🇩🇿 🇲🇦 שרשור על אחת היריבויות הגדולות והיצריות של המזרח התיכון (ויש כאלה, כמו שאנחנו יודעים): הסכסוך בין אלג׳יריה ומרוקו.

היא נשמעת כמו קלאסיקה מזרח תיכונית, שכוללת - איך לא - בחישה של איראן ושימוש בישראל כקלף.

בואו לפרק הבא בסדרת ״סכסוכי המזרח התיכון״🧵⬇️ כמו סכסוכים רבים, שורשי הסכסוך נמצאים בקולוניאליזם הצרפתי. בתחילת המאה ה-20 הייתה לצרפת שליטה (עם מאפיינים שונים) גם על אלג׳יריה וגם על מרוקו.

אך כשצרפת עזבה את האזור, גורלם של אזורים בגבול בין המדינות, שלפני הקולוניאליזם היו בריבונות של מרוקו (לעמדתה לפחות), נותר במחלוקת.

🧑‍🧒‍🧒שרשור על תופעת ה״דיבידנד הדמוגרפי״.

דמוגרפיה מאוד משפיעה על הכלכלה. ו״הדיבידנד הדמוגרפי״ יכול לשנות את הגורל הכלכלי של אומה שלמה, אם מנצלים אותו נכון.

מה זה בכלל? איזה דוגמאות יש לביטוי של המונח הזה בפרקטיקה? ואיך הוא רלוונטי להתפתחויות במזרח התיכון?

שרשור⬇️🧵 מדינות רבות חוות תקופה שבה הן עוברות מקצב ילודה גבוה לקצב ילודה נמוך - עקב פיתוח, שינויי תרבות או מדיניות ממשלה.

כשזה קורה, בדור הבא יהיו פחות ילדים מהדור הקודם.
פירמידת הגילים, שבה כל שורה מייצגת קבוצת גיל, תעבור ממבנה פירמידלי שמייצג ילדים רבים למבנה עם ״בליטה״ בגילי ביניים.

אתמול התפרסמה תחזית הצמיחה החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (מתפרסמת פעמיים בשנה).

מה היא אומרת על כלכלות המזרח התיכון? שרשור עם התחזיות של הקרן למדינות נבחרות ופרשנות קצרה שלי ⬇️🧵

—

🇮🇷 נתחיל באיראן. לאחר צמיחה של 5% ב2023, הקרן חוזה 3.7% ב2024. צמיחה גבוהה! איך זה יכול להיות> במדינה מוכת-סנקציות וניהול כלכלי כושל כמו איראן?

יש תשובה ברורה: ייצוא הנפט האיראני, בפרט לסין, הולך וגובר. זה לא מצביע על עוצמה כלכלית אלא על סדק מוכר וגובר במשטר הסנקציות. מן הסתם זה מסייע למשטר האיראני להשיג את יעדיו.

כמובן שצמיחה זה לא חזות הכל. צריך גם>

***ספויילרים***

״בעיית שלושת הגופים״ בנטפליקס הייתה זרז עבורי להשלים את קריאת הטרילוגיה מאת ליו צשין.

לקח זמן אבל סיימתי אותה, ובא לי לשתף מגה-שרשור עם מחשבות למי שכבר קראו, שאולי יקראו ולא אכפת מספויילרים או שבכל מקרה לא יקראו.

ואכן יש פה את כל הספויילרים בעולם, ראו הוזהרתם. ***ספויילרים***

בשרשור:
1. סיכום קצרצר של הטרילוגיה כהקדמה
2. צמתים בסדרה שבהם האנושות הייתה יכולה למנוע את הסוף ולא מנעה
3. כשלים מודיעיניים של האנושות שסייעו לסוף להגיע
4. רשימת קונספטים mind blowing בסדרה
5. פרשנות כללית על הסדרה

חפירה ארוכה, ולא מצפה לטרפיק רב. מתחילים🧵⬇️

🏙️מרגיש שאני והפיד צריכים שרשור בנושא האהוב - מגה פרויקטים במזרח התיכון.

