ההחלטה של #פינלנד ו #שבדיה להצטרף ל-#נאט״ו היא הזדמנות טובה להכיר את ה-#גיאופוליטיקה של #סקנדינביה, ואיך שתי החברות הנורדיות החדשות של נאט״ו יוכלו לשנות את כל מאזן הכוח בים הבלטי. בונוס לחובבי המטאל בסוף. שרשור (20).
1/ נתחיל מהגדרות: המונח ״סקנדינביה״ מתאר את המרחב הגיאוגרפי של המדינות הנורדיות. לרוב כשמשתמשים בו מתכוונים לשטח הכולל את חצי-האי הסקנדינבי, בו שוכנות שבדיה ונורבגיה. חצי האי יוטלנד, בו שוכנת דנמרק. פינלנד, ולעיתים גם את איסלנד וגרינלנד.
2/ הגבולות של המונח ״סקנדינביה״ הם גמישים, ותלויים בהקשר. בשרשור הנוכחי אגביל את המונח סקנדינביה לשטחן של נורבגיה, שבדיה ופינלנד *בלבד*. אני מחריג את דנמרק משום שהיא כאמור לא חלק מחצי האי-הסקנדינבי והגיאופוליטיקה שלה מעט שונה משל השאר.
3/ אז מה אנחנו יכולים להגיד על הגיאופוליטיקה של סקנדינביה? השילוב של הרים, יערות ואקלים ארקטי הופך את רוב סקנדינביה לא מתאימה ליישוב אנושי, או ליישוב אנושי דל. רוב האוכלוסייה בסקנדינביה מרוכזת בחופים שלה, במיוחד בחלק הדרומי והיחסית חם של האזור.
4/ אוסלו, סטוקהולם והלסינקי, הבירות של נורבגיה, שבדיה ופינלנד, כולן נמצאות בדרום.
היעדר של מרחב גדול ומתאים לחקלאות בפנים הארץ דחף את עמי סקנדינביה לעסוק בדיג ומסחר ימי, כמו גם בפשיטות דרך הים. הוויקינגים הם אולי התופעה הכי מוכרת מההיסטוריה של סקנדינביה:>
5/ חבורות יורדי ים שעסקו בפשיטה על יישובים בכל רחבי אירופה. הודות לספינות הצרות שלהם הוויקינגים יכלו לפשוט לא רק על ערי חוף, אלא גם לחדור לתוך אירופה דרך נהרות. במאה ה-9 הם הטילו מצור על פריז, ופשטו על יישובים לאורך נהר הריין.
6/ שני מאפיינים מרכזיים של הגיאופוליטיקה של סקנדינביה הם מצד אחד הקרבה לגופי מים אסטרטגים, ומצד שני היעדר המסה הדמוגרפית בשביל להתחרות לאורך זמן עם מעצמות אירופיות אחרות על אותם גופי מים. סקנדינביה תקועה במה שרודולף קיילן כינה ״משולש כוח״.
7/ מצד אחד, סקנדינביה גובלת בגופי מים אסטרטגים:
הים הבלטי חשוב כלכלית וביטחונית לכל המדינות השוכנות לגבולו, ובמיוחד לרוסיה. הוא חשוב לרוסיה כגוף מים חמים המספק נתיב ישיר לצפון אירופה ולאוקיינוס האטלנטי. סנט פטרסבורג, ״הבירה השנייה״ של רוסיה, שוכנת על חוף הים הבלטי.>
8/ צינור הנורד סטרים 1, שמספק גז רוסי ישירות לגרמניה, שוכן על קרקעית הים.
הים הצפוני, לאורכו שוכנת נורבגיה, חשוב כגוף מים המקשר את ארצות השפלה וגרמניה לבריטניה. הוא גם משמש כנתיב גישה שני לאוקיינוס האטלנטי, עוקף את התעלה האנגלית.>
9/ בנוסף, בים הצפוני שדות נפט וגז גדולים, המספקים את צרכי האנרגיה של בריטניה, גרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה.
