עשרת הדברות אם לא תרצו להיות כלכלה כושלת טיפוסית במזרח התיכון📜📉
—
לכלכלות שרוצות להצליח (ואני לא מכוון לאף כלכלה ספציפית…), הנה 10 לקחים ברורים שמסכמים את סדרת שרשורי כלכלות המזרח התיכון, שחלקן הגדול לא משגשגות בלשון המעטה.
1. אל תיכנסו למלחמת אזרחים: הדבר שהכי הורס כלכלות.
סוריה הרוסה ויקח לה עשורים להחלים, אם בכלל. מלחמת אזרחים הורגת אנשים, הורסת הון פיזי ומבריחה השקעות. ואין היום מי שייתן סיוע מספק לשיקום של סוריה או אף מדינה, אל תבנו על זה.
קיצור, תימנעו. לא שווה עשורים של אומללות ועוני.
הממשלה בלבנון נמצאת בקפאון כרוני, הנובע מסטטוס קוו משתק בין גורמי כוח עדתיים. וזה בימים שיש להם נשיא.
כך, לא ניתן לקבל החלטות שיאפשרו להתמודד עם משבר כלכלי, תנאים משבריים או פער בתשתיות.
אנא, תיסגרו על יכולת קבלת החלטות, לפחות במשבר.
לבנון תשלם על הטעות עשורים קדימה. חוב ממשלתי הוא כמובן חלק מהתנהלות של מדינה. אבל אם אתם נאלצים לשלם ריבית אדירה וצומחת על החוב, כנראה שרק דחיתם את הבעיה למחר, שיגיע מהר. דגש מיוחד על חוב שאינו במטבע שלכם.
יש סיבה שיש לבנקים מרכזיים עצמאות במדינות מובילות. כל מיני תיאוריות כלכליות מגניבות אולי גורסות אחרת, אבל תפתחו עיניים ותסתכלו קודם על טורקיה. אינפלציה של 85% זה לא כיף.
ואם כבר בנק מרכזי, תחשבו היטב לפני שאתם מקבעים את ערך המטבע (ע״ע לבנון).
הסנקציות הרסניות לסוריה ולאיראן.
כלכלה מודרנית מבוססת על קשר עם מדינות אחרות. סנקציות (במיוחד אמריקאיות) מונעות את זה, ומחסלות סיכוי לצמיחה. גם אם לא יגשימו את מטרתן המדינית הן ימנעו השקעות, יסכלו סחר, יקשו על צמיחה וידונו את אזרחיכם לעוני.
לבנון, מסתכל עלייך. אם היה לך קשר כלכלי עם ישראל הדברים איכשהו אולי היו נראים אחרת.
ירדן, למשל, חייבת חלק גדול מהיציבות הכלכלית שלה לקשר עם ישראל שמציל אותה בסוגיות אנרגיה ומים.
יש כמובן דיון לגיטימי על מידת מעורבותה של הממשלה בכלכלה, אך במדינות המזה״ת זו הפכה לכלי לחיזוק ארגונים ספציפיים מסיבות פוליטיות, מה שדוחק את המגזר הפרטי ומנציח שחיתות.
זה קורה במצרים ובאיראן, שבהן צבא מצרים ומשמרות המהפכה מעורבים מדי בכלכלה.
מדינות המפרץ, שהן כלכלות עשירות וכלל לא כושלות, עדין תלויות בייצוא משאבים כמו נפט וגז. הייצוא אמנם הוביל לעשורים של עושר עד היום, אך גם האט מגזרים חשובים אחרים. המעבר לכלכלה שלא תלויה בנפט הוא אפשרי, אך קשוח.
אז אם אתם מוכרים נפט תעשו זאת באחריות.
זה לא תמיד קל, במיוחד אם אתם מדינה מדברית כמו ירדן. אבל תנסו ללמוד ממדינה קטנה במזרח התיכון שעושה את זה מוצלח (כן). זה אפשרי עם ניהול משק מים נכון, תמחור נכון של מים, מניעת בזבוז, השבת מים, אסטרטגיות לחסכון והתפלה ככל שאפשרי.
איך קורסות דיקטטורות? האם תהיה הפיכה וישתנה המשטר באיראן בגלל המלחמה?
