ההחלטה של #פינלנד ו #שבדיה להצטרף ל-#נאט״ו היא הזדמנות טובה להכיר את ה-#גיאופוליטיקה של #סקנדינביה, ואיך שתי החברות הנורדיות החדשות של נאט״ו יוכלו לשנות את כל מאזן הכוח בים הבלטי. בונוס לחובבי המטאל בסוף. שרשור (20).
1/ נתחיל מהגדרות: המונח ״סקנדינביה״ מתאר את המרחב הגיאוגרפי של המדינות הנורדיות. לרוב כשמשתמשים בו מתכוונים לשטח הכולל את חצי-האי הסקנדינבי, בו שוכנות שבדיה ונורבגיה. חצי האי יוטלנד, בו שוכנת דנמרק. פינלנד, ולעיתים גם את איסלנד וגרינלנד.
2/ הגבולות של המונח ״סקנדינביה״ הם גמישים, ותלויים בהקשר. בשרשור הנוכחי אגביל את המונח סקנדינביה לשטחן של נורבגיה, שבדיה ופינלנד *בלבד*. אני מחריג את דנמרק משום שהיא כאמור לא חלק מחצי האי-הסקנדינבי והגיאופוליטיקה שלה מעט שונה משל השאר.
3/ אז מה אנחנו יכולים להגיד על הגיאופוליטיקה של סקנדינביה? השילוב של הרים, יערות ואקלים ארקטי הופך את רוב סקנדינביה לא מתאימה ליישוב אנושי, או ליישוב אנושי דל. רוב האוכלוסייה בסקנדינביה מרוכזת בחופים שלה, במיוחד בחלק הדרומי והיחסית חם של האזור.
4/ אוסלו, סטוקהולם והלסינקי, הבירות של נורבגיה, שבדיה ופינלנד, כולן נמצאות בדרום.
היעדר של מרחב גדול ומתאים לחקלאות בפנים הארץ דחף את עמי סקנדינביה לעסוק בדיג ומסחר ימי, כמו גם בפשיטות דרך הים. הוויקינגים הם אולי התופעה הכי מוכרת מההיסטוריה של סקנדינביה:>
5/ חבורות יורדי ים שעסקו בפשיטה על יישובים בכל רחבי אירופה. הודות לספינות הצרות שלהם הוויקינגים יכלו לפשוט לא רק על ערי חוף, אלא גם לחדור לתוך אירופה דרך נהרות. במאה ה-9 הם הטילו מצור על פריז, ופשטו על יישובים לאורך נהר הריין.
6/ שני מאפיינים מרכזיים של הגיאופוליטיקה של סקנדינביה הם מצד אחד הקרבה לגופי מים אסטרטגים, ומצד שני היעדר המסה הדמוגרפית בשביל להתחרות לאורך זמן עם מעצמות אירופיות אחרות על אותם גופי מים. סקנדינביה תקועה במה שרודולף קיילן כינה ״משולש כוח״.
7/ מצד אחד, סקנדינביה גובלת בגופי מים אסטרטגים:
הים הבלטי חשוב כלכלית וביטחונית לכל המדינות השוכנות לגבולו, ובמיוחד לרוסיה. הוא חשוב לרוסיה כגוף מים חמים המספק נתיב ישיר לצפון אירופה ולאוקיינוס האטלנטי. סנט פטרסבורג, ״הבירה השנייה״ של רוסיה, שוכנת על חוף הים הבלטי.>
8/ צינור הנורד סטרים 1, שמספק גז רוסי ישירות לגרמניה, שוכן על קרקעית הים.
הים הצפוני, לאורכו שוכנת נורבגיה, חשוב כגוף מים המקשר את ארצות השפלה וגרמניה לבריטניה. הוא גם משמש כנתיב גישה שני לאוקיינוס האטלנטי, עוקף את התעלה האנגלית.>
9/ בנוסף, בים הצפוני שדות נפט וגז גדולים, המספקים את צרכי האנרגיה של בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה.