לבסוף, סקנדינביה גובלת בים ברנץ, הים הנורבגי והאוקיינוס הארקטי. אלו כולם ימים חשובים לפעילות הצי הרוסי, ויהפכו עוד יותר חשובים אם הקוטב הצפוני יפותח כלכלית.
10/ השליטה האמריקנית באוקיינוס האטלנטי, האבטחה של קווי אספקה בין צפון אמריקה ואירופה במקרה של מלחמה, תלויים במעקב רציף אחרי תנועה רוסית בים ברנץ ובים הנורבגי.
אז סקנדינביה גובלת בגופי מים חשובים, שהיו לאורך מאות שנים בתחרות תמידית בין מעצמות.>
11/ מצד שני, לסקנדינביה אין את הדמוגרפיה בשביל להיות מעצמה שוות ערך לענקים הדמוגרפים של אירופה או צפון אמריקה. כל אוכלוסיית סקנדינביה מונה כ-21 מיליון בני-אדם. פולין לשם השוואה מונה 37 מיליון בני אדם. גרמניה 83 מיליון. רוסיה 144 מיליון בני אדם.>
12/ גם במונחי תמ״ג סקנדינביה קטנה יותר מהכלכלות של גרמניה, רוסיה או בריטניה. לאורך זמן המדינות הסקנדינביות אינן יכולות להתחרות צבאית עם המעצמות האירופיות שסביבן.
הגיאופוליטיקה של שבדיה, של סקנדינביה, מוגדרת ע״י משולש כוח שכולא אותה. המשולש מורכב משלושה קודקודי כוח.>
13/ בזמנו של קיילן אלו היו האימפריה הרוסית, האימפריה הגרמנית, והאימפריה הבריטית. בימינו אלו הן רוסיה, האיחוד האירופי וארה״ב/נאט״ו.
דוגמה נפלאה של משולש הכוח הוא תולדות האימפריה השבדית בין המאות ה-16 וה-19. בין המאה ה-16 למאה ה-17 שבדיה, ניסתה להגדיל את שליטתה באזורי החוף של>
14/ הים הבלטי, ואף ניסתה לחדור לאירופה עצמה. היא כבשה את מה שהיום היא פינלנד, כמו גם שטחים שהם היום חלק מרוסיה, אסטוניה ולטביה. בשיאה האימפריה השבדית שלטה על רוב קו החוף של הים הבלטי.
אולם השבדים לא הצליחו להתחרות לאורך זמן עם מדינות גדולות מהן בשטח ואוכלוסיה.
15/ במלחמה הצפונית הגדולה של 1700-1721 רוסיה כבשה משבדיה את השטח עליו עומדת היום סנט פטרסבורג, את אסטוניה ולטביה. ב-1809 רוסיה הביסה את שבדיה במלחמה הפינית, ולקחה ממנה את פינלנד.
בזמן מלחמות נפוליאון שבדיה ובריטניה נלחמו נגד דנמרק ונורבגיה. מלחמות נפוליאון הן שהביאו את שבדיה>
16/ לדבוק בניטראליות שלא השתנה מזה 200 שנה.
ההחלטה עכשיו של שבדיה ופינלנד להצטרף לנאט״ו לאור פחד מרוסיה היא עוד דוגמה למשולש הכוח. שתי המדינות מפחד מהקודקוד המזרחי, אז הן מצטרפות לקודקוד המערבי. אולם מה הן מביאות לנאט״ו מבחינת ערך אסטרטגי?
