ההחלטה של #פינלנד ו #שבדיה להצטרף ל-#נאט״ו היא הזדמנות טובה להכיר את ה-#גיאופוליטיקה של #סקנדינביה, ואיך שתי החברות הנורדיות החדשות של נאט״ו יוכלו לשנות את כל מאזן הכוח בים הבלטי. בונוס לחובבי המטאל בסוף. שרשור (20).
1/ נתחיל מהגדרות: המונח ״סקנדינביה״ מתאר את המרחב הגיאוגרפי של המדינות הנורדיות. לרוב כשמשתמשים בו מתכוונים לשטח הכולל את חצי-האי הסקנדינבי, בו שוכנות שבדיה ונורבגיה. חצי האי יוטלנד, בו שוכנת דנמרק. פינלנד, ולעיתים גם את איסלנד וגרינלנד.
2/ הגבולות של המונח ״סקנדינביה״ הם גמישים, ותלויים בהקשר. בשרשור הנוכחי אגביל את המונח סקנדינביה לשטחן של נורבגיה, שבדיה ופינלנד *בלבד*. אני מחריג את דנמרק משום שהיא כאמור לא חלק מחצי האי-הסקנדינבי והגיאופוליטיקה שלה מעט שונה משל השאר.
3/ אז מה אנחנו יכולים להגיד על הגיאופוליטיקה של סקנדינביה? השילוב של הרים, יערות ואקלים ארקטי הופך את רוב סקנדינביה לא מתאימה ליישוב אנושי, או ליישוב אנושי דל. רוב האוכלוסייה בסקנדינביה מרוכזת בחופים שלה, במיוחד בחלק הדרומי והיחסית חם של האזור.
4/ אוסלו, סטוקהולם והלסינקי, הבירות של נורבגיה, שבדיה ופינלנד, כולן נמצאות בדרום.
היעדר של מרחב גדול ומתאים לחקלאות בפנים הארץ דחף את עמי סקנדינביה לעסוק בדיג ומסחר ימי, כמו גם בפשיטות דרך הים. הוויקינגים הם אולי התופעה הכי מוכרת מההיסטוריה של סקנדינביה:>
5/ חבורות יורדי ים שעסקו בפשיטה על יישובים בכל רחבי אירופה. הודות לספינות הצרות שלהם הוויקינגים יכלו לפשוט לא רק על ערי חוף, אלא גם לחדור לתוך אירופה דרך נהרות. במאה ה-9 הם הטילו מצור על פריז, ופשטו על יישובים לאורך נהר הריין.
6/ שני מאפיינים מרכזיים של הגיאופוליטיקה של סקנדינביה הם מצד אחד הקרבה לגופי מים אסטרטגים, ומצד שני היעדר המסה הדמוגרפית בשביל להתחרות לאורך זמן עם מעצמות אירופיות אחרות על אותם גופי מים. סקנדינביה תקועה במה שרודולף קיילן כינה ״משולש כוח״.
7/ מצד אחד, סקנדינביה גובלת בגופי מים אסטרטגים:
הים הבלטי חשוב כלכלית וביטחונית לכל המדינות השוכנות לגבולו, ובמיוחד לרוסיה. הוא חשוב לרוסיה כגוף מים חמים המספק נתיב ישיר לצפון אירופה ולאוקיינוס האטלנטי. סנט פטרסבורג, ״הבירה השנייה״ של רוסיה, שוכנת על חוף הים הבלטי.>
8/ צינור הנורד סטרים 1, שמספק גז רוסי ישירות לגרמניה, שוכן על קרקעית הים.
הים הצפוני, לאורכו שוכנת נורבגיה, חשוב כגוף מים המקשר את ארצות השפלה וגרמניה לבריטניה. הוא גם משמש כנתיב גישה שני לאוקיינוס האטלנטי, עוקף את התעלה האנגלית.>
9/ בנוסף, בים הצפוני שדות נפט וגז גדולים, המספקים את צרכי האנרגיה של בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה.
לבסוף, סקנדינביה גובלת בים ברנץ, הים הנורבגי והאוקיינוס הארקטי. אלו כולם ימים חשובים לפעילות הצי הרוסי, ויהפכו עוד יותר חשובים אם הקוטב הצפוני יפותח כלכלית.
10/ השליטה האמריקנית באוקיינוס האטלנטי, האבטחה של קווי אספקה בין צפון אמריקה ואירופה במקרה של מלחמה, תלויים במעקב רציף אחרי תנועה רוסית בים ברנץ ובים הנורבגי.