לבסוף, סקנדינביה גובלת בים ברנץ, הים הנורבגי והאוקיינוס הארקטי. אלו כולם ימים חשובים לפעילות הצי הרוסי, ויהפכו עוד יותר חשובים אם הקוטב הצפוני יפותח כלכלית.
10/ השליטה האמריקנית באוקיינוס האטלנטי, האבטחה של קווי אספקה בין צפון אמריקה ואירופה במקרה של מלחמה, תלויים במעקב רציף אחרי תנועה רוסית בים ברנץ ובים הנורבגי.
אז סקנדינביה גובלת בגופי מים חשובים, שהיו לאורך מאות שנים בתחרות תמידית בין מעצמות.>
11/ מצד שני, לסקנדינביה אין את הדמוגרפיה בשביל להיות מעצמה שוות ערך לענקים הדמוגרפים של אירופה או צפון אמריקה. כל אוכלוסיית סקנדינביה מונה כ-21 מיליון בני-אדם. פולין לשם השוואה מונה 37 מיליון בני אדם. גרמניה 83 מיליון. רוסיה 144 מיליון בני אדם.>
12/ גם במונחי תמ״ג סקנדינביה קטנה יותר מהכלכלות של גרמניה, רוסיה או בריטניה. לאורך זמן המדינות הסקנדינביות אינן יכולות להתחרות צבאית עם המעצמות האירופיות שסביבן.
הגיאופוליטיקה של שבדיה, של סקנדינביה, מוגדרת ע״י משולש כוח שכולא אותה. המשולש מורכב משלושה קודקודי כוח.>
13/ בזמנו של קיילן אלו היו האימפריה הרוסית, האימפריה הגרמנית, והאימפריה הבריטית. בימינו אלו הן רוסיה, האיחוד האירופי וארה״ב/נאט״ו.
דוגמה נפלאה של משולש הכוח הוא תולדות האימפריה השבדית בין המאות ה-16 וה-19. בין המאה ה-16 למאה ה-17 שבדיה, ניסתה להגדיל את שליטתה באזורי החוף של>
14/ הים הבלטי, ואף ניסתה לחדור לאירופה עצמה. היא כבשה את מה שהיום היא פינלנד, כמו גם שטחים שהם היום חלק מרוסיה, אסטוניה ולטביה. בשיאה האימפריה השבדית שלטה על רוב קו החוף של הים הבלטי.
אולם השבדים לא הצליחו להתחרות לאורך זמן עם מדינות גדולות מהן בשטח ואוכלוסיה.
15/ במלחמה הצפונית הגדולה של 1700-1721 רוסיה כבשה משבדיה את השטח עליו עומדת היום סנט פטרסבורג, את אסטוניה ולטביה. ב-1809 רוסיה הביסה את שבדיה במלחמה הפינית, ולקחה ממנה את פינלנד.
בזמן מלחמות נפוליאון שבדיה ובריטניה נלחמו נגד דנמרק ונורבגיה. מלחמות נפוליאון הן שהביאו את שבדיה>
16/ לדבוק בניטראליות שלא השתנה מזה 200 שנה.
ההחלטה עכשיו של שבדיה ופינלנד להצטרף לנאט״ו לאור פחד מרוסיה היא עוד דוגמה למשולש הכוח. שתי המדינות מפחד מהקודקוד המזרחי, אז הן מצטרפות לקודקוד המערבי. אולם מה הן מביאות לנאט״ו מבחינת ערך אסטרטגי?
17/ נתמקד בשני דברים:
פינלנד חולקת גבול בן יותר מ-1,000 ק״מ עם רוסיה, מהחוג הארקטי עד הים הבלטי. הפינים קרובים למחוז מורמנסק. המחוז מארח מספר מתקנים ובסיסים אסטרטגים, בין השאר סוללות הגנה אווירית ואת נמל הבית של צי הצוללות הגרעיניות של רוסיה. המתקנים במחוז מורמנסק חשובים>
18/ > להפעלת הכוח הרוסי בחוג הארקטי, וליכולת של רוסיה ליירט מטוסים וטילים מצפון-אמריקה. ההצטרפות של פינלנד תגדיל את יכולת איסוף המודיעין של נאט״ו של תנועת הכוחות הרוסים בים ברנץ ובחוג הקוטב, מחזקת יכולות שכבר היו קיימות הודות לנורבגיה.
