1. השבוע נתקלתי במודעת נדלן שמבטיחה חיים מדהימים בסביבה חדשנית. סיקרן אותי לדעת מה עומד מאחורי המודעה. הכל היה נשמע שם טוב מדי, אז יצאתי לבדוק.
זה שרשור על עתיד הדיור שהמדינה מתכננת לעשורים הבאים. נתחיל עם שכונת נאות אפק בקרית ביאליק: שכונה ל- 15,000 תושבים - מההבטחות למציאות ->
2. 4500 דירות על 1100 דונם - אז איך עם צפיפות כל כך נמוכה של 4 דירות לדונם (לעומת כ-10 במרכז) מקבלים שכונת מגדלים גנרית? 60% משטח השכונה מוקצה לדרכים ושטחים פתוחים, בנוסף לשטחי חניות עיליים במגרשי המגורים. כל בלוק יצא במכרז לקבלן אחד שבונה מאות דירות בבניינים מוקפים בחומות וחניות
3. על הנייר 30% שטחים ירוקים זה נפלא. בפועל, למעט כמה גינות כיס בין הבניינים, רוב השטחים הם buffer ירוק שמפריד את הבתים מכביש מהיר ומזוהם שמפריד בין השכונה לעיר. לא בדיוק מקום מזמין לפיקניק יומולדת מול השקיעה והפקקים
4. הפרסומים הבטיחו מרכזי בילוי וקניות עשירים לצד שטחים ירוקים. במציאות רק 0.6% משטח השכונה מיועד למסחר ותעסוקה. יותר סביר שנקבל סופרמרקט ופיצריה קטנה, השכונה כל כך מנותקת שאין סיכוי שמישהו ירצה לבוא לכאן במיוחד לבית קפה. גם לא גרים כאן כל כך הרבה אנשים שיאפשרו מסחר פעיל לאורך זמן
5. אם משעמם בשכונה ננסה להבין איך יוצאים מכאן לכל מקום אחר. להולכי רגל יש 2 אופציות: דרך חציית מחלף או לצד בית קברות ברחוב שמוביל לכניסה אחורית של ק. ביאליק (בעתיד יבנה גשר הולכי רגל ממרכז השכונה). עם יד על הלב, מי בכלל יכול לדמיין הליכה מרצון במדבר החומות והחניות האינסופי
6. מצפון וממזרח יש בריכות דגים, מדרום בית קברות (שבהדמיות הפך ליער פראי) וממערב כביש עוקף קריות שבינתיים נעקף על ידי מחסני המגורים החדשים של הקריות) - שממה מוקפת בשממה. לשכונה כ"כ מנותקת קשה לספק תחבצ יעיל. היום יש קו אוטובוס 1 לדרום העיר בתדירות של 2-3 בשעה שמסתיים מוקדם ב-21:00
7. בעתיד מבטיחים שיעבור כאן קו מטרונית מקרית אתא למרכזית הקריות. לחיפה העיר הגדולה תצטרכו לעשות החלפה. אז אין תח"צ ואין מה לעשות בשכונה מזל שלכל דירה איפשרו 2 חניות. כל ביקור למרכז העיר או יציאה לעבודה יחייבו אתכם להיכנס ולצאת מאותם 2 צמתים, אז סביר שגם יהיו לא מעט פקקים.
8. כשאין מה לעשות בשכונה, ילדים חולמים על הוצאת רישיון ובינתיים ההורים הופכים לשירותי הסעה צמודים. בערים הגדולות ילדים בני 10 כבר הולכים לבד, רוכבים או נוסעים בתח"צ. כאן אין אפילו אוטובוס שיקח אותם לחבר או לכל פעילות שלא תהיה בצד השני של העיר.
9. ומה עם חוויית החיים עצמה: כל בלוק יוצא למכרז ע"י המדינה וקבלן אחד בונה שכונה שלמה עם מבנים זהים ובאיכות משתנה. הבנייה מונוטונית ולא נעימה, עוד שכונה ישראלית ללא אופי. וכל מה שבנאדם צריך נמצא במרחק נסיעה מעבר לכביש הראשי במקום אחר.
10. כבר מדמיין את מדור "שכונה בשבוע" במרקר. מה את אוהבת בשכונה: שבימים בלי פקקים לוקח לי רבע שעה להגיע לחיפה.
ומה את לא אוהבת בשכונה: שכלום לא קרוב ובבוקר כולם יוצאים באותו זמן והיציאה מהשכונה לוקחת חצי שעה.
אז למה עדיין בונים שכונות כאלה למאות אלפי אנשים?
11. הנה דוגמה נוספת מאור יהודה, בצמוד לקו הסגול ובלב איזור הביקוש, שכונה שנבנית על ידי שני קבלנים, עם מסחר נקודתי צמוד לגדר בסיס תל השומר שמתישהו יתפנה, אבל עד אז אנשים ישתקעו בשממה.
