1. בין יום העצמאות הקודם לזה הנוכחי מדינת ישראל גדלה ב- 190,000 תושבים. שזה פחות או יותר כמו מס' האנשים שגרים היום בחולון. שרשור על המשמעות בפועל.
בכל שנה צריך לספק שירותים בסדר גודל דומה למה שחולון מספקת. ובכל שנה צריך לבנות כ-7,500 בניינים חדשים ולסלול כבישים ורחובות חדשים -> 2. כדי לענות לצרכי החינוך יש לבנות בכל שנה כ- 50 בתי ספר (יסודי ותיכון) חדשים ולמצוא מספיק מורים חדשים שילמדו בהם את כל הילדים החדשים שמצטרפים מדי שנה למערכת החינוך. בנוסף צריך גם לבנות כ-100 גני ילדים כדי שההורים יצאו לעבוד.

1.כמעט בכל עיר גדולה בישראל יש רחוב אחד (או יותר) בו יש יותר נוסעי תחבורה ציבורית מאשר מכוניות, ועדיין ראשי הערים או המועמדים להחליפם מתעקשים לשמור על העדפת הרכבים, גם אם רוב הציבור נפגע. הבחירות לרשויות הן הזדמנות טובה להזכיר שלפעמים הפקקים הם לא גורל אלא סתם קבלת החלטות לקויה-> 2. נתחיל בנתניה - העיר היחידה בישראל עם מעל 200,000 תושבים שאין בה אף לא נתיב העדפה אחד לתחב"צ.
לפני שנה נערכה רפורמה גדולה בקווי האוטובוס בעיר והגדילו משמעותית את תדירות הנסיעות. עם מעל מליון נסיעות באוטובוסים בכל חודש מדובר היה בסיפור הצלחה. אבל...

https://x.com/allonsigler/status/1691088270082383873?s=20

1. תכירו את כביש 46 העתידי שאף אחד לא צריך והולך לעלות לנו 2 מיליארד ש"ח
זה שרשור על רגולטורים שנרדמו בשמירה ובמשמרת שלהם אישרו תכנית לכביש מיותר בבקעת אונו שמתקדם על אוטומט. בואו נצא לסיבוב בכביש העתידי שמתקדם מכוח האינרציה ומתעלם מעובדה קטנה אחת - אין בו צורך. -> 2. בדיונים לקידום הכביש במוסדות התכנון נאמר כל הזמן שכביש 46 יהיה שער הכניסה למטרופולין תל אביב לבאים מכביש 6. הטענה נאמרה כל כך הרבה פעמים בלי שאף אחד יאתגר אותה ולכן התקבעה אצל מקבלי ההחלטות כעובדה מוגמרת.
בואו נבחן אותה בפועל:

1. כביש 44 נסלל כדי לחבר את נמל יפו לי-ם. הנמל נסגר מזמן והכביש התרוקן לאחר שסללו כביש 1 ו-431 המהירים ואיפשרו לתושבים לדלג על הרמזורים ב-44 ולנסוע מהר ליעדים רחוקים.
שרשור על כביש שנועד לחבר ערים רחוקות והפך עם הזמן לחומה שמפרידה בין ערים קרובות וזורק לפח פוטנציאל כלכלי אדיר.-> 2. 50% מתושבי רמלה ולוד רוצים להגיע ליעדים קרובים, רובם נוסעים בתוך רמלה ולוד עצמן, וחלקם נוסעים לבאר יעקב הסמוכה ולאזורי התעסוקה מסביב לנתב"ג. רק 12% נוסעים לת"א. על המפה אפשר לראות שרוב התושבים נוסעים ליעדים שבכלל לא נמצאים במסלול של כביש 44, ועדיין הוא חוצה את הערים באגרסיביות

1. בלב המדינה מוקמת שכונת בלון בגליל ים: 4000 דירות ליד תחנת הרכבת ואזור תעסוקה מהגדולים במדינה. הבעיה היא שזה מגיע יחד עם 9000 מקומות חניה ורק יציאה אחת ישר לתוך הכביש הכי עמוס בהרצליה.
זה שרשור שמסביר איך מתכננים היום את הפקקים של מחר ומנציחים את התלות של תושבי השכונה ברכב -> 2. בשכונה גרים אלפי תושבים אבל אין כאן חנויות ולא בתי קפה וגם אין משרדים לתעסוקה. הסיבה: לא גרים כאן מספיק אנשים והיא מנותקת מהשכונות הסמוכות, אז לעסקים אין אפשרות להתפרנס, ומראש לא נבנו כמעט שטחי מסחר. אם רוצים לעשות דברים אחרי העבודה והלימודים חייבים "ללכת" למקומות אחרים.