ויש בתחום הזה חדשות מרעישות. המגדל שמתעתד להיות הכי גבוה בעולם - והתעכב במשך שנים - מתניע מחדש.

מה קרה איתו עד יום? מה הצפי להשלמתו? ומה הקשר לבן לאדן?

בואו לשרשור⬇️🧵 בכל ההיסטוריה האנושית התחרות על תואר הבניין הגבוה בעולם שיקפה רצון של ממלכות ומעצמות ליוקרה.

פירמידות במצרים, קתדרלות באירופה, גורדי שחקים בארה״ב. הרבה התחרו על התואר, ולא במקרה. זה שיקף הלך רוח בהנהגתן וביכולותיהן.

וכידוע כעת התואר שייך לבורג׳ ח׳ליפה בדובאי, בגובה של כ830 מטר.

📸 🇱🇧 שרשור תמונות של המקומות והנופים בלבנון שבהם ודאי היינו מבקרים כל הזמן - אם השכונה שלנו הייתה יותר ״נורמלית״.

אסקפיזם בלי מלחמות וטרור🧵⬇️

———

נתחיל ממפל באתארא המדהים. לא צריך
תיאור, התמונה מספיקה - קשה להאמין שהיא אמיתית.
> הלאה.

זו קלישאה, אבל בירות היא עיר תוססת ומרתקת.
תמצאו בה בתי קפה, חיי לילה, שווקים, כנסיות ומסגדים מהממים, חופים, טיילת ליד הים, אוכל מקומי ומוזיאונים (כולל המוזיאון הלאומי שמאכלס מוצגים רבים על ההיסטוריה של לבנון).>

🛩️ 🇬🇧 הבריטים הטילו עלינו אמברגו (חלקי)?
תירוץ להיזכר במבצע היצירתי שבנה לנו, בין היתר, את חיל האוויר.

במלחמת העצמאות, ישראל הייתה צריכה מטוסי קרב כי בקושי היו לה. אבל מה, האו״ם - ואיתו הבריטים - הטילו על ישראל אמברגו.

אז איך משיגים מטוסים? שרשור על מבצע מהסרטים, ליטרלי🧵⬇️ חיל האוויר של צה״ל לא היה מאוד מבוסס עם פרוץ מלחמת העצמאות ב1947-8. אבל האמברגו לא איפשר לישראל להשיג מטוסים במסלול סדור, ובן גוריון שלח את עמנואל צור (צוקרברג) למצוא מטוסים בכל דרך שיוכל.

צור היה טייס ומדריך הטיסה הראשון של ההגנה, עם קשרים רבים בעולם התעופה. בהחלט מועמד מתאים.

🇪🇬 🇪🇹 אנחנו בצדק מרוכזים אצלנו, אבל לא רחוק מאיתנו יש ענני קרב: מצרים וסומליה מחממים מנועים נגד אתיופיה וסומלילנד.

במה מדובר? ולמה מצרים שולחת לפי הדיווחים 10,000 חיילים לסומליה?

שרשור על סכר עצום, מדינה מתפקדת שבה העולם מסרב להכיר, וצבא שמגיע מוכן
⬇️🧵 מצרים ואתיופיה, שבכלל אין להן גבול משותף, נמצאות במצב של מתיחות מתמשכת בעשור+ האחרונים.

למה?

סכר התחיה הגדול.

זהו מהלך ענק של אתיופיה לפיתוח כלכלי בעלות של כ-5 מיליארד דולרים. המון בשביל מדינה עם תמ״ג נמוך (כ-1000 דולר לנפש, כ-3000 בשקלול כוח קניה).

השמדנו 14 מטוסים בתקיפה שלנו בלבנון!

לא, אני לא מתבלבל, פשוט מחזיר אתכם ל1968. שרשור ⬇️🧵

—

ב1968 לא היה בטוח לטוס במטוסים ישראליים. ביולי נחטף מטוס אל על לאלג׳יריה, ובני הערובה שוחררו רק בתמורה לשחרור מחבלים. ובדצמבר מחבלים תקפו מטוס ישראלי באתונה.

