האם כלכלת רוסיה בתקופת טראמפ תלך לאבדון?

כתבתי כאן הרבה על כלכלת רוסיה, אבל לא עם טראמפ כנשיא. טראמפ טוען שישתמש בכוח כלכלי כדי לסיים את המלחמה ״באופן מיידי״. אבל גם ביידן ניסה.

אז איפה כלכלת רוסיה עומדת היום? איזה כלים נשארו לטראמפ? מה התרחישים להמשך?

שרשור🧵⬇️ נתחיל מעדכון על מצבה של כלכלת רוסיה ערב שינוי הממשל בארה״ב.

הצמיחה הרוסית היא גבוהה, למען האמת. ב-2024 דווח על צמיחה של 3.6%, יותר מארה״ב ורוב מדינות אירופה.

הצמיחה צפויה להאט ב-2025, אך בגלל שהאוכלוסיה מתכווצת, מדובר בצמיחה גבוהה יחסית לנפש. זה מתבטא גם במשכורות צומחות. כיף.

🇮🇷 הגבול המזרחי הכאוטי של איראן - עם פקיסטן ואפגניסטן - הוא מוקד לכאב ראש אדיר עבור איראן.

אנחנו רגילים לשמוע על הפעילות של איראן ממערב אליה - ונגד ישראל. אבל המתיחות בגבול המזרחי גם היא מתחממת לאחרונה.

אז שרשור על סכסוך שמערב בדלנות, מים, גז, נמלים וגבול פרוץ. יש פה הכל🧵⬇️ כאב הראש הראשון של איראן מגיע מדמוגרפיה.

בחלק המזרחי של איראן חי המיעוט הבלוצ׳י, קבוצה אתנית סונית שקיימת גם בפקיסטן ובאפגניסטן.

למיעוט הבלוצ׳י יש שאיפות לעצמאות באזורי נוכחותו, ומטבע הדברים זה מוביל לחיכוכים. מספר ארגונים בלוצ׳יים פועלים באופן אקטיבי כדי להגשים את>

השבוע מלאה שנה לפטירתו של סבי, פרופ׳ דוד גרוסמן ז״ל. הוא חי את מרבית חייו בקריית אונו וחקר כגיאוגרף את הדמוגרפיה של ארץ ישראל.

המשפחה, הקולגות והקהילה ארגנו אתמול כנס שהציג ידע שהתקשר למחקר שלו.

רציתי לשתף תובנות מהרצאה בכנס שעסקה במקור הקדום של קריית אונו, עירו של סבי.⬇️ בסוף השרשור אקשר לשרשור אחר שמסכם את אחד מספריו על הדמוגרפיה בארץ ישראל במאה ה19.

ספר אחר שערך סבי הוא ״בין ירקון ואיילון: מחקרים על גוש דן ועמק לוד״.

בספר, פרופ׳ מרדכי פרידמן כתב מאמר (שעליו הייתה ההרצאה) על מה שאנחנו יודעים על העיר ״אונו״ שהיום מתקשרת לקריית אונו.>

🇵🇰🇦🇫 רוחות מלחמה נושבות, ואולי לא איפה שציפיתם…

אפגניסטן של הטליבאן ופקיסטן נמצאות בדרך למלחמה ביניהן, בעוד סכסוך שמתרחש באזור שלנו (בהגדרתו המרחיבה).

וסכסוך זה הוא המחשה חיה לביטוי ״הגולם קם על יוצרו״ - ולסיכונים שבתמיכה בגורמים מופרעים ולא צפויים.

מה קורה שם? שרשור⬇️🧵 נתחיל מהגיאוגרפיה, הבסיס להכל.

אפגניסטן ופקיסטן חולקות גבול עצום, באורך 2,640 קילומטרים (״קו דורנד״). אזור הגבול הוא הררי ובית לשבטים רבים - ולכן קשה לכל גוף מדינתי לשלוט בו.

