בימים אלו מלא #פידצבא בשרשורים מלמדים המתארים קרבות ממלחמת ששת הימים ובמיוחד מחזית ירושלים.
אני רוצה להביא תיאור קרב קצת פחות מוכר, שהתרחש לא הרחק - פרשת לחימתה של חטיבה 4 קרייתי. בעיני מבטאת הרבה מרוח 67' ובעיקר את היוזמה של הדרג הטקטי, התחבולה ואת היכולת לעשות הרבה במעט⬅️
היא הייתה חטיבה מרחבית, האחראית להגן על מישור החוף. בגדול- בין כביש 5 עד דרומה מכביש 1 (במונחי היום).
בגזרתה גבלה מובלעת לטרון, מסמלי מלחמת העצמאות. מבצר המשטרה האימתני שהכשלונות לכבשו מהלגיון הירדני ב-48' גבו עשרות חללים ופצועים.
המח"ט נשא עינו לשם.
בפיקוד המרכז פחות התלהבו.⬅️
חטיבה מרחבית, אנשי מילואים דרג שני.. העיקר שתגן בגזרה ותמנע בעיות. חטיבה 10 תטפל במבצר.
אלא שחט' 10 הופעלה לפרוזדור בכיוון ירושלים והמח"ט משה יטבת לחץ וקיבל אישור ל"סיור אלים". וגם קצת כוחות נוספים.
אבל בשום אופן משהו מעבר. ואם בטעות נכבוש את המצודה? תערך להגנה.⬅️
בלילה של 5-6/6 יצאו ל"סיור האלים"/מאמץ ההטעיה ובעצם- כיבוש המשטרה.
בשתיים-שתיים ושלושים, (בדיוק בשעה שבה נכנסה חט' 55 לקרב בירושלים) נכנסה חטיבה 4 ללטרון.
מדרום מערב הטעייה בדמות שיירת רכבים עם אורות שהניע חבל נחשון ובמקביל ירי של פלוגת נח"ל. הכוח העיקרי על זחל"מים וטנקים
⬅️
שנעו לעמאוס ורק בסוף שברו לכיוון המשטרה מעורפה. במקביל ירי ריכוך של טנקים וארטילריה. גדוד המרגמות אף שלח "קנה שוטט" שיסגור טווח למשטרה עוד לפני הכוח. הירי של הצוות מתוך השטח הירדני פגע בבונקר תחמושת והביא לפיצוץ אדיר.
נוכח האש וההתקפה הנחושה ממספר כיוונים לא צפויים נטשו המגנים.⬅️
המח"ט המשיך וכבש גם את מנזר השתקנים בטרם דיווח לפיקוד על ההצלחה. פיקוד המרכז דווקא דאגו מאד מהתקפת נגד ושלחו לו את יחידת חרוב ופלוגת שריוניות מדוכיפת, שהצטרפו ליחידת הסיור החוסמת בנחל איילון.
המח"ט חשב על שימוש טוב יותר לתגבורת ודרש להתקדם לעבר יאלו ורכס התותחים.⬅️
שמות אלו הטילו אימה ואצרו זכרונות קשים לותיקי מלחמת העצמאות. לבסוף אישר רמ"ח מבצעים "התקדמות זהירה ובלי לתקוף מארבים מוגנים". הוא גם הקצה סיוע אווירי והמטוסים הפציצו את כוחותינו. החטיבה התעלמה מהכל ובשעה 05:07 אחרי שכבשה את יעדיה בלא אבדות דיווחה "כל המובלעת בידי".⬅️
ההישג האדיר, כיבוש היעד שגבה דם רב ועמד בפני התקפות צה"ל ב-48', בתוך 3 שעות וכמעט ללא נפגעים, והרבה מעבר למה שנדרש ממנו- היה מספק את רוב האנשים. לא את מח"ט 4.
