#פידצבא היום לפני 155 שנים נולד הברון קארל גוסטף אמיל מנרהיים. אציל שוודי-פיני שהיה מפקד צבא פינלנד, במלחמת העצמאות והחורף ונשיא המדינה. מנרהיים החל את הקריירה הצבאית שלו בצבא רוסיה הצארית. הוא נלחם במסגרת הצבא הצארי במלחמת רוסיה יפן ובמלחמת העולם הראשונה שבה פיקד על אוגדה. ⬇️
בשנת 1918 הוא מונה למפקד צבא פינלנד שאך הוקם ופיקד עליו במרבית החלקים של מלחמת העצמאות הפינית. בשנת 1919 הוא פרש מהצבא והחיים הפוליטיים כאשר לא נבחר לנשיא בשנת 1933 הוא התמנה לראש מועצת ההגנה של פינלנד ומפקד הצבא במקרה של מלחמה. בשנת 1937 הוא מונה לפילדמרשל⬇️
ובכך היה הגנרל הפיני היחידי שהחזיק בדרגה זו אי פעם. בנובמבר 1939 פרצה מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות. מלחמה שחשפה את מרבית הכשלים של הצבא האדום, מחד ומאידך, הציגה כיצד מדינה קטנה שמגנה על עצמה בחוכמה יכולה לעצור צבא גדול ומצויד ממנה על ידי שימוש בקו הגנה קשיח וצבא מאומן⬇️
קו ההגנה הקשיח נקרא קו מנרהיים. הוא נבנה, ברעיון שהתפתח במלחמת העולם הראשונה והוא קו הגנה לעומק. העבודה החלה בשנות העשרים ונמשכה בשנות השלושים. הבנייה נעשתה על הציר המחבר בין המפרץ הפיני - סומה (Summa) - נהר וואוקסי (Vuoksi)- טייפלה (Taipale)⬇️
כמאתיים עמדות בטון ובהן מקלעים נפרסו לאורך הקו. אזור סומה נחשב לפגיע ביותר, ולכן היה גם המבוצר ביותר. הקו נבנה לעומק של כ־50 קילומטרים. הוא נבנה תוך ניצול והתחשבות בתנאי הקרקע. מכשולים טבעיים רבים, כדוגמת גזעי עצים וסלעים גדולים, שימשו כעמדות הגנתיות מסוואות. ⬇️
בחזית הקו הוקמה רצועת אבטחה שכללה מכשולים רבים וכוחות מחפים בעומק 15–25 ק"מ. מאחוריה השתרעה רצועת ההגנה העיקרית בעומק של 10–15 ק"מ שהייתה תשלובת של מתחמים מבוצרים מבטון על פני הקרקע והן מתחתיה, וביניהם שטחי השמדה שכללו מוצבים שהיו מקושרים ביניהם בתעלות קשר. ⬇️
ברצועה הזאת היו עמדות של תותחי נ"ט, מקלעים וארטילריה, מוקשים ומכשולים אחרים. אחרי הרצועה העיקרית נבנו עוד שתי רצועות הגנה פחות חזקות, אולם גם הן היו בנויות באותה שיטה. במילים אחרות, המטרה הייתה לשחוק את הרוסים עד דק לפני שיגיעו לקו ההגנה העיקרי. ⬇️
אך אם זאת הקו שלעצמו הוא רק חצי מהסיפור. מרנהיים כמפקד הצבא הכין את הצבא הפיני למלחמה הן מבחינת כשירות והן מבחינת הגיון מבצעי. הצבא הפיני היה צבא עני באמל"ח אך עשיר באנשים בעלי כשירות צבאית שהתבססה על חיי היום יום שלהם: ציד, גלישה ויכולת הסוואה בסיסית בשטח. ⬇️
האסטרטגיה עבדה והצבא הסובייטי נחשק, הותש ופינלנד לא נכבשה. מרנהיים פיקד על הצבא הפיני במשך כל תקופת מלחמת החורף (1939- 1940) ומלחמת ההמשך (מלחמת העולם השנייה). האסטרטגיה הצבאית שהוא הגה עבדה והצבא הפיני הצליח לשחוק, להתיש ולעצור את הצבא האדום שנהנה מיתרון כמותי. ⬇️