19/ שבדיה מביאה נכס חשוב אחר: האי גוטלנד, האי הגדול והחשוב בים הבלטי. האי מאפשר לשבדים לשלוט בים הבלטי, וליירט כל מתקפה רוסית מדרום או מצפון. שליטה באי תאפשר לנאט״ו, בתרחיש של מלחמה במדינות הבלטיות, לקיים קווי אספקה ימים ישירים לאותן מדינות.
20/ הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. להרחבה והיבטים נוספים, ניתוח חדש למנויי פל״ג: greatgame.blog/2022/05/18/%d7…
בונוס: האלבום השישי של sabaton, קרלוס רקס, על המלך השבדי קרל השנים-עשר. קרל השקיע את רוב חייו ומאמציו במלחמות השונות של שבדיה באגן הים הבלטי, במיוחד נגד המעצמה העולה במזרח - רוסיה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
מעט אחרי הכניעה היפנית הוציא המאייר קאטו אטסורו אוסף של קריקטורות הלועגות למלחמה ומקבלות בחום את ״המתנה השמיימית״ של דמוקרטיה מהכובש האמריקני. קאטו הוא מעניין משום שעד לפני רגע היה אחד המאיירים הארסיים של יפן הקיסרית. מה גרם לשינוי? ⛓️
אפשר לטעון שאין שינוי, וקאטו פשוט שינה נאמנות עם השינוי בזמנים. אבל באותה מידה הוא היה יכול לרדת למחתרת ולהפיץ תעמולה לאומנית נגד הכובש האמריקני. הוא היה יכול פשוט לתאר את יפן ההרוסה. הוא היה יכול להתאבל על המתים.
הוא לא עשה זאת.
השאלה היא למה.
הנה קריקטורה אחרת מאותו אוסף. גבר ואישה מאזינים לנאום הכניעה של הקיסר, ב-15 באוגוסט 1945. הכיתוב לועג לטיפשות של מאבק בפצצות אטום עם חניתות במבוק. אבל מה שנראה טיפשי ב-15 באוגוסט 1945, היה התוכנית הלאומית של יפן ב-14 באוגוסט. איך משהו שהיה נראה הגיוני הופך מטופש?
אמירה רווחת שאם אתם מתלבטים בין בית הקלפים לפולישוק, זה כנראה פולישוק.
אבל מה אם המשבר הפוליטי-חברתי שלנו הוא באמת מבית הקלפים? והדרך היחידה לפתור אותו מתחילה בהבנת הבעיה של בית הקלפים?
שרשור פוליטי-פילוסופי. ⛓️
אנחנו הולכים להתמקד בפרק הראשון בעונה הראשונה, הפרק שבעצם מניע את כל הסדרה לחיים. נכון שבית הקלפים היא יצירה בדיונית, האנשים והאירועים בה מעולם לא קרו, אך היא מבוססת על אירועים ודמויות אמיתיים בתולדות ארה״ב ועל הניסיון האישי של יוצר הסדרה. npr.org/2015/04/14/399…
לא לחינם קלינטון טען שבית הקלפים היא ייצוג נאמן של מה שמתחולל בקונגרס. עבורנו קל יותר לדון ברעיונות דרך סיפורים מאשר דרך אירועים אמיתיים. אנחנו לא מחפשים להוכיח את הרעיון דרך הסיפור, אלא להסביר אותו. זה תמיד היה תפקידם של מיתוסים - להמחיש ולהעביר ידע. csmonitor.com/The-Culture/Cu…
נקודה בנוגע ל״הרס רעיונות״:
רבים מצביעים על לקיחת השטחים מגרמניה הנאצית בסוף מלחמת העולם השנייה כנימוק ללקיחת שטחים מהפלסטינים כ״עונש אפקטיבי״ על הפלישה לעוטף. אני חושב שאנשים לא מעריכים את המטרה מאחורי לקיחת השטחים במקרה הגרמני: עיצוב מחדש של הזהות הגרמנית.