חייבים להגיב! החליט> ראש הממשלה אשכול.

היות שהמחבלים שהיו קשורים לחטיפה ולתקיפה יצאו מלבנון ואומנו בה, הוחלט שלבנון תהיה היעד לתגובה. ההבנה הייתה שהשלטון שם גיבה את המחבלים.

לבנון באותו זמן עוד יחסית יציבה ומשגשגת, והייתה מוקד מרכזי לתעופה בעולם הערבי. כך נבחר היעד: נמל התעופה הבינלאומי של בירות.>

🇧🇩בטוח לא תופתעו: יש בלאגן גם אצל אחרים ולא רק אצלנו. למשל, בבנגלדש, שבטח שמעתם שיש בה לאחרונה תהפוכות.

אז מה קורה בבנגלדש? מה מאפיין את המדינה הזאת בכלל? מה המשמעויות הגיאופוליטיות של האירועים? וביחס לישראל?

שרשור⬇️🧵 לפני שאגיע להיום, קצת הקשר רלוונטי על המדינה.

לפני 1971 בנגלדש הייתה חלק מפקיסטן.

שזה נשמע קצת תמוה, כי אין רצף טריטוריאלי בין בנגלדש ופקיסטן. למעשה הן מאוד רחוקות, כאשר מדינה ״קטנה״ בשם הודו מפרידה ביניהן. אבל כך היה מאז שהבריטים חילקו את הודו.

הסיכול הממוקד הראשון של צה״ל
—-

במלחמה צה״ל מודיע לעיתים קרובות על סיכולים ממוקדים של בכירים בארגוני טרור. אבל מסתבר שזו מסורת שהולכת כמעט 70 שנים אחורה.

סיפור על יצירתיות ישראלית וסיכול שנחשב מוצלח מאוד, שאולי השפיע לאורך זמן על החשיבה האסטרטגית בישראל⬇️🧵 שנות ה-50. אז היו ימים הרבה לפני חזבאללה, חמאס ואפילו אש״ף.

הפדאיון (״מחרפי הנפש״), מסתננים מעזה המצרית, מסיני ומירדן, היו אז איום הטרור המרכזי על ישראל. אלו פעלו בדחיפה ופיקוח של מצרים - כולל פעילות רבה מעזה.

המנהיג שלהם בפועל היה הקצין מצטפא חאפט׳, ראש המודיעין המצרי בעזה.

🇾🇪 💰לא בטוח שאפשר לדבר ברצינות על ״כלכלת תימן״, ממנה יורים עלינו כטב״מים שלמרבה הצער מסתבר שמגיעים עד תל אביב.

תימן זו זירה של אומללות, עוני ורעב - לצד נשק מתקדם. הדוגמה הנוראית ביותר של מדינה קורסת ואלימה במזרח התיכון. ולצד זאת, מקרה בוחן מעניין של מלחמה כלכלית.

שרשור🧵⬇️ תימן סובלת ממה שהכי הורס כלכלות: עימות פוליטי אלים.

הצפון והבירה צנעא בידי החות׳ים (ירוק), הדרום והמזרח בידי קבוצות שונות (אדום, צהוב וכתום) שמהוות חלק רופף מהממשלה שבה העולם מכיר - תוך שעדין לוחמות ביניהן. ואי של אל-קאעידה (לבן).

כמדינה מפוצלת אי אפשר לדבר על כלכלת תימן אחודה.

🧑‍🧒‍🧒🇮🇱בשבוע שעבר פרסמתי שרשור על פירמידות גילים מעניינות בעולם - וכעת הגיע הזמן לעשות אותו דבר עם ישראל.

אך אצלנו לא מספיק להראות את הפירמידה הכללית, מקבלים כך רק תמונה חלקית. צריך לעשות זום אין לפירמידות של קבוצות האוכלוסייה, כולל החברה החרדית והחברה הערבית.

אז שרשור🧵⬇️ מה אפשר ללמוד מפירמידת הגילים שלנו?

