🛤️״דיפלומטיית מסדרונות״

גם בעולם דיגיטלי דברים צריכים לעבור פיזית ממקום למקום. תעבורה ימית היא כמובן מרכזית, אך יש חשיבות לצירים יבשתיים שבחלק מהמקרים יותר מהירים ואמינים.

🇵🇱🇨🇳ופולין כעת קטעה ציר משמעותי כזה מסין, מקרה בוחן נוסף של מיקומה הגובר של גיאו-כלכלה בחיינו. שרשור קצר⬇️ אתם כבר מכירים את הרצון הסיני לגוון צירי מסחר כדי לא להיות נתונים לחסימה הרסנית בעת קיצון. זה מתבטא בפרויקטי ״דרך המשי החדשה״, BRI.

כחלק מכך, שוכללה רשת רכבות מסין מערבה. הציר המרכזי בין סין לאירופה כיום הוא ״מסילת האקספרס סין-אירופה״ שעוברת מסין, דרך רוסיה לבלרוס וממנה לפולין.

🇳🇵אחת המהפכות המעניינות: המהפכה של דור הZ

לכל ישראלי שהיה בנפאל יש מקום חם בלב למדינה, גם אם הפוליטיקה שלה קצת נבלעת ברקע ההרים ודגלי התפילה.

זו עלתה לכותרות כעת, כאשר תוך ימים ספורים, זעם צעיר על שחיתות ונפוטיזם הפיל את הממשלה.

מה הרקע? למה זה קרה? שרשור🧵👇 רקע היסטורי קצר:

עד 2008 נפאל הוגדרה כממלכה הינדואית שנשלטה על ידי שושלת מלכים, שגם אגב כונו ״שאה״. זו הנהיגה מאז שנות ה60 שלטון אבסולוטי היררכי, ללא חופש ביטוי, מפלגות ואופוזיציה.

בשנות ה80 וה90 המלך דאז הסכים בהדרגה לאפשר מפלגתיות, אופוזיציה וחירויות פוליטיות, אבל במקביל>

🇦🇲🇦🇿 🇺🇸אם הכל ילך כמתוכנן, טראמפ יכריז היום על הסכם מסגרת בין ארמניה לאזרבייג׳ן
שיקדם ״מסדרון״ גיאופוליטי משמעותי - מסדרון זנגזור.

אם ימומש, המהלך יתן חיזוק למעמדה של ארה״ב באזור, יחזק את אזרבייג׳ן וטורקיה ויחליש את רוסיה ואיראן.

מה הסיפור? מה המשמעות לישראל?

שרשור🧵⬇️ פה הגיאוגרפיה היא הבסיס.

נחצ'יבאן היא מובלעת של אזרבייג׳ן שגובלת רק בארמניה, איראן וטורקיה - מחוז (עם מאפיינים אוטונומיים) מנותק ממדינת האם.

הבעיה: אין חיבור יבשתי בין שטחה של רוב אזרבייג׳ן לבין נחצ'יבאן. זה מקשה על הקשרים הפנים-מדינתיים, אך גם חוצץ בינה לבין טורקיה, בת בריתה.>

איך קורסות דיקטטורות? האם תהיה הפיכה וישתנה המשטר באיראן בגלל המלחמה?

בואו נראה איך זה יכול להיראות בפועל, כי יש פה משמעות למדיניות שלנו.

ואולי קצת דל״פ. שרשור⬇️🧵 יש בעיניי שני מודלים להפיכה כמו זו שאנחנו רוצים באיראן:
1️⃣ עלייה של *כוח צבאי חלופי* שגובר על הכוח הצבאי הפנימי של המשטר
2️⃣ *איבוד רצון* של הכוח הצבאי הפנימי של המשטר להגן על המשטר

לא מספיקות מחאות רחבות; צריך שמשהו שקשור לכוח צבאי מאורגן יקרה. הדבר נובע ממה זה אומר לשלוט.>

⁉️💥10 שאלות פתוחות: מה יהיו השפעות המלחמה מול איראן בטווח הארוך?

קשה לחזות איך ומתי תסתיים המערכה הנוכחית, ובטח שמאתגר להעריך מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך. כיום יש בעיקר סימני שאלה - שצריך לחשוב עליהן כמובן גם כעת.

אז שרשור עליהן🧵⬇️ 1. האם המערכה תשתול את הזרעים לשינוי המשטר?