17/ נתמקד בשני דברים:
פינלנד חולקת גבול בן יותר מ-1,000 ק״מ עם רוסיה, מהחוג הארקטי עד הים הבלטי. הפינים קרובים למחוז מורמנסק. המחוז מארח מספר מתקנים ובסיסים אסטרטגים, בין השאר סוללות הגנה אווירית ואת נמל הבית של צי הצוללות הגרעיניות של רוסיה. המתקנים במחוז מורמנסק חשובים>
18/ > להפעלת הכוח הרוסי בחוג הארקטי, וליכולת של רוסיה ליירט מטוסים וטילים מצפון-אמריקה. ההצטרפות של פינלנד תגדיל את יכולת איסוף המודיעין של נאט״ו של תנועת הכוחות הרוסים בים ברנץ ובחוג הקוטב, מחזקת יכולות שכבר היו קיימות הודות לנורבגיה.
19/ שבדיה מביאה נכס חשוב אחר: האי גוטלנד, האי הגדול והחשוב בים הבלטי. האי מאפשר לשבדים לשלוט בים הבלטי, וליירט כל מתקפה רוסית מדרום או מצפון. שליטה באי תאפשר לנאט״ו, בתרחיש של מלחמה במדינות הבלטיות, לקיים קווי אספקה ימים ישירים לאותן מדינות.
20/ הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. להרחבה והיבטים נוספים, ניתוח חדש למנויי פל״ג: greatgame.blog/2022/05/18/%d7…
בונוס: האלבום השישי של sabaton, קרלוס רקס, על המלך השבדי קרל השנים-עשר. קרל השקיע את רוב חייו ומאמציו במלחמות השונות של שבדיה באגן הים הבלטי, במיוחד נגד המעצמה העולה במזרח - רוסיה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אני חושב שיום השואה הוא הזדמנות טובה לדבר על הצד האפל של גיאופוליטיקה, איך הוא התבטא במלחמת העולם השנייה, איך הוא בא לידי ביטוי היום, ומה אנחנו צריכים לקחת כשמדברים איתנו על גיאופוליטיקה.
שרשור (21)
1/ הרעיון שחברות אנושיות מושפעות ע״י הסביבה הגיאוגרפית שלהם הוא עתיק כמו הציוויליזציה. הרודוטוס, אריסטו, חז״ל, כולם עמדו על הקשר בין גיאוגרפיה וחברה. גם החשיבות של גיאוגרפיה למערכות צבאיות היה ידוע מהעת העתיקה, לדוגמה אצל סון צו באומנות המלחמה.
2/ כמדע מודרני הגיאופוליטיקה התחילה בסוף המאה ה-19, עם טביעת המונח ב-1899 ע״י הגאוגרף השבדי רודולף קיילן (Kjellén). קיילן הגדיר את הגיאופוליטיקה כ״התיאוריה של המדינה כאורגניזם גיאוגרפי, או כתופעה במרחב״.
בפרק ל״א של הספר הראשון של עיונים, מקיאוולי מתייחס לעובדה שהרומאים נהגו בקלות יחסית במפקדים מפסידים. הם לא הוציאו אותם להורג, או הדיחו אותם, גם כאשר שיקול הדעת של אותם מפקדים הוטל בספק.
למה?
ואיך זה קשור לבחירות הקרובות? שרשורון (5)
1/ מקיאוולי כותב שהרומאים היו נמנעים מענישה קשה של המפקדים שלהם, גם כאשר טעו והביאו נזק לרפובליקה, כדי לאפשר להם להתמקד בתכנון המערכה ולא לדאוג לגורלם.
הרומאים דאגו ע״י ענישה קלה שהמפקד ישקיע את כולו בתכנון המערכה והקרב, ולא יצטרך לדאוג לגורלו האישי.
2/ אולם יש כאן עוד יתרון: ע״י ענישה קלה הרומאים הקטינו את השבירות של המפקדים שלהם לכישלון. שדה הקרב הוא כאוטי - נסיבות משתנות יכולות להרוס גם את הטובה שבתוכניות. תחת ענישה קשה מפקד טוב ימצא עצמו מודח, גם אם הכישלון לא היה קשור לביצועים שלו.
