משפיל שיש היה להיעצר ע"י שוטרת ואותי עצרה מירי שאמרה "כנס לניידת" ועניתי במבוכה "פעם ראשונה שלי בטויוטה, אפשר לנהוג?"

2020, שיא הקורונה. ישבתי ביחידת דיור מחולקת, האזנתי לשכן שלי מתעלס עם כף היד שלו, הסתכלתי על הציצי שלי וגללתי בפייסבוק מלשון גללים כי זו תקופה שחיות רעות שלא הבינו את הקונספט של קופסאות שימורים, נתנו טיפים רפואיים וראיתי פוסט שאומר שהקבב האהוב עליי עושה משלוחים לראשונה בתולדותיו הרמתי את השיאומי הזבל שלי וחייגתי.
"בוקר טוב" אמרתי
"בוקר, מה עוד?" ענתה רז'אלה בטון של אחת שאוכלת רק קלקר כי יש לה את המחלה של המרקמים
"תפלטי לי שתיים קבב בבגט, שתיים סודה" אמרתי
והיא ענתה "שתיים קבב סודה, מה עוד?"
"זהו" עניתי והיא השיבה
"זהו. שתדע שיש זמן המתנה ארוך, מה עוד?"

מצאתי היום בבוקר את שושה בגינה עם שקית נייס גאי בפה וישר רצתי איתה לווטרינר שיגיד לי שהיא לא תסיים את הקריירה כמו זוהר. במרפאה ישבו הרבה אנשים וביניהם אשה דתייה עם וייב "ההתנתקות הייתה טעות" ובכתה. ובזמן ששושה אכלה לעצמה את הפושפוש כמו שצ'רקסים אוכלים טוסט פתוח בנאפיס, אני בכיתי כי קלטתי את הסיטואציה. ואז בעלה יצא עם כלוב נשיאה ריק, הניח לרגליה וחזר לחדר הרופא. היא המשיכה לבכות חזק יותר. במרפאה ישבו גם בולדוג צרפתי והבעלים שלו, אשה ששמה את המכנסיים מעל הטבור ובחור אתיופי מבוגר עם כובע גרב וחליפה וכמובן תוכי על הכתף וזוג רוסים עם כלב מחרחר וכולם בכו ביחד