האם אתם יכולים לשרוד נפילה ללא מצנח מגובה של כמה קילומטרים? כן! ב-1972 הדיילת וסנה וולוביץ' נפלה ממטוס שהתפוצץ בגובה 10 ק״מ ושרדה כדי לספר. בואו נבין איך ⬇️
קודם כל חשוב להבין שמה שהורג אותך זו לא הנפילה, זו ההתנגשות בקרקע. וליתר דיוק, התאוטה הפתאומית שנוצרת. אסטרונאוטים בתחנת החלל נמצאים למעשה בנפילה חופשית במשך חודשים ברצף אבל בגלל שבשום שלב הם לא חווים תאוטה קיצונית, לא קורה להם כלום.
ככל שמהירות הפגיעה בקרקע גבוהה יותר, התאוטה גבוהה יותר. וזו עולה ככל שהנפילה ממושכת יותר. כוח הכובד מאיץ את המהירות בכ-35 קמ״ש בכל שנייה של נפילה (לפי החוק השני של ניוטון). בנפילה מקומה רביעית מגיעים ל-60 קמ״ש והסיכוי לשרוד הוא 50%. מקומה 7 מגיעים ל-80 קמ״ש ורק 10% שורדים.
לפי החישוב הזה מגובה של 10 ק״מ המהירות היא 1,600 קמ״ש ואין סיכוי לשרוד. אבל זה מתעלם מגורם חשוב: התנגדות האוויר. מכירים את זה שאתם מוציאים יד מהאוטו ומרגישים רוח נעימה אבל כשהאוטו מאיץ עוצמת הרוח בלתי נסבלת? זה בגלל שהאוויר מפעיל עליכם כוח שעוצמתו עולה בריבוע עם המהירות שלכם.
בנפילה הכוח הזה נלחם בכוח הכובד עד שמגיעים למהירות שבה עוצמתם משתווה. לבני אדם זה קורה בערך ב-200 קמ״ש ואפילו פחות אם האדם מנסה לפרוס את גופו בצורה שממקסמת את התנגדות האוויר.
למהירות הזו קוראים מהירות טרמינלית. כשאדם מגיע אליה הוא יפסיק להאיץ וישמור על מהירות קבועה (החוק הראשון של ניוטון). אדם שנופל ק״מ רבים יאיץ תחילה לכמה מאות קמ״ש אבל כשיתקרב לקרקע היכן שהאוויר צפוף יאט חזרה ל-200 קמ״ש. לכן אין הבדל בין מי שנופל מקומה 40 (150 מ׳) למי שנופל 10 ק״מ.
אבל איך שורדים פגיעה ב-200 קמ״ש אם ראינו שמספיק 80 קמ״ש כדי למות כמעט בוודאות? נופלים על משטח רך שמקטין תאוטה. המשותף לאנשים ששרדו נפילה מגובה רב הוא נפילה על שלג, צמרות עצים ובמקרה אחד זכוכית. אבל לא מים! הם אינם דחיסים ולכן במהירות כזו שקולים לבטון. en.m.wikipedia.org/wiki/Highest_f…
בנוסף חשוב לפגוע עם הרגליים תחילה, להרפות את הגוף ולהגן עם הידיים על העורף והראש (פגיעה בהם היא הגורם העיקרי למוות מנפילה).
ואם אתם רוצים הדגמה חיה, צפו בפעלולן לוק אייקינס שקפץ בכוונה ללא מצנח ממטוס בגובה 8 ק״מ ונחת ללא פגע בתוך רשת מיוחדת.
בכל פעם שאני מצייץ על אוקראינה, אפילו משהו טקטי, אני מקבל תגובות שלולא התרסה אוקראינית המלחמה הייתה נמנעת, שאוקראינה צריכה להיכנע, שהניצחון הרוסי בלתי נמנע ושמחרחרי מלחמה במערב אשמים בהמשך שפיכות הדמים. ההסברים תמיד מאולצים ופתלתלים, ונועדו לחפות על האג׳נדה האמיתית של המגיבים ⬇️
הערצתם למנהיג ״חזק״ כפוטין וסלידתם מ״חולשת״ המערב. אל מול האיוולת הזאת ראוי להזכיר את העובדות כהוויתן: 1. הפלישה לא תוכננה אתמול ולא לפני שנה. היא נרקמה במוחו של פוטין מאז עלה לשלטון, מתוך תפיסתו את התפרקות בריה״מ כאירוע אסוני שפגע במעמדה ה״טבעי״ של רוסיה כמעצמה ותלש חבלי מולדת.
2. הדרך היחידה בה ניתן היה למנוע את המלחמה היא אם אוקראינה הייתה מקבלת את מרותה של רוסיה, מחפיפה את עצמה אליה דה פקטו ומסתפחת אליה (כולה או בחלקה) דה יורה. בניגוד גמור לרצון העם האוקראיני כפי שמשתקף מבחירתו הדמוקרטית.
ב-17 ביולי 2014 התרסקה טיסה MH17 מהולנד למלזיה בזמן שחצתה את מזרח אוקראינה. כל 298 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו, למעשה נרצחו, כפי שהתברר במהרה.
שרשור על חקירת האסון, ועבודת הבילוש שהובילה למציאת האשמים.🧵
ההולנדים שחקרו את ההתרסקות מצאו 4 מכשירי הקלטה שהיו בקוקפיט. כשהאזינו להם לא מצאו שום דבר חריג, אבל בכל ארבעת המכשירים ההקלטה נפסקה בפתאומיות באותו רגע כמעט. 2 מאיות השנייה לפני שההקלטות נקטעו, נשמע בהן רעש חד שנמשך 2 אלפיות שנייה בלבד.
