בל"ג לעומר צויץ לו דל"פ על רבי עקיבא ואחריותו לאסון מרד בן כוסבה, שעורר דיון ער וגם ביקורת מצד רבים וטובים כאן. בשרשור זה (שיחולק ל-3 חלקים) אנסה להעמיק קצת בסקירה היסטוריוגרפית של רעיון המשיח בדת המקרא והתפתחותו בימי בית שני, חז"ל, הרמב"ם ופרשני המקרא עד ימינו >> 🧵#מחכים_למשיח
2 >> הערה: דמותו של רבי עקיבא כרפורמטור בעל השפעה עצומה על התפתחות המחשבה הפרושית-רבנית (שהיא, במידה רבה, המקור של מה שרובנו מזהים כיום עם הכינוי "יהדות") היא כמובן מורכבת הרבה יותר מתפיסתו המשיחית ואי אפשר, ואני גם לא מתיימר, לנתח אותה רק באמצעות הזוית המסויימת הזו >>
3 >> לפני שנגיע לרבי עקיבא והכתרתו של בן כוסבה כמשיח, אנסה לעשות סדר ברעיון המשיחי: ראשית, יש בידינו עדויות מוקדמות לטקסי משיחה קדומים במרחב, כמעט תמיד בהקשר של המלכת מלך או כהן דת בכיר. בתעודה מהמאה ה-18 לפנה"ס שנמצאה במארי, מאות שנים לפני עלייתו של עם ישראל על במת ההיסטוריה >>
4 >> , מתוארים דברי הנביא הנשלח אל המלך ע"י הדד, אל הסערה: "השבתי אותך לכס בית אביך, נתתי לך את כלי הנשק אשר בהם נלחמתי בתיאמת ומשחתי אותך בשמן של זוהרי". כלומר, האל הדד מזכיר למלך שכל הצלחותיו מקורן במקור הכח והצדק שנמצאים באל עצמו ומיוצגים, באמצעות המשיחה, במלך בשר ודם. >>
5 >> פרופ' קנוהל טוען שהתורה, וביחוד ברובד הכהני שלה, שואפת להשגבת האל. היא יוצרת הבחנה מאוד ברורה בין האלוהי ובין האנושי, אין בתורה מקום להשגבה של יציר בשר ודם. גם כשדנה התורה במינוי מלך, הניסוח לא מסתיר את סלידתו של הכותב ממלך בשר ודם ורואה בכך מציאות שאינה רצויה: >>
7 >> בנביאים ובכתובים המצב שונה. בתהלים ובחלק מדברי הנביאים מוצגת גישה שונה השואפת להשגבת דמות המלך, הנוכחי היושב על הכס ונקרא לעיתים "משיח" או המלך העתידי שלו מצפים: "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ". >>
8 >> הצעד הבא בהתפתחות המונח נמצא אצל הנביא היהודאי בן המאה ה-8 לפנה"ס ישעיהו ה-1: "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם. לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ >>
9 >> עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת". מיהו הילד שעליו מדבר הנביא? היו חוקרים שהסבירו שמדובר בחזקיהו ושמדובר בהלך רוח אופטימי של הנביא. >>
10 >> חז"ל ניסו לטעון שמדובר באלוהות עצמה, אך פרשנות מעניינת בעיניי של קנוהל מציעה שמדובר למעשה במיאוס מצד הנביא במלכי בית דוד ובשאיפתו לכונן דמות חדשה, עתידית וערטילאית, דמות נעלה שתשקם את גדולתו של בית דוד. >>
11 >> אין כאן עדיין שימוש במונח "משיח" עצמו, אך בהחלט אפשר לראות ברגע זה את רגע הולדתו של רעיון הציפיה המשיחית. (בנקודה זו מעניין להשוות את דברי ישעיהו לדברי הנביא הישראלי הושע, פחות או יותר בן תקופתו. הפולמוס בין השניים בנושא מרתק ואשמח להתייחס אליו בשרשור נפרד בעתיד). >>
13 >> צמח צדיק הוא כינוי מעניין – אנחנו מוצאים אותו כבר בכתובות פיניקיות מאותה התקופה ומשמעותו יורש חוקי לכס המלוכה. גם ישעיהו מרמז לאותה משמעות: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה". אבל בהקשרו של הפסוק, נראה שהמפתח נמצא בשורש צ.ד.ק >>
14 >> ירמיהו מתנבא שאותו מלך יקרא בשמו המפורש של האל. ע"פ קנוהל זו לא פחות מסנסנציה תאולוגית שאותה ניסוי רבים לתרץ. בירמיהו עצמו אנחנו מוצאים בהמשך את הנוסח: "בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ יְהוָה צִדְקֵנוּ" >>
15 >> כלומר הסבה של הביטוי כלפי העיר ירושלים. פסוק זה ככל הנראה הוא תוספת מאוחרת של עורך הספר, שנועדה "לסדר" את הפסוק ראשון והוא חסר בתרגום השבעים. >>
16 >> הקפיצה הבאה היא לסוף גלות בית ראשון והשיבה מבבל. בשנת 539 לפנה"ס כובש המלך הפרסי כורש את בבל ולאחר מכן מפרסם את הצהרת כורש. האירוע דרמטי עד כדי כך שהנביא ישעיהו השני אומר: "כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם >>
17 >> וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ" – כלומר, יש כאן שינוי פרדיגמה עמוק: המלך המשיח לא חייב להיות מבית דוד, הוא יכול אפילו להיות נכרי. איך מסביר זאת הנביא?
