Thread by @baimelhaprof

המגילות שהתגלו בקומראן שבמדבר יהודה מאפשרות לנו הצצה חד פעמית על אופיין ומנהגיהם של הכתות הדתיות בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית. בשרשור היום נרחיב על לוח השנה המרשים והייחודי שתועד במגילות.

🧵שרשור ראשון בסדרת שרשורים על לוחות שנה קדומים, מתחילים! >>

1/12

#מזרח_קדום

2/ ג״נ: התוכן בשרשור מבוסס, בין היתר, על הרצאתה של פרופ׳ רחל אליאור (בסרטון) ועל ספרו של ד״ר יונתן לוי: ״סיפורן של מגילות ים המלח״ (חופשי להורדה באינטרנט). הטוב שבשרשור בזכותם והפגום באחריותי בלבד. >>

3/ לוח שנה זה מוכר לנו מהחומש ונקרא גם לוח 364 או לוח חנוך, והוא מבוסס אך ורק על שנת השמש. זהו לוח פשוט ונוח במיוחד לשימוש. הלוח מסונכרן לגמרי עם סדר המשמרות של בני צדוק הכהנים כפי שמפורט ביחזקאל ובמקורות נוספים. הוא מסודר מעגלית כך שהחגים וראשי החודשים לעולם לא יחולו בשבת. >>

4/ על פי המסופר בספר חנוך ובספר היובלים, הלוח ירד משמים יחד עם חנוך בן ירד, שהוא השביעי בתולדות האדם. חנוך חי 365 שנים ועל פי המיתוס הכהני הוא נלקח לשמיים וחזר כדי ללמד את מתושלח בנו את סודות הלוח. >>

5/ תזכורת קצרה לאסטרונומיה של מערכת השמש: כדור הארץ סובב סביב השמש במחזור של 365 ימים ורבע בקירוב. הירח סובב סביב הארץ כל 29 ימים בקירוב, כך שבשנת שמש אחת ישנם 12.36 מחזורי ירח.
>>

6/ המספר 7 היה מקודש. 364 הוא המספר הקרוב ביותר ל 365 המתחלק בשבע. בלוח היו ארבע תקופות בנות 91 ימים כל אחת, כל תקופה מתחילה ביום רביעי, יום בריאת המאורות, ובה 13 שבתות. בכל תקופה היו 3 חודשים בני 30 יום ויום נוסף שנקרא היום הפגוע, שהבדיל בין התקופות.
>>

7/ לחודשים לא היו שמות והם נקראו בפשטות ראשון, שני, שלישי. הקדמונים ידעו חשבון ואסטרונומיה מצויין, וכדי לפצות על היום ורבע שנותרו, היו מוסיפים בכל שנה 7 שבוע בלתי ספור ובכל 28 שנים שבועיים. התוספת נקבעה למועד שאחרי סוף החודש ה-1 ולפני החודש ה-7, לפי קביעת הכהנים באותה עת.
>>

8/ הלוח קשור למסורת יציאת מצרים, שהרי רק לבני חורין יש שליטה בזמן. בכל 7 שנים נקבעה שנת שמיטה ובכל 7 שמיטות, יובל. בני ישראל נדרשים במחזוריות שביעונית לשבות, מלשון שבועה. בשמות יב נאמר: ״החודש הזה ראש חודשים ראש וראשון הוא לחודשי השנה״, שהוא החודש הראשון ובו יצאו ישראל ממצרים.
>>

9/ בלוח 7 מועדים החלים ב-7 החודשים הראשונים, בהם חוגגים את 7 מועדי אדוני: פסח, חג המצות, הינף העומר, שבועות, יום זכרון תרועה, יום הכיפורים וסוכות. יופיו של הלוח מתבטא גם בתאריכים הקבועים להבשלת 7 המינים, ביניהם יהיו תמיד 7 שבתות: קציר השעורים, החיטה, הבציר הגפן, התירוש והיצהר.
>>

10/ התקופות עצמן קשורות באופן הדוק ללוח השנה החקלאי וכולן מתחילות בנקודה אסטרונומית ייחודית:
עונת הקציר - מתחילה ביום שוויון האביב
קיץ - א בחודש הרביעי, היום הארוך ביותר בשנה
אביב - א בחודש השביעי, יום שוויון הסתיו
דשא - א בחודש העשירי, היום הקצר בשנה, בו הארץ ירוקה כולה.
>>

11/ קלות השימוש בלוח נובעת מכך שראש החודש הראשון בכל תקופה תמיד יהיה ביום רביעי, ראש החודש השני ביום שישי, והשלישי ביום ראשון (צוהר לשרשור הבא: מה הקשר ל ״לא אדו ראש״?). אין בו ימי עודף שבועי בסוף השנה, כך שאין צורך בחישובי שארית וחלקי שבוע מורכבים בסוף השנה.
>>

12/ עד מתי היה הלוח בשימוש ומתי עברו לחודש ירחי שמתחיל בתשרי? אילו עוד לוחות היו בשימוש בתקופת המקרא ולאחר החורבן? בקרוב, בשרשור הבא.
סוף!

הלינק לסרטון של פרופ׳ אליאור שגוי, מצורף הלינק הנכון, עמכם הסליחה.