בטווח הארוך, רק שינוי מהותי של המשטר האיראני יאפשר תפנית במצב האסטרטגי הבסיסי בין ישראל לאיראן; איראן בשיטת המשטר הנוכחית כנראה לא תאבד את הרצון להשמיד את ישראל.

אפשר לקוות שנראה שינוי משטר כתוצאה מהמלחמה, אבל אסור לבנות אסטרטגיה על תקוות. והלוואי שאני טועה: אני לא חושב שהפלת המשטר סבירה בטווח הזמן הקצר.

למה? בשביל הפיכה, מחאות רחבות לא מספיקות. צריך (1) כוח צבאי מאורגן (פנימי או חיצוני) שיאתגר את הכוח הצבאי של המשטר, או (2) שהכוח הצבאי של המשטר יאבד את הרצון/היכולת להגן על המשטר. שני אלו לא נראים סבירים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם יהיו סיכולים נרחבים של בכירים פוליטיים, כי כל הממסד של המשטר האסלאמי מוכוון מאז היווסדו להתמודד עם אתגרים כאלה. משמרות המהפכה, גם תחת הנהגה פוליטית וצבאית חדשה, כנראה לא יתקפלו כמו צבא אסד. הלוואי שאתבדה.

מה שכן, המבצע יכול לשתול את הזרעים להתחזקות התעוזה בטווח הארוך של גורמים בתוך איראן (וחובה שלא יהיו רק מקרב המיעוטים באיראן) להתעצם צבאית ולאתגר את המשטר. ואם הפלת המשטר תהיה יעד של האסטרטגיה הישראלית, צריך סוג פעולה אחר לחלוטין, בעיקר עבודה עם בנות ברית לחזק מהותית מתנגדי משטר באיראן, כולל בכוח צבאי. זה במוצהר לא מה שעושים עכשיו (⬇️).

קשה לחזות איזה סט של משתנים יגביר את הסיכויים להפיכה מוצלחת. כן ניתן להגיד בבטחון גבוה שאם ישראל תיתפס במערכה הזאת כתוקפת את העם האיראני ולא רק את המשטר, הסיכויים להפלת המשטר יורדים בגלל האפקט המוכר של ״rally around the flag״ (לרוב אפקטיבי לטווח קצר) וסימון אויב משותף (אפקט שנמשך לאורך זמן). כדאי לחשוב על זה בבחירת המטרות וברטוריקה.

🇦🇱✈️ מדינה עם רוב מוסלמי אך פרו-ישראלית גם כיום, ורק מתחילה לעלות לתודעה של מטיילים בארץ ובעולם: אלבניה.

ויש באלבניה הכל, במרחב יחסית קומפקטי: הרים, חופים, כפרים, ערים, טירות, וגם היסטוריה יהודית מעניינת.

אז שרשור שמוקדש לפיד טיולים, שמערב כרגיל טיפה היסטוריה וגיאופוליטיקה ⬇️🧵
האסוציאציות שלי ביחס לאלבניה היו מועטות עד לאחרונה. אמנם, על אלבניה שמעתי כבר בכיתה ב׳: וולדמורט נמלט דווקא ליערותיה כשאיבד את גופו.

אך לא שמעתי עליה שוב עד הרבה יותר מאוחר בחיי, כשראיתי את הסרט Wag the Dog: נשיא ארה״ב ממציא פייק-מלחמה באלבניה כדי להסיח את הדעת מסקנדל (ראיתם?).

8 תובנות שלמדנו מסבב הלחימה בין הודו לפקיסטן 🇵🇰🇮🇳

הלחימה בין הודו ופקיסטן הייתה יחסית קצרה, בסדרי גודל יותר קצרה מהמלחמות הארוכות בין רוסיה לאוקראינה וכאן באזורנו.

אבל היא לימדה אותנו הרבה. אז הנה כמה תובנות ממנה על לחימה, גיאופוליטיקה, הודו, פקיסטן, סין, ישראל ועוד.

שרשור🧵⬇️ 1. הקשר בין הודו לישראל

נתחיל מאיתנו. ישראל הייתה אחת המדינות היחידות בעולם שהביעה תמיכה מוחלטת בהודו גם בלחימה עצמה, לא רק אחרי מתקפת הטרור בקשמיר.

תוסיפו לזה את השימוש באמל״ח ישראלי - הכי מדובר היה החימוש המשוטט Harop אבל יש עוד - ותקבלו שותפות ברורה בין ישראל להודו.>

https://twitter.com/reuvenazar/status/1919936131866513678

🌄🇵🇪משער שלא שמתם לב לידיעה הבאה בעיתונים בפרו: הולכים לבנות רכבל לצ'וקֵקיראו.