בצד הפקיסטני של הגבול, לשבטים באזור יש אוטונומיה חלקית במה שמכונה ״האזור השבטי בניהול פדרלי״ (FATA).

יוצא שאדם, נקרא לו בראד, או ג׳ף - לא משנה - מתגייס לצבא האמריקאי.

כדי להגן על המולדת, או כדי להתקדם בחיים. אולי שניהם. מתגייס.

אך אלה שמשבצים משבצים אותו להגנה אווירית, מערכת THAAD. בהתחלה טיפה התבאס, הרי חלם להיות צלף או לכל הפחות להיות תותחן בטנק.

אך המדינה צריכה אותו. אז> הוא לומד את המערכת ומצטיין בהכשרה.

ב-Thanksgiving הראשון שלו בצבא, מתאפשר לו לצאת לארוחה המשפחתית. חמיו שואל אותו מה בדיוק הוא עושה בצבא, עונה שהוא בTHAAD.
-מה זה?
-זו מערכת ליירוט ט-…
במילה השלישית חמיו מאבד עניין, ממלמל That’s nice ומבקש מ״החייל הגיבור״ לחתוך עוד מה-Turkey.>

מדינה שנקרעה ממלחמת אזרחים קטלנית ושמהווה מגרש משחקים בין רוסיה, טורקיה וכוחות נוספים.

לא, אני לא מדבר על סוריה, אני מדבר על לוב.🇱🇾

שרשור נוסף בסדרת ״הסכסוכים הפחות מוכרים במזרח התיכון״. מה קורה בלוב? ולמה צריך להיות לנו אכפת?

בואו לסיפורו של הסכסוך בלוב🧵⬇️ נתחיל מקד׳אפי, ״מלך המלכים״ בפני עצמו. העלה את עצמו לשלטון ב-1969 עם אידיאולוגיה שמערבת פאן-ערביות, פאן-אפריקאיות ורטוריקה אסלאמית.

מלך המלכים נפל ב2011 בזמן ״האביב הערבי״. ניסה להילחם במחאות שפשטו ברחבי לוב, אך קמפיין אווירי של מדינות נאט״ו הוביל לנצחון המורדים ולנפילתו המבזה.

אלא אם כן תהיה הפתעה מוחלטת, גז רוסי יפסיק בקרוב לעבור דרך אוקראינה לאירופה.

כן, המדינות הלוחמות עדין מקיימות קשרי גז. אך מצב זה, ששרד כמעט 3 שנות מלחמה, יגיע כנראה לסיומו בסוף שנת 2024.

כמה מהגז האירופי בסכנה? מי הנפגעות המרכזיות? ומה המשמעויות לרוסיה ולאוקראינה?

שרשור🧵⬇️ קצת סדר:
טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, היו 4 צינורות מרכזיים להעברת גז רוסי לאירופה (פעם מעל 40% מהייבוא). מצפון לדרום:

1. 🇩🇪 נורדסטרים דרך הים הבלטי לגרמניה
2. 🇵🇱 יאמאל דרך פולין
3. 🇺🇦 דרך אוקראינה
4. 🇹🇷טורקסטרים דרך טורקיה

היה ועוד יש גם רכש של גז מונזל (LNG).

״לראשונה עבודה עברית באזור הבירה צנעא״. אכן.

אבל הייתה פעם ש*כמעט* תקפנו בבירת
תימן צנעא באפיזודה היסטורית נשכחת.

מעשה שהיה כך היה⬇️🧵

https://twitter.com/kaisos1987/status/1869574250639626599

בשנות ה-60 פרצה מלחמת אזרחים בצפון תימן בין מלוכנים בתמיכת סעודיה למורדים בתמיכת מצרים, אז אויבתנו הגדולה.

