השבוע אנחנו מציינים 6 חודשים מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה, זמן מתאים לבחון מה קרה לכלכלה הרוסית מאז.

לנוכח הסנקציות (מעל 11,000 הכרזות במצטבר) והיקף החברות הבינ״ל שיצאו מרוסיה (מעל 1,000), פרשנים רבים צפו פגיעה מהותית בכלכלה הרוסית.

האם זה קרה? בואו נבדוק מדדים מובילים⬇️
1. תמ״ג: הפעילות הכלכלית ברבעון 2 של 2022 (הרבעון המלא הראשון מאז הפלישה) ירדה בקצב של 4%, ירידה משמעותית אך לא קטסטרופלית.

לכל 2022, קרן המטבע חזתה תחילה התכווצות של 8.5%, אך התחזית מותנה ל-6% ככל שרוסיה הצליחה לבלום פגיעה רצינית יותר. רוסיה עצמה צופה התכווצות של 4.2% לכל השנה.
היבטים מסוימים של פעילות כלכלית נפגעו יותר מאחרים. למשל, פעילות תעשיית הרכב ירדה בעשרות אחוזים עקב חוסרים ברכיבים נדרשים, לצד תעשיית התעופה ומוקדי ייצור נוספים.
כשהייצור כן ממשיך הוא לעיתים פגום. למשל, יצרניות רכב בונות רכבים ללא כריות אוויר עקב הסנקציות.

reuters.com/business/isola…
2. אבטלה: האבטלה ברוסיה נמוכה, והגיעה לרמת שפל של 3.9%, ירידה מ4.4% טרם הפלישה.
איך היא כה נמוכה בהינתן הפגיעה הכלכלית?
-תעדוף לשמר מקומות עבודה גם במחיר של פחות שעות או פחות השתכרות ריאלית
-בריחת הון אנושי והזדקנות האוכלוסייה
-העסקה גוברת בצבא
-הפיטורין מגיעים קודם לעובדים זרים
3. שער הרובל: בתחילת הלחימה ערך המטבע הרוסי היה המדד שבו השתמשו רבים כדי להמחיש את הפגיעה הפיננסית ברוסיה, אך הוא התייצב די מהר לאחר הזעזוע הראשוני. את ההתייצבות ניתן לייחס בין היתר להעלאת הריבית בהתחלה (ראו להלן) ולמגבלות על הוצאת הון ושימוש במט״ח.
אך בעיקר בגלל המגמה הבאה:>
4. רוסיה תמיד נוטה לעודף בחשבון השוטף (יותר ייצוא מייבוא) אבל מאז הפלישה העודף שילש עצמו והגיע לשיא (כ170 מיליארד ד׳ ב2022 עד כה), עקב:
1. מחירי הנפט והגז הגבוהים שמגדילים את ערך הייצוא
2. מגבלות הייבוא שמונעות מאזרחי רוסיה לרכוש מוצרים מחו״ל. הייבוא ירד מ89 ל72 מיליארד
המגמה הזו ממתנת את הפגיעה הפיננסית.

בנוסף, כפי שאפשר לראות בגרף הבא, חלק מהייבוא הרוסי מהמערב הוחלף בייבוא מסין, שכרגע היא המקור העיקרי בפער לייבוא רוסי. סין היא אכן תחליף מסוים, אבל היא הופכת להיות משענת יותר ויותר בלעדית עבור רוסיה, תלות בעייתית עבור רוסיה.
5. אינפלציה: נראה שהאינפלציה הגיעה לכל מקום בעולם, וקשיי הייבוא הרוסיים מחמירים את עליות המחירים. האינפלציה ביולי הייתה כ15%, יותר גבוה ממדינות מערביות אך לא יציאה משליטה. חשוב לציין כי שיעור האיפלציה יורד (אולי זמנית), למשל במאי הוא היה מעל 17%.
6. ריבית: החלטות הריבית ממחישות את ההתייצבות הפיננסית.
מיד לאחר הפלישה רוסיה העלתה את הריבית בחדות ל20% כדי למנוע בריחת הון, אך ככל שהחשש התפוגג היא הפחיתה אותו, ולפני כחודש הורידה ל-8% - בזמן שבעולם הן עולות.
הורדת הריבית מאפשרת למתן את הפגיעה בתמ״ג.

nytimes.com/2022/07/22/bus…
לסיכום, המדדים מראים על פגיעה כלכלית: הפחתה בפעילות, עליות מחירים, ירידת ייבוא. אך לא ניתן לזהות שרוסיה בקריסה או בסחרור דוגמת לבנון, ונצואלה, סרי לנקה וכו׳.
דיווחים מרוסיה מעידים על תמונה דומה: קשיים כלכליים ומחסור במוצרים מיובאים - אך החיים ממשיכים, ומוצאים תחליפים למה שחסר.
ברור שהפגיעה העיקרית תגיע בטווח הארוך, שיימדד בשנים. פגיעה זו תתבטא במספר היבטים שקיימים היום אבל ייפגעו יותר בעתיד:
-פגיעה בפיתוח הטכנולוגי ובצמיחה עקב מחסור במרכיבים מערביים
-הסרת התלות של אירופה באנרגיה רוסית (כולל איסור חלקי על ייבוא נפט מסוף השנה)>

washingtonpost.com/business/2022/…
-בריחת מוחות והון אנושי שיעדיף לפעול בסביבה יותר פתוחה
-היעדר השקעות נכנסות עקב החשש מסנקציות והפרה של קניין רוחני (שהומחשה כעת)