אז סקנדינביה גובלת בגופי מים חשובים, שהיו לאורך מאות שנים בתחרות תמידית בין מעצמות.>
11/ מצד שני, לסקנדינביה אין את הדמוגרפיה בשביל להיות מעצמה שוות ערך לענקים הדמוגרפים של אירופה או צפון אמריקה. כל אוכלוסיית סקנדינביה מונה כ-21 מיליון בני-אדם. פולין לשם השוואה מונה 37 מיליון בני אדם. גרמניה 83 מיליון. רוסיה 144 מיליון בני אדם.>
12/ גם במונחי תמ״ג סקנדינביה קטנה יותר מהכלכלות של גרמניה, רוסיה או בריטניה. לאורך זמן המדינות הסקנדינביות אינן יכולות להתחרות צבאית עם המעצמות האירופיות שסביבן.
הגיאופוליטיקה של שבדיה, של סקנדינביה, מוגדרת ע״י משולש כוח שכולא אותה. המשולש מורכב משלושה קודקודי כוח.>
13/ בזמנו של קיילן אלו היו האימפריה הרוסית, האימפריה הגרמנית, והאימפריה הבריטית. בימינו אלו הן רוסיה, האיחוד האירופי וארה״ב/נאט״ו.
דוגמה נפלאה של משולש הכוח הוא תולדות האימפריה השבדית בין המאות ה-16 וה-19. בין המאה ה-16 למאה ה-17 שבדיה, ניסתה להגדיל את שליטתה באזורי החוף של>
14/ הים הבלטי, ואף ניסתה לחדור לאירופה עצמה. היא כבשה את מה שהיום היא פינלנד, כמו גם שטחים שהם היום חלק מרוסיה, אסטוניה ולטביה. בשיאה האימפריה השבדית שלטה על רוב קו החוף של הים הבלטי.
אולם השבדים לא הצליחו להתחרות לאורך זמן עם מדינות גדולות מהן בשטח ואוכלוסיה.
15/ במלחמה הצפונית הגדולה של 1700-1721 רוסיה כבשה משבדיה את השטח עליו עומדת היום סנט פטרסבורג, את אסטוניה ולטביה. ב-1809 רוסיה הביסה את שבדיה במלחמה הפינית, ולקחה ממנה את פינלנד.
בזמן מלחמות נפוליאון שבדיה ובריטניה נלחמו נגד דנמרק ונורבגיה. מלחמות נפוליאון הן שהביאו את שבדיה>
16/ לדבוק בניטראליות שלא השתנה מזה 200 שנה.
ההחלטה עכשיו של שבדיה ופינלנד להצטרף לנאט״ו לאור פחד מרוסיה היא עוד דוגמה למשולש הכוח. שתי המדינות מפחד מהקודקוד המזרחי, אז הן מצטרפות לקודקוד המערבי. אולם מה הן מביאות לנאט״ו מבחינת ערך אסטרטגי?
17/ נתמקד בשני דברים:
פינלנד חולקת גבול בן יותר מ-1,000 ק״מ עם רוסיה, מהחוג הארקטי עד הים הבלטי. הפינים קרובים למחוז מורמנסק. המחוז מארח מספר מתקנים ובסיסים אסטרטגים, בין השאר סוללות הגנה אווירית ואת נמל הבית של צי הצוללות הגרעיניות של רוסיה. המתקנים במחוז מורמנסק חשובים>
18/ > להפעלת הכוח הרוסי בחוג הארקטי, וליכולת של רוסיה ליירט מטוסים וטילים מצפון-אמריקה. ההצטרפות של פינלנד תגדיל את יכולת איסוף המודיעין של נאט״ו של תנועת הכוחות הרוסים בים ברנץ ובחוג הקוטב, מחזקת יכולות שכבר היו קיימות הודות לנורבגיה.
19/ שבדיה מביאה נכס חשוב אחר: האי גוטלנד, האי הגדול והחשוב בים הבלטי. האי מאפשר לשבדים לשלוט בים הבלטי, וליירט כל מתקפה רוסית מדרום או מצפון. שליטה באי תאפשר לנאט״ו, בתרחיש של מלחמה במדינות הבלטיות, לקיים קווי אספקה ימים ישירים לאותן מדינות.
20/ הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. להרחבה והיבטים נוספים, ניתוח חדש למנויי פל״ג: greatgame.blog/2022/05/18/%d7…
בונוס: האלבום השישי של sabaton, קרלוס רקס, על המלך השבדי קרל השנים-עשר. קרל השקיע את רוב חייו ומאמציו במלחמות השונות של שבדיה באגן הים הבלטי, במיוחד נגד המעצמה העולה במזרח - רוסיה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1. הסוגיה המוסרית - מי שמדבר בשפה של ערכים לא הבין איפה הוא נמצא. את טראמפ זה לא מעניין. אישית, לא רואה בעיה מוסרית בלהזיז אוכלוסייה, ודאי אוכלוסיית אויב. השאלה מה הערך האסטרטגי שאנו מקבלים.
