"בתל אביב עכשיו קולנוע", שר המיתוס על תפקודה של העיר העברית בימי מלחמת העצמאות. אבל האמת הייתה שונה: תל אביב, שהייתה לב היישוב העברי, העמידה לוחמים הרבה מעבר לחלקה, ובה הוכרעה המערכה כנגד העורף במרחב האווירי ובזירה הימית. רק מיתוס מאחד לא נמצא לה. כך הודרה העיר מזיכרון המלחמה: Image
באפוס התקומה הלאומי של ישראל נחקקו שְמות מקומות שהפכו לסמלי מלחמת העצמאות. מצודת כ"ח בגליל, הטנק בדגניה, גוש עציון, מגדל המים המנוקב בנגבה - ומעל כולם המשוריינים החלודים בשער הגיא, שהבקיעו את הדרך לירושלים הנצורה.
ומה באשר לתל אביב? האם מקומה בסיפור הקוממיות מתמצה בהכרזת העצמאות? Image
בפרוס שנת תש"ח הייתה תל אביב העיר העברית הגדולה בארץ, ושכנתה יפו הייתה העיר הערבית הגדולה בארץ.
בתל אביב - כולל השכונות היהודיות פלורנטין ומכבי שנכללו ביפו - חיו באותה עת בין 235 ל-250 אלף יהודים, וביפו חיו 73 אלף ערבים.
לפי תכנית החלוקה תוכננה יפו להישאר מובלעת של המדינה הערבית. Image
בחודשיה הראשונים של מלחמת העצמאות פעלו בתל אביב מספר ארגונים ביטחוניים תחת מוטת השליטה של ההגנה: גדודי החי"ש, שמהם הוקמו חטיבות גבעתי, קרייתי ואלכסנדרוני; החי"ם - חיל המשמר; המשמר האזרחי; משמר העם; יחידות רזרבה (מילואים) של הפלמ"ח; המפקדות הארציות של ההגנה ועוד. ImageImage
נוסף עליהם פעלו בתל אביב אצ"ל, לח"י, ושוטרים יהודים במשטרה הבריטית. בדצמבר 1947 פורסם צו התייצבות, ועד מרץ 1948 הגיע מספר המגויסים לצבא המדינה שבדרך ל-12 אלף איש.
בדצמבר 1947 החלה ההתקפה הערבית על יהודי יפו והשכונות הדרומיות של תל אביב.
ההסתערות נהדפה על ידי כוח החי"ש, אולם ImageImage
כעבור שלושה ימים תקף כוח ערבי מרמלה, בפיקודו של חסן סלמֶה, את השכונות בית יעקב והתקווה.
כוח החי"ם המצומצם במקום נשבר. התוקפים כבשו את שורת הבתים הקיצונית בפאתי שכונת התקווה, הציתו חלק מהבתים, ומאות תושבים ברחו מבתיהם.
כוחות תגבור מחוזיים נשלחו לבלימת התוקפים, אולם תנועתם נחסמה. Image
מדצמבר 47, ועד אפריל 48' נסו על נפשם כ-18 אלף תושבים יהודים מבתיהם שבפאתי העיר, שהיו נתונים לירי צלפים ערבים. גל פליטוּת פנימית הציף את העיר בחורף תש"ח, שאחריו שטף אותה גל פליטים מיישובי הנגב, הגליל וירושלים. כשנפתחו שערי הארץ הגיע גל המעפילים המגורשים מקפריסין וממקומות נוספים. Image
בדצמבר 1947 החלו ביפו שני תהליכים מקבילים של הגירת תושבים ערבים: אליטת ההון והשלטון נסה על נפשה מאזור הסכנה; ובעקבות התלקחות האש בגבול הבינעירוני נטשה אוכלוסיית המצוקה משכונות החזית את בתיה בשטחי העימות ועברה להתגורר במרכז יפו.
בינואר 1948 ברחו רבע מתושבי יפו, והעיר השסועה Image
הייתה על סף אנדרלמוסיה שלטונית.
ב-4 בינואר 1948 פוצצו לוחמי לח"י את בניין הסראיה, ששימש את עיריית יפו, במכונית תופת, ואירוע זה איחד את כל הגורמים ביפו מאחורי הוועדה הלאומית.
בתחילת פברואר מנו הכוחות הלוחמים ביפו 540 חמושים בשבע מפקדות צבאיות שונות של כוחות לא סדירים. Image
במרץ מנה חיל המצב הערבי ביפו 1,500 לוחמים, לאחר תגבור הכוחות בשלוש פלוגות נוספות - סורית, עיראקית ובוסנית-מוסלמית מיוגוסלביה. עד מתקפת האצ"ל על שכונת מנשייה ברחו מיפו כ-32 אלף תושבים.