ישראל סייעה למלוכנים באמצעות הצנחות של נשק וציוד בהרי תימן. סיפור מרתק, פירוט בשרשור המצורף (כעת אתמקד בחלק ספציפי מהסיפור)⬇️

בכל אופן, בריטניה פעלה באופן חשאי, באמצעות>

https://twitter.com/ehashkes/status/1729795376998150509

אל-ג׳ולאני מתרווח בכסא המפואר. מבסוט. זהו, סוף סוף הוא המנהיג של (רוב) סוריה.

הישיבה של הפורום המצומצם לניהול המדינה מתחילה. מה על הפרק?
״חדשות לא טובות, יא ג׳ולאני. יש לנו בעיה גדולה. באשמת אסד כמובן.״

💦 אז שרשור על הבעיה הישנה של סוריה החדשה: מים.
ומשמעויות לישראל.🧵⬇️ אם ג׳ולאני לא מכיר את בעיית המים הסורית, הוא יגלה בקרוב. והוא כנראה מכיר, הוא לא חדש בסוריה.

הטיפול בנושא המים הרבה פחות מלהיב מהתעסקות באיראן ומנאומים על עידן חדש, אבל מה לעשות. לא תהיה לו ברירה. מים זה נושא שמחייב עיסוק, אחרת סביר שלא ישלוט לאורך זמן.

ההתקדמות המהירה של ״המורדים״ בסוריה היא מהירה ומפתיעה, אבל לא תקדימית.

יש לא מעט מקרים שמאפשרים לנו לדמיין את מנעד התרחישים בהסתכלות קדימה.

אז שרשור עם 6 מקרי בוחן של השתלטות מהירה ומפתיעה של ארגוני טרור/גרילה על שטחים רחבים - ומה קרה בסוף.

בואו, מבטיח שיהיו מפות🧵⬇️ 1. הטליבאן.

נתחיל בדוגמה שכולנו זוכרים.

ככל שהיה ברור שהנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מתקרבת באמצע 2021, כך הטליבאן התקדם. אך ממאי ועד אוגוסט ההתקדמות של הטליבאן בשטח האפגני הענקי הייתה מהירה במיוחד.

ביידן הביע ביטחון ביכולת של הצבא האפגני להכיל את הטליבאן, אבל כמו שאנחנו יודעים>

סדרת השרשורים על סכסוכי המזרח התיכון ממשיכה, והפעם: טורקיה נגד הכורדים בסוריה.

מערכה מתמשכת מצד טורקיה נגד אוטונומיה מרתקת במדינה שסועה, בצל טענות להפרות נרחבות של זכויות אדם - כולל בימים האחרונים.

והכל חלק מסכסוך מורכב ורחב יותר. שרשור⬇️🧵 הכורדים מונים 45-30 מיליון איש שחיים, ללא מדינה מוכרת משלהם, בארבע מדינות: טורקיה, סוריה, עיראק ואיראן.

וברקע לסכסוך בסוריה, הכורדים בטורקיה ניהלו מאבק לעצמאות מאז שנות ה70 ועד היום, בהובלת תנועת ה-PKK. טורקיה מדכאת את המאבק בכוח.

כעת נעבור לסוריה, שבשנת 2011 התפרקה לרסיסים.>

🇩🇿 🇲🇦 שרשור על אחת היריבויות הגדולות והיצריות של המזרח התיכון (ויש כאלה, כמו שאנחנו יודעים): הסכסוך בין אלג׳יריה ומרוקו.

היא נשמעת כמו קלאסיקה מזרח תיכונית, שכוללת - איך לא - בחישה של איראן ושימוש בישראל כקלף.

בואו לפרק הבא בסדרת ״סכסוכי המזרח התיכון״🧵⬇️ כמו סכסוכים רבים, שורשי הסכסוך נמצאים בקולוניאליזם הצרפתי. בתחילת המאה ה-20 הייתה לצרפת שליטה (עם מאפיינים שונים) גם על אלג׳יריה וגם על מרוקו.

אך כשצרפת עזבה את האזור, גורלם של אזורים בגבול בין המדינות, שלפני הקולוניאליזם היו בריבונות של מרוקו (לעמדתה לפחות), נותר במחלוקת.

