עשרת הדברות אם לא תרצו להיות כלכלה כושלת טיפוסית במזרח התיכון📜📉
—
לכלכלות שרוצות להצליח (ואני לא מכוון לאף כלכלה ספציפית…), הנה 10 לקחים ברורים שמסכמים את סדרת שרשורי כלכלות המזרח התיכון, שחלקן הגדול לא משגשגות בלשון המעטה.
1. אל תיכנסו למלחמת אזרחים: הדבר שהכי הורס כלכלות.
סוריה הרוסה ויקח לה עשורים להחלים, אם בכלל. מלחמת אזרחים הורגת אנשים, הורסת הון פיזי ומבריחה השקעות. ואין היום מי שייתן סיוע מספק לשיקום של סוריה או אף מדינה, אל תבנו על זה.
קיצור, תימנעו. לא שווה עשורים של אומללות ועוני.
הממשלה בלבנון נמצאת בקפאון כרוני, הנובע מסטטוס קוו משתק בין גורמי כוח עדתיים. וזה בימים שיש להם נשיא.
כך, לא ניתן לקבל החלטות שיאפשרו להתמודד עם משבר כלכלי, תנאים משבריים או פער בתשתיות.
אנא, תיסגרו על יכולת קבלת החלטות, לפחות במשבר.
לבנון תשלם על הטעות עשורים קדימה. חוב ממשלתי הוא כמובן חלק מהתנהלות של מדינה. אבל אם אתם נאלצים לשלם ריבית אדירה וצומחת על החוב, כנראה שרק דחיתם את הבעיה למחר, שיגיע מהר. דגש מיוחד על חוב שאינו במטבע שלכם.
יש סיבה שיש לבנקים מרכזיים עצמאות במדינות מובילות. כל מיני תיאוריות כלכליות מגניבות אולי גורסות אחרת, אבל תפתחו עיניים ותסתכלו קודם על טורקיה. אינפלציה של 85% זה לא כיף.
ואם כבר בנק מרכזי, תחשבו היטב לפני שאתם מקבעים את ערך המטבע (ע״ע לבנון).
הסנקציות הרסניות לסוריה ולאיראן.
כלכלה מודרנית מבוססת על קשר עם מדינות אחרות. סנקציות (במיוחד אמריקאיות) מונעות את זה, ומחסלות סיכוי לצמיחה. גם אם לא יגשימו את מטרתן המדינית הן ימנעו השקעות, יסכלו סחר, יקשו על צמיחה וידונו את אזרחיכם לעוני.
לבנון, מסתכל עלייך. אם היה לך קשר כלכלי עם ישראל הדברים איכשהו אולי היו נראים אחרת.
ירדן, למשל, חייבת חלק גדול מהיציבות הכלכלית שלה לקשר עם ישראל שמציל אותה בסוגיות אנרגיה ומים.
יש כמובן דיון לגיטימי על מידת מעורבותה של הממשלה בכלכלה, אך במדינות המזה״ת זו הפכה לכלי לחיזוק ארגונים ספציפיים מסיבות פוליטיות, מה שדוחק את המגזר הפרטי ומנציח שחיתות.
זה קורה במצרים ובאיראן, שבהן צבא מצרים ומשמרות המהפכה מעורבים מדי בכלכלה.
מדינות המפרץ, שהן כלכלות עשירות וכלל לא כושלות, עדין תלויות בייצוא משאבים כמו נפט וגז. הייצוא אמנם הוביל לעשורים של עושר עד היום, אך גם האט מגזרים חשובים אחרים. המעבר לכלכלה שלא תלויה בנפט הוא אפשרי, אך קשוח.
אז אם אתם מוכרים נפט תעשו זאת באחריות.
זה לא תמיד קל, במיוחד אם אתם מדינה מדברית כמו ירדן. אבל תנסו ללמוד ממדינה קטנה במזרח התיכון שעושה את זה מוצלח (כן). זה אפשרי עם ניהול משק מים נכון, תמחור נכון של מים, מניעת בזבוז, השבת מים, אסטרטגיות לחסכון והתפלה ככל שאפשרי.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.