1. בישראל, אם אין לך מכונית, זה לפעמים קשה עד בלתי אפשרי להגיע לעבודה. התחב"צ מאחרת, שבילי אופניים כמעט ולא קיימים ומדרכות בטוחות או פנויות הן מצרך די נדיר.
כדי להבין למה, יצאתי לבדוק איך נבחרי הציבור והפקידות הכי בכירה במדינה מגיעים למשרד כל יום. ספוילר: לא כמו בתמונה
-> 2. ברוכים הבאים לקרית הממשלה בי-ם: מכאן מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על חיינו ומכאן אמורים לשרת את כל אזרחי המדינה אבל רוב השטח כאן לא מיועד לאנשים אלא למכוניות.
ההחלטות שמתקבלות, בין הכבישים ומגרשי החניה, גורמות לכולנו להיות תלויים במכוניות במקום להתנייד בתחבורה ציבורית.

1. הטענה הרווחת בקרב תושבים-נהגים היא שעד שלא תהיה תחבורה ציבורית טובה הם לא יוכלו לוותר על הרכב - על הדרך הם מתנגדים ומנסים לטרפד כל פרויקט שבא לשפר את התחבורה הציבורית.
שרשור על ראש עיר אמיץ שלמרות ההתנגדויות הרגילות והישנות, סולל נתיב תחבורה ציבורית מרכזי וחשוב בקרית אונו > 2.רחוב לוי אשכול הוא הרחוב הראשי של קרית אונו ועוברים בו מאות אוטובוסים מדי יום שנוסעים אל רוב מוקדי הביקוש. בממוצע, עוצר ברחוב אוטובוס בכל דקה וחצי, תדירות שצפויה לגדול עם פתיחת הנת"צ החדש.

1. בתחנת רכבת ומסוף סבידור עוברים יותר מ-100 אלף משתמשי תחבורה ציבורית כל יום, ובעוד כמה חודשים יפתח הקו האדום שיביא עוד עשרות אלפי משתמשים. במסוף גם יש 600 חניות לרכב פרטי במחיר הנמוך מכרטיס חופשי יומי.
שרשור קצר שמראה שגם מוקד התחב"צ הגדול בישראל תוכנן כדי לא להפריע לנהגים -> 2. כשיוצאים מתחנת הרכבת מגיעים ישר למגרש חניה לאופנועים ומכוניות או לכביש עם 6 נתיבים. יש גם מדרכות צרות עמוסות באנשים שממתינים לאוטובוס. יש גם כמה אדניות עם עצים יבשים, אם הם לא נותנים צל אז למה בכל זאת הם תופסים את מעט המדרכה, כמו שרואים בתמונה?

עברה שנה מאז כנס התחבורה הציבורית. אנסה לעשות לייב טוויט גם השנה כדי לראות מה השתנה

https://twitter.com/allonsigler/status/1453608681225003013

@AlonTal_MK: חברי כנסת מקבלים רב קו חינם לכל החיים. אומר שרק הוא וחכ @mossi_raz מנצלים את ההטבה הזאת

1. הבוקר התפרסמה במרקר כתבה על הכאוס התחבורתי שעובר על תל אביב. הכתבה מציגה בעיה אמיתית של קורקינטים שרוכבים באלימות על מדרכות אבל במקום להציע פתרונות לבעיה הזאת עוברים לראיין א.נשים שמדברים על קשיי הנהגים למצוא חניה. שרשור קצר עם המידע שחסר בכתבה: --> 2. בעוד כמה חודשים יסגרו את אלנבי ובן יהודה לתנועת רכבים. במקום רחובות סואנים ורועשים הם יהפכו למדרחובים מוצלים שבמרכזם תיסע רכבת קלה (מישהו מתגעגע לשד' ירושלים של פעם?). רחוב עם תחבורה ציבורית ברמה אירופאית שיחבר את רמת גן, גבעתיים וכפר שלם לרצועת החוף המרכזית של תל אביב.

