בואו נדבר על הקונספציה. לא לגבי חמאס, לגבי חיזבאללה.
בחודשים שלפני המלחמה כתבתי כמה פעמים על האיום הרקטי מלבנון, על גודלו האמיתי שמוגבל בהרבה מתרחישי האימים שנפוצו (קישורים בסוף השרשור). קיבלתי מאות תגובות, מסגרו אותי כתמהוני, כשבוי בתודעת 6/10 או אף כמשרת של אג׳נדות זרות. 🧵 הטיעון שלי התבסס על היכרות עם ביצועי רקטות, דיוקן וקטלניותן, יעילות אמצעי ההגנה (אזעקות ומרחבים מוגנים, פינוי הגליל העליון וכיפת ברזל) והערכה ריאלית של כמות הרקטות. בתמצית, טענתי שחיזבאללה התעצם במידת מה אבל גם ישראל השתפרה לא פחות בהגנה, כך שצפוי היקף נזק דומה ללבנון השנייה.

מה ישראל ניסתה להשיג כשהשמידה את מערך ההגנה האווירית וחיל האוויר של סוריה? כד כמה מורכב לבצע מבצע כזה? מה הן המערכות שהושמדו, עד כמה הן היוו איום ובמה שונה המצב עכשיו ממה שהיה בעשור האחרון בו ממילא חיל אוויר תקף בחופשיות בסוריה?
שרשור מעמיק קצת יותר ממה שתראו בכלי התקשורת 🧵 נתחיל מקצת רקע על מערך ההגנה האווירית של סוריה - כלקח ממלחמת ששת הימים וההתשה סוריה הבינה שהיא צריכה מערך טילי קרקע-אוויר (טק״א) מתקדם כדי לקזז את היתרון האווירי של ישראל. ההצלחה של המערך במלחמת יום כיפור הפכה אותו למערך המושקע ביותר בצבא סוריה.

גוגל יצאו בהכרזה דרמטית על קפיצת דרך בפיתוח של מחשב קוונטי והרשת גועשת עם שלל הסברים ופרשנויות. הסבר של נושא מורכב מחייב מידה מוסימת של פשטנות, אבל לטעמי רוב ההסברים נוטים לפשטנות יתר שיוצרת מצג שווא.
אני אנסה לתת הסבר יותר ריאליסטי למה זה מחשב קוונטי ומה ההשלכות של פיתוחו. 🧵⬇️ מחשב קוונטי הוא מחשב שמנצל תופעות קוונטיות. תופעות קוונטיות הן תופעות פיזיקליות לא אינטואיטיביות שאיננו מבחינים בהן בחיי היום יום אך שולטות במה שמתרחש באינטרקציה בין חלקיקים. מחשב רגיל מבוסס על ביטים - יחידות מידע שמחזיקות ערך בינארי 0 או 1.
במחשב קוונטי היחידה הבסיסית היא קיוביט

אילון מאסק רומז שההשקעה במטוסי קרב מיושנת ורחפנים מהווים תחליף עדיף.
יש הרבה דרכים להתפלפל על הנושא, אבל הכי פשוט זה לראות מה הדרישה שעולה מהשטח בשתי המלחמות הגדולות שמתרחשות כרגע, באוקראינה ובישראל 🧵⬇️

https://twitter.com/elonmusk/status/1860574377013838033

אוקראינה היא מקרה מעניין כי אף צד לא הצליח להשיג עליונות אווירית (החופש לטוס מעל היריב בסיכון מזערי). השימוש ברחפנים ״התפוצץ״ ושני הצדדים מפעילים מיליונים מהם, בעיקר לאיסוף מודיעין אבל גם לתקיפה. כך גם נחשפו המגבלות של רחפנים:

היום אחד המהנדסים של אילון מאסק צייץ שמערכת הבינה המלאכותית גרוק מצאה הוכחה להשערת רימן והכניס את הרשת לסחרור.
זו בבירור הייתה הטרלה אבל אני אנצל את ההזדמנות כדי להסביר מה זו השערת רימן ולמה היא נחשבת לבעיה הפתוחה החשובה ביותר במתמטיקה. שרשור 🧵 אם פגשתם מתמטיקאי או קראתם שרשורים שלי אתם יודעים שמתמטיקאים אוהבים לדבר על מספרים ראשוניים (מספר שמתחלק רק באחד ובעצמו). זו לא סתם אובססיה, המספרים הראשוניים הם אבני הבניין מהם מורכבים כל שאר המספרים (כל מספר מתפרק למכפלה של גורמים ראשוניים בדרך יחידה).