18 >> הוא אומר: "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם.. הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". ע"פ קנוהל יש כאן "ניוד זכויות", לא עוד אל > מלך מבית דוד > עם, אלא ישירות מהאל אל העם, "חסדי דוד הנאמנים" >>
19 >> עם שיבת ציון, פסקה שושלת המלוכה ואנו עדים לתחילתה של תקופה ארוכה שבה הכח הפוליטי והדתי מתחלק בין שתי דמויות: הכהן הגדול שהוא המנהיג הרוחני, והנציג מטעם האימפריה שהוא בעל הסמכותית המנהלתית, ומתגלם בדמותו של זרובבל שהוא עצמו נצר לשושלת בית דוד. >>
20 >> דואליות זו מתבטאת בחזון המנורה של הנביא זכריה, כאשר המלאך עונה: "וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ", שני ייצוגי השמן המייצגים את הדואליות המשיחית ואת ההשגבה שרואה הנביא בשתי הדמויות. פרשנות מקובלת רואה בזרובבל את בן היצהר הראשון >>
23 >> וְהוּא יִבְנֶה אֶת הֵיכַל יְהוָה וְהוּא יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". עד כאן החלק הראשון של השרשור. כאמור המקור העיקרי לשרשור הוא ספרו של פרופ' קנוהל: מחלוקת המשיח – למי מחכים היהודים? >>
24 >> " פרופ' קנוהל מרחיב על הנושא המרתק גם בסדרה בת 8 הרצאות (באותו שם) אצלנו בערוץ. בחלק הבא אמשיך לחגי, עזריה ונחמיה, ישוע וחז"ל בתקווה להגיע בפרק השלישי לרמב"ם, הרב קוק ופרופ' ליבוביץ. יש, אני מקווה, למה לצפות. סוף. @MyHactana @AlexTseitlin
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
החיסון הפסיבי החדש לטיפול מונע בקורונה שאושר והגיע לישראל בימים האחרונים, מיועד לכ-2% מהאוכלוסיה ובכללם חולי סרטן ומושתלי אברים, עבורם החיסון הקיים לא יעיל מספיק. איך בדיוק זה עובד? שרשור קצר ⛓
>>
2/ >> בעלי מערכת חיסון חלשה או מדוכאת לא נהנים מההגנה שמספקים החיסונים הקיימים נגד הוירוס. זה קורה מכיוון שהחיסונים מבוססים על עיקרון פשוט (זה יותר מורכב מזה, אני מפשט למען הבהירות): בואו נלמד את מערכת החיסון לזהות את הוירוס ונגרום לה לייצר נגדו נוגדנים שינטרלו אותו >>
3/ >> נוגדנים מנטרלים הם כמו טילים מוכווני מטרה. התפקיד שלהם הוא לזהות פולשים זרים, להיקשר אליהם פיזית, ובכך למנוע מהם לגרום נזק. הנוגדנים מיוצרים על ידי מערכת החיסון שלנו כאשר המערכת תקינה ומסייעים לנו במלחמה נגד נגיפים וצרות אחרות הפולשים לגופנו מדי פעם >>
מי קבור בקבר "שמעון הצדיק"? העניין בכותרות וזו הזדמנות טובה לשרשור קצר שינסה לענות על השאלה.