הוא כזכור נדרש להערך להגנה ולהפסיק להציק יותר ואף נדרש במפורש לאבטח את צומת בית סירא מחשש להתקפות נגד. אז מה?⬅️
המח"ט חילץ אישור להתקדם קצת, כבש את בית לקיא, את חרבת מצבח ואת המוצב הפלוגתי שביניהן. פיקוד המרכז הגיב שבשום אופן אין לעבור את בית עור א-תחתא בלי אישור. מבחינת המח"ט המשמעות היא שאפשר להמשיך לפחות עד שם. הגיע בשש וכבר קיבל אישור לבית עור א-פוקא. שם היה מוצב דו-פלוגתי חזק.⬅️
אלא שההתקדמות המהירה ובמקביל זאת של חטיבה 10 לבידו גרמה לירדנים לנטוש. המח"ט המשיך לא-טירה שם נתקל בכוח קומנדו מצרי והשמיד אותו. בשלב זה הבין הפיקוד שעדיף לעודד את ההצלחה ושלח לחטיבה "פלוגה" של 19 טנקי סנטוריון שהוצאה מהמש"א.
עד שהגיעה הסתערו יחידות החטיבה עם חרוב וטנקי AMX⬅️
על כוח חסימה ירדני, שכלל גם תותחים לא רתע (תול"ר- ראו בתמונה תול"ר ירדני בפעולה בירושלים).
הכוח התגבר על הירדנים, השמיד כלי רכב במחנה רפת ושטף את הכיפות השולטות. ובשעה 08:40, 6 שעות וחצי לאחר שקבל אישור בדחילו ורחימו לסיור אלים במשטרת לטרון, דווח המח"ט "צומת בתוניא בידינו"⬅️
בתחקיר הפיקוד נכתב על התקדמות החטיבה :"..זה היה פנטסטי. גם המטכ"ל לא ידע מזה וגם אנחנו לא ידענו מזה..."
החטיבה לא עצרה. נשלחה לפשוט על סוללות תותחים, טיהרה את שדה התעופה קלנדיה ולחסום את ציר רמאללה-כפר עקב. שם נפצע המח"ט קשה ופונה. החליפו הסמח"ט ובהמשך המח"ט הקודם, שגם לא עצר⬅️
גם תחת יוסף הרפז המשיכה החטיבה וכבשה את הרי גופנה והגיעה מרמאללה עד חאוורה וכל השטח משם מערבה לקו הירוק.
זה השטח שכבשה החטיבה שקיבלה אישור לגשש בלטרון (נמצאת בפינה הקטנה בקצה השמאלי תחתון של המפה).⬅️
וכמו שאמר המח"ט יטבת: זה מצב טבעי של מאמץ הטעייה שמצליח ונוטל את ה'איניציטיבה' (יוזמה) ומנצל הצלחה ותוקף ומתקדם.
מצב טבעי....
החומר על בסיס הספר "לכבוש את ההר" שערך @boaz2904 והוציאה המחלקה להסטוריה של צה"ל
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
כאשר שוחרר מחנה מאטהאוזן, היום לפני 79 שנה, היה בין השורדים גם טיבור רובין בן ה-16, שיהפוך לניצול השואה היחיד שזוכה ב"מדליית הכבוד של הקונגרס". בטקס שנערך באיחור ניכר בשנת 2005 הוא הודה בעיקר לסמל האנטישמי שלו, ארתור פייטון, שכל הזמן "נידב" אותו למשימות מסוכנות בתקווה שיהרג.>
רובין היגר אחרי מלחמת העולם לאמריקה והתאמץ להתגייס לצבא למרות דחיות, כדי לגמול למשחרריו. בצבא גילה שגם באמריקה יש אנטישמיות, שגולמה בסמל הגזען שהתעמר בו.