לפני שבוע ישראל חתמה על עסקת ענק לרכש טייסת של 25 מטוסי קרב F-15IA בעלות של 5.2 מיליארד דולר (מתוך כספי הסיוע האמריקאים).

שרשור על איך מחליטים על רכש מטוסים ולמה דווקא F-15. 🧵 לפני שנדבר על F-15 נתחיל מלשאול למה צריך לקנות מטוסים חדשים? יש שתי סיבות עיקריות:
1. מאז קום המדינה ישראל דואגת לשמר יתרון איכותי על פני שאר המדינות במזרח התיכון שלהן יתרון כמותי. היתרון האיכותי אפילו מעוגן בחוק אמריקאי שמבטיח שארה״ב תמיד תמכור לישראל נשק מתקדם יותר ממדינות ערב.

אתמול שאלתי שאלה פשוטה: מה זה הסתברות? ספציפית, בהקשר של מאורע חד-פעמי כמו בחירות. קיבלתי מעל 200 תשובות טובות.
בשרשור הזה אנסה להסביר בקצרה את מה שבעיני היא התשובה המתאימה ביותר ולמה זה כל כך חשוב לכל מי שעוסק במדע, בקבלת החלטות וגם ליום-יום 🧵

https://twitter.com/danielbachmat/status/1854417621908631653

נניח שמישהי, נקרא לה אליס, אומרת שטראמפ יזכה בבחירות בסיכוי של 60%, מה זה אומר?
התשובה הכי נפוצה שקיבלתי היא שאם נדמיין שמקיימים את הבחירות מיליון פעמים, אז ב-60% מהם טראמפ יזכה.
הגישה הזו קושרת בין הסתברות לשכיחות והיא מתקשרת אינטואיטיבית למשחקי הימורים ותהליכים אקראיים.

המערכה בין המלחמות (המב״ם) - מבט לאחור.
המב״ם היא מערכה שניהלה ישראל בסוריה מ-2013 ועד 2023. היא החלה כניצול הכאוס של מלחמת האזרחים כדי לפגוע בשיירות נשק של חיזבאללה והתרחבה לפגיעה בהתבססות האיראנית באזור.
המלחמה הנוכחית מאפשרת לשפוט בדיעבד את מידת ההצלחה של המב״ם.
שרשור 🧵 המב״ם החל בינואר 2013, כאשר לפי הפרסומים הושמדה שיירה שעשתה את דרכה מסוריה ללבנון עם סוללות טילי קרקע-אוויר מתקדמות מסוג SA-17. היעדר התגובה מצד סוריה הוביל להמשך התקיפות האוויריות נגד נשק מתקדם בדרכו לחיזבאללה. במיקוד לטילים בליסטיים מדויקים, מערכות הגנה אווירית וטילי חוף-ים.

מערך ההגנה האווירית של איראן - יש נרטיב כאילו הוא לא ממש קיים, אבל האמת היא שהוא דווקא גדול ומתקדם למדי.
שרשור קצר אם מה שצריך לדעת על הגנ״א באיראן.🧵 הבסיס למערך הוא יכולות ההגנ״א שאיראן רכשה מארה״ב לפני המהפכה האסלאמית. בפרט מטוסי יירוט מתקדמים לזמנם (F-4/14) וסוללות טק״א (טילי קרקע-אוויר) מסוג הוק. אחרי המהפכה איראן המשיכה להפעיל אותם ואפילו נהנתה מקצת עזרה מתחת לשולחן מישראל ומארה״ב במלחמתה מול עיראק (עדיף חומייני על סדאם).

