אנסה בשרשור הנוכחי לתת את הרקע העובדתי לסכסוך הימי בינינו ללבנון, ומה דעתי עליו.
אמ;לק - הסכם סביר לאור החלופות; המסגור שלו כ״מחליש את חיזבאללה ואיראן״ טועה ומטעה; כנראה לא יושיע את לבנון; וזה לא צריך לעניין אותנו.
שרשור (28).
אמ;לק - הסכם סביר לאור החלופות; המסגור שלו כ״מחליש את חיזבאללה ואיראן״ טועה ומטעה; כנראה לא יושיע את לבנון; וזה לא צריך לעניין אותנו.
שרשור (28).
1/28 אני מסתמך ברקע ההיסטורי עד 2020 על הדו״ח שכתב ד״ר בני שפנייר מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה להעמיק בסוגיה לקרוא אותו בעיון.
hms.haifa.ac.il/index.php/he/c…
hms.haifa.ac.il/index.php/he/c…
2/28 המחלוקת הראשונית בין ישראל ולבנון היא פשוטה:
ישראל מסמנת את קו הגבול על בסיס הסכם הגבול הימי בין קפריסין ללבנון שנחתם בינואר 2007, אך מעולם לא אושרר ע״י לבנון ועל-כן גם לא הופקד לאו״ם וקיבל תוקף רשמי.
ישראל מסמנת את קו הגבול על בסיס הסכם הגבול הימי בין קפריסין ללבנון שנחתם בינואר 2007, אך מעולם לא אושרר ע״י לבנון ועל-כן גם לא הופקד לאו״ם וקיבל תוקף רשמי.
3/28 בדצמבר 2010 ישראל חתמה הסכם שמסדיר את הגבול הימי בינה ובין קפריסין. התחום של ישראל וקפריסין מסתיים בצד הצפוני בנקודה 1, שהיא הנקודה הדרומית של קו הגבול בין קפריסין ולבנון לפי ההסכם שלא אושרר. (מקור תמונה: ד״ר שפנייר)
4/28 ב-2011 ישראל הכריזה בהחלטת ממשלה שקו הגבול בינה ובין לבנון ימתח בין נקודה 31 בראש הנקרה ונקודה 1 בין ישראל וקפריסין.
5/28 רק מה? ביולי 2010 לבנון הפקידה באו״ם פירוט של נקודות קו הגבול של האזור הכלכלי הבלעדי שלה, בהתאם לאמנת האו״ם לחוק הים. במכתבים שהפקידה ביוני 2011 הבהירה לבנון שקו הגבול בינה ובין ישראל עובר בין נקודה B1 בחוף ראש הנקרה ונקודה 23, נקודת האמצע בין לבנון, קפריסין וישראל.
6/28 לטענת לבנון נקודה 1 אינה הנקודה בה מסתיים התחום הכלכלי של לבנון, אלא רק נקודה משותפת לה ולקפריסין. לבנון מתנגדת שנקודה 1 תשמש כנקודת גבול בינה ובין ישראל.
7/28 עד כאן ד״ר שפנייר. אז יש לנו שני קווים - 1 ו-23. 23 להערכת ד״ר שפנייר בעל בסיס משפטי טוב יותר, משום שהוא מבוסס על אמנה בינלאומית מוכרת, בעוד ישראל מתבססת על הסכם שמעולם לא זכה לתוקף מחייב.
עוד נחזור לזה.
עוד נחזור לזה.
8/28 בין 2011 ל-2012 הצדדים ניסו בתיווך אמריקני להגיע להסכם שיחלק את השטח במחלוקת ביניהם - כ-870 קמ״ר של שטח ימי. המתווך האמריקני הוף הציע לחלק את השטח באופן זמני באמצעות קו אמצע שיתן ללבנון 55% ולישראל 45%. לבנון דחתה את ההצעה.
arabnews.com/node/1245286/m…
arabnews.com/node/1245286/m…
9/28 מאז ועד סוף 2020 המו״מ בין הצדדים לא זז. לישראל לא היה דחוף להסדיר את קו הגבול הימי מול לבנון וללבנון כנראה גם לא בער. השינוי הגיע בסוף 2020 כשהצדדים הודיעו על חזרה לשיחות. סביר שמה שדחף את לבנון לשוב לשולחן הוא המשבר הכלכלי אצלה.