1. התרגלנו כל כך לראות את העולם דרך שמשת המכונית עד ששכחנו שיש הרבה אנשים שבכלל לא יכולים לנהוג. דוגמה לתיכון עם 1500 תלמידים שצועדים כל יום על כבישים ללא מדרכות ומפלסים את דרכם בין אוטובוסים ונהגים ממהרים.
שרשור על יהוד - יישוב קטן שבשנת 1995 הפך לעיר והכריז על מות העירוניות -> 2. יהוד הוקמה ב-1948 סביב הרחוב המסחרי (סעדיה חתוכה) שמתחיל בכניסה ליישוב ומסתיים בבניין המועצה ומסגד, שהיום משמש כבית כנסת. מכל היישוב הגיעו לרחוב לקניות, תפילות וסידורים. בשנות ה-80 הרחוב היה כ"כ מוצלח שסגרו אותו לתנועת רכבים וכולם קראו לו פשוט "המדרחוב".

(1) המרקר במדור שכונה בשבוע אתמול על גיל עמל בהוד השרון.
היתרונות: בית צמוד קרקע במרכז ותחושת קהילתיות.
והכישלונות: אין תחבצ זמינה ואין מקומות בילוי או חנויות רחוב. יש אזור תעשיה מוקף חניות אבל לא באמת מעודד קפיצה לקפה עם חברה.
שרשור שינתח למה זה ככה ומה אפשר לעשות -> (2) בשכונה יש בעיקר מגורים וכדי לעבוד או לבלות צריך להגיע למקומות אחרים. נניח ורוצים לנסוע לעבודה, יש תחנת רכבת כ- 2 ק"מ ממרכז השכונה שכמובן נמצאת בין כבישים מהירים. אפשר לנסוע אליה ולקוות שתהיה חניה פנויה, ואם אין אז היא כבר צמודה למחלף לנסיעה מהירה לפקק הקרוב.

1. השבוע נתקלתי במודעת נדלן שמבטיחה חיים מדהימים בסביבה חדשנית. סיקרן אותי לדעת מה עומד מאחורי המודעה. הכל היה נשמע שם טוב מדי, אז יצאתי לבדוק.
זה שרשור על עתיד הדיור שהמדינה מתכננת לעשורים הבאים. נתחיל עם שכונת נאות אפק בקרית ביאליק: שכונה ל- 15,000 תושבים - מההבטחות למציאות -> 2. 4500 דירות על 1100 דונם - אז איך עם צפיפות כל כך נמוכה של 4 דירות לדונם (לעומת כ-10 במרכז) מקבלים שכונת מגדלים גנרית? 60% משטח השכונה מוקצה לדרכים ושטחים פתוחים, בנוסף לשטחי חניות עיליים במגרשי המגורים. כל בלוק יצא במכרז לקבלן אחד שבונה מאות דירות בבניינים מוקפים בחומות וחניות

כנס תחבורה ציבורית:
מרב מיכאלי אומרת שמוקצים 2 מיליארד ש"ח לשבילי אופניים בכל הארץ.
7 מיליארד ש"ח לתוספות שירות בתחצ בחמש שנים ח"כ אלון טל: בעשור האחרון גדלנו מ330 כלי רכב לאלף נפש ל390.
בעוד 30 שנה צפויים 600.
אחד הפתרונות לדעתו זה אגרת הגודש המתוכננת

1. אם חשמל היה חינם, הייתם טורחים לכבות את המזגן בקיץ? כי זה בדיוק הסיפור עם חניה ברחוב. אנחנו מוכנים לשלם על הכל, אפילו על זכות בסיסית כמו מים, רק לא על חניה. אף אחד לא מצפה לקבל במתנה מחסן של 10 מ"ר במרכז העיר. חניה בחינם היא רעה לכולם: לרוכבים, לסוחרים לתח"צ ובעיקר לנהגים --> 2. חניה בחינם מייצרת יותר תחרות לכל מקום חניה. רחוב הרצל לדוגמא באותו אורך כבר עשרות שנים, אבל כל שנה עולים לכביש מאות אלפי רכבים חדשים שפוטנציאלית מתחרים איתכם על מספר קבוע ולא משתנה של מקומות חניה. כל עשור המדינה גדלה בערך במיליון תושבים