בין המכשירים היה הפרש קל בזמן המדויק בו תועד הרעש. מההפרש הזה אפשר לחשב את כיוון ההתקדמות של גל הקול. החישוב הראה שמקור הרעש בנקודה שהייתה מחוץ למטוס, קצת מעל ומשאמל לקוקפיט.
בתחילת המאה ה-18 נפוצה חידה ששיגעה את תושבי העיר קניגסברג - האם קיים מסלול ברחובות העיר שחוצה את כל שבעת הגשרים מעל הנהר פעם אחת בדיוק? תושבים רבים ניסו למצוא כזה ללא הצלחה, עד שב-1736 בחור צעיר בן 28 בשם לאונרד אוילר הוכיח לכולם בדרך גאונית שלחידה אין פתרון. שרשור 🧵
הדבר הראשון שאוילר עשה זה להפריד בין עיקר לתפל - אין שום חשיבות לסידור המדויק של הרחובות והגשרים, איזה פיתולים הם עושים ומה אורכם. כל מה שחשוב זה כמה גשרים יש בין רובע לרובע בעיר. לצורך החידה ניתן לתאר את מפת העיר כגרף, כל צומת (נקודה) מייצג רובע וכל קשת (קו) מייצגת גשר.
עכשיו נניח שיש מסלול שפותר את החידה והוא אפילו מעגלי (מתחיל ונגמר באותו רובע). מה זה אומר? כל פעם שהמסלול חוצה גשר ונכנס לרובע מסוים הוא חייב לצאת ממנו דרך גשר אחר. זה אומר שלכל רובע מחוברים מספר זוגי של גשרים - חצי לכניסה וחצי ליציאה.
היו הרבה דברים מעניינים בראיון של @BenCaspit עם מפקד חיל האוויר לשעבר אמיר אשל (לינק בסוף), אבל אני רוצה להתרכז דווקא במשהו שהוזכר כדרך אגב: אשל מספר איך ראש הממשלה דאז נתניהו היה מודאג שמתקפת טילים תשתק את חיל האוויר במלחמה. אשל הראה לו מחקרים שמראים שהמצב בסדר. איך זה ייתכן? 🧵
הדבר הראשון שצריך להבין זה שבסיס אווירי הוא מטרה דלילה למדי. תשתיות, מטוסים ואנשים מפוזרים במרחקים גדולים זה מזה. מתקפה עם רקטות לא מדויקות, גם אם יש המון מהן, לרוב לא תפגע בכלום. החשש הוא מפני טילים מדויקים שיכוונו לנקודות מפתח.
יש שתי דרכים עיקריות להשבית חיל אוויר: לפוצץ את מסלולי הטיסה או להשמיד את המטוסים עצמם. נתחיל מהמסלולים. לרוב מסלול יהיה פי 2 או יותר ארוך מהנדרש להמראה ונחיתה, וגם הרבה יותר רחב. כדי שלא יהיה שמיש צריך לפגוע ב-4-6 מקומות שונים לאורכו ולרוחבו.
״מה אורך קו החוף של בריטניה?״. זה שמו של מאמר שפרסם בנואה מנדלברוט ב-1967. לשאלה התמימה הזו יש תשובה מפתיעה שתעיף לכם את המוח. כדי להבין אותה נצטרך לדבר קודם על פתית שלג מוזר במיוחד ועל גאון שנספה בשואה. שרשור 🧵
איך בכלל מודדים אורך של קו? אם זה קו ישר אז עם סרגל. אבל אם הוא עקום? דרך אחת (ובמובן מסוים היחידה) היא לחלק את הקו להרבה קטעים קטנים כמעט ישרים, למדוד כל אחד עם סרגל ולסכום. בשיטה הזו תמיד מקבלים אורך שהוא קצת קצר יותר מהאורך האמיתי של הקו.
הרעיון הוא שככל שנקטין את הקטעים נקבל תשובה מדויקת יותר. ארכימדס השתמש בשיטה הזו לפני יותר מ-2000 שנה כדי לחשב את המספר פאי. הוא לקח חילק מעגל עם קוטר של 1 ל-96 קטעים, סכם את אורכיהם, וקיבל היקף של 3.14 בערך.
כידוע, המלחמה באוקראינה מחזירה לקדמת הבמה הרבה דברים שכבר שכחנו מהמאה ה-20, אחד מהם הוא קרבות אוויר.
קבלו שרשור על המגמות המובילות בהתפחות התחום ותחזית לעתיד. 1/15 #פידצבא
קרות אוויר הם קרבות בין מטוסים שמנסים להפיל אחד את השני. הם התפחתו במלחמת העולם הראשונה, כשהובן שמטוס זה לא קוריוז ושווה להשקיע הרבה כדי להפיל את מטוסי האויב. תותח הותקן בקדמת המטוס, והטייס תמרן אותו לעמדת ירי מאחורי המטוס היריב.
למה מאחורה? כי הרבה יותר קל לפגוע ביריב כשהמהירות היחסית ביניכם נמוכה והוא לא רואה אותך ולכן לא יודע להתחמק. אם שני המטוסים היו מודעים אחד לשני היה מתפתח dogfight, סוג של קרב אוויר שבו כל אחד מנסה לתמרן לעמדה מאחורי יריבו.