בחזית הלחימה במַנשייֶה הוצבו 300 לוחמים ערבים מתוגברים במשוריינים בריטיים, ומולם ניסו 200 לוחמי Image
אצ"ל לתקוף בהבקעה חזיתית. כעבור שלושה ימים כבש אמנם האצ"ל את מַנשייֶה, אולם השלב השני בתכנית המבצע לכיבוש יפו בוטל.
בכיבוש מַנשייֶה נפלו 42 לוחמי אצ"ל.
במהלך הלחימה ירו כוחות האצ"ל פצצות מרגמה רבות על יפו, שהסבו אבידות כבדות לאוכלוסייה האזרחית גרמו להתגברות הבריחה ההמונית. Image
עם הידוק הכיתור על יפו וההתקפות של ההגנה, התגברה מנוסת ערביי העיר השחוקים. חטיבת קרייתי והאצ"ל השלימו את כיבוש העיר במבצע "דרור", וב-13 במאי חתמו נציגי יפו על כתב כניעה. בעיר נשארו 3,665 ערבים בלבד, במתחם מעצר מגודר בשכונת עג'מי.

בשחר יומה הראשון של המדינה העצמאית, בבוקר יום Image
השבת, צללה רביעיית ספיטפיירים מצריים על שדה דב וגרמה להרג חמישה חיילים ולפגיעה ב-11 מטוסים קלים - כחצי מהסד"כ האווירי דאז.
ארבע תקיפות אוויריות נוספות בוצעו באותו יום על תל אביב. בכלל, בקיץ 1948 עשו המטוסים המצריים בשמי המדינה כבשלהם. תל אביב הופצצה בתדירות הולכת וגוברת. Image
ב-3 ביוני הפיל לראשונה מרדכי אלון, מפקד טייסת 1, שני מטוסי דקוטה בקרב אוויר מעל יפו ורחובות. למחרת הפליגה שייטת מצרית כשבמרכזה ספינת הדגל של הצי המצרי "אמירה פאוזיה" לתקיפת תל אביב. השייטת נבלמה על ידי טייסת 1 ואוניית חיל הים "אילת".
הדיפת השייטת ציינה את השגת ההכרעה בזירה הימית Image
בקרבות "עשרת הימים" התחדשו הפצצות חיל האוויר המצרי על תל אביב. בהפצצות על תל אביב בקיץ תש"ח נהרגו 97 יהודים. בתום ההפוגה השנייה, באוקטובר 1948, הסתיימו התקיפות על תל אביב, כאשר ידו של חיל האוויר הישראלי הייתה על העליונה. אנדרטת היסעור שבור הכנף בגן העצמאות מנציחה הכרעה זו. Image
תרומתה של תל אביב למאמץ המלחמתי המכריע, כפי שתוארה כאן, לא זכתה למקום הראוי לה. הסיבה אינה קשורה כנראה ללחימה ולהקרבה אלא לעניינים אחרים, חברתיים ובמידה רבה פוליטיים.

בתחילה היה לתל אביב סמל לחימה מאחד: התקפת לוחמי ההגנה על המחנה הבריטי בשׂרונה ב"ליל המשטרות" בפברואר 1946. Image
עד מלחמת העצמאות הייתה שרונה סמל למערכה על עצמאות תל אביב.
כאשר חמישים אלף מתושבי העיר צעדו אחרי ארבע אלונקות הנופלים מבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי עד לבית העלמין בנחלת יצחק בגשם שוטף ובדומייה מוחלטת, הפך מסע ההלוויה להפגנת הזדהות ענקית של הורי הלוחמים עם דרך המאבק המזוין. Image
עם פלישת הצבאות הערביים ב-15 במאי הפכה תל אביב ליעד אסטרטגי. מוקדי האיום העירוניים הועתקו לחזית יפו היבשתית, למרחב האווירי ולזירה הימית. הדעת נותנת שכניעת יפו, העיר הערבית הגדולה ביותר בארץ ישראל בתש"ח, הייתה אמורה להפוך לאירוע מכונן בתולדות תל אביב ומדינת ישראל, אך לא כך היה. Image
נראה שבשעה ההרואית בקיץ תש"ח לא הצליחה העיר העברית הראשונה להתעלות למדרגת המעמד ההיסטורי ולהגיע להתלכדות פנימית של הכוחות. העימות מבית, שזה מקרוב התלקח, העיב על זכר קרבנם של הנופלים בחזית ובעורף.