הוא הגיע למלחמה בקוריאה ב-1950 ופעם אחר פעם מצא עצמו מחפה כמשמר אחורי על יחדתו הנסוגה, כולל פעם בה נותר לבדו למשך 24 שעות>
בולם גלי התקפות צפון קוריאנים. כאשר הצבא הסיני הפתיע את כוחות ארה"ב שהיו כבר בצפון קוריאה ושטף אותם. שוב מצא עצמו מחפה על נסיגת שרידי יחידתו. הפעם נפצע קשה ונשבה. הוא היה כמעט 3 שנים בשבי, ושוביו הציעו לו פעם אחר פעם להשתחרר ולהגר למולדתו הונגריה, "האחות הקומוניסטית". הוא סרב>
השבוע לפני 80 שנה הודח גנרל יהודי מפיקוד על ארמיה בצבא האדום, הועמד בפני בית דין שדה והוחזר לתפקיד. הכל תוך כדי קרב "נשכח" בחזית המזרחית שבו נלחמו מאות אלפי אנשים משני הצדדים, הסובייטי והגרמני במה שבכלל היה רק מאמץ הטעייה, אבל אם היה מתרחש במערב אירופה היה יוצא עליו ספר כל שנה⬅️
אחרי שהגרמנים נבלמו במתקפה הגדולה בקורסק וחדלו אותה, הם העריכו שייקח לסובייטים זמן מה להוציא התקפת נגד. אלא שתוך זמן קצר ספגו שלוש: מבצע קוטוזוב מצפון לבליטה כבר ב-12 ביולי, ומבצע רומיאנצב מדרום לה, ב-3 באוגוסט.
בתווך, שוגרה בדרום החזית התקפת הטעייה, שבה לקחו חלק 270,000 איש.⬅️
התכנית הייתה לשגר את חזית (קבוצת הארמיות) דרום לתקוף את הביצורים הגרמנים על נהר המיוס, בחזית שבה הוורמאכט חשש במיוחד- זאת שהובילה הדרך הקצרה לדונבאס, לחופי ים אזוב ובהמשך לקרים (כן, נו...). לאחר שתושג הבקעה, תוכנס לפעולה ארמיית הגווארדיה השניה, ארמית העלית שנשמרה בעתודה.⬅️
סערה לא פשוטה מתרחשת בימים אלה בצבא ארה"ב, על זרועותיו. מאז ראשית השנה לא אישר הסנאט אף מינוי של קצין בכיר כפי שהחוק מחייב- נדרש לכל תפקיד גנרל/אדמירל לצד קידום ראשון גם בחלק מהדרגות הזוטרות יותר.
לנחתים אין למעשה מפקד, אלא ממלא מקום וכל הדרמה סביב סנאטור יחיד, טומי טוברוויל>
הסנטור מאלבמה הוא חבר ועדת השירותים המזויינים של הסנאט והוא זעם על כך שבתקציב הפנטגון נכלל מימון לנסיעה מחוץ למדינה לצורך הפלה עבור המשרתות בצבא. כזכור במדינות רבות עברה לאחרונה חקיקה האוסרת הפלות, בצבא נימקו את המימון (כחלק ממימון טיפולים רפואיים נוספים) בכך שהמשרתים בו, אינם>
בוחרים את מקום ההצבה.
סנטור טוברוויל פחות התרשם. לרוב, רק המינויים המרכזיים מובאים לאישור מליאת הסנאט וגם זאת בהצבעה רגילה. רוב המינויים מובאים כחבילה אחת באישור הועדה ומאושרים בהצבעה. הוטו של טוברוויל פירושו שגל קצין, העןבר לכל תפקיד, יידרש לאישור בהצבעה שמית בסנאט. התהליך>
ההחלטה המדוברת של הממשל האמריקני להעביר לאוקראינה תחמושת מצרר, בשלב זה פגזי ארטילריה היא חשובה להמשך המלחמה באוקראינה, אך גם יש לה משמעויות לישראל שעוסקת בנושא תחמושת המצרר לא מעט.
כמה דברים על הזווית הישראלית ושימוש בעבר, על העניין החוקי, וכמה משמעויות טקטיות פחות מדוברות>
תחמושת מצרר היא תחמושת הנפתחת במעופה ומתפרקת למספר תתי חימושים, וכך מכסה שטח גדול יותר ומשיגה אפקט רב יותר.
