ההחלטה של #פינלנד ו #שבדיה להצטרף ל-#נאט״ו היא הזדמנות טובה להכיר את ה-#גיאופוליטיקה של #סקנדינביה, ואיך שתי החברות הנורדיות החדשות של נאט״ו יוכלו לשנות את כל מאזן הכוח בים הבלטי. בונוס לחובבי המטאל בסוף. שרשור (20).
1/ נתחיל מהגדרות: המונח ״סקנדינביה״ מתאר את המרחב הגיאוגרפי של המדינות הנורדיות. לרוב כשמשתמשים בו מתכוונים לשטח הכולל את חצי-האי הסקנדינבי, בו שוכנות שבדיה ונורבגיה. חצי האי יוטלנד, בו שוכנת דנמרק. פינלנד, ולעיתים גם את איסלנד וגרינלנד.
2/ הגבולות של המונח ״סקנדינביה״ הם גמישים, ותלויים בהקשר. בשרשור הנוכחי אגביל את המונח סקנדינביה לשטחן של נורבגיה, שבדיה ופינלנד *בלבד*. אני מחריג את דנמרק משום שהיא כאמור לא חלק מחצי האי-הסקנדינבי והגיאופוליטיקה שלה מעט שונה משל השאר.
3/ אז מה אנחנו יכולים להגיד על הגיאופוליטיקה של סקנדינביה? השילוב של הרים, יערות ואקלים ארקטי הופך את רוב סקנדינביה לא מתאימה ליישוב אנושי, או ליישוב אנושי דל. רוב האוכלוסייה בסקנדינביה מרוכזת בחופים שלה, במיוחד בחלק הדרומי והיחסית חם של האזור.
4/ אוסלו, סטוקהולם והלסינקי, הבירות של נורבגיה, שבדיה ופינלנד, כולן נמצאות בדרום.
היעדר של מרחב גדול ומתאים לחקלאות בפנים הארץ דחף את עמי סקנדינביה לעסוק בדיג ומסחר ימי, כמו גם בפשיטות דרך הים. הוויקינגים הם אולי התופעה הכי מוכרת מההיסטוריה של סקנדינביה:>
5/ חבורות יורדי ים שעסקו בפשיטה על יישובים בכל רחבי אירופה. הודות לספינות הצרות שלהם הוויקינגים יכלו לפשוט לא רק על ערי חוף, אלא גם לחדור לתוך אירופה דרך נהרות. במאה ה-9 הם הטילו מצור על פריז, ופשטו על יישובים לאורך נהר הריין.
6/ שני מאפיינים מרכזיים של הגיאופוליטיקה של סקנדינביה הם מצד אחד הקרבה לגופי מים אסטרטגים, ומצד שני היעדר המסה הדמוגרפית בשביל להתחרות לאורך זמן עם מעצמות אירופיות אחרות על אותם גופי מים. סקנדינביה תקועה במה שרודולף קיילן כינה ״משולש כוח״.
7/ מצד אחד, סקנדינביה גובלת בגופי מים אסטרטגים:
הים הבלטי חשוב כלכלית וביטחונית לכל המדינות השוכנות לגבולו, ובמיוחד לרוסיה. הוא חשוב לרוסיה כגוף מים חמים המספק נתיב ישיר לצפון אירופה ולאוקיינוס האטלנטי. סנט פטרסבורג, ״הבירה השנייה״ של רוסיה, שוכנת על חוף הים הבלטי.>
8/ צינור הנורד סטרים 1, שמספק גז רוסי ישירות לגרמניה, שוכן על קרקעית הים.
הים הצפוני, לאורכו שוכנת נורבגיה, חשוב כגוף מים המקשר את ארצות השפלה וגרמניה לבריטניה. הוא גם משמש כנתיב גישה שני לאוקיינוס האטלנטי, עוקף את התעלה האנגלית.>
9/ בנוסף, בים הצפוני שדות נפט וגז גדולים, המספקים את צרכי האנרגיה של בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה.
לבסוף, סקנדינביה גובלת בים ברנץ, הים הנורבגי והאוקיינוס הארקטי. אלו כולם ימים חשובים לפעילות הצי הרוסי, ויהפכו עוד יותר חשובים אם הקוטב הצפוני יפותח כלכלית.
10/ השליטה האמריקנית באוקיינוס האטלנטי, האבטחה של קווי אספקה בין צפון אמריקה ואירופה במקרה של מלחמה, תלויים במעקב רציף אחרי תנועה רוסית בים ברנץ ובים הנורבגי.
