עשרת הדברות אם לא תרצו להיות כלכלה כושלת טיפוסית במזרח התיכון📜📉
—
לכלכלות שרוצות להצליח (ואני לא מכוון לאף כלכלה ספציפית…), הנה 10 לקחים ברורים שמסכמים את סדרת שרשורי כלכלות המזרח התיכון, שחלקן הגדול לא משגשגות בלשון המעטה.
1. אל תיכנסו למלחמת אזרחים: הדבר שהכי הורס כלכלות.
סוריה הרוסה ויקח לה עשורים להחלים, אם בכלל. מלחמת אזרחים הורגת אנשים, הורסת הון פיזי ומבריחה השקעות. ואין היום מי שייתן סיוע מספק לשיקום של סוריה או אף מדינה, אל תבנו על זה.
קיצור, תימנעו. לא שווה עשורים של אומללות ועוני.
הממשלה בלבנון נמצאת בקפאון כרוני, הנובע מסטטוס קוו משתק בין גורמי כוח עדתיים. וזה בימים שיש להם נשיא.
כך, לא ניתן לקבל החלטות שיאפשרו להתמודד עם משבר כלכלי, תנאים משבריים או פער בתשתיות.
אנא, תיסגרו על יכולת קבלת החלטות, לפחות במשבר.
לבנון תשלם על הטעות עשורים קדימה. חוב ממשלתי הוא כמובן חלק מהתנהלות של מדינה. אבל אם אתם נאלצים לשלם ריבית אדירה וצומחת על החוב, כנראה שרק דחיתם את הבעיה למחר, שיגיע מהר. דגש מיוחד על חוב שאינו במטבע שלכם.
יש סיבה שיש לבנקים מרכזיים עצמאות במדינות מובילות. כל מיני תיאוריות כלכליות מגניבות אולי גורסות אחרת, אבל תפתחו עיניים ותסתכלו קודם על טורקיה. אינפלציה של 85% זה לא כיף.
ואם כבר בנק מרכזי, תחשבו היטב לפני שאתם מקבעים את ערך המטבע (ע״ע לבנון).
הסנקציות הרסניות לסוריה ולאיראן.
כלכלה מודרנית מבוססת על קשר עם מדינות אחרות. סנקציות (במיוחד אמריקאיות) מונעות את זה, ומחסלות סיכוי לצמיחה. גם אם לא יגשימו את מטרתן המדינית הן ימנעו השקעות, יסכלו סחר, יקשו על צמיחה וידונו את אזרחיכם לעוני.
לבנון, מסתכל עלייך. אם היה לך קשר כלכלי עם ישראל הדברים איכשהו אולי היו נראים אחרת.
ירדן, למשל, חייבת חלק גדול מהיציבות הכלכלית שלה לקשר עם ישראל שמציל אותה בסוגיות אנרגיה ומים.
יש כמובן דיון לגיטימי על מידת מעורבותה של הממשלה בכלכלה, אך במדינות המזה״ת זו הפכה לכלי לחיזוק ארגונים ספציפיים מסיבות פוליטיות, מה שדוחק את המגזר הפרטי ומנציח שחיתות.
זה קורה במצרים ובאיראן, שבהן צבא מצרים ומשמרות המהפכה מעורבים מדי בכלכלה.
מדינות המפרץ, שהן כלכלות עשירות וכלל לא כושלות, עדין תלויות בייצוא משאבים כמו נפט וגז. הייצוא אמנם הוביל לעשורים של עושר עד היום, אך גם האט מגזרים חשובים אחרים. המעבר לכלכלה שלא תלויה בנפט הוא אפשרי, אך קשוח.
אז אם אתם מוכרים נפט תעשו זאת באחריות.
זה לא תמיד קל, במיוחד אם אתם מדינה מדברית כמו ירדן. אבל תנסו ללמוד ממדינה קטנה במזרח התיכון שעושה את זה מוצלח (כן). זה אפשרי עם ניהול משק מים נכון, תמחור נכון של מים, מניעת בזבוז, השבת מים, אסטרטגיות לחסכון והתפלה ככל שאפשרי.
🇩🇿 🇲🇦 שרשור על אחת היריבויות הגדולות והיצריות של המזרח התיכון (ויש כאלה, כמו שאנחנו יודעים): הסכסוך בין אלג׳יריה ומרוקו.
היא נשמעת כמו קלאסיקה מזרח תיכונית, שכוללת - איך לא - בחישה של איראן ושימוש בישראל כקלף.
בואו לפרק הבא בסדרת ״סכסוכי המזרח התיכון״🧵⬇️
כמו סכסוכים רבים, שורשי הסכסוך נמצאים בקולוניאליזם הצרפתי. בתחילת המאה ה-20 הייתה לצרפת שליטה (עם מאפיינים שונים) גם על אלג׳יריה וגם על מרוקו.
אך כשצרפת עזבה את האזור, גורלם של אזורים בגבול בין המדינות, שלפני הקולוניאליזם היו בריבונות של מרוקו (לעמדתה לפחות), נותר במחלוקת.
אזורים אלו (בשאר ותנדוף), שבהם יש גם משאבים טבעיים, סופחו ע״י הצרפתים לאלג׳יריה - אך מרוקו טענה לבעלות עליו.
וכשאלג׳יריה קיבלה עצמאות, היא לא הייתה מוכנה לותר על השטח. מתח זה הוביל ב1963 ל״מלחמת החולות״ שנגמרה בהפסקת אש.
