חייב לשתף שכתבתי באריכות ובאדיקות על הקורונה פחות או יותר מאז שנכנסו החיסונים לחיינו. פוסטים ארוכים בפייסבוק, תכנים שהגיעו לסטטוסים מצייצים (גררו לא מעט תגובות נאצה), שרשורים בטוויטר, ניתוח נתונים עצמאי שלי (#פיד_גרפים), הנגשת מאמרים עדכניים וכו'.
עם כל הרצון הטוב, עייפתי.
אני מבין את החשש מדברים חדשים ולא מוכרים, באמת, אבל כבר קשה להכיל את זה. "החיסונים גורמים להתקפי לב" / "פושעי הקורונה לדין" / "החיסונים לא עוזרים" / "החיסונים פוגעים בפוריות". כל השקרים הללו הופרכו פעם אחר פעם, אבל זה לא משנה. אחוז המחוסנים מאוד יציב כבר תקופה ארוכה.
כשאני מסתכל על אחוז המחוסנים באוכלוסייה, קודם כל זה מצער אותי, ואין מה לעשות - גם מאכזב אותי. מרבית הילדים לא מחוסנים, ובערך שליש מהאוכלוסייה לא מחוסנים כלל. מצד אחד יש כמות אינסופית של מידע מהימן לפיו הקורונה מסוכנת, גוררת השלכות ארוכות טווח, הובילה לתמותה עודפת נרחבת בעולם >>
והיא אפילו גוררת תופעות לוואי ארוכות טווח מפה ועד הודעה חדשה: תשישות, בלבול, אינסומניה, נשירת שיער, קרישיות יתר, תופעות לוואי דלקתיות, עלייה בשיעור של מחלות אוטואימוניות, PIMS, ככל הנראה דלקת כבד אלימה בילדים לא מחוסנים, ועוד.
במקביל החיסונים אמנם משפיעים מעט על הדבקה, אבל מונעים ביעילות גבוהה מאוד את השלכות ההדבקה: תחלואה קשה, אשפוזים, תמותה, וכן רבות מתופעות ה-Long COVID. החיסונים גם הוכחו כמונעים PIMS בשיעור של למעלה מ-90%, וגם מבין מאושפזים שחלו באופן קריטי - החיסונים משפרים את סיכויי ההחלמה.
עם כל הנגשת המדע שהייתה פה, ועם כל מה שניסיתי לעשות בעצמי, מאוד מתסכל להביט בשני הקצוות הללו: מצד אחד מדע rock solid, איכותי, עם נתונים שחוזרים על עצמם בארץ ובעולם; מהצד השני שקרים, מניפולציות אלימות, ובאמת פשוט ראש בקיר. זה מרגיש כאילו אני צופה בתאונת רכבת ב-slow motion.
ומה הצפי? לא רק בקורונה, אלא במגיפות הבאות שיהיו (ויהיו, כיוון שזו נגזרת של ממשק אדם-טבע, מה שנקרא גם 'מחלות זואונוטיות'). על פניו, זה כבר לא משנה כבר בטוחים החיסונים יהיו, כמה המדע שמגבה אותם יהיו מוצק ורפלקטיבי, וגם לא משנה כמה בעלי מקצוע יעבדו קשה בזמן הפנוי שלהם בשביל להסביר.
התחושה הזו שמלינים על רפואה ומדע כאילו מדובר בשלוחה של אנשי מכירות ממולחים ונאלחים, שההמלצה על חיסון היא "עוקץ", שהכל נוטף בצע כסף כמעין מדמנה עסקית במחשכים - זו תחושה קשה מאוד.
מי שרוצה להתחסן - זה יותר ממומלץ. מאוד מאוד מאוד מומלץ. זה מגן ומשפר את המוגנות פלאים. זה מסייע הן לפרט, והן לסביבה הקרובה, ואפילו משפיע על האוכלוסייה הכללית. ומי שלא רוצה להתחסן - אני פשוט מקווה שאתם לא מקבלים החלטות על סמך טענות עלומות ברשתות החברתיות בתחומים אחרים בחייכם.
הנה שרשור על ההיסטוריה המוקדמת של החיסונים שכתבתי:
בואו נדבר על השימוש של אולטראסאונד בטראומה:
🧵🩻🧑⚕️ #פיד_POCUS
אחד הכלים הכי פופולריים היום ברפואה באופן כללי זה אולטרסאונד. זה כלי בטיחותי (בניגוד לקרינה המייננת של צילום Xray ו-CT), עם זמינות גבוהה (בניגוד ל-MRI) ומאוד וורסטילי (בניגוד לאק"ג). אפשר לראות איתו המון איברים שונים במהירות, לבצע באמצעותו פרוצדורות רפואיות, ויחסית קל ללמוד אותו.
למשל במסגרת טראומה - סכנה מרכזית בכל פציעה היא דימום. אם הדימום יהיה נרחב מדי, ויימשך יותר מדי זמן, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך עד כדי מות המטופל. יחד עם זאת, יש בסך הכל 5 איזורים בגוף שיכולים להכיל מספיק דם בשביל להוביל לשוק ולמוות: חזה, בטן, אגן, ירכיים ורצפה (דימום חיצוני).