היום התגלה מספר ראשוני חדש! הגדול ביותר שהתגלה עד כה עם יותר מ-41 מיליון ספרות. הוא התגלה על ידי מיזם GIMPS, רשת התנדבותית של מיליוני מחשבים שמחפשים ראשוניים כשהם לא בשימוש. לקח 6 שנים מאז שהתגלה הראשוני הקודם ועד היום.
בתגובות צרפתי כמה שרשורים שכתבתי בעבר על ראשוניים גדולים. ⬇️ קצת על איך מוצאים ראשוניים גדולים בעזרת אקראיות. גם GIMPS משתמש בשיטה דומה כדי למצוא מספר שהוא כמעט בוודאות ראשוני. ואז מוודאים את זה סופית בשיטות איטיות יותר.

https://twitter.com/danielbachmat/status/1778772000497959132

אירוע חריג התרחש אתמול לפנות בוקר. לראשונה מזה 8 שנים, 5 מפציצי B-2 חמקנים המריאו מבסיסם במיזורי שבארה״ב, חצו את האוקיינוס, תקפו 5 מחסני אמל״ח תת-קרקעיים של החות׳ים בתימן, וחזרו לארה״ב. גיחה שנמשכה לפחות 30 שעות, עם שני אנשי צוות שמטיסים במשמרות וכמה תדלוקים באוויר. אבל למה? 🧵⬇️ מפציצים כאלו יכולים לשאת פצצות חודרות בונקרים ייחודיות כולל שתיים מפלצתיות במשקל 12 טון. אבל מסתמן שבתקיפה השתמשו בפצצות רגילות במשקל טון. את התקיפה הזו אפשר היה לבצע באותה מידה עם אחת מטייסות הקרב האמריקאיות שמוצבות על נושאות מטוסים ובבסיסים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון.

https://twitter.com/danielbachmat/status/1844723453984756015

פצצות חודרות-בונקרים עלו הרבה לכותרות לאחרונה. כרגיל, בתקשורת לא תמיד דייקו בנושא. אז הנה שרשור שיעשה לכם סדר. - מה זו פצצה חודרת בונקרים ואיך זה עובד 🧵 בואו נתחיל ממה זה בונקר. בונקר זה מתקן ממוגן מספיק כדי להגן על מה שנמצא בתוכו מפני פיצוץ חיצוני. זה יכול להיות מהוסס בטון מזוין (כמו ממ״ד), פלדה, סלע (כמו בונקרי בזל ברמת הגולן), מקלט שקבור עמוק באדמה או שילוב שלהם.

התמונה הזו שפורסמה השבוע מכה גלים בכל העולם.
מה שרואים פה זה F-18 של הצי האמריקאי נושא ארבעה טילי אוויר-אוויר חדישים מסוג AIM-174, כל אחד שוקל כמעט טון.
התמונה לא פורסמה במקרה - זה מסר שמיועד לעיניהן של רוסיה וסין. היא מאותתת שארה״ב השיגה יכולת שעד עכשיו לא נלקחה בחשבון.
שרשור 🧵 אחד העקרונות החשובים ביותר להשגת עליונות אווירית היא היכולת להפיל את היריב בטווח יותר גדול משהוא יכול להפיל אותך. לשם כך נדרשים טילים עם טווח גדול ככל הניתן.
אבל הטווח בפועל מוגבל על ידי גורם נוסף - היכולת לגלות את היריב, לזהות שאינו ידידותי ולעקוב אחרי מיקומו כדי להכווין את הטיל

תסתכלו על שני הציורים האלו. באחד האמן צייר אנשים קטנים מעל גדולים כדי שנרגיש שלציור יש עומק אבל זה לא עובד. השני, ״הסעודה האחרונה״ של דה-וינצ׳י שבו מבחינים בעומק באופן טבעי. איך זה עובד?
שרשור קצר על פרספקטיבה, למה חרקים משתגעים ממנורת לילה ומה הקשר למשחק הקופסא ״דאבל״ 🧵

אמני הרנסאנס היו הראשונים להבחין שכדי שציור דו-ממדי יצליח לתפוס עומק תלת-ממדי צריך להפר את אחד מכללי היסוד של הגאומטריה - קווים מקבילים יכולים להיפגש. כשם שנדמה לנו ששני פסים מקבילים של מסילת רכבת נפגשים אי שם בנקודה במרחק אינסופי (״נקודת מגוז״).