בואו נראה איך זה יכול להיראות בפועל, כי יש פה משמעות למדיניות שלנו.
ואולי קצת דל״פ. שרשור⬇️🧵
יש בעיניי שני מודלים להפיכה כמו זו שאנחנו רוצים באיראן:
1️⃣ עלייה של *כוח צבאי חלופי* שגובר על הכוח הצבאי הפנימי של המשטר
2️⃣ *איבוד רצון* של הכוח הצבאי הפנימי של המשטר להגן על המשטר
לא מספיקות מחאות רחבות; צריך שמשהו שקשור לכוח צבאי מאורגן יקרה. הדבר נובע ממה זה אומר לשלוט.>
לשלוט זה להיות הגורם הבלעדי שיכול לכפות את מרותו על אזרחי המדינה, כלומר להפעיל כוח. בלי לאתגר את היכולת הבלעדית של משטר להפעיל כוח - אי אפשר להפיל משטר, ולא משנה כמה המשטר ייפגע.
אבחן מספר הפיכות באזור שלנו שממחישים את הטענה ואעבור למשמעויות לאיראן.
⁉️💥10 שאלות פתוחות: מה יהיו השפעות המלחמה מול איראן בטווח הארוך?
קשה לחזות איך ומתי תסתיים המערכה הנוכחית, ובטח שמאתגר להעריך מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך. כיום יש בעיקר סימני שאלה - שצריך לחשוב עליהן כמובן גם כעת.
אז שרשור עליהן🧵⬇️
1. האם המערכה תשתול את הזרעים לשינוי המשטר?
בטווח הארוך, רק שינוי מהותי של המשטר האיראני יאפשר תפנית במצב האסטרטגי הבסיסי בין ישראל לאיראן; איראן בשיטת המשטר הנוכחית כנראה לא תאבד את הרצון להשמיד את ישראל.
אפשר לקוות שנראה שינוי משטר כתוצאה מהמלחמה, אבל אסור לבנות אסטרטגיה על תקוות. והלוואי שאני טועה: אני לא חושב שהפלת המשטר סבירה בטווח הזמן הקצר.
למה? בשביל הפיכה, מחאות רחבות לא מספיקות. צריך (1) כוח צבאי מאורגן (פנימי או חיצוני) שיאתגר את הכוח הצבאי של המשטר, או (2) שהכוח הצבאי של המשטר יאבד את הרצון/היכולת להגן על המשטר. שני אלו לא נראים סבירים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם יהיו סיכולים נרחבים של בכירים פוליטיים, כי כל הממסד של המשטר האסלאמי מוכוון מאז היווסדו להתמודד עם אתגרים כאלה. משמרות המהפכה, גם תחת הנהגה פוליטית וצבאית חדשה, כנראה לא יתקפלו כמו צבא אסד. הלוואי שאתבדה.
מה שכן, המבצע יכול לשתול את הזרעים להתחזקות התעוזה בטווח הארוך של גורמים בתוך איראן (וחובה שלא יהיו רק מקרב המיעוטים באיראן) להתעצם צבאית ולאתגר את המשטר. ואם הפלת המשטר תהיה יעד של האסטרטגיה הישראלית, צריך סוג פעולה אחר לחלוטין, בעיקר עבודה עם בנות ברית לחזק מהותית מתנגדי משטר באיראן, כולל בכוח צבאי. זה במוצהר לא מה שעושים עכשיו (⬇️).
קשה לחזות איזה סט של משתנים יגביר את הסיכויים להפיכה מוצלחת. כן ניתן להגיד בבטחון גבוה שאם ישראל תיתפס במערכה הזאת כתוקפת את העם האיראני ולא רק את המשטר, הסיכויים להפלת המשטר יורדים בגלל האפקט המוכר של ״rally around the flag״ (לרוב אפקטיבי לטווח קצר) וסימון אויב משותף (אפקט שנמשך לאורך זמן). כדאי לחשוב על זה בבחירת המטרות וברטוריקה.
הנה קצת על הנקודה האחרונה למי שפספס. יש פה פוטנציאל לפספוס היסטורי בהקשר הזה. או הזדמנות היסטורית.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.