אז סקנדינביה גובלת בגופי מים חשובים, שהיו לאורך מאות שנים בתחרות תמידית בין מעצמות.>
11/ מצד שני, לסקנדינביה אין את הדמוגרפיה בשביל להיות מעצמה שוות ערך לענקים הדמוגרפים של אירופה או צפון אמריקה. כל אוכלוסיית סקנדינביה מונה כ-21 מיליון בני-אדם. פולין לשם השוואה מונה 37 מיליון בני אדם. גרמניה 83 מיליון. רוסיה 144 מיליון בני אדם.>
12/ גם במונחי תמ״ג סקנדינביה קטנה יותר מהכלכלות של גרמניה, רוסיה או בריטניה. לאורך זמן המדינות הסקנדינביות אינן יכולות להתחרות צבאית עם המעצמות האירופיות שסביבן.
הגיאופוליטיקה של שבדיה, של סקנדינביה, מוגדרת ע״י משולש כוח שכולא אותה. המשולש מורכב משלושה קודקודי כוח.>
13/ בזמנו של קיילן אלו היו האימפריה הרוסית, האימפריה הגרמנית, והאימפריה הבריטית. בימינו אלו הן רוסיה, האיחוד האירופי וארה״ב/נאט״ו.
דוגמה נפלאה של משולש הכוח הוא תולדות האימפריה השבדית בין המאות ה-16 וה-19. בין המאה ה-16 למאה ה-17 שבדיה, ניסתה להגדיל את שליטתה באזורי החוף של>
14/ הים הבלטי, ואף ניסתה לחדור לאירופה עצמה. היא כבשה את מה שהיום היא פינלנד, כמו גם שטחים שהם היום חלק מרוסיה, אסטוניה ולטביה. בשיאה האימפריה השבדית שלטה על רוב קו החוף של הים הבלטי.
אולם השבדים לא הצליחו להתחרות לאורך זמן עם מדינות גדולות מהן בשטח ואוכלוסיה.
15/ במלחמה הצפונית הגדולה של 1700-1721 רוסיה כבשה משבדיה את השטח עליו עומדת היום סנט פטרסבורג, את אסטוניה ולטביה. ב-1809 רוסיה הביסה את שבדיה במלחמה הפינית, ולקחה ממנה את פינלנד.
בזמן מלחמות נפוליאון שבדיה ובריטניה נלחמו נגד דנמרק ונורבגיה. מלחמות נפוליאון הן שהביאו את שבדיה>
16/ לדבוק בניטראליות שלא השתנה מזה 200 שנה.
ההחלטה עכשיו של שבדיה ופינלנד להצטרף לנאט״ו לאור פחד מרוסיה היא עוד דוגמה למשולש הכוח. שתי המדינות מפחד מהקודקוד המזרחי, אז הן מצטרפות לקודקוד המערבי. אולם מה הן מביאות לנאט״ו מבחינת ערך אסטרטגי?
17/ נתמקד בשני דברים:
פינלנד חולקת גבול בן יותר מ-1,000 ק״מ עם רוסיה, מהחוג הארקטי עד הים הבלטי. הפינים קרובים למחוז מורמנסק. המחוז מארח מספר מתקנים ובסיסים אסטרטגים, בין השאר סוללות הגנה אווירית ואת נמל הבית של צי הצוללות הגרעיניות של רוסיה. המתקנים במחוז מורמנסק חשובים>
18/ > להפעלת הכוח הרוסי בחוג הארקטי, וליכולת של רוסיה ליירט מטוסים וטילים מצפון-אמריקה. ההצטרפות של פינלנד תגדיל את יכולת איסוף המודיעין של נאט״ו של תנועת הכוחות הרוסים בים ברנץ ובחוג הקוטב, מחזקת יכולות שכבר היו קיימות הודות לנורבגיה.
19/ שבדיה מביאה נכס חשוב אחר: האי גוטלנד, האי הגדול והחשוב בים הבלטי. האי מאפשר לשבדים לשלוט בים הבלטי, וליירט כל מתקפה רוסית מדרום או מצפון. שליטה באי תאפשר לנאט״ו, בתרחיש של מלחמה במדינות הבלטיות, לקיים קווי אספקה ימים ישירים לאותן מדינות.