בשנת 1944 הוא מונה לנשיא פינלנד. תפקיד אותו החזיק במשך שנתיים. בשנת 1946 הוא התפטר מתפקידו לאור בעיות בריאותיות. הוא נפטר ב 1951. מרנהיים הראה איך להתאים את האסטרטגיה הצבאית של המדינה למשאבים הקיימים ולנצל את המשאב האנושי והגיאוגרפי על מנת לכפות את הקרב שהם תכננו על היריב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
#פידצבא במהלך הקרב על העיר סואץ ב24 באוקטובר 1973 כוח צנחנים של גדוד 66 (כן אלה מגבעת התחמושת) מצא את עצמו בסיטואציה קשה המג"ד, הסמג"ד, הקמב"ץ של הגדוד והמ"פ נפגעו. מפקד הגדוד נהפך להיות סרן (מיל') דוד עמית שמצא את עצמו בעיר שהוא אינו מכיר, ללא מפות, ללא פקודות ועם הרבה ⬇️
פצועים. מפקד פיקוד דרום עלה מולו בקשר והסביר לו איך לצאת מהעיר. לימים דוד סיפר ש "גורודיש יושב מול תצלום אוויר בקרון המואר שלו במפקדת פיקוד דרום. ואני, בתוך הבית המופגז, בחושך מוחלט, מוציא פנקס, ומתחיל לרשום ו[אני] מבין שהוא מכתיב לי ציר בלתי אפשרי, מסובך וארוך.⬇️
אני מפסיק לרשום באיזשהו שלב, אומר לו 'כן,כן,כן', ומחכה שהוא יגמור את הסיפור." סיפורו של דוד בקרב על העיר סואץ הוא מיקרוקוסמוס לדור המפקדים הזוטרים של מלחמת יום הכיפורים שהיו אנשים מן השורה שפעלו באופן יוצא דופן מכורח הנסיבות ולאור הבעיות שהמפקדים הבכירים יותר יצרו להם.⬇️
#פידצבא בהיסטוריה של צה"ל ישנם שני אנשים בלבד שהוענק להם עיטור הגבורה ועיטור המופת: אביגדור קהלני ושלמה (מוני) ניצני. בעוד הראשון מוכר מאוד על השני לא הרבה אנשים שמעו. שלמה נולד ביום האחרון של שנת 1936בכפר חיטים⬇️.
בילדותו טרם חובר היישוב לחשמל ולמים זורמים. בקיץ של שנת 1955 התגייס לנח"ל המוצנח. כבר מתחילת שירותו נטל חלק בפעולות תגמול . בסתיו 1956 השתתף בקרב ה"מיתלה". כאשר מפקדיו נפגעו מוני לקח על עצמו את הפיקוד והלך לחלץ פצועים. מוטיב שיחזור במהלך הקריירה הצבאית שלו. ⬇️
על פעולותיו זכה ב"עיטור הגבורה": "בשעת הפעולה במצָרים במסגרת 'מבצע קדש' נפתחה אש חזקה על הזחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג הזחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה הזחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מזחל"ם שנסע לפניו.⬇️
#פידצבא בעקבות השאלות סביב האוקראינית אפשר ללמוד ממלחמת יום הכיפורים קצת הרבה על הבעיתיות של הבקעה של מערך הגנה מבוצר. מכיוון שאוגדה 36 עברה "כמו חמאה" לתוך סוריה הסיפור שלה קצת פחות מעניין (לפחות אותי) ולכן אתמקד באוגדה 210 (כן אני משוחד בעניינה כי היא ומפקדה מרתקים אותי)⬇️
ב10 באוקטובר מפקדי האוגדה דן לנר, ראו שרשור שכתבתי עליו ומשה בר כוכבא [בריל] ומפקדת האוגדה, המח"טים של אוגדה 210 (אורי אור [679] ורן שריג [179] -החלו לתכנן את ההבקעה האוגדתית לתוך שטח סוריה. ההנחה של האוגדה הייתה שיש להם שני צירים להבקעה. ⬇️