שרשור.
הנה השטחים שנלקחו מגרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה (צהוב כהה) ובסוף מלחמת העולם השנייה (צהוב בהיר). נתמקד ברשותכם בשטחים במזרח שנלקחו בסוף מלחמת העולם השנייה: למה דווקא השטחים הללו?
יש כמה סיבות, אחת מהן נוגעת לעיצוב מחדש של גרמניה: השטחים הללו היו בסיס העוצמה של אצולת הקרקעות הפרוסית, היונקרים, שזוהו כמקור לאנטי-ליברליות, אנטי-מערביות ומיליטריזם בגרמניה. סיפוח השטחים בבת אחת חיסל את אחת הקבוצות הכי חזקות בפוליטיקה הגרמנית, ודחפה את גרמניה לכיוון מערבי.
נקודה שאני רוצה לחדד בעקבות השרשור על טרנס-לאומיות: מוסדות בינלאומיים אינם מנוגדים למערכת עולמית המבוססת על ריבונות מדינתית. הם הופכים כאלה כשהם צוברים כוח שלא ניתן להם בהסכמת המדינות החברות. דוגמה קצרה תבהיר זאת.
ארגון הסחר העולמי (WTO) הוקם ב-1995. הצטרפות לארגון מותנת ביישום הדרישות שלו בתחום הסחר, וחברות הארגון מעצבות יחד את החוקים של מערכת הסחר הבינלאומית באמצעות משא ומתן. הארגון גם כולל מנגנון יישוב סכסוכים, אליו המדינות החברות צריכות לפנות.
ארגון הסחר העולמי בתחילתו שיקף מערכת עולמית בה הריבונות המדינתית היא הסמכות העליונה. המדינות הן שקובעות את החוקים והארגון אמור לפעול רק על-פי החוקים שקבעו המדינות החברות. מכאן שהסמכות שלו נובעת אך ורק מהסכמת המדינות הריבוניות.
למי שמרגיש שישראל עומדת בפני צונאמי מדיני, כדאי להכיר את המחנה הטרנס-לאומי שאחראי לחלק ניכר מהלחץ. שרשור מדיני-רעיוני ⛓️.
בספרו ״ריבונות או כניעה״ ד״ר ג׳ון פונטה מנתח את המערכת העולמית ככזו הנעה מבין-לאומיות (internationalism) לטרנס-לאומיות (transnationalism). מערכת בין-לאומית היא מערכת בה מדינות ריבוניות משתפות פעולה בהתאם לאמנות וחוקים שהסכימו להן מראש.
הסמכות הריבונית הגבוהה ביותר במערכת היא המדינה, שפועלת בראש ובראשונה לשמור ולאכוף את ריבונותה.
נדמיין שמחר בבוקר כל יכולות ייצור השבבים של טאיוואן עוברות לארה״ב. התרומה של טאיוואן לתעשיית השבבים *מתאפסת*. האם עדיין האי חשוב אסטרטגית לארה״ב? כמובן. בגלל המיקום שלו. שרשור גיאו-אסטרטגי. ⛓️
כדי להבין את החשיבות של טאיוואן צריך להקדים ולהפריך מיתוס גיאופוליטי נפוץ, בנוגע לחסינות האמריקנית בין שני אוקיינוסים. לפי המיתוס ארה״ב צמחה כאומה מבודדת מן העולם, חיה בבטחה הודות לאוקיינוסים המפרידים אותה מאירו-אסיה. בזמן שאין מכחיש שהאוקיינוסים מקשים על פלישה לצפון אמריקה, >
>האמריקנים לא חיו בבטחה.
הביטחון האמריקני היום הוא תוצאה של תהליך היסטורי בו ארה״ב מצד אחד התעצמה ימית, בעוד האיום הימי הכי גדול עליה דעך - האימפריה הבריטית. עבור האמריקנים של המאה ה-19 פלישה מבריטניה בהחלט הייתה איום ממשי, והרפובליקה הצעירה סערה בדיונים כיצד להתמודד עם האיום.