וריאנט האומיקרון ממשיך להתפשט בעולם, ועל הדרך גם להשתנות (#אבולוציה_בלתי_נמנעת). זו כבר לא מגיפה דרום-אפריקאית, אלא הוא צץ גם בבריטניה, בארה"ב, ביפן, ברבות ממדינות מערב אירופה - ועוד.
הדרך ה*יחידה* לנצח את נגיף הקורונה, על שלל הוריאנטים שלו, היא התחסנות המונית - בארץ ובעולם.
אלו שמציעים מבוקר עד ערב "לחסן רק את מי שבסיכון" וצועקים "עזבו את הילדים" פשוט לא מבינים ש: 1. כולם בסיכון מהנגיף. חלק מתים יותר, וחלק מתים פחות, אבל כולם בסיכון. 2. רק ככה מנצחים מגיפות - מסך ברזל של חיסונים. מה שנקרא מסלקים את הנגיפים בכוח הזרוע 💪
עכשיו בנוגע ליעילות החיסון - זה בטוח שהחיסון מקנה הגנה כנגד וריאנט האומיקרון. זוהו עד כה 1.7 מיליון וריאנטים, וכנגד כולם החיסון מחזיק נפלא (היו עוד המונים, פשוט לא תועדו). וריאנט האומיקרון הוא עדיין הקורונה שלנו (sars-cov-2), פשוט וריאציה קצת שונה. מה שקשה לומר זה עד כמה *בדיוק*>
החיסון מועיל. במידה ויצא לשוק חיסון מעודכן כנגד האומיקרון, עדיין נהלי החיסונים ישארו זהים: 2 מנות בהתחלה, ומנה שלישית כחצי שנה לאחריה. השאלה היא האם מחוסנים ב-3 מנות יזדקקו למנה נוספת, וזה לא ידוע (מהמר שלא יהיה צורך בשלב זה, אבל זה לא מזיק). בכל מקרה אין כרגע חיסון מעודכן ואנחנו
לא יודעים אם ומתי יהיה כזה. בסופו של יום מה שיש לנו זה נגיף שמשתולל באין מפריע כבר שנתיים, וחיסונים מצוינים כנגדו. הבעיה היחידה של החיסונים כנגד הקורונה היא שהם מגנים בעיקר על מי שמתחסן, ובלי חציית סף קריטי של מחוסנים הקורונה תמשיך להדביק, להשתנות, ולהתפשט בעולם.
צאו להתחסן 💪♥️
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
יש התפרצות של חצבת בטקסס שתוקפת קהילות של מתנגדי חיסונים. חצבת, בניגוד למה שאומרים עליה, היא לא מחלה כל כך שפירה. בדרך כלל היא מתבטאת בחום, נזלת ופריחה - אבל לצד אלו יכולה להיות גם תחלואת מעיים קשה, פגיעה עינית עד כדי עיוורון, דלקת ריאות או ברונכיוליטיס מסכן חיים, >>
פגיעות נוירולוגיות מגוונות (דלקת מוח קטלנית אקוטית, פגיעה נוירולוגית שמתפרצת עשור לאחר ההדבקה, ועוד), והסיכון שבאופן אישי הכי מפחיד אותי: Immune Amnesia. >>
הנגיף יודע לתקוף ספציפית את תאי הזיכרון של מערכת החיסון שלנו, ולהפוך אותנו לנאיביים לפתוגנים שכבר הכרנו, בין אם דרך חיסונים ובין אם דרך תחלואה. זאת אומרת שבמקרים האלה חובה לחזור על כל חיסוני הילדות, שמא יהיה מפגש איתם בהיעדר הגנה (כל שפעת, כל שלשול, כל חתך קל בעור = סכנה ממשית).
טוב, עכשיו כשיש לי שני תארים ראשונים בהצטיינות יתרה משני מוסדות מוכרים, חשבתי לכתוב שרשורון על "דברים שלמדתי" ב-6 השנים האלה (טכניקות למידה, גישה, וכו').
מתנצל אם זה נשמע יומרני, ובכל זאת 🧵
מן הסתם כל מה שאכתוב כאן מגיע מתוך החוויה האישית שלי, שמושפעת בין היתר גם מהקורונה, ההפיכה המשטרית (או "רפורמה", כל אחד ומילותיו), והמלחמה; מהתחום האקדמי עצמו; אבל גם מהתמיכה הכלכלית שלי מהבית. חד משמעית לא הייתי יכול לעשות את זה אילולא תמיכה *מלאה* מההורים המקסימים שלי.