ויש אינסוף דוגמאות לשכונות שנבנות עכשיו למיליוני אנשים שיהיו תלויים ברכב באופן מוחלט לעשרות שנים
12. התכנון המודרני כולא אנשים בשכונות מנותקות עם הבטחות ציוריות ללא כיסוי במגדלים גנריים בלי טיפת עירוב שימושים. לא ניתן לנתק את איכות התחב"צ מאיכות התכנון. יש הרבה חוליות בשרשרת שחייבות לשנות גישה ולהתחיל להכיר אחת בשניה, או שנקבל עתיד אפור כמו השכונות שאנחנו בונים. סוף
עשיתי השוואה ל-1100 דונם במרכז תל אביב. נכנסים בת"א פי 3 דירות - מעל 10,000, 3 כיכרות עירוניות משמעותיות, מבני תעסוקה, המון מסחר, מוקדי תרבות ובילוי ועשרות רחובות קטנים, שדרות, צמתים ורחובות ראשיים.
ברור שלא כל עיר היא מרכז תל-אביב וגם לא צריכה להיות, ועדיין יש הרבה אופציות בין מרכז מטרופולין למדבר אורבני. כמו שאפשר לראות כאן - באלף דונם אפשר לבחור מה חשוב יותר ומה פחות.
כיף לראות שהנושאים שמעניינים אותנו ב #פידתכנון מגיעים גם לרצועת הכמעט פריים טיים ב'תכנית חיסכון' של @KerenMarc. מוזמנים לצפות בכתבה שנולדה מהשרשור הזה על התכנון של שכונת נאות אפק ושכונות אחרות בארץ @Itamar_Mainemer@RosinJonathan
1. בין יום העצמאות הקודם לזה הנוכחי מדינת ישראל גדלה ב- 190,000 תושבים. שזה פחות או יותר כמו מס' האנשים שגרים היום בחולון. שרשור על המשמעות בפועל.
בכל שנה צריך לספק שירותים בסדר גודל דומה למה שחולון מספקת. ובכל שנה צריך לבנות כ-7,500 בניינים חדשים ולסלול כבישים ורחובות חדשים ->
2. כדי לענות לצרכי החינוך יש לבנות בכל שנה כ- 50 בתי ספר (יסודי ותיכון) חדשים ולמצוא מספיק מורים חדשים שילמדו בהם את כל הילדים החדשים שמצטרפים מדי שנה למערכת החינוך. בנוסף צריך גם לבנות כ-100 גני ילדים כדי שההורים יצאו לעבוד.
3. כבר היום יש מחסור באלפי מורים, הכיתות צפופות והאלימות בבתי"ס עולה. בינתיים נראה שהמדינה כיום לא מתמודדת עם המחסור הקיים אז מה יקרה כש-150,000 ילדים שנולדו רק השנה יצטרפו למערכת החינוך המקרטעת, בדגש על הפריפריה. וזה עוד לפני שדיברנו גם על חינוך לא פורמלי ynet.co.il/news/article/s…
1.כמעט בכל עיר גדולה בישראל יש רחוב אחד (או יותר) בו יש יותר נוסעי תחבורה ציבורית מאשר מכוניות, ועדיין ראשי הערים או המועמדים להחליפם מתעקשים לשמור על העדפת הרכבים, גם אם רוב הציבור נפגע. הבחירות לרשויות הן הזדמנות טובה להזכיר שלפעמים הפקקים הם לא גורל אלא סתם קבלת החלטות לקויה->
2. נתחיל בנתניה - העיר היחידה בישראל עם מעל 200,000 תושבים שאין בה אף לא נתיב העדפה אחד לתחב"צ.
לפני שנה נערכה רפורמה גדולה בקווי האוטובוס בעיר והגדילו משמעותית את תדירות הנסיעות. עם מעל מליון נסיעות באוטובוסים בכל חודש מדובר היה בסיפור הצלחה. אבל...
3. הרפורמה בקווים בנתניה כל כך הצליחה, שהיום ברחוב בן צבי יש מעל 8,000 נוסעי תחבורה ציבורית בשעה. אלפי אנשים נוסעים על אוטובוסים שתקועים בפקקים כי ברחוב נוסעות גם כ-1,500 מכוניות שמקבלות את כל הנתיבים שיש לרחוב להציע.
1. תכירו את כביש 46 העתידי שאף אחד לא צריך והולך לעלות לנו 2 מיליארד ש"ח
זה שרשור על רגולטורים שנרדמו בשמירה ובמשמרת שלהם אישרו תכנית לכביש מיותר בבקעת אונו שמתקדם על אוטומט. בואו נצא לסיבוב בכביש העתידי שמתקדם מכוח האינרציה ומתעלם מעובדה קטנה אחת - אין בו צורך. ->
2. בדיונים לקידום הכביש במוסדות התכנון נאמר כל הזמן שכביש 46 יהיה שער הכניסה למטרופולין תל אביב לבאים מכביש 6. הטענה נאמרה כל כך הרבה פעמים בלי שאף אחד יאתגר אותה ולכן התקבעה אצל מקבלי ההחלטות כעובדה מוגמרת.