נראה שהמצב הכלכלי מדמה במשהו את המערכה הצבאית - אתגר משמעותי אך לא קריסה; הכלת הכשלון כלפי פנים; תוחלת גרועה בטווח הארוך לצד יכולת לשדר הישגים.
לי הדינמיקה מזכירה את איראן - מדינה מבודדת למחצה, עם פגיעה כלכלית ודשדוש מתמשך, אך לא ״קריסה״ כמו מדינות אחרות שחוו סחרור לא נגמר.
ולא לחינם איראן ורוסיה מכוונות בעת האחרונה לחזק את קשריהן הכלכליים כברית מבודדות.
#גיאופוליטיקה #פידכלכלה

atlanticcouncil.org/blogs/iransour…

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Eyal Hashkes | איל השקס

Eyal Hashkes | איל השקס Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @EHashkes

Jun 10
סטטוס חזון 2030 הסעודי

באפריל 2016, מוחמד בן סלמאן (מב"ס), יורש העצר הסעודי, השיק חזון מלהיב לשינוי פניה של הכלכלה הסעודית, מכלכלה מבוססת נפט לכלכלה מבוססת טכנולוגיה וחדשנות.

בראייה של 6 שנות קיום החזון, ו-8 שנים לפני שנת 2030, האם החזון מצליח?

שרשור🧵

1/11
חזון 2030 נולד על רקע ירידת מחירי הנפט ב-2014 ו-2015 והזעזוע שעברה הכלכלה הסעודית בעקבות הירידות, וכן על רקע השפעתו הגוברת של מב"ס על הממלכה.
החזון כלל כמות יעדים גדולה, אך המרכזי שבהם היה גיוון כלכלת סעודיה כדי להפחית את תלותה בייצוא הנפט ולהצמיח אותה בעידן הטכנולוגיה.
2/11
סעודיה מציגה את החזון כהצלחה (אפשר לראות בקישור את מסמך ההתקדמות), והיא אכן ביצעה צעדים רבים, די מהותיים, לשינוי הכלכלה. למשל:
-השקת מע"מ לראשונה (בתיאום עם מדינות מפרץ נוספות) ואף השלשתו ל-15%
-פתיחת הממלכה לראשונה לתיירות (שאיננה דתית)
3/11

vision2030.gov.sa/v2030/achievem…
Read 12 tweets
Jun 7
מזל טוב לנו! הפכנו להיות מדינה עם קרן עושר. הצטרפנו למועדון יוקרתי של מדינות (האמנם?).

זמן טוב לשרשור על:
1. מה זאת קרן עושר ריבונית?
2. איך קרן העושר תיראה בישראל?
3. האם יש לקרנות כאלה השלכות גיאו-כלכליות?

⬇️🧵
1. קרן עושר (Sovereign wealth fund - SWF) היא קרן שאליה מגיעים כספים ועודפי הכנסות שמדינה מקבלת ממגוון מקורות, לעיתים קרובות מהכנסות ממכירת משאבים כמו נפט וגז.

לקרנות יכולות להיות מספר מטרות, לעיתים משיקות:
א. שימוש בהכנסות מנכסים כמקור של הכנסות למימון תקציב/מחויבות תזרימית.>
ב. סיוע בייצוב פיננסי וכלכלי של כלכלת המדינה בהינתן הנסיבות.
כספי נפט, למשל, יכולים לגרום ל״מחלה הולנדית״ (כניסת מט״ח שמעלה את ערך המטבע, ופוגעת בתעשיות אחרות שמתקשות לייצא). שימוש הקרן בכסף מחוץ למדינה מונע את המחלה.
אפשר בדומה להשתמש גם בקרן לגוון את הכלכלה כדי למנוע>
Read 22 tweets
May 20
ההשפעה של רוסיה על שוק הגז האירופי היא הסוגיה המדינית-כלכלית של השעה.

בעימות עתידי אפשרי עם סין, המקבילה לגז תהיה יסודות נדירים (rare earth elements/metals), והפעם סין תמלא את התפקיד של המדינה שיכולה למנוע ייצוא קריטי.

שרשור על המשבר המדיני-כלכלי ההיפותטי, שיגיע גם הוא מהאדמה🧵
יסודות נדירים הם שם ל17 מתכות שעושים בהן שימוש בכמעט כל טכנולוגיה עכשוית: טלפונים חכמים, מנועי רכבים חשמליים, מכשירים רפואיים כמו MRI ואף מטוסי קרב דור 5. תכונותיהם הכימיות הופכים אותם לחשובים עבור טכנולוגיות מתהוות שונות כמו אגירת חשמל, וקריטיות עבור הצלחת המאבק בשינויי אקלים.
היסודות הללו דווקא נמצאים לרוב במכרות של חומרים נפוצים, למשל ברזל.