צ'וקקיראו, אתם שואלים?

בטוח הכרתם את מאצ׳ו פיצ׳ו, מפלאי תבל החדשים. אך לא רחוק ממנה יש עוד עיר עתיקה כזאת, יותר מסתורית ולא מוכרת.

שרשור שהפעם מוקדש לפיד טיולים על מקום מסתורי וטרק מאתגר ויפיפה⬇️🧵 באזור פרו שלטו האינקה עד שהספרדים השתלטו על האזור במאה ה16.

וצ'וקקיראו הייתה עיר של האינקה בלב הג׳ונגל, שבה התכנסו מורדים מהאינקה אחרי הפסד של כוחות האינקה לספרדים בקוסקו. סוג של מצדה בהרי האנדים אם תרצו.

אין דרך ממונעת להגיע לעיר. הדרך היחידה להגיע לשם כיום היא ברגל - טרק.

🇮🇳🇵🇰אז מה קורה בין הודו לפקיסטן?

שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.

מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?

שרשור🧵⬇️ להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.

החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.

חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.

🇪🇬 שרשור 2 על מצרים לכבוד פסח. והפעם:

סטטוס הבירה הגרנדיוזית החדשה של מצרים🏛️🌇

חזונו של סיסי להקים בירה מנהלתית חדשה למצרים, שוברת שיאים באפריקה ובעולם, כבר בן עשור - ובשנים אלו קורם עור וגידים.

איך הפרויקט מתקדם? והאם מדובר בעיר רפאים או מימוש מוצלח של חזון חשוב?שרשור⬇️🧵 כתבתי על הפרויקט לפני כשנתיים - תזכורת קצרה למי שלא ראה/זוכר:

״הבירה המנהלתית החדשה״ של מצרים, 35-50 ק״מ מזרחית לקהיר, הוכרזה בשנת 2015 כחלופה לקהיר העמוסה עבור משרדי ממשלה ומוסדות רשמיים.

מדובר בפרויקט דגל בחזונו של הנשיא, סיסי. ככזה, יש לו לא מעט מרכיבים גרניודיוזים.>

🇮🇱💰המלצות של הOECD לכלכלת ישראל

הOECD פרסם את הדו״ח העיתי שלו על כלכלת ישראל, וכתמיד יש בדו״ח לא מעט המלצות להאצת הצמיחה. חלקן מוכרות כבר שנים (ועדין חשובות), וחלקן מחדשות - בחרתי כמה בולטות.

מימוש לפחות חלק מההמלצות יסייע לנו לחזור למגמת הצמיחה מלפני המלחמה ולעבור אותה⬇️🧵 🚟הגדלת מלאי ההון הציבורי.

ישראל סובלת ממלאי נמוך של תשתיות ציבוריות: כבישים, תחבורה ציבורית, שדות תעופה, ייצור והולכת חשמל, תקשורת ועוד. צריך לסגור את הפער.

דווקא בתחום התקשורת הייתה התפתחות שהOECD קורא לה remarkable - עליה של שיעור הסיבים האופטיים מ5.5% ב2019 ל48% ב2023.

🇹🇷💰כלכלת טורקיה עוברת טלטלה בימים האחרונים.

למי שעוקב אחרי כלכלת טורקיה, זה סיפור כמעט צפוי. זעזוע פוליטי שאירע השבוע גרר גם זעזוע כלכלי - שהפעם מחזיר לאחור שנתיים של ניסיונות טורקיים להשיב את האמון הכלכלי במדינה.

מה קורה שם? שרשור⬇️🧵
תקציר הפרקים הקודמים:

ארדואן נחוש להפוך את טורקיה למעצמה כלכלית, בטופ 10 הכלכלות הגדולות בעולם. כחלק מחזון זה, הוא מוביל מדיניות של ״צמיחה בכל מחיר״. זו מתבטאת ב:

⬅️מגה פרויקטים בדחיפה ממשלתית, כמו שדה התעופה הענק באיסטנבול, גשרים ומנהרות במיצרי הבוספורוס ופרויקטים בטחוניים>

🇮🇷🪧פורים שמח!

אנחנו חוגגים היום ״נהפוך-הוא״ בפרס, זמן טוב להיזכר בנהפוך-הוא אחר בפרס/איראן, קצת פחות חגיגי עבורנו. זה שב1979.