לאור הטמטום הכללי בטוויטר, בואו נדבר על נושא אחר - הקוטב הצפוני. יונתן מצרף כתבה מהארץ, שהיא תרגום מהניו-יורק טיימס, על החשש האמריקני מהרוסים בקוטב.
מה הרוסים עושים בקוטב? למה לאמריקנים אכפת? מה הסינים רוצים? ואיך כל זה קשור למלחמה באוקראינה?
שרשור (11).
1/ אחת לכמה זמן מופיעה כתבה בעיתונות העולמית על הקוטב הצפוני.
שני דברים שצריך להכיר בנוגע לקוטב: א׳ זה אזור עשיר במשאבים, ודרכו עובר נתיב שיט עוקף סואץ בין מזרח אסיה ואירופה שהוא קצר ב-40% מהנתיב הדרומי.
ב׳ הקוטב מפשיר, מה שאומר שהפוטנציאל שלו הופך להיות זמין למימוש.
2/ הרוסים הבינו את הפוטנציאל של האזור כבר לפני יותר מחצי עשור. הם הקימו מתקני נפט וגז טבעי חדשים, והגדילו את הנוכחות הצבאית שלהם באזור. עם כוח צבאי גדול, רוסיה תוכל לקבוע את החוקים בקוטב הצפוני המופשר. greatgame.blog/2016/07/02/%D7…
ניתוח קצר ומעניין שמנסה לענות על השאלה היכן כדאי לגרמניה להשקיע את ה-100 מיליארד אירו ששולץ התחייב להעביר לרכש ביטחוני. אמ;לק - הגרמנים צריכים ציוד. ממש צריכים. הם בקושי יכולים לתפעל היום דיוויזיה. warontherocks.com/2022/03/how-th…
שתי נקודות שהמאמר מעלה: 1. הצבא הגרמני במצב גרוע. כשאנחנו מדברים על התחמשות מחדש של גרמניה כדאי להבין ש*אם* וכאשר הם יסיימו את הרכש של הציוד, צבא גרמניה יעבור ממצב של משבר למצב שהוא יכול לפרוס לשדה הקרב שלוש דיוויזיות ממוכנות במזרח אירופה.
2. יש כאן *אם*. הרבה *אם*. ההתחייבות הגרמנית להשקיע 100 מיליארד אירו ברכש ביטחוני ניתנה בהלם הראשוני שאחרי הפלישה לאוקראינה. ככל שעובר הזמן והכאב הכלכלי מורגש, אפשר והפוליטיקה הגרמנית תרצה להפנות משאבים לכלכלה פנימה מאשר לרכש ביטחון.
כמה הערות בנוגע לג׳ונגל שהוא משק האנרגיה באירופה: 1. ספקית האנרגיה הגדולה השנייה של האיחוד האירופי - נורבגיה - היא לא באיחוד, מה שמייצר תמונה כאילו אירופה תלויה כמעט לחלוטין בחסדיה של רוסיה. רוסיה חשובה, אך היא לא השחקן היחיד ביבשת.
2. האיחוד האירופי שואף לחבר את כל תשתיות האנרגיה של המדינות בו, אך עדיין יש הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים. קחו לדוגמה גז טבעי נוזלי (גט״ן):
שליש מקיבולת הגט״ן של האיחוד נמצאת בספרד, בעוד לגרמניה אין אפילו מסוף אחד לרפואה. הודות למאבק של ארגוני סביבה ב-2018, אין שום צינור>
> משמעותי שמחבר בין ספרד וצרפת, מה שאומר שספרד והמסופים שלה מנותקים משאר היבשת. 3. למה לגרמניה אין מסוף גט״ן? היו תוכניות להקים, אך הן נגנזו כי - הפתעה הפתעה - חישובים הראו שהגז יהיה יקר יותר מהגז הרוסי שבא בצינורות. 4. הבעיה של אירופה זה לא הרצון להסתמך יותר על אנרגיה מתחדשת, >