🧑‍🧒‍🧒שרשור על תופעת ה״דיבידנד הדמוגרפי״.

דמוגרפיה מאוד משפיעה על הכלכלה. ו״הדיבידנד הדמוגרפי״ יכול לשנות את הגורל הכלכלי של אומה שלמה, אם מנצלים אותו נכון.

מה זה בכלל? איזה דוגמאות יש לביטוי של המונח הזה בפרקטיקה? ואיך הוא רלוונטי להתפתחויות במזרח התיכון?

שרשור⬇️🧵 מדינות רבות חוות תקופה שבה הן עוברות מקצב ילודה גבוה לקצב ילודה נמוך - עקב פיתוח, שינויי תרבות או מדיניות ממשלה.

כשזה קורה, בדור הבא יהיו פחות ילדים מהדור הקודם.
פירמידת הגילים, שבה כל שורה מייצגת קבוצת גיל, תעבור ממבנה פירמידלי שמייצג ילדים רבים למבנה עם ״בליטה״ בגילי ביניים.

אתמול התפרסמה תחזית הצמיחה החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (מתפרסמת פעמיים בשנה).

מה היא אומרת על כלכלות המזרח התיכון? שרשור עם התחזיות של הקרן למדינות נבחרות ופרשנות קצרה שלי ⬇️🧵

—

🇮🇷 נתחיל באיראן. לאחר צמיחה של 5% ב2023, הקרן חוזה 3.7% ב2024. צמיחה גבוהה! איך זה יכול להיות> במדינה מוכת-סנקציות וניהול כלכלי כושל כמו איראן?

יש תשובה ברורה: ייצוא הנפט האיראני, בפרט לסין, הולך וגובר. זה לא מצביע על עוצמה כלכלית אלא על סדק מוכר וגובר במשטר הסנקציות. מן הסתם זה מסייע למשטר האיראני להשיג את יעדיו.

כמובן שצמיחה זה לא חזות הכל. צריך גם>

***ספויילרים***

״בעיית שלושת הגופים״ בנטפליקס הייתה זרז עבורי להשלים את קריאת הטרילוגיה מאת ליו צשין.

לקח זמן אבל סיימתי אותה, ובא לי לשתף מגה-שרשור עם מחשבות למי שכבר קראו, שאולי יקראו ולא אכפת מספויילרים או שבכל מקרה לא יקראו.

ואכן יש פה את כל הספויילרים בעולם, ראו הוזהרתם. ***ספויילרים***

בשרשור:
1. סיכום קצרצר של הטרילוגיה כהקדמה
2. צמתים בסדרה שבהם האנושות הייתה יכולה למנוע את הסוף ולא מנעה
3. כשלים מודיעיניים של האנושות שסייעו לסוף להגיע
4. רשימת קונספטים mind blowing בסדרה
5. פרשנות כללית על הסדרה

חפירה ארוכה, ולא מצפה לטרפיק רב. מתחילים🧵⬇️

🏙️מרגיש שאני והפיד צריכים שרשור בנושא האהוב - מגה פרויקטים במזרח התיכון.

ויש בתחום הזה חדשות מרעישות. המגדל שמתעתד להיות הכי גבוה בעולם - והתעכב במשך שנים - מתניע מחדש.

מה קרה איתו עד יום? מה הצפי להשלמתו? ומה הקשר לבן לאדן?

בואו לשרשור⬇️🧵 בכל ההיסטוריה האנושית התחרות על תואר הבניין הגבוה בעולם שיקפה רצון של ממלכות ומעצמות ליוקרה.

פירמידות במצרים, קתדרלות באירופה, גורדי שחקים בארה״ב. הרבה התחרו על התואר, ולא במקרה. זה שיקף הלך רוח בהנהגתן וביכולותיהן.