reuters.com/article/lebano…
reuters.com/article/lebano…
10/28 היא חזרה אבל עם טוויסט - לא עוד קו 23. שלום קו 29. הטענה הלבנונית היא שקו 29 נכון יותר טכנית מקו 23 משום שהוא מתעלם מהאי תכלת, אי קטן ולא מיושב בריבונות ישראל. ללא תכלת הקו בין המדינות נמתח בחדות דרומה לפני שהוא מתקדם מערבה. atlanticcouncil.org/blogs/menasour…
11/28 ברור שקו 29 הוא תרגיל במשא ומתן. לבנון הגדילה את הדרישה בשביל ללחוץ את ישראל להתפשר על קו 23. מה שרוב האנשים לא מבינים זה איך בדיוק קו 29 אמור ללחוץ את ישראל. לכאורה אם הלבנונים הגדילו את הדרישות למה ממשלת נתניהו (נובמבר 2020) לא עזבה את שולחן המו״מ?
en.globes.co.il/en/article-isr…
en.globes.co.il/en/article-isr…
12/28 אם לבנון תפקיד את הקו החדש באו״ם השטח בין קו 1 וקו 29 יהפוך לשטח מחלוקת בינלאומי. במצב כזה לא תהיה חברת אנרגיה אחת שתהיה מוכנה לפעול בשטח עד להסדרת המעמד הבינלאומי שלו. מצב דומה קיים בים הכספי, שם מחלוקות טריטוריאליות משאירות הרבה מאוד גז ונפט בים. greatgame.blog/2022/08/18/%d7…
13/28 במילים אחרות קו 29 הוא איום - ישראל תגיע להסדר עם לבנון, או שלבנון תגדיל את שטח המחלוקת ותתקע את פיתוח שדות הגז הטבעי של ישראל, בין השאר את כריש ותנין. אז לישראל סיבה אחת להגיע להסדר במסגרת התיווך.
14/28 לישראל גם עוד סיבה: סביר להניח שאם התיווך יכשל ואנחנו נחליט ללכת לבוררות בינלאומית, הקו שיקבע יהיה קו 23 פחות או יותר. הצרה עם בוררות בינלאומית שהיא יכולה לקחת שנים ובסוף הצדדים לא בהכרח יכירו בה. וזו גם בעיה ללבנון.
15/28 לבנון עד היום לא הפכה את קו 29 לדרישה הרשמית שלה משום הבנה שהאמריקנים כנראה יפרשו מהתיווך ואז גם לבנון תתקע בלי כלום. הלבנונים צריכים הסכם בשביל לפתח את בלוק 9 שלהם. אז לשני הצדדים יש אינטרס לסיים את התיווך הנוכחי בהסכם.
16/28 אז למה דווקא להתפשר על קו 23? למה לא לחלק את שטח המחלוקת בינינו? טוב, בואו ננסה להעריך את האפשרויות למשא ומתן בתיווך:
1. חלוקת השטח במחלוקת בינינו ללבנון.
2. וויתור של אחד הצדדים על השטח במחלוקת, בתמורה לפיצוי בצורת חילופי שטחים או תמלוגים משדות אנרגיה עתידיים באזור.
1. חלוקת השטח במחלוקת בינינו ללבנון.
2. וויתור של אחד הצדדים על השטח במחלוקת, בתמורה לפיצוי בצורת חילופי שטחים או תמלוגים משדות אנרגיה עתידיים באזור.
17/28 וכאן מילה על ״השדות העתידים״:
שדה קאנא-צידון הוא שדה שלא ידוע אם יש בו בכלל גז טבעי ונפט להפקה. קבוצת חברות בראשות טוטאל הצרפתית מעוניינת לקדוח באזור בשביל למצוא בו גז טבעי ונפט, אך כרגע לא ידוע מה יש בו אם בכלל.
שדה קאנא-צידון הוא שדה שלא ידוע אם יש בו בכלל גז טבעי ונפט להפקה. קבוצת חברות בראשות טוטאל הצרפתית מעוניינת לקדוח באזור בשביל למצוא בו גז טבעי ונפט, אך כרגע לא ידוע מה יש בו אם בכלל.
18/28 האם ישראל צריכה להתעקש על השטח במחלוקת? אולי. היא החליטה שלא. מדיווח מפברואר 2022 (חודשים לפני האיומים של חיזבאללה) הסתמן שישראל כנראה תסכים לחילופי משאבים כפתרון פשרה. timesofisrael.com/lebanon-sees-p…
19/28 בסופו של יום זה לא משנה הרבה. גם במקרה של חלוקת שטח עדיין נצטרך הסדר לחלוקת רווחים משדה קאנא. התעקשות שתפוצץ את התיווך ותביא את לבנון להגיש את קו 29 הוא לא אינטרס ישראלי. אז התפשרנו.