⛓מתחילים >>
2/ >> כ-קילומטר וחצי צפונה בקו אווירי מרחבת הכותל המערבי, בשכונת שייח ג'ראח, התגלו שתי מערות קבורה: מערת "הסנהדרין הקטנה" ומערת "שמעון הצדיק" שבה נתרכז היום >>
3/ >> העדות הראשונה על קבורתו של שמעון הצדיק במיקום זה בירושלים היא של רבי יעקב השליח אשר ביקר במקום בשנת 1235. הוא כתב: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו". הקבר היה שייך לתושב מקומי עד שבשנת 1876 נרכש ע"י הראשון לציון >>
שמחתי לראות שיש עניין בהר גריזים ובשומרונים, אז שרשור עם 10 פאן פאקטס על מנהגי השומרונים בהשוואה למנהגי היהודים שאנחנו מכירים 🧵 >>
1. מילה - השומרונים מלים ביום ה-8, אין יוצאי דופן. צהבת? ברית דוחה צהבת ולא צהבת דוחה ברית. יש פטור רק במצב רפואי חמור או אם התינוק באינקובטור. אין לשומרונים בעיה עם מוהלים יהודים (בתמונה בטקס מילה שומרוני) >>
2. >> סוכה - בונים בתוך הבית (מנהג שהשתרש בימים שהשומרונים נרדפו). פרי עץ הדר - הכל הולך: תפוזים, פומלות, אתרוג תימני. המנהג הוא לקשט את הסוכה בפירות והסוכות השומרוניות מרהיבות ביופיין >>
ברייקינג! 📜🚨
מגילות שפירא - פרופ׳ בנימין סאס מאוניברסיטת תל אביב תומך נחרצות בדרשוביץ ובטענה שהמגילות אותנטיות במאמר שיצא לאור ב Semitica
שרשור קצר 🧵 >>
2/ >> כזכור, העותק המקורי של המגילות שהציג שפירא בסוף המאה ה-19 אבד במהלך השנים וכל שנותר הוא העתקים גרפיים של הטקסט שנוצרו לא הרבה אחרי פרסומן, בין היתר ע״י גינזבורג ב 1883 >>
3/ >> אחת הבעיות הקשות בהוכחת האותנטיות של המגילה היתה בטענה שאי אפשר לסמוך מספיק על התעתיקים שנוצרו, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ממאפיינים גרפיים ייחודיים שנמצאו באותם העתקים. בתמונה, דוגמא לסט אלפביתי בהעתקי מגילות שפירא, שימו לב במיוחד לאופן הכתיבה של האות 𐤉 (יוד) >>
מהו מקורו של מנהג ברית המילה? מדוע ניסה 𐤉𐤄𐤅𐤄 להרוג את משה? מסע לעומק פרשת שמות ו״חתן דמים״ - אחד הסיפורים הכי מסתוריים ומיוחדים במקרא.
שרשור (חלק א)🧵מתחילים >>
2/ >> ג.נ: חלק זה של השרשור מבוסס בעיקר על מאמרו של אלון ברנד: bit.ly/3yXiZl5 ועל מאמרה של אילנה פרדס: bit.ly/3eCf2cd - הטוב שבשרשור בזכותם והפגום באחריותי בלבד >> @brand_alon
פרידריך בפרוסיה, אלכסנדר במקדוניה - ומה איתנו? מבין מלכי ישראל ויהודה, מי לדעתך הכי ראוי לתואר ״הגדול״?
לקו הגמר הגיעו המתמודדים הבאים:
>>
1. דוד - 1040-970 לפנה״ס בקירוב, מייסד שושלת בית דוד ששלטה ביהודה עד לחורבן הבבלי ב 586 לפנה״ס. הדעות במחקר חלוקות לגבי עוצמתו והשטח שאליו התפשטה ממלכתו, יש הרואים בו מלך מקומי ששלט על מרחב מצומצם ביהודה, ויש המרחיבים את תחומי ממלכתו עד דן בצפון ובאר שבע בדרום >>
דוד נודע כ״נעים זמירות ישראל״ שהמסורת מייחסת לו את ספר ״תהילים״. ציון בתנ״ך: ״וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד״
>>