1. אבעבועות הקוף (monkey pox) זו מחלה שנגרמת מאחד מנגיפי ה-pox. זה מתבטא בעיקר בשלפוחיות על פני העור, חום, חולשה, כאבי שרירים וחוסר תיאבון. 2. אבעבועות קוף זה בן הדוד העילג של המחלה הקשה אבעבועות שחורות (smallpox). 3. זו מחלה אלימה, אבל עוד לא ברור לחלוטין עד כמה בדיוק.
4. אבעבועות קוף פחות מדבקת מקורונה. 5. לא רק שהיא פחות מדבקת מקורונה, אלא שאבעבועות קוף מדבקת רק *אחרי* שיש סימפטומים, לעומת הקורונה שם מתחילים להדביק עוד לפני כן (ולכן קשה להימנע מהידבקות למרות בידודים).
באופן בלתי מפתיע (אך מכמיר לב), המיון עמוס וסובל מחוסרי כוח אדם. התחושה חמוצה; מצד אחד אני מת על רפואת מלר"ד, אבל מהצד השני החוויה כמטופל/מלווה היא לא נעימה - בלי קשר לאיכות הטיפול (שהיא באמת מצוינת).
מקווה לעולם לא לשכוח זאת, במיוחד כשאהיה איש צוות מהמניין.
אגב פיד POCUS בפעולה. מיד עם ההשכבה במיטה הונח מתמר אולטראסאונד והתגלו confluent b lines. גם כסטודנט וגם כמלווה, זה הכלי הכי מדהים בעולם.
הוחלט על אשפוז קצר, ככל הנראה ללילה, וזו גם ערבוביה של רגשות. אשפוז זה תמיד מבאס, אבל זה גם משמח שאפשר לעזור רפואית, ושלא "באנו לחינם" למיון, אבל בעצם גם מראה שהמצב לא בהכרח מינורי, ושיש סיכון להידבק באיזה נגיף/חיידק סורר, ומי מבטיח שהרפואה ב-5:37 בבוקר תהיה מיטבית?
טוב אחרי הפסקה מתודית קצרה - חזרתי. המון דברים קרו לאחרונה: קורונה בירידה, הלחימה באוקרינה בעלייה, פוליו חזר לכותרות, @co_yaron לבש חצאית. בהתאם, הנה מיני-שרשור על פוליו:
כולם שמעו על פוליו בתור 'שיתוק ילדים', אבל למעשה נגיף הפוליו הוא בעיקרו נגיף פצפון שפוגע במערכת העיכול ומעורר שלשולים. בחלק קטן של המקרים (1%>) הנגיף חודר לעצבים ומוביל לשיתוק המוכר. בגלל שזה נגיף סופר-מדבק, מספר האנשים שנפגעו מפוליו לאורך ההיסטוריה (וגם היום!) הוא עצום.
אגב, כ-4-5% מהנדבקים בפוליו פיתחו דלקת קרום במוח (aseptic meningitis), ושיעור השיתוקים נע בין 0.1-1% כתלות בזן הפוליו. הזנים האלימים ביותר, שגרמו להכי הרבה שיתוקים, עמדו על שיעור של כ-0.5-1%. הזנים הללו מוגרו, כך שהסיכון היום קרוב יותר ל-0.1%.
מחלות אוטואימוניות אלו קבוצה של הפרעות שמאופיינות בירידה ב'רגולציה' חיסונית. מהי רגולציה חיסונית? הכוונה היא לאוסף של מנגנונים שמלמדים את מע' החיסון את מה *לא* לתקוף. קבוצה זו של הפרעות נבדלת מרגישויות יתר (פעילות חיסונית עודפת) ודיכוי חיסוני (חסר או דפקט בזרוע חיסונית מסוימת).
כמובן שהמשפחות הללו הן לא mutually exclusive, כך שיש מחלות שיש להן גם מאפיינים אוטואימוניים, וגם מאפיינים של הפרעות אחרות. לדוגמה, לופוס (SLE) היא מחלה אוטואימונית שמתבטאת בפגיעה מפושטת (פריחה, פגיעה במפרקים, נזק כלייתי, אנמיה, ועוד). הפגיעה בכליות מקורה בתגובת רגישות יתר מסוג 3.
ראוי להרחיב את מתן המנה הרביעית לכל אלו אשר מעוניינים בה - ובהקדם. בכל מנה חוזרת מע' החיסון מתחזקת, וגם אם תוספת ההגנה היא זמנית לנוכח ההתאמה החלקית בין וריאנט האומיקרון לבין תכולת החיסון, זה בסדר גמור. כל הגנה נוספת היא מבורכת בתקופה זו.
אחת הסיבות שלקח כמעט 200 שנה להביס את האבעבועות השחורות מרגע פיתוח החיסון היא משך ההגנה. ההגנה שהחיסונים הללו יצרה לא הייתה כל כך ארוכת שנים כפי שרבים חושבים, ולמעשה הייתה המלצה להתחסן כל 3 שנים לערך. מסתבר שבלי חיסונים חוזרים תכופים, נוצרה תופעה בשם 'variola sine eruptione' >
התופעה הזו התבטאה בכך שאנשים נדבקו באבעועות שחורות למרות שהתחסנו, אבל לא פיתחו מחלה קשה (variola sine eruptione = 'ללא פריחה'). בעצם מחוסנים נהנו לאחר תקופה לא-ארוכה מהגנה מפני תחלואה קשה, אבל לא כל כך מהדבקות.