How to get URL link on X (Twitter) App
2. בסדרת השרשורים הקודמת על לוחות השנה העבריים, הדגמתי את הקונספט הכללי של לוח 364 ואת הסימטריות, הפשטות והיופי שלו, ביחס לכל לוח שנה אחר שאנחנו מכירים. אפשר לקרוא את שלושת השרשורים כאן (ממליץ מאוד לקרוא לפחות את השרשור על לוח קומראן כהכנה). >> https://twitter.com/baimelhaprof/status/1486702537386385412?s=46&t=hzhPclebLrIeKdbs4DRS-Q
>> לשון המשנה קשה ולא מאוד מובנת. בתלמוד הבבלי, האמורא רב שם לב לכך והוא מציין בנוגע למשניות אלו כי "האי תנא ירושלמי הוא, דתני לישנא קלילא" (דף ו), כלומר מדובר על תנא שדיבר בניב ירושלמי מיוחד/מקוצר. >>
2/ הטענה שאנסה להוכיח היא שכותב הסיפור המקראי או העורכים שערכו את הסיפור בשלב מאוחר יותר ניסו לפגום בדמותו של נח ולהפוך אותו לדמות לא מושלמת. למה? לא ברור. יכול להיות שהסיפור הגיע ממקור קדום בממלכת ישראל והעורך היהודאי ראה בו "תחרות" לדמויות מופת אחרות שמזוהות יותר עם יהודה. >>
>> הקדמה (לא כל כך) קצרה שתעשה קצת סדר:
2 >> הערה: דמותו של רבי עקיבא כרפורמטור בעל השפעה עצומה על התפתחות המחשבה הפרושית-רבנית (שהיא, במידה רבה, המקור של מה שרובנו מזהים כיום עם הכינוי "יהדות") היא כמובן מורכבת הרבה יותר מתפיסתו המשיחית ואי אפשר, ואני גם לא מתיימר, לנתח אותה רק באמצעות הזוית המסויימת הזו >>
2/ >> בעלי מערכת חיסון חלשה או מדוכאת לא נהנים מההגנה שמספקים החיסונים הקיימים נגד הוירוס. זה קורה מכיוון שהחיסונים מבוססים על עיקרון פשוט (זה יותר מורכב מזה, אני מפשט למען הבהירות): בואו נלמד את מערכת החיסון לזהות את הוירוס ונגרום לה לייצר נגדו נוגדנים שינטרלו אותו >>
2/ >> בחלק הראשון, תואר לוח השנה השמשי והפשוט שהתגלה במגילות קומראן – לוח שהיה כנראה בעל שורשים קדומים הרבה יותר, שאת עיקריו אפשר למצוא כבר בסיפור יציאת מצרים בספר שמות >>https://twitter.com/baimelhaprof/status/1461185032387588096?s=21
1. מילה - השומרונים מלים ביום ה-8, אין יוצאי דופן. צהבת? ברית דוחה צהבת ולא צהבת דוחה ברית. יש פטור רק במצב רפואי חמור או אם התינוק באינקובטור. אין לשומרונים בעיה עם מוהלים יהודים (בתמונה בטקס מילה שומרוני) >>
https://twitter.com/idandershowitz/status/14760816470910115842/ >> כזכור, העותק המקורי של המגילות שהציג שפירא בסוף המאה ה-19 אבד במהלך השנים וכל שנותר הוא העתקים גרפיים של הטקסט שנוצרו לא הרבה אחרי פרסומן, בין היתר ע״י גינזבורג ב 1883 >>
2/ >> ג.נ: חלק זה של השרשור מבוסס בעיקר על מאמרו של אלון ברנד: bit.ly/3yXiZl5 ועל מאמרה של אילנה פרדס: bit.ly/3eCf2cd - הטוב שבשרשור בזכותם והפגום באחריותי בלבד >>
https://twitter.com/baimelhaprof/status/1461185032387588096?s=212/ למעט תקופות קצרות של עצמאות, היו ממלכות ישראל ויהודה רוב הזמן תחת השפעה (בכפיה או מרצון) של מעצמות אזוריות - מצרים מצד אחד, אשור ולאחר מכן בבל, פרס, יוון ורומא מצד שני. לוח השנה השתנה גם הוא בהתאם להשפעה זו, כפי שנראה עוד מעט

1. דוד - 1040-970 לפנה״ס בקירוב, מייסד שושלת בית דוד ששלטה ביהודה עד לחורבן הבבלי ב 586 לפנה״ס. הדעות במחקר חלוקות לגבי עוצמתו והשטח שאליו התפשטה ממלכתו, יש הרואים בו מלך מקומי ששלט על מרחב מצומצם ביהודה, ויש המרחיבים את תחומי ממלכתו עד דן בצפון ובאר שבע בדרום >>
https://twitter.com/baimelhaprof/status/14628688166738411683. שימוש במילה עדות במובן החז״לי שלה בשפירא - דרשוביץ התייחס בהרחבה בעבר אם כי ההסבר שם היה נשמע לי קצת דחוק.
2/ ג״נ: התוכן בשרשור מבוסס, בין היתר, על הרצאתה של פרופ׳ רחל אליאור (בסרטון) ועל ספרו של ד״ר יונתן לוי: ״סיפורן של מגילות ים המלח״ (חופשי להורדה באינטרנט). הטוב שבשרשור בזכותם והפגום באחריותי בלבד. >>
היה זה בקיץ 1984 כשלקראת תערוכה לכבוד 100 שנים להולדתו בעיר ליבורנו שבאיטליה, הוחלט לבדוק סיפור ישן שסיפר מודיליאני, לפיו זרק בהתקף זעם פסלים שיצר לתעלת העיר. צוללנים צללו ושופלים גירדו את התחתית שבוע שלם.
2/ ג"נ: השרשור מבוסס בחלקו על ספרו של יהודה אליצור "ממלכה וקורותיה בראי ההיסטוריוגרפיה המקראית" ועל מאמרו של יוחנן סמט בנושא. הפרק המלא במלכים ב, ג בתמונה.