עשרת הדברות אם לא תרצו להיות כלכלה כושלת טיפוסית במזרח התיכון📜📉
—
לכלכלות שרוצות להצליח (ואני לא מכוון לאף כלכלה ספציפית…), הנה 10 לקחים ברורים שמסכמים את סדרת שרשורי כלכלות המזרח התיכון, שחלקן הגדול לא משגשגות בלשון המעטה.
1. אל תיכנסו למלחמת אזרחים: הדבר שהכי הורס כלכלות.
סוריה הרוסה ויקח לה עשורים להחלים, אם בכלל. מלחמת אזרחים הורגת אנשים, הורסת הון פיזי ומבריחה השקעות. ואין היום מי שייתן סיוע מספק לשיקום של סוריה או אף מדינה, אל תבנו על זה.
קיצור, תימנעו. לא שווה עשורים של אומללות ועוני.
הממשלה בלבנון נמצאת בקפאון כרוני, הנובע מסטטוס קוו משתק בין גורמי כוח עדתיים. וזה בימים שיש להם נשיא.
כך, לא ניתן לקבל החלטות שיאפשרו להתמודד עם משבר כלכלי, תנאים משבריים או פער בתשתיות.
אנא, תיסגרו על יכולת קבלת החלטות, לפחות במשבר.
לבנון תשלם על הטעות עשורים קדימה. חוב ממשלתי הוא כמובן חלק מהתנהלות של מדינה. אבל אם אתם נאלצים לשלם ריבית אדירה וצומחת על החוב, כנראה שרק דחיתם את הבעיה למחר, שיגיע מהר. דגש מיוחד על חוב שאינו במטבע שלכם.
יש סיבה שיש לבנקים מרכזיים עצמאות במדינות מובילות. כל מיני תיאוריות כלכליות מגניבות אולי גורסות אחרת, אבל תפתחו עיניים ותסתכלו קודם על טורקיה. אינפלציה של 85% זה לא כיף.
ואם כבר בנק מרכזי, תחשבו היטב לפני שאתם מקבעים את ערך המטבע (ע״ע לבנון).
הסנקציות הרסניות לסוריה ולאיראן.
כלכלה מודרנית מבוססת על קשר עם מדינות אחרות. סנקציות (במיוחד אמריקאיות) מונעות את זה, ומחסלות סיכוי לצמיחה. גם אם לא יגשימו את מטרתן המדינית הן ימנעו השקעות, יסכלו סחר, יקשו על צמיחה וידונו את אזרחיכם לעוני.
לבנון, מסתכל עלייך. אם היה לך קשר כלכלי עם ישראל הדברים איכשהו אולי היו נראים אחרת.
ירדן, למשל, חייבת חלק גדול מהיציבות הכלכלית שלה לקשר עם ישראל שמציל אותה בסוגיות אנרגיה ומים.
יש כמובן דיון לגיטימי על מידת מעורבותה של הממשלה בכלכלה, אך במדינות המזה״ת זו הפכה לכלי לחיזוק ארגונים ספציפיים מסיבות פוליטיות, מה שדוחק את המגזר הפרטי ומנציח שחיתות.
זה קורה במצרים ובאיראן, שבהן צבא מצרים ומשמרות המהפכה מעורבים מדי בכלכלה.
מדינות המפרץ, שהן כלכלות עשירות וכלל לא כושלות, עדין תלויות בייצוא משאבים כמו נפט וגז. הייצוא אמנם הוביל לעשורים של עושר עד היום, אך גם האט מגזרים חשובים אחרים. המעבר לכלכלה שלא תלויה בנפט הוא אפשרי, אך קשוח.
אז אם אתם מוכרים נפט תעשו זאת באחריות.
זה לא תמיד קל, במיוחד אם אתם מדינה מדברית כמו ירדן. אבל תנסו ללמוד ממדינה קטנה במזרח התיכון שעושה את זה מוצלח (כן). זה אפשרי עם ניהול משק מים נכון, תמחור נכון של מים, מניעת בזבוז, השבת מים, אסטרטגיות לחסכון והתפלה ככל שאפשרי.
השבוע ביידן פתח קרב כלכלי נוסף נגד סין, שזו הזדמנות מעולה לשרשור על המלחמה הכלכלית המתמשכת בין שתי מעצמות העל.
זו אולי ההתפתחות הגיאופוליטית עם ההשלכות הנרחבות ביותר לכלכלה העולמית.
שרשור🧵⬇️
איך הגענו למלחמה הכלכלית בין הענקיות?
עד טראמפ, המדיניות האמריקאית גרסה במפורש שניתן להפוך את סין לפתוחה ומתונה על ידי חיבורה לכלכלה העולמית (ראו ציטוט נאיבי בדיעבד מנאום של ביל קלינטון⬇️).