20/ הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. להרחבה והיבטים נוספים, ניתוח חדש למנויי פל״ג: greatgame.blog/2022/05/18/%d7…
בונוס: האלבום השישי של sabaton, קרלוס רקס, על המלך השבדי קרל השנים-עשר. קרל השקיע את רוב חייו ומאמציו במלחמות השונות של שבדיה באגן הים הבלטי, במיוחד נגד המעצמה העולה במזרח - רוסיה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
עם החזרה הצפויה של טראמפ לבית הלבן, שוב עולות הקריאות ל'דה-דולריזציה'. אבל בעוד כולם מדברים על 'חלופות לדולר', סין - שאמורה להוביל את המהלך - דווקא מגלה כמה קשה להשתחרר מהתלות במטבע האמריקני. הנה למה:
הרצון של סין להפחית את התלות בדולר ברור: בשנתיים האחרונות, בייג'ינג הובילה מהלכים משמעותיים בכיוון - החל מהסכמי סחר ביואן עם ברזיל וארגנטינה, דרך הרחבת מערכת התשלומים CIPS כחלופה למערכת SWIFT האמריקנית, ועד לקריאות פומביות של בכירים סינים להפחית את השימוש בדולר.
אבל בין הרצון ליכולת יש פער עצום.
למעשה, סין ניצבת בפני שלושה אתגרים מרכזיים: ראשית, אתגר טכני של נזילות - היואן סובל ממגבלות חמורות בשל מדיניות בקרת ההון הנוקשה של הבנק המרכזי של סין, שמעוניין לשמור על יציבות השווקים הפיננסים - גם במחיר של נזילות. carnegieendowment.org/research/2024/…
אני בטוח שיש חכמים ממני בצוות של רוביו שמגבשים אסטרטגיה למזרח התיכון, אבל אם הייתי שם, זה מה שהייתי מנסה לעשות בשנה הראשונה של הממשל. ⛓️
ברור שהיעד של הממשל צריך להיות סיום מהיר וברור של מלחמת חרבות ברזל, בכל הזירות. סיום כזה גם יאפשר לממשל לקדם יוזמות שונות (נורמליזציה סעודיה-ישראל, IMEC) וגם ישיב במידת מה את ההרתעה והאמינות האמריקנית באזור.
אחרי שנה בה המלחמה נמרחת עם דה-אסקלציה, הפגנת עוצמה אמריקנית - צבאית ומדינית - תהיה שינוי מרענן ותקבע את הטון של הממשל באזור.
אבל איך עושים את זה? נפריד לשלוש זירות - עזה, לבנון ואיראן.
סוגית הגרעין האיראנית היא כנראה הסוגייה האסטרטגית הכי מורכבת עמה נאלצה ישראל להתמודד. לא מדובר בכור יחיד כמו עיראק או סוריה. האיראנים הקימו תוכנית גרעין רחבה, מורכבת וחשאית כדי להשיג פצצה. השאלה המרכזית עבור ישראל היא מהי הדרך הכי אפקטיבית לפעול נגד האיום הזה.
אני לא מתיימר למצוא את ״הפתרון המושלם״. אבל ב-14 באוקטובר פרסמתי למנויי מועדון המשחק הגדול דפ״א שיכולה לא רק להכין את הקרקע למתקפה רחבה על אתרי הגרעין, אלא גם לייצר לחץ מדיני נרחב על איראן. אני חושב שהדיון הציבורי ירוויח מהיכרות עם הרעיון, ודאי אחרי שהמרכיב הצבאי שלו התממש.
כתבתי כך:
״אני מציע גישה עם שני רכיבים – צבאי ומדיני. במישור הצבאי, ישראל תבצע *מתקפה על יעדים צבאיים באיראן, כולל אתרי שיגור טילים, מחסני נשק, מערכות הגנה אווירית ומתקני שו"ב (שליטה ובקרה). מתקפה כזו תכין את הקרקע לתקיפה עתידית של אתרי הגרעין, ותפגע ביכולת האיראנית לתקוף את העורף הישראלי*.
[...]
במקביל, וזה הרכיב המדיני, ישראל תדרוש מהמעצמות (צרפת, בריטניה, גרמניה וארה"ב) שתי פעולות בתמורה להימנעות מפגיעה בתשתיות האנרגיה האיראניות ומתקני הגרעין שלה: הפעלת מנגנון ה-snapback כעונש על ההפרה האיראנית של הסכם הגרעין והפעולות ההתקפיות נגד ישראל, והאצת אספקת אמל"ח הדרוש לישראל למתקפה עצמאית על מתקני הגרעין. כך, אם איראן חלילה תנסה לפרוץ לפצצה, לישראל תהיה את היכולת לפעול באופן עצמאי נגד תוכנית הגרעין של איראן.