וכידוע כעת התואר שייך לבורג׳ ח׳ליפה בדובאי, בגובה של כ830 מטר.

📸 🇱🇧 שרשור תמונות של המקומות והנופים בלבנון שבהם ודאי היינו מבקרים כל הזמן - אם השכונה שלנו הייתה יותר ״נורמלית״.

אסקפיזם בלי מלחמות וטרור🧵⬇️

———

נתחיל ממפל באתארא המדהים. לא צריך
תיאור, התמונה מספיקה - קשה להאמין שהיא אמיתית.
> הלאה.

זו קלישאה, אבל בירות היא עיר תוססת ומרתקת.
תמצאו בה בתי קפה, חיי לילה, שווקים, כנסיות ומסגדים מהממים, חופים, טיילת ליד הים, אוכל מקומי ומוזיאונים (כולל המוזיאון הלאומי שמאכלס מוצגים רבים על ההיסטוריה של לבנון).>

🛩️ 🇬🇧 הבריטים הטילו עלינו אמברגו (חלקי)?
תירוץ להיזכר במבצע היצירתי שבנה לנו, בין היתר, את חיל האוויר.

במלחמת העצמאות, ישראל הייתה צריכה מטוסי קרב כי בקושי היו לה. אבל מה, האו״ם - ואיתו הבריטים - הטילו על ישראל אמברגו.

אז איך משיגים מטוסים? שרשור על מבצע מהסרטים, ליטרלי🧵⬇️ חיל האוויר של צה״ל לא היה מאוד מבוסס עם פרוץ מלחמת העצמאות ב1947-8. אבל האמברגו לא איפשר לישראל להשיג מטוסים במסלול סדור, ובן גוריון שלח את עמנואל צור (צוקרברג) למצוא מטוסים בכל דרך שיוכל.

צור היה טייס ומדריך הטיסה הראשון של ההגנה, עם קשרים רבים בעולם התעופה. בהחלט מועמד מתאים.

🇪🇬 🇪🇹 אנחנו בצדק מרוכזים אצלנו, אבל לא רחוק מאיתנו יש ענני קרב: מצרים וסומליה מחממים מנועים נגד אתיופיה וסומלילנד.

במה מדובר? ולמה מצרים שולחת לפי הדיווחים 10,000 חיילים לסומליה?

שרשור על סכר עצום, מדינה מתפקדת שבה העולם מסרב להכיר, וצבא שמגיע מוכן
⬇️🧵 מצרים ואתיופיה, שבכלל אין להן גבול משותף, נמצאות במצב של מתיחות מתמשכת בעשור+ האחרונים.

למה?

סכר התחיה הגדול.

זהו מהלך ענק של אתיופיה לפיתוח כלכלי בעלות של כ-5 מיליארד דולרים. המון בשביל מדינה עם תמ״ג נמוך (כ-1000 דולר לנפש, כ-3000 בשקלול כוח קניה).

השמדנו 14 מטוסים בתקיפה שלנו בלבנון!

לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵

—

ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.

חייבים להגיב! החליט> ראש הממשלה אשכול.

היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.

לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>

🇧🇩בטוח לא תופתעו: יש בלאגן גם אצל אחרים ולא רק אצלנו. למשל, בבנגלדש, שבטח שמעתם שיש בה לאחרונה תהפוכות.

אז מה קורה בבנגלדש? מה מאפיין את המדינה הזאת בכלל? מה המשמעויות הגיאופוליטיות של האירועים? וביחס לישראל?

שרשור⬇️🧵 לפני שאגיע להיום, קצת הקשר רלוונטי על המדינה.

לפני 1971 בנגלדש הייתה חלק מפקיסטן.

שזה נשמע קצת תמוה, כי אין רצף טריטוריאלי בין בנגלדש ופקיסטן. למעשה הן מאוד רחוקות, כאשר מדינה ״קטנה״ בשם הודו מפרידה ביניהן. אבל כך היה מאז שהבריטים חילקו את הודו.