חזונו של סיסי להקים בירה מנהלתית חדשה למצרים, שוברת שיאים באפריקה ובעולם, כבר בן עשור - ובשנים אלו קורם עור וגידים.
איך הפרויקט מתקדם? והאם מדובר בעיר רפאים או מימוש מוצלח של חזון חשוב?שרשור⬇️🧵
כתבתי על הפרויקט לפני כשנתיים - תזכורת קצרה למי שלא ראה/זוכר:
״הבירה המנהלתית החדשה״ של מצרים, 35-50 ק״מ מזרחית לקהיר, הוכרזה בשנת 2015 כחלופה לקהיר העמוסה עבור משרדי ממשלה ומוסדות רשמיים.
מדובר בפרויקט דגל בחזונו של הנשיא, סיסי. ככזה, יש לו לא מעט מרכיבים גרניודיוזים.>
בחזון:
⬅️ האוקטוגון, מטה עצום לצבא המצרי
⬅️מבני ממשלה מפוארים, כולל ארמון הנשיאות והפרלמנט
⬅️מסגדי ענק, אחד מהם הכי גדול באפריקה
⬅️כיכרות ענק בסגנון פרעוני
⬅️הבניין הכי גבוה באפריקה
⬅️פארק ענק, 7 פעמים הגודל של סנטרל פארק, שאמור לדמות לכאורה את הנילוס
הOECD פרסם את הדו״ח העיתי שלו על כלכלת ישראל, וכתמיד יש בדו״ח לא מעט המלצות להאצת הצמיחה. חלקן מוכרות כבר שנים (ועדין חשובות), וחלקן מחדשות - בחרתי כמה בולטות.
מימוש לפחות חלק מההמלצות יסייע לנו לחזור למגמת הצמיחה מלפני המלחמה ולעבור אותה⬇️🧵
🚟הגדלת מלאי ההון הציבורי.
ישראל סובלת ממלאי נמוך של תשתיות ציבוריות: כבישים, תחבורה ציבורית, שדות תעופה, ייצור והולכת חשמל, תקשורת ועוד. צריך לסגור את הפער.
דווקא בתחום התקשורת הייתה התפתחות שהOECD קורא לה remarkable - עליה של שיעור הסיבים האופטיים מ5.5% ב2019 ל48% ב2023.
📚הגדלת ההשתתפות בתעסוקה
הOECD מזכיר את רמת המיומנויות הנמוכה בישראל שמתבטאת במבחן PISA וPIAAC. הפערים בפרט נוכחים בחברה החרדית והערבית. ממליץ בין היתר על:
⬅️הגדלת התמריץ לעבוד, בין היתר תמרוץ למפרנס שני
⬅️תמרוץ ומימון לימודי ליבה
⬅️מעבר לשבוע לימוד של 5 ימים במקום חופשות רבות
למי שעוקב אחרי כלכלת טורקיה, זה סיפור כמעט צפוי. זעזוע פוליטי שאירע השבוע גרר גם זעזוע כלכלי - שהפעם מחזיר לאחור שנתיים של ניסיונות טורקיים להשיב את האמון הכלכלי במדינה.
מה קורה שם? שרשור⬇️🧵
תקציר הפרקים הקודמים:
ארדואן נחוש להפוך את טורקיה למעצמה כלכלית, בטופ 10 הכלכלות הגדולות בעולם. כחלק מחזון זה, הוא מוביל מדיניות של ״צמיחה בכל מחיר״. זו מתבטאת ב:
⬅️מגה פרויקטים בדחיפה ממשלתית, כמו שדה התעופה הענק באיסטנבול, גשרים ומנהרות במיצרי הבוספורוס ופרויקטים בטחוניים>
רהבתניים.
⬅️ניצול מיקומה האסטרטגי של טורקיה להפיכתה להאב בינלאומי - צינורות נפט וגז, חיבורי תעופה ותחבורה יבשתית, פיתוח תיירות ועוד.
⬅️דחיפת הבנק המרכזי לשימור ריבית נמוכה. לתפיסת ארדואן, ריבית היא מחסום בפני צמיחה, וכדי לעורר השקעות וליצור צמיחה הריבית צריכה להיות נמוכה. זה>