תוכנית ההבקעה לתוך סוריה נועדה להתבצע ב 11 באוקטובר. אישור התוכנית הפיקודית, על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, נערכה בחמ"ל פיקוד צפון. בסוף הדיון, הרמטכ"ל אמר שהוא לא חושב שצריך להבקיע בשני מאמצים שונים אולם זה לא בא לידי ביטוי בתוכנית הפיקודית. ⬇️
#פידצבא במהלך השבוע האחרון נשאלת השאלה האם מתקפת הנגד האוקראנית משיגה את יעדיה (מצליחה) או האם היא נתקעה והאוקראינים לא מצליחים. התשובה הקצרה היא שאף אחד לא יודע כי פשוט אין מידע. מה אנחנו כן יודעים: ראשית, שני הצדדים מנהלים קרבות מקומיים לאורך כל החזית. לחימה שאינה מוגבלת ⬇️
למרחב מבצעים אחד או בזמן. כלומר במבט רחב הלחימה נמשכת כאילו אין מתקפת נגד בדרום. שנית, נדמה שאין ריכוז מאמץ אוקראיני שזה הגיוני משום שהם עדיין מחפשים את הפריצה במערך ההגנה הרוסי. שלישית, ובהקשר שני בסעיפים הקודמים: לדעתי אין כרגע יכולת לצד אחד להכריע את השני אז המטרה היא לשחוק.⬇️
בעוד הצד האוקראני רוצה להשיג כמה שיותר הישגים מבצעיים שבאים לידי ביטוי בשטח הצד הרוסי רוצה, להערכתי, למנוע את ההישג האוקראני ולכן כל עוד האוקראנים לא מצליחים הצבא הרוסי עומד ביעדים שלו. בהקשר זה חשוב לשים לב ליכולת בנייה מחדש של יחידות בשני הצדדים, לדוגמא חזרת ואגנר ללחימה⬇️
#פידצבא היום לפני 75 שנה התרחש הקרב על משמר העמק שהוא הקרב הגדודי הראשון של הפלמ"ח וצה"ל. מי שפיקד על הקרב הזה היה מג"ד הגדוד הראשון של הפלמ"ח דן לנר. פרטים על הקרב ניתן למצוא בספרו של עמירם אזוב "משמר העמק לא תיפול". שרשור קצר על מדוע הקרב הזה חשוב⬇️
אלחנן אורן תיאר אותו כנקודת מפנה בצה"ל, זאת משום ש "לראשונה פעל גדוד פלמ"ח קטן במתואם, לחם פעמיים יותר מיממה ברציפות, תקף והגן ביום [...]." עמירם אזוב טען שברוב הקרבות של משמר העמק המג"ד מתאם ומתכנן אך הכוחות פעלו ללא רעיון מרכזי גדודי. ⬇️
המפנה נעשה בקרבות של 13 באפריל "שם ניכרה ידו של המג"ד לנר בניצוח על הרעיון המבצעי ומימושו. החידוש בהפעלה היה מובהק". הרעיון שיישם לנר הוא מארב גדודי שבו כוח של שייקה גביש מושך את הכוח של צבא ההצלה לתוך "קופסא" שמורכבת ממארבים של שלוש פלוגות שונות בשטח שנוח לאורב.⬇️
#פידצבא דקה לפני ציון שנה למלחמה אציין כמה תובנות אישיות שלי: 1. האחרונים שהאמינו שהמלחמה תציין את השנה הראשונה שלה הם קציני המטה הכללי הרוסי שתכננו את המלחמה. הם למדו שאי אפשר לזלזל באויב, אי אפשר להיות יהיר ובעיקר אין נצחונות קלים, מהירים וכירורגים⬇️
בכך המלחמה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למלחמה שמרבית הצבאית, כולל הרוסי, דמיינו עד 2022. (בקרוב מאמר ב @maarachot_idf בנושא)⬇️
2.הסיבה היחידה ששני הצבאות יכלים להמשיך להילחם היא כי יש הרבה מהם עם הרבה ציוד ויכולת לייצר ציוד ולהכשיר אנשים. הכשלון הרוסי בהיבט זה הוא פספוס העיתוי של גיוס המילואים ועצירת המבצעים עד סיום ההכשרה של מרבית מגויסי הגיוס החלקי. ⬇️