שרשור #אקלים 2: האלבדו של הקרקע ואפקט החממה (או פיזיקאים מבשלים)
#פידתכנון ו #ארכיטקטורה מכירים את הנושא הזה טוב ממני, ואני אשאיר להם את ההסברים על בניינים ירוקים ותכנון עירוני חכם.
אני אתמקד בלהסביר את החלק של הפיזיקה של האטמוספירה.
האלבדו של הקרקע הוא שעור קרינת השמש הישירה ביום בהיר שהקרקע מחזירה ולא בולעת. למשל, לאספלט טרי יש אלבדו של בערך 0.04 - הוא בולע 96% מהקרינה ומחזיר רק 4%, רעפים אדומים ~ 0.2 - בולעים 80% מהקרינה ומחזירים רק 20%, משטח שכוסה בשכבה עבה של צבע אקרילי לבן ~0.8, ושלג טרי ~0.9
כ 80% מאנרגיית הקרינה שמגיעה מהשמש אל כדה"א עוברת דרך כל האטמוספירה בלי להבלע או להתפזר בדרך, ופוגעת בקרקע. אלא שמתוך אותם 80%, רק 50%~ נבלעים בקרקע, ו 30%~ זו קרינת אור נראה בעיקר שמוחזרת מהקרקע, ואם אין עננות או ערפיח/סופת אבק, היא עוברת שוב את כל האטמוספירה ויוצאת בחזרה לחלל !
קרינת האור הזו שמוחזרת לחלל היא לא מושפעת מריכוז הפחמן הדו חמצני, או המתאן שבאטמוספירה, כי הם שקופים עבורה. לעומת זאת, הקרינה שנבלעת בקרקע, גורמת לחימום הקרקע. וכשהקרקע חמה היא פולטת קרינה IR, בדיוק כמו שתנור ספירלות חם פולט קרינת IR.
[פליטה עפ"י חוק פלאנק, או סטפן-בולצמן]
אם תשימו יד מעל לאספלט חם בצהריים, תוכלו להרגיש את קרינת ה IR הזו שנפלטת מהקרקע. רק 11% מקרינת ה IR הזו שנפלטת מהקרקע מצליחה לעבור את הטרופוספירה לכיוון החלל.
[למתקדמים: ספקטרום הבליעה של הטרופוספירה מאפשר מעבר IR בתחום מסוים של אורכי גל שנקרא "החלון האטמוספרי"]
הרוב המוחלט של האנרגיה שנפלטת כקרינת IR מהקרקע, נשאר לכוד בשכבות התחתונות של הטרופוספירה, ומחמם את הטרופוספירה, שמחממת בחזרה את הקרקע.
כמו סיר עם מכסה - כשהטרופוספירה היא המכסה, הקרקע היא תחתית הסיר, והשמש מחממת את התחתית.
זה אפקט החממה.
גזי חממה כמו פחמן דו חמצני, מתאן, ו N2O שהוא תוצר עקיף של פליטות רכבים, בולעים דווקא את אותו החלק הקטן של קרינת IR שיש לה סיכוי לא להבלע ע"י אדי המים שבטרופוספירה ולברוח לכיוון החלל.
[יש להם פסי בליעה דווקא בתחום אורכי הגל של החלון האטמוספרי]
לכן, כשריכוז ה CO2 וגזי החממה האחרים שבאוויר עולה, אז הפתח הקטן שבין המכסה לסיר, נסגר עוד יותר. ובדיוק כמו עם סיר בישול, כשאתם מצמצמים את גודל הפתח שבין המכסה לסיר, אז הטמפרטורה בתוך הסיר עולה.
ומה לגבי האלבדו? כשאנחנו מגדילים את האלבדו של הקרקע, למשל ע"י צביעת גג הבית שלנו בשכבה עבה של צבע לבן, אנחנו מגדילים את שעור הקרינה שמוחזר מיד לחלל עוד לפני שהקרינה הזו הספיקה להבלע ולחמם את גג הבית, ועוד לפני שהייתה לה איזשהי מעורבות באפקט החממה.
אנחנו מורידים את הסיר מהכירה !
עד כמה הקטנת האלבדו יכולה לקרר את כדה"א? ראיתי הערכות של מדענים שהגדלת האלבדו המשוקלל של כל הערים בעולם ב 0.1, תוכל להפחית את התחממות פני כדה"א ב 0.1 מעלות עד ל 2100. נזכיר לשם השוואה, שכשאנחנו מחליפים רעפים אדומים ללבנים, אנחנו מגדילים את האלבדו של הגג ב 0.5-0.6 (מ20% ל 70%-80%)
מתכנני ערים יודעים ששימוש בריצוף בהיר שמחזיר יותר אור מקטין את הטמפ' של העיר. אבל צריך גם לסייג שיש מקרים בהם לא כדאי להקטין את האלבדו. למשל, כי אם במדינה קרה אדם התקין גג רעפים לבנים, ובגלל זה הוא נאלץ להפעיל יותר את החימום בבית, אז לא בטוח שהחלפת הגג הייתה פעולה נכונה במקרה שלו
לעומת זאת, גג כהה/מזופת ולא צבוע בלבן/מסויד בתל אביב בקיץ, זה נזק כפול. גם כי מי שגר בדירה מתחת לגג עלול לצרוך יותר חשמל עבור מיזוג אוויר, וגם כי החום שהגג פולט לסביבה, מחמם לא רק את הבית, אלא נשאר לכוד מתחת למכסה הסיר של הטרופוספירה, ומחמם את שאר העיר, ואת כל העולם.