אז איך אני לומד?
באופן כללי סגנון הלמידה שלי הוא מאוד 'old school', אבל לפני כן, כמה נקודות מוצא:
1. בשום פנים ואופן לא לצבור פערים. החומר בסמסטר יכול לרוץ מאוד מהר, ופערים הם האויב של השכלה אקדמית. אי אפשר לסגור את כל החומר בתקופת מבחנים, אז צריך לעשות כל מאמץ להשאר על הדברים.
אני בטיול בתאילנד ולא מתכוון לבזבז זמן על שטויות שכאלה. כולסטרול בכלל, ו-LDL בפרט, מקושרים למחלות לב וכלי דם. הקשר הוא לא 'רק' אפידמיולוגי, אלא ממש סיבתי.
במחקר ה-FHS הנודע זוהו 5 גורמי סיכון מרכזיים למחלות לב וכלי דם: יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול גבוה, השמנה וסוכרת. ככל שיש יותר גורמי סיכון במקביל, כך הסיכון גדל אקספוננטיאלית.
ממליץ לקרוא קצת על המחקר המעניין הזה, שאגב התחיל ב-1948 וממשיך עד היום.
כולסטרול כולל (total cholesterol) מורכב מ-HDL, LDL וקצת מ-VLDL. יש קשר הפוך בין HDL לבין סיכון קרדיווסקולרי, אז מאיפה הסיכון בין כולסטרול טוטאלי לבין התקפי לב?
עילפון הוא חוסר הכרה רגעי שחולף ספונטנית, ומלווה באיבוד טונוס שרירים, קרי נפילה. זו אחת התלונות הנפוצות ביותר, והיא בעיקרה תלונה שפירה - אם כי ישנם גם גורמים מסוכנים פוטנציאליים. כמו כן, זו תלונה שמחייבת התייחסות משולשת: אישוש שאכן מדובר בעילפון; הגורם לעילפון; והשלכות הנפילה.
לא אלאה אתכם בסוגיה הראשונה שעלולה להיות מאתגרת, וגם לא בסוגיה השלישית בדבר הטיפול בפציעות נפילה. השרשור הזה מתמקד בטריגרים שמובילים לעילפון.
הקשר בין סוכרת מסוג 2 לבין השמנה הוא נושא שקשה להגדיר אותו אחרת מ'מרתק'. 🧵
סוכרת היא כאמור משפחה של מחלות בהן ההורמון אינסולין, שמופרש מהלבלב, לא עובד. זה יכול לנבוע, למשל, עקב תקיפה אוטואימונית שגורמת להרס התאים שמפרישים אינסולין בלבלב (סוכרת מסוג 1); או פגיעה באיזורים אחרים בלבלב שבלית ברירה משפיעים לרעה גם על הלבלב האינסוליגני (גידול בלבלב, CF).
יש גם הפרעות שאמנם לא הורסות את מאגרי האינסולין בלבלב - אבל כן פוגעות במערכת ההפרשה שלו (הפרעות גנטיות קשות שמופיעות כבר בלידה), ויש עולם שלם של מחלות (והרעלות) שלא בהכרח משפיעות על האינסולין, אלא דווקא על הקולטן שלו, ועל אתרים אחרים בתוך התא עליהן קולטן האינסולין פועל.
קוקאין מופק מעלי הקוקה, עשב שגדל בדרום אמריקה. הילידים ביבשת נהגו ללעוס את העלים הללו עוד לפני הפלישה הספרדית, והאקט נחשב - בין היתר - למיסטי.
כל זה טוב ויפה, אבל הדברים החלו להשתנות במהלך המאה ה-19. כימאים, רוקחים, ואנשי רפואה החלו להתנסות עם העלים הללו.
חלקם הצליחו להפיק את הקוקאין מתוך העלים, אחרים שיפרו את היעילות, וקבוצות אחרו התחילו לגשש אחר ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של הסם. מבין אלו, פרויד הוא המפורסם ביותר, והוא אף פרסם מונוגרף בו הוא כתב על התכונות החיוביות של קוקאין כסם פסיכואקטיבי, והמליץ עליו להמונים.