הצעדים הללו גם ישיבו את ההרתעה המערבית מול איראן, גם יגבו ממנה מחיר על ההתקדמות בתוכנית הגרעין, וגם יכינו את ישראל לתקיפת מתקני הגרעין בעתיד. בנוסף, הם יאלצו את איראן להסיט משאבים מגורמי הפרוקסי שלה, לשיקום הנזקים מהתקיפה הישראלית. אם טהרן תגיב במתקפה רחבה נוספת נגד ישראל, היא גם תכלה את ארסנל הטילים שלה, וגם תסתכן בפעולה ישראלית נגד מתקני הגרעין שלה, כשלב הבא בסולם ההסלמה.״
חיסול נסראללה הוא דרמטי, אך אסור לנו להתבלבל - אפילו מוות של ארכי-מחבל הוא רק צעד נוסף בדרך לשינוי אסטרטגי עמוק במצבה של ישראל. מה צריכים להיות היעדים שלנו? ומה יכול ללמד אותנו חנו הגדול מקרתגו? ⛓️
ב-216 לפנה"ס, חניבעל ברקה השיג ניצחון מסחרר על רומא בקרב קאנאי. בתוך יום אחד הוא הצליח להשמיד כמעט לחלוטין שמונה לגיונות רומיים שמנו יחד כ-50,000 חיילים. אובדן קטסטרופלי לרומאים. en.wikipedia.org/wiki/Battle_of…
מעודד מן הניצחון, חניבעל שלח את אחיו מאגו לסנאט הקרתגני כדי לספר על הניצחון ולבקש תמיכה בציוד ותגבורות.
בנאום נלהב, מאגו תיאר את ההישג חסר התקדים, את המפלה המוחצת שנחלו הרומאים, ואת העובדה שחניבעל מצא עצמו עמוק בשטח האויב כשהוא חופשי לנוע כרצונו.
באוקטובר 2025 צפוי להתפוגג מנגנון ה-snapback, אולי המנגנון הכי חשוב בהסכם הגרעין עם איראן. המנגנון מאפשר להחזיר את הסנקציות של מועצת הביטחון על טהרן, מבלי שחברה קבועה תוכל להטיל על כך וטו. האיראנים כנראה רוצים לוודא שהמגנון יצא מתוקף. מה ישראל יכולה לעשות? ⛓️
הבחירה במסעוד פזשקיאן, מועמד ״רפורמי״, לנשיא איראן היא לא מקרית. לא רק שמדובר במחווה למיעוטים של איראן, פזשיקאן הוא הפנים החדשות של איראן למערב. הנשיא נתפס אצל רבים במערב כהזדמנות ל״איראן נורמלית״ והם רואים בקריאתו למשא ומתן גרעיני חדש הזדמנות שאין לוותר עליה. foreignaffairs.com/iran/more-norm…
הם צודקים שזו הזדמנות, פשוט לא למערב.
סביר להניח שהמשחק האיראני יהיה זה: איראן תאותת מוכנות לחדש את המו״מ הגרעיני. אם בנובמבר תבחר קמלה האריס, קרוב לודאי שהנשיאה החדשה תסכים לחזור לשולחן המשא ומתן (זכרו שהמועמד שלה ליועץ לביטחון לאומי, פיליפ גורדון, תמך בעסקה המקורית). theatlantic.com/international/…
מי שקרא לסיום המלחמה בעזה עכשיו, עם הנוכחים להם מוכן חמאס, לא רק מתעלם מההשלכות האסטרטגיות ארוכות הטווח, אלא גם לא קורא נכון את המפה הגיאופוליטית. לישראל יש לפחות 3 חודשים להסלים כדי להסיים את המצב בצפון ובדרום בתנאים שלה. לא מאמינים? תסתכלו על אוקראינה. ⛓️
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ממשל ביידן עשה שני דברים: להבטיח שלאוקראינה יש את הנשק להגן על עצמה *ו* להבטיח שאין לאוקראינה את הנשק לנצח את המלחמה. לא חלילה כי ממשל ביידן מתנגד, פשוט הוא לא רוצה ״הסלמה״. foreignaffairs.com/eastern-europe…
משום החשש להסלמה הממשל התעכב עם משלוחי נשק, דאג שלרוסים תהיה התרעה מספקת לפני שיגיעו - כך שיוכלו להתכונן - ואף הגביל את היכולת של האוקראינים להשתמש בנשק מערבי או בכלל לתקוף ברוסיה. במילים אחרות ממשל ביידן תדלק את מאמץ המלחמה של קייב, ולחץ על הברקס.