20/28 נראה שהסכמנו לקו 23 (שסביר משפטית, ולא מהווה תקדים לדרישות לא סבירות נוספות) עם תיקון, הסכמנו לחלוקת רווחים על שדה קאנא אם יהיה בו משהו, ואנחנו הולכים הביתה עם הסדר הגבול הימי והיכולת להמשיך ולפתח את סקטור הגז הטבעי שלנו בלי לבנון וחיזבאללה על הראש.
21/28 כל זה כמובן בהנחה שההדלפות משני הצדדים אכן משקפות את ההסכם. אם ישראל קיבלה את קו 23 ללא שום פיצוי על השטח - זה כבר צריך להרים גבות. גם מנגנון תמלוגים שאינו נותן לישראל אחוז פרופורציונאלי לשטח שעליו וויתרה הוא טעות. נחכה ונראה מה יש בהסכם.
22/28 וכמה מילים על לבנון, הגז, חיזבאללה ואיראן:
יכול להיות שהפקת גז טבעי ונפט בלבנון תתרום ליציבות הכלכלית של המדינה. היא תתן ללבנון להפחית ייבוא דלקים לצרכי אנרגיה, מה שיקטין את הגרעון. לבנון תוכל לייצא חלק מהאנרגיה, מה שיכניס כסף לקופת המדינה ויעזור עוד לצמצם את הגרעון>
יכול להיות שהפקת גז טבעי ונפט בלבנון תתרום ליציבות הכלכלית של המדינה. היא תתן ללבנון להפחית ייבוא דלקים לצרכי אנרגיה, מה שיקטין את הגרעון. לבנון תוכל לייצא חלק מהאנרגיה, מה שיכניס כסף לקופת המדינה ויעזור עוד לצמצם את הגרעון>
23/28 > או אף להפוך אותו לעודף. המטבע הלבנוני סוף-סוף יתייצב. אספקת דלק יציבה תאפשר לביירות לשקם את מערכת החשמל ולחזור לספק לצרכנים פרטים ועסקים אספקת חשמל סדירה ורצופה, שתתרום לצמיחה הכלכלית. energyforgrowth.org/memo/a-power-a…
24/28 אבל יש כאן כמה ״אם״ גדולים מאוד לפני שיהיה שגשוג: אם לבנון תהיה מספיק יציבה פוליטית כדי למשוך משקיעים זרים ואם היא תיתן לחברות סביבה עסקית ורגולטורית יציבה להפיק ואם האליטות שלה לא יגנבו את הרווחים לעצמן>
25/28 <ואם ייצוא האנרגיה לא יחזק כל-כך את הלירה שהיא תביא לקריסה נוספת בתעשיית היצוא – אז, אולי, הכלכלה הלבנונית תשגשג. לאור השחיתות וחוסר היציבות של המדינה, זה ממש לא בטוח. הגז הטבעי הוא לא פתרון הקסם של לבנון.
26/28 והוא גם לא פתרון הקסם מול חיזבאללה. אם חיזבאללה ירצה מחר בבוקר הוא ימצא תירוץ חדש לאיים על כריש. חיזבאללה גם לא יעלם או אפילו יחלש אם לבנון תספק לעצמה גז טבעי. חיזבאללה הוא חלק מהמרקם הפוליטי והחברתי של לבנון נרצה או לא. המסגור שההסכם הזה מחליש אותו הוא טעות ומטעה.
27/28 ממשלת ישראל צריכה להמשיך בהפקה של מאגר כריש ולהבהיר לחיזבאללה שכל ניסיון לפגוע בנכסים הימיים של ישראל יענה בעוצמה על-ידה. אנחנו נבטיח את המים הכלכלים שלנו ונגבה מחיר קשה מחיזבאללה. זה אבל לא אומר שאנחנו צריכים לעקור לעצמנו עין רק כדי לעקור ללבנון שתיים.
28/28 אז נסכם: הסכם סביר. אולי היינו יכולים לקבל יותר, אולי לא. יש לנו אינטרס לצאת מהתיווך עם הסכם ולקבור את הסוגיה של קו 29. עדיין לא ידוע מה בדיוק מנגנון הפיצויים שנקבל. המסגור של ההסכם כניצחון על חיזבאללה ואיראן הוא מטעה וחבל.
גמר חתימה טובה.
גמר חתימה טובה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