בואו נבחן אותה בפועל:
3. היום, הערים היחידות במטרופולין שאין להן חיבור ישיר לכביש 6 ונאלצות להתמודד עם כמה רמזורים הם יהוד ואור יהודה (סה"כ כ-70K תושבים). שני הישובים הקטנים האלה, נמצאים בעורף המטרופולין הגדול במדינה, לכן הכביש המתוכנן לא יוכל להיות "השער למטרופולין", במקסימום, שער הפשפש שלו
1. כביש 44 נסלל כדי לחבר את נמל יפו לי-ם. הנמל נסגר מזמן והכביש התרוקן לאחר שסללו כביש 1 ו-431 המהירים ואיפשרו לתושבים לדלג על הרמזורים ב-44 ולנסוע מהר ליעדים רחוקים.
שרשור על כביש שנועד לחבר ערים רחוקות והפך עם הזמן לחומה שמפרידה בין ערים קרובות וזורק לפח פוטנציאל כלכלי אדיר.->
2. 50% מתושבי רמלה ולוד רוצים להגיע ליעדים קרובים, רובם נוסעים בתוך רמלה ולוד עצמן, וחלקם נוסעים לבאר יעקב הסמוכה ולאזורי התעסוקה מסביב לנתב"ג. רק 12% נוסעים לת"א. על המפה אפשר לראות שרוב התושבים נוסעים ליעדים שבכלל לא נמצאים במסלול של כביש 44, ועדיין הוא חוצה את הערים באגרסיביות
3. כביש 44 מתפקד בפועל כרחוב מקומי, אך מכוח ההרגל הוא נשאר אוטוסטרדה שאין בה צורך. כביש מהיר, רועש ומזהם ולכן ההנחיות מחיבות לשמור ממנו מרחקי בטיחות, וכך שטח ענק בלב העיר הפך לשטח מת שמרחיק אנשים. 700 דונם שהוקרבו כדי לשמור על מהירות נסיעה גבוהה בכביש שהתרוקן ממכוניות.
1. בלב המדינה מוקמת שכונת בלון בגליל ים: 4000 דירות ליד תחנת הרכבת ואזור תעסוקה מהגדולים במדינה. הבעיה היא שזה מגיע יחד עם 9000 מקומות חניה ורק יציאה אחת ישר לתוך הכביש הכי עמוס בהרצליה.
זה שרשור שמסביר איך מתכננים היום את הפקקים של מחר ומנציחים את התלות של תושבי השכונה ברכב ->
2. בשכונה גרים אלפי תושבים אבל אין כאן חנויות ולא בתי קפה וגם אין משרדים לתעסוקה. הסיבה: לא גרים כאן מספיק אנשים והיא מנותקת מהשכונות הסמוכות, אז לעסקים אין אפשרות להתפרנס, ומראש לא נבנו כמעט שטחי מסחר. אם רוצים לעשות דברים אחרי העבודה והלימודים חייבים "ללכת" למקומות אחרים.
3.יש לגליל ים הרבה יתרונות והיא קרובה למגוון יעדים מבוקשים שנמצאים במרחק הליכה. בלב השכונה יש פארק גדול ויש גם בית ספר יסודי וגנים עבור ילדי השכונה. אז אם הכל קרוב למה כולם נוהגים לכל מקום?
כשבוחנים את האפשרויות שעומדות בפני התושבים מגלים שכל האופציות להתניידות גרועות ולא נוחות.
1. בישראל, אם אין לך מכונית, זה לפעמים קשה עד בלתי אפשרי להגיע לעבודה. התחב"צ מאחרת, שבילי אופניים כמעט ולא קיימים ומדרכות בטוחות או פנויות הן מצרך די נדיר.
כדי להבין למה, יצאתי לבדוק איך נבחרי הציבור והפקידות הכי בכירה במדינה מגיעים למשרד כל יום. ספוילר: לא כמו בתמונה
->
2. ברוכים הבאים לקרית הממשלה בי-ם: מכאן מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על חיינו ומכאן אמורים לשרת את כל אזרחי המדינה אבל רוב השטח כאן לא מיועד לאנשים אלא למכוניות.
ההחלטות שמתקבלות, בין הכבישים ומגרשי החניה, גורמות לכולנו להיות תלויים במכוניות במקום להתנייד בתחבורה ציבורית.
3. במרכז קרית הממשלה נמצאת הכנסת, המקום ממנו מחוקקים חוקים שמשפיעים על כמעט 10 מליון אנשים. מעטים הם הח"כים ו/או מי מעוזריהם שמגיעים בתחבורה ציבורית. קשה להאשים אותם כשמבינים שתחנת האוטובוס הקרובה ביותר לשער הכניסה נמצאת במרחק 300 מ', ומחייבת הליכה על מדרכה צרה ובלי עצים להצללה