הבעיה היא שיקר לזקק אותם ולרוב לא רווחי. סין לקחה על עצמה את העלויות מתוך הבנת החשיבות האסטרטגית של הענף.
ליתר העולם ההפקה לא משתלמת, ולכן רוב ההיצע העולמי מגיע מסין, בעבר מעל 95%, והיום כ60%.
Read 13 tweets
May 19
1/3
שתי התפתחויות גיאוכלכליות מעניינות:

1. רוסיה ואיראן מתחרות ביניהן על מכירת נפט לסין, כי שווקים אחרים חסומים. בינתיים רוסיה מנצחת כי הנפט שלה יותר זול, יותר איכותי ולא נתון לסנקציות שניוניות. מתברר שסין היא משענת מוגבלת למדינות תחת סנקציות מערביות.>

reuters.com/business/energ…
2/3
ההערכות מדברות על ירידה של כ200 אלף חביות ביום בייצוא הנפט האיראני, ו37 מיליון חביות תקועות במיכליות חסרי מעש.

עוד משהו מרתק שעולה ברויטרס הוא שרוסיה לומדת מאיראן איך לעקוף סנקציות על נפט. אולי איראן מתישהו תבין שלא כדאי לה לשתף פעולה עם רוסיה, מתחרה ממשית בשוק הנפט המצורע. Image
3/3
2. הכלכלה שוב מנצחת, וביידן נאלץ לחרוק שיניים ולהסכים ע״פ הדיווחים להיפגש עם מחמד בן סלמאן, למרות ההתנגדות הקודמת שלו לכך.

סעודיה עד עכשיו לא סייעה לאזן את שוק הנפט העולמי, והפגישה יכולה לשנות את זה, בתמורה לחזרה ליחסים תקינים עם ארה״ב ואולי תמורות נוספות, לד׳ בהקשר האיראני.
Read 4 tweets
Mar 25
״עיר העתיד״, NEOM הסעודית, נשמעת לרבים כחזון בומבסטי ולא ריאלי, אולי אפילו ילדותי. אבל היום, חמש שנים אחרי ההכרזה על העיר, אפשר כבר להבין מה ייכלל בחזון, ולזהות מה כבר מתחיל להיות ממומש.

שרשור על אחד מהחזונות המרשימים והמוזרים של אזורנו⬇️

1/12 Image
נזכיר שבשנת 2017 מחמד בן סלמאן הכריז על אזור הענק שיהיה מיועד לחדשנות, אנרגיות מתחדשות, AI, אוטומציה ומה לא, כאשר העלויות המוצהרות הן 500 מיליארד שיגיעו מקרן העושר של הממלכה (PIF) וממשקיעים נוספים.

האזור נבנה קרוב למצרים ולירדן, וכן - גם מאוד קרוב לאילת.
2/12 Image
המרכיב הראשון של NEOM כבר נבנה והוא דווקא צנוע: אזור נופש לחופי הים האדום, בשם NEOM Bay. פה תמצאו למשל את מלון היוקרה Royal Tulip Sharma שלידו נבנה שדה תעופה אזורי שפעיל מ2019 (לא השדה הבינ״ל העתידי). אבל בואו נודה, לא צריך את עיר העתיד בשביל אתר נופש, ולכן הוכרז המרכיב הבא>
3/12 Image
Read 12 tweets
Feb 14
1/8
לכבוד ביקור ראה״מ בבחריין, שרשור קצר על הכלכלה של הממלכה, נושא שלבטח יהיה במוקד הביקור.🧵

על פניו, בחריין היא גרסה מוקטנת של סעודיה ואיחוד האמירויות: ממלכה מפרצית עשירה בכספי נפט עם בירה נוצצת.
אך לא בדיוק. יש שני הבדלים משמעותיים בין בחריין למקבילותיה העשירות: >
2/8
1. בבחריין יש רוב שיעי (בניגוד ליתר המפרציות) בעוד השלטון בידי הסונים. עם ההבנה הזו, איראן מנסה להפוך אותה לזירת השפעה, מה שגורם לבחריין להיות המתנגדת הכי גדולה לאיראן באזור.
לכך השפעה רבה על הכלכלה, שכן בחריין נאלצת לנצל את כספי הנפט לממן אזרחים כדי שלא יאתגרו אותה פוליטית.
3/8
2. ההבדל השני הוא שהנפט בבחריין קרוב להיגמר, מה שלא מאפשר את שימור המודל הכלכלי המסורתי. בחריין אמנם מצאה ב-2018 שדה גדול של פצלי נפט, אך בניגוד לנפט הסעודי, הייצור שלו יהיה יקר וגם הוא לא יספיק לשנים רבות קדימה.
המגמה הזו, יחד עם ירידת מחירי הנפט באמצע העשור הקודם, הובילה>
Read 8 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!

:(