בפרט, גופי מודיעין בעולם כשלו בחיזוי המהפכה האסלאמית באיראן. למה? ומי כן חזה אותה?

שרשור על הסיבות לכשל מודיעיני שלא זוכה לכותרות כמו אחרים⬇️🧵 רקע קצרצר לפני שנגיע לעיקר:

בשנות ה-60 וה-70 השאה פהלווי, מנהיג איראן, ביצע רפורמות כלכליות ופוליטיות שכיוונו להפוך את איראן למדינה מפותחת ומערבית.

תוכנית זו הובילה לשינוים תרבותיים ולהגדלת הפערים בחברה האיראנית. במקביל, גברה השפעתו של האיתאללה חומייני שאז גלה בפריז, לצד גורמי>

🇸🇩מסתמן מנצח בסודאן?

מלחמת האזרחים בסודאן היא אולי האירוע העכשווי עם ההשלכות ההומניטריות הנוראיות ביותר בעולם. ככל הנראה מאות אלפי הרוגים.

אך ההתפתחויות בתקופה האחרונה, לפחות באזור הקריטי של הבירה ח׳רטום, מעלות את האפשרות לשינוי אסטרטגי.

על מה מדובר? ומה ההשלכות לנו?
שרשור🧵⬇️ מלחמת האזרחים בסודאן היא בגדול מאבק בין שני גורמי כוח שרוצים לשלוט במדינה:

⬅️אלבורהאן (ימין), מפקד צבא סודאן (SAF), הצבא הרשמי.

⬅️חמידתי (מחמד דקלו, שמאל), מפקד מיליציית הענק RSF, כוחות ההתערבות המהירה. גלגול של מיליציית הג׳נג׳וויד שביצעה את רצח העם בדרפור בשנות ה2000.

האם כלכלת רוסיה בתקופת טראמפ תלך לאבדון?

כתבתי כאן הרבה על כלכלת רוסיה, אבל לא עם טראמפ כנשיא. טראמפ טוען שישתמש בכוח כלכלי כדי לסיים את המלחמה ״באופן מיידי״. אבל גם ביידן ניסה.

אז איפה כלכלת רוסיה עומדת היום? איזה כלים נשארו לטראמפ? מה התרחישים להמשך?

שרשור🧵⬇️ נתחיל מעדכון על מצבה של כלכלת רוסיה ערב שינוי הממשל בארה״ב.

הצמיחה הרוסית היא גבוהה, למען האמת. ב-2024 דווח על צמיחה של 3.6%, יותר מארה״ב ורוב מדינות אירופה.

הצמיחה צפויה להאט ב-2025, אך בגלל שהאוכלוסיה מתכווצת, מדובר בצמיחה גבוהה יחסית לנפש. זה מתבטא גם במשכורות צומחות. כיף.

🇮🇷 הגבול המזרחי הכאוטי של איראן - עם פקיסטן ואפגניסטן - הוא מוקד לכאב ראש אדיר עבור איראן.

אנחנו רגילים לשמוע על הפעילות של איראן ממערב אליה - ונגד ישראל. אבל המתיחות בגבול המזרחי גם היא מתחממת לאחרונה.

אז שרשור על סכסוך שמערב בדלנות, מים, גז, נמלים וגבול פרוץ. יש פה הכל🧵⬇️ כאב הראש הראשון של איראן מגיע מדמוגרפיה.

בחלק המזרחי של איראן חי המיעוט הבלוצ׳י, קבוצה אתנית סונית שקיימת גם בפקיסטן ובאפגניסטן.

למיעוט הבלוצ׳י יש שאיפות לעצמאות באזורי נוכחותו, ומטבע הדברים זה מוביל לחיכוכים. מספר ארגונים בלוצ׳יים פועלים באופן אקטיבי כדי להגשים את>

השבוע מלאה שנה לפטירתו של סבי, פרופ׳ דוד גרוסמן ז״ל. הוא חי את מרבית חייו בקריית אונו וחקר כגיאוגרף את הדמוגרפיה של ארץ ישראל.

המשפחה, הקולגות והקהילה ארגנו אתמול כנס שהציג ידע שהתקשר למחקר שלו.

רציתי לשתף תובנות מהרצאה בכנס שעסקה במקור הקדום של קריית אונו, עירו של סבי.⬇️ בסוף השרשור אקשר לשרשור אחר שמסכם את אחד מספריו על הדמוגרפיה בארץ ישראל במאה ה19.