היו מאז עוד תהפוכות, אך עד היום האזור נשלט ע״י אלג׳יריה.>
דמוגרפיה מאוד משפיעה על הכלכלה. ו״הדיבידנד הדמוגרפי״ יכול לשנות את הגורל הכלכלי של אומה שלמה, אם מנצלים אותו נכון.
מה זה בכלל? איזה דוגמאות יש לביטוי של המונח הזה בפרקטיקה? ואיך הוא רלוונטי להתפתחויות במזרח התיכון?
שרשור⬇️🧵
מדינות רבות חוות תקופה שבה הן עוברות מקצב ילודה גבוה לקצב ילודה נמוך - עקב פיתוח, שינויי תרבות או מדיניות ממשלה.
כשזה קורה, בדור הבא יהיו פחות ילדים מהדור הקודם.
פירמידת הגילים, שבה כל שורה מייצגת קבוצת גיל, תעבור ממבנה פירמידלי שמייצג ילדים רבים למבנה עם ״בליטה״ בגילי ביניים.
מדינה בשלב זה תוכל (אך לא תמיד, ראו להלן) להנות מכמה עשורים של צמיחה כלכלית גוברת - אותו ״דיבידנד דמוגרפי״.
למה?
יותר עובדים כחלק מהאוכלוסייה שווים יותר ייצור ופעילות כלכלית.
״יחס התלות״, היחס בין אוכלוסייה שלא עובדת (כי היא זקנה או צעירה) לבין זו שעובדת, הוא נמוך בשנים אלו.
אתמול התפרסמה תחזית הצמיחה החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (מתפרסמת פעמיים בשנה).
מה היא אומרת על כלכלות המזרח התיכון? שרשור עם התחזיות של הקרן למדינות נבחרות ופרשנות קצרה שלי ⬇️🧵
—
🇮🇷 נתחיל באיראן. לאחר צמיחה של 5% ב2023, הקרן חוזה 3.7% ב2024. צמיחה גבוהה! איך זה יכול להיות>
במדינה מוכת-סנקציות וניהול כלכלי כושל כמו איראן?
יש תשובה ברורה: ייצוא הנפט האיראני, בפרט לסין, הולך וגובר. זה לא מצביע על עוצמה כלכלית אלא על סדק מוכר וגובר במשטר הסנקציות. מן הסתם זה מסייע למשטר האיראני להשיג את יעדיו.
כמובן שצמיחה זה לא חזות הכל. צריך גם>
לנתח נתונים אחרים ומגמות נוספות כדי לשקף את התמונה. אם מסתכלים באיראן על אינפלציה, שכר ממוצע, מה קורה למעמד הביניים ועוד - רואים תמונה אחרת משמשקפת הצמיחה. פירוט ממוקדם יותר מהשנה בשרשור המצורף (שדורש עדכון בהזדמנות)⬇️
״בעיית שלושת הגופים״ בנטפליקס הייתה זרז עבורי להשלים את קריאת הטרילוגיה מאת ליו צשין.
לקח זמן אבל סיימתי אותה, ובא לי לשתף מגה-שרשור עם מחשבות למי שכבר קראו, שאולי יקראו ולא אכפת מספויילרים או שבכל מקרה לא יקראו.
ואכן יש פה את כל הספויילרים בעולם, ראו הוזהרתם.
***ספויילרים***
בשרשור: 1. סיכום קצרצר של הטרילוגיה כהקדמה 2. צמתים בסדרה שבהם האנושות הייתה יכולה למנוע את הסוף ולא מנעה 3. כשלים מודיעיניים של האנושות שסייעו לסוף להגיע 4. רשימת קונספטים mind blowing בסדרה 5. פרשנות כללית על הסדרה
חפירה ארוכה, ולא מצפה לטרפיק רב. מתחילים🧵⬇️
***ספויילרים***
1. סיכום הכי קצר שאפשר של הטרילוגיה⬇️
בספר 1 מדענית סינית משדרת לחלל מסרים על כדור הארץ והאנושות מגלה שציויליזציה חייזרית, הטריסולרים, קלטה אותם ותפלוש לכדור הארץ תוך 400 שנה. בינתיים הטריסולרים חוסמים לאנושות מחקר פיזיקלי מתקדם כדי שלא תוכל להתמודד עם הפלישה.
📸 🇱🇧 שרשור תמונות של המקומות והנופים בלבנון שבהם ודאי היינו מבקרים כל הזמן - אם השכונה שלנו הייתה יותר ״נורמלית״.
אסקפיזם בלי מלחמות וטרור🧵⬇️
———
נתחיל ממפל באתארא המדהים. לא צריך
תיאור, התמונה מספיקה - קשה להאמין שהיא אמיתית.
>
הלאה.
זו קלישאה, אבל בירות היא עיר תוססת ומרתקת.
תמצאו בה בתי קפה, חיי לילה, שווקים, כנסיות ומסגדים מהממים, חופים, טיילת ליד הים, אוכל מקומי ומוזיאונים (כולל המוזיאון הלאומי שמאכלס מוצגים רבים על ההיסטוריה של לבנון).>
ואם כבר אנחנו בבירות, לא לשכוח לתת כבוד לקהילה היהודית ההיסטורית בבית הכנסת מגן אברהם. כיום הוא לא פעיל כמובן ונפגע בפיצוץ הנמל בבירות.>