לקראת הקמת "גן הבנים, ו"גן חללי הטרור" בפארק הירקון נבדקו מחדש רשומות הנופלים Image
מתל אביב. לפי הפרסומים המעודכנים של מערכת הביטחון נפלו במלחמת העצמאות 4,537 חיילים - כולל לוחמי המחתרות, ונהרגו 922 אזרחים מכלל היישוב העברי. מתוכם נהרגו 1,761 לוחמים תושבי תל אביב, ו-230 אזרחים מתל אביב. כלומר, 38% מהנופלים המגויסים ו-25% מהחללים האזרחיים היו מתל אביב. Image
מתוך כתבתו של ניר מן אצלנו במגזין.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with סגולה - מגזין להיסטוריה

סגולה - מגזין להיסטוריה Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @segula_history

Apr 21, 2023
היום לפני 76 שנים התאבדו מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, זמן קצר לפני שהיו אמורים לעלות לגרדום הבריטי.
לפני מותו כתב פיינשטיין: "טוב למות עם נשק בידיים מאשר לחיות עם ידיים למעלה".
זהו סיפור גבורתם👇 Image
בשנת 1976 עבר חבר הכנסת מנחם בגין התקף לב. בשבתו בבית החולים, קרא בגין לאיש אמונו, ראש הלשכה יחיאל קדישאי, הפקיד בידו מכתב והורה לו: "פתח אותו לאחר מותי". 6 שנים אחר כך, כשרעיית רה"מ בגין, עליזה, נפטרה היה קדישאי ליד בגין בשעתו הקשה. Image
"לא פתחת עדין את המכתב?" שאל אותו בגין וביקש ממנו לפתוח אותו. קדישאי פתח אותו וקרא: "יחיאל יקירי. בבוא היום, הואל נא לקרוא את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני. שלך באהבה, מ. בגין". Image
Read 14 tweets
Jan 11, 2023
אדולפו קמינסקי, ניצול שואה שזייף במהלך מלחמת העולם השנייה כ-14,000 תעודות שהצילו אלפי יהודים, הלך לעולמו והוא בן 97. כשנשאל על שליחותו במסגרתה תרם ללא עלות כספית את מיטב כוחו בזיוף התעודות, ענה: "בשעה אחת אני יכול ליצור 30 מסמכים. אם אני אשן שעה - 30 אנשים ימותו". שרשור👇
קמינסקי נולד ב-1 באוקטובר 1925 בארגנטינה, נצר למשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. כשהיה בן שבע היגר עם משפחתו לצרפת, וכעבור שבע שנים נוספת נקלע כנער צעיר למלחמת העולם השנייה, נדד ממקום למקום ונאלץ לחפש מקומות מסתור שונים. אחרי הכיבוש הנאצי נכלאו קמינסקי ובני משפחתו במחנה המעצר דראנסי
ממנו נשלחו היהודים למחנות ההשמדה. בזכות טעות בירוקרטית הצליחו בני משפחת קמינסקי להינצל, אך אם המשפחה נהרגה בנפילה מרכבת. באותה עת היה ידוע הנער קמינסקי כבעל יכולת ציור מרשימה, ובשל כך בשנת 1944 מצא את עצמו מועסק במעבדה שזייפה מסמכים מטעם המחתרת היהודית. "לעולם לא אשכח את החדר
Read 13 tweets
Jan 11, 2023
אברהם יהושע השל, שנולד היום לפני 116 שנים, יועד מינקות להיות אדמו"ר של אחת מחצרות החסידות, אולם חש שא-לוהים קורה לו ליצור הגות רוחנית ומוסרית הפתוחה לכל באי עולם. את מסריו תרגם לפעילות חברתית אמיצה בארצות הברית, וגם למדינת ישראל מצא תפקיד חשוב בדרך לתיקון עולם. שרשור👇
אבות אבותיו של אברהם יהושע השל היו חוליות בשלשלת אדמו"רים שראשיתה במגיד ממזריץ', תלמידו הגדול של הבעש"ט. בהקדמה לספרו האחרון, שהוקדש לרבי מקוצק, כתב השל תחת הכותרת "מדוע אני מוכרח לכתוב את הספר הזה" כי נקרא על שם ה'אוהב ישראל', רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (1746-1825), שכן משפחתו
ציפתה ממנו כי יהיה מעין גלגול של גלגול של הבעש"ט. אולם אביו של השל נפטר עוד בטרם הגיע בנו לגיל עשר. אברמל'ה נותר בוורשה, שהייתה נתונה לשליטת הדרך הנגדית, וחינוכו הופקד בידי דודו, חברו של הרבי מגור. עולמו הפנימי של הנער סער, אך זה לא מנע ממנו להתגלות כעילוי ולפסוע במסלול הכשרה
Read 15 tweets
Jan 9, 2023
היום לפני 150 שנים נפטר חיים נחמן ביאליק.
