איך הבדל קטן בציון הפסיכומטרי משפיע על בחירת מסלול לימודים וקריירה? שרשור קצר על מחקר למי שמתעניין :) #פידכלכלה#מדמח#הייטק
שרשור 1\12
קצת רקע: מחקר בכלכלה ממדינות אחרות הראה שסטודנטים מפרשים ציונים כסיגנל לגבי היכולת של עצמם. זאת אומרת שלפעמים הציון בבחינה חשובה יכול לדחוף חבר'ה צעירים להאמין יותר\פחות בעצמם וככה להשפיע על ההחלטות שלהם מה ללמוד. אבל, המחקר עד היום התמקד בלמידה רציונלית והתעלם מהיוריסטיקות.
היוריסטיקה מפורסמת היא הטיית הספרה השמאלית, לפיה אנשים (אפילו מומחים כמו רופאים) נוטים לשפוט את ההבדל בין 600 ו599 להיות גדול יותר מזה שבין 599 ו598. אז יכול להיות שאנשים מפרשים ציונים עגולים כ"סיגנל" יותר משמעותי לגבי היכולות שלהם?
במחקר אני בודק האם ציון עגול (600) בפסיכומטרי הראשון משפיע על ההסתברות לנסות ללמוד תארי עלית טכנולוגיים (מדעי המחשב והנדסת חשמל). אני מיישם רגרסיית אי רציפות, זאת אומרת שאינטואיטיבית אני אשווה את ההסתברות של מי שקיבל 600 בפסיכומטרי הראשון, למי שקיבל 599.
ההנחה היא (בערך) שזה מקרי לקבל 599 או 600. אני עושה המון תרגילים כדי לתמוך בה- מוודא שמשתני הרקע (גיל, מין, מצב סוציו אקונומי ועוד) מאוזנים בין מי שמקבל 600 ל599. מוודא שסיכויי הקבלה למדמ"ח והנד"ח לא משתנים (בד"כ נדרש פסיכומטרי של 650 כדי להתקבל, אבל זה תלוי בבגרות)
הממצא הראשון הוא שמי שמקבל 600 מגיש מועמדות למדמ"ח תוך שלוש שנים בהסתברות שגבוהה ב30% ממי שקיבל 599! אפשר לראות את התוצאה בגרף המצורף. בהנדסת חשמל אני מוצא גם כן עלייה דומה, אבל קטנה יותר בגודל.
הגרף, אגב, מבוסס על כל מי שנבחן בבחינה הפסיכומטרית הראשונה שלו בין 1995 ל-2008 (ותודה לעובדי הלמ"ס על הנגשת הנתונים!)
אולי מי שמקבל 600 רק מקדים את מועד הגשת המועמדות, ובטווח הארוך החבר'ה שקיבלו 599 מדביקים את הפער? במקרה של הנד"ח כן, אבל במקרה של מדמ"ח לא. הגרף המצורף מתייחס להגשת מועמדות למדמ"ח אי פעם. הפער נשאר מובהק ובמונחים אבסולוטיים גם גדל קצת. במונחים יחסיים גודל האפקט הוא 20%.
מה עם הטרוגניות? אני מוצא שחבר'ה שנבחנים בגיל צעיר יותר בפסיכומטרי הם אלה שמעלים משמעותית את ההסתברות להגיש למדמ"ח, ומי שניגש בגיל מבוגר פחות מושפע. לעומת זאת, אני מוצא שגם גברים וגם נשים, ושפרטים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ונמוך מגיבים כולם לציון העגול (מגישים יותר מועמדות למדמ"ח).
אבל איך החבר'ה בכלל מגישים למדמ"ח, אם הפסיכומטרי הראשון שלהם היה מתחת לסף הקבלה? הם גם משפרים בגרויות (עושים יותר 5 יחידות במדמ"ח ובמתמטיקה, כמו שאפשר לראות בגרף), וגם ניגשים ברוב המקרים שוב לבחינה הפסיכומטרית ומשפרים משמעותית את הציון (מעל 640, לצורך העניין).
ומה קורה בטווח הארוך? אני מוצא שבאמת מי שמקבל 600 לומד ורוכש תואר במדמ"ח בהסתברות גבוהה יותר ב20% ממי שקיבל 599. הוא גם עובד בהיי טק בהסתברות גבוהה יותר 10 שנים אחרי, ומרוויח 5% יותר! שימו לב שעלייה של 5% בשכר היא דרמטית בהקשר הזה.
בשביל לחשב את התשואה השולית להשכלה בקרב החבר'ה שהושפעו מהסיגנל, צריך לחלק את העלייה הזו בגודל של האפקט על ההשכלה (אפשר לחשוב על זה כIV). החישוב הכי שמרני ייתן לנו עלייה של כ200-300% בשכר. מה שהגיוני, כי החלופה ללימודי מדמ"ח של החבר'ה האלה הייתה מדעי החברה או מדעים סמי-רפואיים.
לסיכום, גם סיגנל מקרי לגמרי (כמו לקבל 600 במקום 599) יכול להשפיע המון על החלטות הלימודים והקריירה של הפרטים. נראה שלחבר'ה צעירים יש המון אי-וודאות לגבי היכולות של עצמם, ולפעמים חיזוק חיובי יכול לעשות הבדל דרמטי... תודה למי שקרא, אשמח לשמוע הערות\מחשבות\שאלות.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
למי שמתעניינ\ת- מציע תקציר של המאמר המשותף עם פרופסור ויקטור לביא על ההשפעה של תוכניות מחוננים בבתי הספר התיכונים בישראל. המאמר ארוך וכולל הרבה ניתוחים. אנסה לתמצת. מי שרוצה להעמיק מוזמנ\ת לקרוא עוד במאמר ו/או לשאול :) שרשור 1/14
רקע: בישראל פועלות החל מתחילת שנות התשעים תכניות מחוננים בבתי ספר תיכונים בכעשרה יישובים. מדובר על כיתות נפרדות לתלמידים מחוננים במהלך התיכון (י'-י"ב) ובחלק מבתי הספר גם בחטיבה (ז'-ט'). לצורך המחקר, נעזרנו במאגר נתונים אדמיניסטרטיבי שהופק על ידי עובדי הלמ"ס המסורים (תודה!).
אנחנו משווים את משתתפי התכנית (קבוצת הטיפול) ל*מחוננים* מערים בהן לא הייתה תכנית בשנים אלו (ביקורת). זיהוי המחוננים בקבוצת הביקורת מסתמך על מדדי אינטילגנציה, תכנית הלימודים בבגרות, ומאפייני רקע. אנחנו משתמשים בגרסאות שונות של קבוצות ביקורת ומקבלים תוצאות דומות.