ספר אחר שערך סבי הוא ״בין ירקון ואיילון: מחקרים על גוש דן ועמק לוד״.

בספר, פרופ׳ מרדכי פרידמן כתב מאמר (שעליו הייתה ההרצאה) על מה שאנחנו יודעים על העיר ״אונו״ שהיום מתקשרת לקריית אונו.>

🇵🇰🇦🇫 רוחות מלחמה נושבות, ואולי לא איפה שציפיתם…

אפגניסטן של הטליבאן ופקיסטן נמצאות בדרך למלחמה ביניהן, בעוד סכסוך שמתרחש באזור שלנו (בהגדרתו המרחיבה).

וסכסוך זה הוא המחשה חיה לביטוי ״הגולם קם על יוצרו״ - ולסיכונים שבתמיכה בגורמים מופרעים ולא צפויים.

מה קורה שם? שרשור⬇️🧵 נתחיל מהגיאוגרפיה, הבסיס להכל.

אפגניסטן ופקיסטן חולקות גבול עצום, באורך 2,640 קילומטרים (״קו דורנד״). אזור הגבול הוא הררי ובית לשבטים רבים - ולכן קשה לכל גוף מדינתי לשלוט בו.

בצד הפקיסטני של הגבול, לשבטים באזור יש אוטונומיה חלקית במה שמכונה ״האזור השבטי בניהול פדרלי״ (FATA).

יוצא שאדם, נקרא לו בראד, או ג׳ף - לא משנה - מתגייס לצבא האמריקאי.

כדי להגן על המולדת, או כדי להתקדם בחיים. אולי שניהם. מתגייס.

אך אלה שמשבצים משבצים אותו להגנה אווירית, מערכת THAAD. בהתחלה טיפה התבאס, הרי חלם להיות צלף או לכל הפחות להיות תותחן בטנק.

אך המדינה צריכה אותו. אז> הוא לומד את המערכת ומצטיין בהכשרה.

ב-Thanksgiving הראשון שלו בצבא, מתאפשר לו לצאת לארוחה המשפחתית. חמיו שואל אותו מה בדיוק הוא עושה בצבא, עונה שהוא בTHAAD.
-מה זה?
-זו מערכת ליירוט ט-…
במילה השלישית חמיו מאבד עניין, ממלמל That’s nice ומבקש מ״החייל הגיבור״ לחתוך עוד מה-Turkey.>

מדינה שנקרעה ממלחמת אזרחים קטלנית ושמהווה מגרש משחקים בין רוסיה, טורקיה וכוחות נוספים.

לא, אני לא מדבר על סוריה, אני מדבר על לוב.🇱🇾

שרשור נוסף בסדרת ״הסכסוכים הפחות מוכרים במזרח התיכון״. מה קורה בלוב? ולמה צריך להיות לנו אכפת?

בואו לסיפורו של הסכסוך בלוב🧵⬇️ נתחיל מקד׳אפי, ״מלך המלכים״ בפני עצמו. העלה את עצמו לשלטון ב-1969 עם אידיאולוגיה שמערבת פאן-ערביות, פאן-אפריקאיות ורטוריקה אסלאמית.

מלך המלכים נפל ב2011 בזמן ״האביב הערבי״. ניסה להילחם במחאות שפשטו ברחבי לוב, אך קמפיין אווירי של מדינות נאט״ו הוביל לנצחון המורדים ולנפילתו המבזה.

אלא אם כן תהיה הפתעה מוחלטת, גז רוסי יפסיק בקרוב לעבור דרך אוקראינה לאירופה.

כן, המדינות הלוחמות עדין מקיימות קשרי גז. אך מצב זה, ששרד כמעט 3 שנות מלחמה, יגיע כנראה לסיומו בסוף שנת 2024.

כמה מהגז האירופי בסכנה? מי הנפגעות המרכזיות? ומה המשמעויות לרוסיה ולאוקראינה?

שרשור🧵⬇️ קצת סדר:
טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, היו 4 צינורות מרכזיים להעברת גז רוסי לאירופה (פעם מעל 40% מהייבוא). מצפון לדרום:

1. 🇩🇪 נורדסטרים דרך הים הבלטי לגרמניה
2. 🇵🇱 יאמאל דרך פולין
3. 🇺🇦 דרך אוקראינה
4. 🇹🇷טורקסטרים דרך טורקיה

היה ועוד יש גם רכש של גז מונזל (LNG).