2. לא ברור איך טראמפ מתכוון ליישם את מה שהכריז. הוא נשאל במפורש אם ארה״ב תשלח חיילים לעזה. הוא לא השיב. האם ארה״ב מקווה שעזה תרוקן מתושבים? זה לא יקרה. חלק מהאוכלוסייה תשאר. מה יעשו איתה? ממשל צבאי אמריקני? ממש מקומי? השאלה הפוליטית היא ה-שאלה.
הסיפור המעניין בנוגע למגבלות הצפויות של ממשל ביידן הוא *לא* שישראל תהיה תחת מגבלות.
אלא שרוב העולם, כולל מזרח אירופה והודו, יהיו תחת מגבלות.
חברות במדינות רמה 2 שירצו בכל זאת לייבא שבבים יצטרכו להסכים רגולציות אמריקניות, כולל בנושא ״זכויות אדם״.
רגע לפני שכולם שוב מנסים לפרשן את טראמפ, הגיע הזמן למקם אותו בהיסטוריה הארוכה של המדינאות האמריקנית. טראמפ אינו החריג. ארה"ב של 1945-2009 היא החריגה. ⛓️
בשנת 2001, וולטר ראסל מיד, מהפרשנים השמרנים המובילים של מדיניות החוץ האמריקנית, פרסם ספר שהפך במהרה לקלאסיקה: "השגחה מיוחדת: מדיניות החוץ האמריקנית וכיצד היא שינתה את העולם".
את שם הספר שאל מיד מציטוט של ביסמרק: "ישנה השגחה מיוחדת לשוטים, לשיכורים ולארצות הברית של אמריקה". אבל ביסמרק טעה. בזמן שגרמניה שלו, שנבנתה בקפידה על עקרונות של ריאל-פוליטיק, נחלה תבוסה בשתי מלחמות עולם, ארה"ב הפכה למעצמת-העל היחידה.
ממשל טראמפ החדש מסתמן כתומך נלהב של ישראל. אבל גם ידיד קרוב אינו מסתכל על העולם מנקודת מבט ישראלית. וישראל צריכה לזכור זאת. כשירושלים רואה את איראן כאיום הכי גדול עליה, עבור מנשל טראמפ איראן היא הסחת דעת מהיריב המרכזי - סין. ⛓️
סין אינה עוד יריב. הגודל שלה מחייב את האמריקנים להשקיע את כל המשאבים שלהם מולה. זה מגביל מאוד את חופש הפעולה האמריקני.
כך למשל קובע דו״ח של מכון CSIS מ-2023: "התעשייה הביטחונית האמריקנית אינה ערוכה לסביבת הביטחון התחרותית הקיימת כיום. היא פועלת בקצב המתאים יותר לסביבת שלום".
המסלול הימי מסין לאירופה דרך הקוטב הצפוני קצר ב-4500 ק״מ מהנתיב המסורתי דרך תעלת סואץ.
כיצד הנתון הזה קשור להצהרתו המפתיעה של טראמפ על הצורך ב"שליטה אמריקאית בגרינלנד"? ⛓️
גרינלנד היא לא סתם אי קפוא - היא נקודה אסטרטגית בהגנה על צפון אמריקה. מיקומה הייחודי מאפשר שליטה על נתיבי השיט והתעופה בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הארקטי, ומציב אותה כמעין "שומר הסף" של האוקיינוס האטלנטי מאיומים מצפון.
במלחמת העולם השנייה שימשה גרינלנד כתחנת ביניים למטוסים בדרכם לאירופה. בשנות החמישים הקימו האמריקאים בצפון האי את בסיס ת'ולה - הבסיס הצפוני ביותר של חיל האוויר האמריקאי. כיום משמש הבסיס כחלק ממערך ההתרעה המוקדמת מפני טילים בליסטיים ומערכת השליטה בלוויינים צבאיים.
השרשור על תעלת פנמה (קישור בסוף השרשור) הזכיר לי נקודה אחרת בניתוח של אלפרד מהאן, האסטרטג הצבאי בן המאה ה-19:
כיצד הגיאוגרפיה הופכת את הודו לכזו שיכולה להיות מעצמה עולמית? ⛓️
מהאן ראה את היסוד של כל אימפריה גדולה בכוח הימי שלה. מדינה ללא כוח ימי תתקשה להבטיח את האינטרסים הרחוקים שלה, ולהפוך לאימפריה. הוא ניסה לגבש תיאוריה גיאופוליטית שתוכל לזהות את הפוטנציאל של מדינה להיות מעצמה ימית.
אחת הנקודות המעניינות בתיאוריה של מהאן היא השאלה האם יש א-סימטריה בין המדינה והיריבות שלה: האם נתיבי הסחר שלהן עוברים קרוב למרכז היבשתי שלה?