ביאליק עוד לא היה בן שלושים כשהוכתר על ידי חוגי הסופרים והמשוררים הציוניים למשורר הלאומי וזכה להערצת ההמון. המורשת הספרותית המפוארת שהותיר אחריו עוד מזמרת בגני הילדים ובתחנות הרדיו.
שרשור👇 Image
חיים נחמן ביאליק נולד בשנת 1873 בכפר ראדי, הסמוך לעיר ז'יטומיר, שבתחום המושב. ביאליק העביר במקום את שש שנותיו הראשונות, ולאחריהן עבר עם משפחתו לז'יטומיר, וזאת בעקבות כשלון אביו בעסקי היערות.
אביו החל לעבוד בבית מרזח ומצבו הכלכלי והנפשי בעקבות העבודה היה רע.
כעבור שנה מתחילת Image
עבודתו במקום נפטר, והשאיר אחריו אשה וילדים ללא פרנסה. האם נאלצה למסור את חיים נחמן בן השבע לסבו. החיבור בין הסב לנכד לא היה טוב, מאחר שחיים נחמן היה שובב שדרש טיפול ותשומת לב, ואילו סבו היה אדם מבוגר ולא היה לו פנאי וסבלנות לנכד הקטן.
בעקבות כתבה שקרא בעיתון, החליט חיים נחמן Image
Read 20 tweets
Dec 5, 2022
היום לפני 110 שנים נולד עולה הגרדום דב גרונר, אחד מגדולי וחשובי הלוחמים שפעלו לתקומת ישראל. במכתבו האחרון לפני עלייתו לגרדום, כתב למנחם בגין: "הנני נשבע שלו הייתה לי הברירה להתחיל מחדש, הייתי בוחר באותה הדרך שבה הלכתי מבלי להתחשב בתוצאות האפשריות בשבילי". שרשור👇
דב גרונר נולד ב-6 בדצמבר 1912 למשפחה דתית שהתגוררה בעיירה קישווארדה ההונגרית. משפחתו כללה רבנים שונים, ובין היתר בשל כך למד גרונר הנער בישיבה מקומית. משם התגלגל ללימודי הנדסה, ושנים ספורות אחר כך היה למהנדס בבית חרושת בבודפשט.
באותן שנים דבק בו הרעיון הציוני, וגרונר החליט כי
ברצונו לתת את מיטב כוחו אליו. הוא הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, מייסודו של זאב ז'בוטינסקי, ועסק בחינוכם של בני נוער צעירים ממנו לערכי הציונות. באותו הזמן דבק בו רעיון העלייה ארצה, וב-1940 הגשים את חלומו והעפיל ארצה יחד עם עמיתיו לתנועה באונייה "סקריה". עם זאת, האונייה נעצרה בידי
Read 16 tweets
Dec 4, 2022
אוליבר קרומוול היה מצביא ומדינאי בעל השפעה אדירה על אנגליה של המאה ה-17. לזכותו אפשר לזקוף את התחלפות אנגליה ממלוכה לרפובליקה. הוא ניהל מלחמות, מאבקים אזרחיים ומסעות כיבוש. אבל אנחנו נזכור אותו בזכות מה שאירע היום לפני 367 שנים👇 Image
ב-4 בדצמבר 1655 כינס קרומוול אספה של נכבדים אנגלים על מנת להכריע בשאלה האם להתיר ליהודים לשוב לאנגליה. במשך 350 שנה לא דרך יהודי על אדמת האי הבריטי, שכן במאה ה-14 המלך אדוארד הראשון גירש מאנגליה את כל יהודיה. בדורות שלפני כן סבלו היהודים מרדיפות קשות, גזירות ופוגרומים.
קרומוול ואנשי ממשלו תמכו בחזרתם של היהודים לאנגליה, ואילו הסוחרים וראשי הכמורה הנוצרית התנגדו. כשקרומוול הבין שלא יצליח להשיג את הרוב הדרוש לעמדתו - פיזר את האספה מבלי להגיע הכרעה.
Read 4 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us!

:(