תזכורת: כל שורה מייצגת קבוצת גילים, ורוחבה מייצג את שיעורה היחסי באוכלוסייה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצג חברה צעירה.

מחד, הפירמידה שלנו מייצגת אוכלוסייה צעירה וצומחת - הכי מהר בעולם המפותח (1.9%~ ב23).

מאידך, ישראל לא גדלה באופן קיצוני>

השבוע אני מתעסק בילודה😍, ובא לי לכתוב על פירמידות גילים מעניינות בעולם.

פירמידת גילים היא בבואה מרתקת למצבה של מדינה, ומשקפת בתרשים פשוט תובנות לגבי הדמוגרפיה, הכלכלה ואף הפוליטיקה של מדינה.

אז בשרשור נבחן פירמידות שמשקפות בעיות של עולם ראשון, עולם שלישי ומה שביניהם⬇️🧵 אבל קודם, למי שלא מכיר, מה זו בכלל פירמידת גילים?

בפירמידת גילים כל שורה מייצגת קבוצת גילים, והרוחב של השורה מייצג את השיעור היחסי שלה באוכלוסייה של מדינה. למשל, פירמידה עם בסיס רחב מייצגת מדינה עם צעירים רבים באופן יחסי. גברים משמאל ונשים מימין.

בתמונה: הפירמידה של כלל העולם.

רובע הכניסה לעיר, נעים להכיר!

אחד הפרויקטים הכי גדולים בארץ, שצפוי להביא בשורה אמיתית לירושלים… אם התקוות לא יכזיבו.

עוקבי ירושלים ההדוקים כבר מכירים. לכל השאר (ולאלה שביקשו את השרשור) - אני חושב שכדאי להכיר את הפרויקט שישנה את פני הבירה, אז הגיע הזמן לשרשור🧵⬇️ על מה מדובר?

רובע עסקים חדש בכניסה המערבית לירושלים, ליד גשר המיתרים.

קצת נתונים: האזור יכלול כ20 מגדלים, עד כ40 קומות. בסך הכל 1.2 מיליון מ״ר של תעסוקה (650 אלף מ״ר), מסחר, מגורים, מבני ציבור ומלונות.

להשוואה, 5 אזורי המשרדים המרכזיים בירושלים היום גם כוללים כ-650 אלף מטר.

🇮🇶 💵 יורים עלינו כל הזמן מעיראק, אך היא לא ממש נמצאת בכותרות.

אז זמן לשרשור על הכלכלה העיראקית. ואולי זה מפתיע, אבל היא לא קורסת. ארגונים בינלאומיים אפילו מדברים לאחרונה בלשון של ״יציבות פנימית״.

אך כפי שנראה בשרשור, יש לה בעיות מהותיות, שמציבות סיכונים רציניים בפני עתידה⬇️🧵 כלכלת עיראק נחשבת כיום יותר יציבה משהיינו מדמיינים לנוכח ההיסטוריה של המדינה, כולל המלחמה ב2003, עליית דאעש, המלחמה בו והבחישה האיראנית.

התמ״ג לנפש (PPP) הוא כ14 אלף $, גבוה מירדן השכנה למשל. הצמיחה עולה ויורדת - אך אין סימנים לקריסה.

המעצב העיקרי? ניחוש אחד עד הציוץ הבא ->

💵🇷🇺אנחנו כמעט שנתיים וחצי אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה.

קרן המטבע דיווחה שכלכלת רוסיה צמחה מעל 3% ב-2023, עם צפי דומה גם ב-2024. זה יותר מרוב מדינות המערב!

איך זה יכול להיות? היכן הבידוד הבינלאומי? איפה הקריסה שהבטיחו לנו?

בואו לשרשור🧵⬇️ ראשית, הנה הסיפור שהנתונים היבשים מספרים.