מלחמת לבנון השנייה, שבה צה"ל עשה שימוש נרחב בתחמושת מצרר נתנה דחיפה גדולה למאמץ בינ"ל שהיה עוד קודם לאסור שימוש בתמושת הזאת. יש לכך שתי סיבות:
האחת, כיוון שתתי החימושים>
מתפזרים על פני שטח נרחב יחסית, יש בשימוש בה מעין שימוש בלתי הבחנתי- הפגיעה עשויה לחרוג מאזור המטרה, במיוחד בשטח בנוי.
הסיבה השניה נובעת מהמאץ הגדול לאיסור על מוקשי נ"א (נגד אדם). לתחמושת המצרר, תתי החימוש שבה יש אחוז נפל (פצצונות שלא מתפוצצות) גבוה יחסית והן נשארות רדומות זמן רב>
"אין מצבים נואשים, יש רק אנשים מיואשים".
היינץ גודריאן, גנרל גרמני. נולד היום לפני 135 שנה בכפר חלמנו במערב פרוסיה וכיום בפולין. אותו כפר שאותו יכבוש כמפקד קורפוס השריון בפרוץ מלחה"ע השניה, ושבו יוקם מחנה ההשמדה הידוע לשמצה.
הוסיף: "כשהמצב לא ברור-תקוף.>
>כשאתה תוקף- עשה זאת מהר, בעוצמה ובלי להתפזר".
נחשב אבי עוצבות השריון הגרמני של מלחמת העולם ושל תפיסת הפעלתן-טענה מאד שנויה במחלוקת. מה שאי אפשר לומר אגב, על זאת באשר למעורבותו בפשעי מלחמה.
ספר זכרונותיו נחשב קלאסיקה של הז'אנר (זכרונות גנרלים גרמנים), כלומר:
אנחנו היינו מעולים, היטלר דפק לבד את העסק, ופשעי מלחמה זה בכלל האס.אס. ולא קשור אלינו (מה שממש לא נכון, למען הסר ספק).
אבל לפני הפלישה לברה"מ אמר: "החזית המזרחית היא בית קלפים. פירצה במקום והיא תתמוטט".
אחרי: "המעטנו קשות ביכולות האויב, בקרקע ובמזג האוויר. והמציאות התנקמה בנו".>
בשבוע שעבר נפטר אלי דולגין ז"ל, אחד מגיבורי מעוז בודפשט, המעוז היחיד שלא נפל בקו התעלה במלחמת יוה"כ .
אלי היה קצין העמדה ולמעשה מפקד סוללת התותחנים מגדוד 404 שישבה במעוז. 42 אנשיה היוו את מרבית הכוח הלוחם במוצב, לצד מחלקת טנקים ו-16 חיילי החי"ר מילואים של החטיבה הירושלמית>
הסוללה הפעילה 4 תותחים נייחים בעמדות מבוטנות ומבוצרות, שכונו "נברונים" על-שם הסרט המפורסם. ניתן היה לצודד אותם באופן מוגבל לגזרת ירי צרה. נוסף עליהם הפעילה הסוללה מרגמות 120 מ"מ בטווחים קצרים. עם תחילת ההתקפה על המוצב הורה מפקדו, מוטי אשכנזי להפעיל את המרגמות להגנה עליו. דולגין>
עצמו טיווח את המרגמות מהמוצב, עד שהאש הכבדה, של 30 פגזים בדקה שירדו על המוצב שיתקה אותן. 3 מהחיילים שהפעילו אותן נהרגו, ולוחם נוסף בסוללה נהרג בתקיפה אווירית.
מרגע פתיחת המלחמה הופעלו 4 התותחים ללא הרף. פלגה של 2 קנים ירתה על ריכוזי כוחות מצרים בפורט סעיד ופורט פואד. הצמד השני>