סין צורפה לארגון הסחר העולמי, חסמי סחר ירדו והסחר בין ארה״ב לסין הגיע למאות מיליארדים.
גם אובמה, שהוביל את מדיניות ״Pivot to Asia״ של מיקוד בבניית קשרים עם מדינות מסביב לסין, המשיך עם גישה כלכלית זו כלפי סין, חרף מתיחות נקודתית עימה בנושאים מגוונים.
אבל עליית שי (2013) וטראמפ (2017) שינתה את התמונה, והחלה המלחמה הכלכלית הגדולה בהיסטוריה.
מסכם פרסום של אבא שלי, פרופ׳ פנחס השקס, על המערכת הרפואית במחנה הריכוז טרזיינשטט בצ׳כיה.
טרזיינשטט היה חריג ביחס למחנות אחרים. הפרופוגנדה הנאצית ניסתה לצייר אותו כדוגמה כלפי העולם ל״התיישבות״ יהודית. ולכן התנאים, שעדין היו נוראיים, היו שונים ממחנות אחרים.
היו במחנה ביקורים של ארגונים בינלאומיים, שבוימו על ידי הנאצים כדי לתת מצג שווא של מחנה יפה ולא צפוף. בוימו גם 2 סרטי פרופוגנדה על המחנה.
חרף המצג, רוב השוהים במחנה נשלחו בסופו של דבר במחנות ההשמדה, שבהם נרצחו.
מה שכן, היהודים קיבלו עצמאות יחסית בכל הקשור למערכת הרפואית במחנה,>
שנוהלה ותופעלה על ידי יהודים במחנה.
רבים מהיהודים שנשלחו למחנה היו רופאים מצ׳כיה, גרמניה ואוסטריה, חלקם מומחים עם שם עולמי. לפני שהגיעו למחנה, נאסר עליהם להתעסק ברפואה, אבל הם חזרו לעיסוק במחנה עצמו.
הסביבה הצפופה של המחנה דווקא איפשרה לרופאים היהודים לשתף פעולה בצורה טובה.
🇹🇷 💵 טורקיה לפי הדיווחים מחרימה את הסחר איתנו לחלוטין.
אז בטח הכלכלה שלה איתנה ויכולה לאפשר לעצמה ליזום צעדים כאלה. מה, לא?
שרשור על מצבה העדכני של כלכלת טורקיה, שממשיכה לסבול מהאידיאולוגיה של ארדואן (אם כי פחות מבעבר).
🧵⬇️
בבסיסה, טורקיה בת ה-87 מיליון איש היא כלכלה עם עוצמות רבות.
קרבה לכלכלות העשירות של אירופה, מיקום אסטרטגי בכניסה לים השחור, בסיס תעשייתי חזק.
העוצמות האלה באות לידי ביטוי בתמ״ג של מעל טריליון דולר, ותמ״ג לנפש (לפי כוח קניה) של כ-38 אלף דולר, 73% מישראל.
זו כלכלה שקשה להרוס.
ואפילו ארדואן לא הרס אותה. אך הוא כן פגע מאוד ביציבות הפיננסית של טורקיה.
ארדואן מתעדף צמיחה כלכלית בטווח הקצר על פני כל פרמטר אחר של בריאות כלכלית. נראה שהוא גם באמת מאמין שריביות, כגורם שמאט צמיחה, זה דבר רע, והכריז על עצמו בעבר כ״אויב של הריביות״.
🇮🇷💰🚀 האיראניים שיגרו עלינו טילים, עילה מוצדקת לשרשור על כלכלת איראן. ספויילר: לא כל כל מוצלחת.
בשרשור:
-בעיות היסוד של הכלכלה האיראנית
-מה קרה בכלכלת איראן בשנה החולפת?
-מה קרה כלכלית מאז התקיפות אתמול ככל שאפשר לומר?
מתחילים🧵⬇️
איראן היא מדינה עם כל כך הרבה פוטנציאל. מאגרי הגז והנפט מהגדולים בעולם. אוכלוסייה משכילה. מדע מפותח. מורשת מעצמתית.
תראו בגרף התמ״ג לנפש כמה איראן הייתה יחסית עשירה טרם המהפכה.
אך איראן כיום מדינה די עניה, עם תמ״ג לנפש>
שדומה לירדן ומצרים, מדינות עניות ללא נפט.
מה שהדריך את הנהגת איראן ברוב בעשורים האחרונים לא היה צמיחה כלכלית.
למעט תקופות קצרות (למשל הקדנציה הראשונה של רוחאני וזאת של ח׳אתמי), המדיניות הכלכלית שהונהגה הייתה פופוליסטית ומסתגרת, תוך הקצאת משאבים רבים לפרויקטים של איראן בחו״ל.