על פניו, סיפור לא רע לכלכלה הרוסית:
⬅️הצמיחה כאמור חיובית, גם אבסולוטית וגם לנפש (הרי האוכלוסייה לא צומחת)
⬅️האבטלה ב-2.6% בלבד
⬅️ההכנסה הריאלית הממוצעת גם היא עולה, מעל 7% ב2023

נזכיר שרוסיה נכנסה ב-2022 למסכת סנקציות ״חסרת תקדים״,>

כשמדינה מנסה לשנות לא רק את הכלכלה של עצמה, אלא את כלכלת האזור כולו
🌆🇸🇦

—-

סעודיה מנסה להעביר את מרכז הכובד הכלכלי של המזרח התיכון אליה מאיחוד האמירויות.

מה סעודיה עושה? האם היא מצליחה? מה המשמעות לישראל?
שרשור⬇️🧵 בפברואר 2021 סעודיה הודיעה על צעד יוצא דופן: תוכנית המטה האזורית (RHQ).

תוכנית זו כללה מספר ״גזרים ומקלות״ שנועדו לאלץ חברות עסקיות להעביר את המטה שלהן במזרח התיכון לריאצ׳, בירת סעודיה.

ה״גזרים״ כוללים הטבות מס, אספקת ויזות לסעודיה לעבודי החברה ללא הגבלה, פטור מהעברת תעודות>

🇬🇧 💵 בריטניה מתקרבת לבחירות, שזה הזמן לשאול: מה לעזאזל קורה בכלכלת בריטניה?

תסתכלו על הגרף: הכלכלה הבריטית כמעט הפסיקה לצמוח מאז 2008.
בעוד שאר העולם צומח ומתפתח, התמ״ג לנפש היום בבריטניה - הקו הכחול - די כמו שהיה ב2007.

מה קרה?

שרשור (עם לקח לנו)🧵⬇️ ניתן לטעון שבריטניה היא המדינה הראשונה שהפכה ל״מפותחת״: המהפכה התעשייתית החלה ממנה, היא הייתה הראשונה לפתח מגזר פיננסים מפותח והייתה (ועדין) מוקד בינלאומי לחדשנות.

אמנם כבר עשורים רבים שהיא לא מעצמה גלובלית, אבל היא הייתה אחת מהכלכלות החזקות בעולם במשך מאות שנים.

🇨🇳 🇺🇸 המלחמה הכלכלית בין ארצות הברית לסין מסלימה.

השבוע ביידן פתח קרב כלכלי נוסף נגד סין, שזו הזדמנות מעולה לשרשור על המלחמה הכלכלית המתמשכת בין שתי מעצמות העל.

זו אולי ההתפתחות הגיאופוליטית עם ההשלכות הנרחבות ביותר לכלכלה העולמית.

שרשור🧵⬇️ איך הגענו למלחמה הכלכלית בין הענקיות?

עד טראמפ, המדיניות האמריקאית גרסה במפורש שניתן להפוך את סין לפתוחה ומתונה על ידי חיבורה לכלכלה העולמית (ראו ציטוט נאיבי בדיעבד מנאום של ביל קלינטון⬇️).

סין צורפה לארגון הסחר העולמי, חסמי סחר ירדו והסחר בין ארה״ב לסין הגיע למאות מיליארדים.

מסכם פרסום של אבא שלי, פרופ׳ פנחס השקס, על המערכת הרפואית במחנה הריכוז טרזיינשטט בצ׳כיה.

טרזיינשטט היה חריג ביחס למחנות אחרים. הפרופוגנדה הנאצית ניסתה לצייר אותו כדוגמה כלפי העולם ל״התיישבות״ יהודית. ולכן התנאים, שעדין היו נוראיים, היו שונים ממחנות אחרים. היו במחנה ביקורים של ארגונים בינלאומיים, שבוימו על ידי הנאצים כדי לתת מצג שווא של מחנה יפה ולא צפוף. בוימו גם 2 סרטי פרופוגנדה על המחנה.
חרף המצג, רוב השוהים במחנה נשלחו בסופו של דבר במחנות ההשמדה, שבהם נרצחו.

מה שכן, היהודים קיבלו עצמאות יחסית בכל הקשור למערכת הרפואית במחנה,>