{סוף השרשור}
פיזיקה (תרמודינמיקה) של מזג אוויר: למה קר יותר במקומות גבוהים?
כולל חישוב מפל הטמפרטורה האדיאבטי והסבר על אי יציבות ודיאגרמת Skew-T
השרשור הזה עוסק באחת התופעות שהן הבסיס למטאורולוגיה כולה, ואני מקווה שאחרי הקריאה תהיו קרובים יותר להבנה של איך פועל מזג האוויר, והאקלים.
אל תירתעו, תמשיכו לקרוא גם אם אתם לא מבינים הכל.
עשיתי מאמץ להסביר במילים פשוטות כדי שגם מי שאין לו רקע, יוכל לדלות תובנות
עבור מי שלמד מדעי הטבע/הנדסה ולמרות זאת מתקשה להבין את המשוואות, או מבין אבל רוצה להרחיב את הידע שלו – יש פירוט בקישורים המצורפים:
נסתכל קודם על לחץ האוויר:
על כל שכבת אוויר דקה, פועל לחץ של השכבה שמתחתיה, ושל השכבה שמעליה.
ובנוסף, על השכבה פועל כח הגרביטציה.
כדי שהשכבה האמצעית תשאר במקומה, הלחץ שמופעל ע"י השכבה שמתחתיה חייב להיות גדול מלחץ השכבה שמעליה, וההפרש הוא משקל השכבה האמצעית. מאזן כוחות פשוט.
השרשור הזה בנוי כתיקייה מסודרת שבתוכה תמצאו את הסיפורים והשרשורים היותר פופולריים ומעניינים שכתבתי בטוויטר, וגם דוגמות לניתוח נתונים, תחזיות והצגות גרפיות שפרסמתי.
תוכן עניינים ראשי:
א. קורונה
ב. אקלים ומזג אוויר
ג. סיפורים פופולריים - חלל ואוירודינמיקה, פיזיקה של אופניים ועוד
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה,בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר אנליזות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
ב. מזג אוויר ואקלים. בשרשור הזה תמצאו הסברים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים שמשכתי מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מתופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
בונוס בסוף: שרשור שהפך לפופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית
א. באפריל 2020 היה רעב בציבור למידע שמ. הבריאות לא סיפק. החלטתי להשתמש בניסיון שלי בעיבוד וניתוח נתונים, סטטיסטיקה, בניית מודלים ותחזיות כדי למלא את החסר, והתחלתי לפרסם בטוויטר - דו"חות מצב, אנליזות ותובנות, תמותה עודפת, תחזיות ועוד. בשרשור המצורף תמצאו מבחר של שרשורים שפרסמתי
א1. תמותה עודפת. כדי לפתח מע' לחישוב והצגה של תמותה עודפת קראתי מאמרים על מודלים דמוגרפיים, איפיינתי את המגמות הדמוגרפיות בקב' אוכלוסיה שונות ישראל, השתמשתי בסטטיסטיקה מתקדמת, ובניתי מס' הצגות שמאפשרות לנתח את המצב ולהציג אותו בצורה קלה להבנה
א2. הלמ"ס הציגו את דו"ח התמותה העודפת הראשונה שלהם 3 חודשים אחרי שפיתחתי את המערכת שלי. זה אפשר לי לשחזר את צעדי החישוב שחוקרי הלמ"ס ביצעו, להשוות אותם לחישובים שלי, ולאתר את הטעויות הגדולות של הלמ"ס - שאת חלקן אני מסביר בשרשור הזה
א6. היה לי לא קל לבחור איזה אנליזות ותובנות לכלול בתיקיית השרשורים הזו, ואיזה להשמיט. פה תמצאו אוסף של כמה אנליזות קטנות שבחרתי לכלול ביחד תחת שרשור אחד.
פה חישבתי את הסיכוי שבכיתה של הילד שלכם יהיה נשא קורונה כבר בשבועיים הראשון של ספטמבר.
ב. מזג אוויר ואקלים.
בשרשור הזה תמצאו הסברים מלמדים, חלקם על בסיס עיבוד נתונים מתחנות מדידה מטאורולוגיות. החל מהסברים על תופעות מזג אוויר מקומיות ועד לדפוסי אקלים עולמיים.
עם בונוס בסוף: שרשור שהפך לויראלי/פופולרי על מערכות מורכבות ונק' מפנה ואל חזור בתהליך ההתחממות הגלובלית.
ב1. מה שהתחיל בעיבוד נתונים של תחנות מדידה מטאורולוגיות, וחישוב סטטיסטיקות של הנתונים האלה - הפך לשרשור/סיפור על הבריזה היבשתית שמקררת את לילות הסתיו במישור החוף.