השרשור שחיכיתם לו - מה הקטע של וולקנים?
לאחרונה התקשורת הפיד עוסקים באופן נרחב בתותחי וולקן כפתרון האידיאלי לכאורה לבעיית הכטב״מים בצפון.
בשרשור הזה אסביר מה זה וולקן, איך הוא עובד, למה אני חושב שהוא לא פתרון לבעיית הכטב״מים ומה כן יכול לעבוד. 🧵 הוולקן נולד קצת אחרי מלחמת העולם השנייה. המצאת מנוע הסילון הביאה לזה שבקרב אוויר מטוסים חלפו זה את זה כהרף עין. האמריקאים רצו להתקין על המטוסים שלהם תותח שיספיק לירות הרבה פגזים בזמן קצר. הפתרון - הוולקן - תותח עם 6 קנים מסתובבים שניזונים ממחסנית משותפת ויורה עד 100 פגזים בשנייה.

מחר תתקיים תחרות השחייה האחרונה באולימפיאדה - מרתון שחייה 10 ק״מ (גברים) - המשחה הארוך ביותר והיחיד ששוחים בנהר ולא בבריכה.
רק 31 שחיינים זכאים להשתתף, ביניהם מתן רודיטי 🇮🇱 שהפתיע את כולם כשסיים רביעי באולימפיאדה הקודמת.
אורי סלע, אחד מהמאמנים של מתן, סיפר לי על הצפוי לנו מחר: 🧵 לפני שנדבר על מתן כמה מילים על מרתון שחייה:
1. זה משחה ארוך במיוחד, בעוד שבבריכה המשחה הארוך ביותר לוקח רבע שעה (1.5 ק״מ) המרתון נמשך כשעתיים.
2. השחייה במאגר פתוח משמעה שלקושי מתווספים אלמנטים נוספים: התמודדות עם זרמים וגלים, ניווט ממצוף למצוף ואף אכילה תוך כדי שחייה (בתמונה).

הבחור משמאל זה אנתוני ארווין. בגיל 19 ניצח 🥇 במשחה 50 מטר חופשי באולימפיאדת סידני 2000. בגיל 22 פרש משחייה והתדרדר לסמים ולאלכוהול.
הבחור משמאל זה גם אנתוני ארווין, בגיל 35, אחרי שהשתקם וחזר לשחות, הוא ניצח ב-50 מטר חופשי באולימפיאדת ריו 2016, המנצח המבוגר ביותר אי-פעם.
שרשור 🧵

50 חופשי הוא הספרינט האולטימטיבי - שוחים בריכה אחת מקצה לקצה (או 2 בבריכת 25 מ׳), כ-20 שניות של כוח מתפרץ.
מסורתית, השחיינים שמתמחים בו מתמחים גם ב-100 מ׳ אבל בשנים האחרונות יש מגמה של היפרדות.
(בסרטון, קיילב דרסל שובר את שיא העולם לבריכת 25 מ׳)

בין אנשי הצוות המקצועי של נבחרת ארה״ב בבריכה בפריז יש אחד שבולט בחריגותו. קן אונו הוא לא שחיין ולא מאמן, הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת וירג׳יניה, בה מתאמנים חלק מהשחיינים הטובים בעולם. הקשר ביניהם הביא אותו להיות יועץ מיוחד לנבחרת האמרקיאית.
שרשור על ה״מדעיזציה״ של שחייה. 🧵 השנה שבין אולימפיאדת בייג׳ינג ב-2008 ולאליפות העולם ב-2009 הייתה נקודת מפנה בענף השחייה. שחייני העלית שחו עם חליפות מיוחדות שיוצרו במיוחד להקטין חיכוך ולהגדיל ציפה וכל שברו כמעט את כל שיאי העולם בשנה אחת.
איגוד השחייה העולמי החליט לשים לזה סוף וב-2010 אסר על חליפות מיוחדות.

אולי שמעתם את השמועה שרצה שהבריכה בפריז ״איטית״ וזה פוגע בתחרויות השחייה, אולי אפילו הורס את הסיכוי שנראה שיאי עולם.
שרשור על מה הופך בריכה ל״מהירה״ ועוד יותר חשוב - הוגנת, והאם באמת יש בעיה בבריכה בפריז 🧵 כדי ששחיין ישחה במהירות אידיאלית הוא צריך שהמים יהיו רגועים בלי גלים. כמובן שזה בלתי אפשרי למנוע גלים לגמרי, כי כל שחיין מייצר גלים לשחיינים שלצידו. אבל כדאי שלפחות הגלים האלו לא יחזרו להדהד בבריכה כשהם פוגעים בדפנות שלה.

האולימפיאדה מתחילה רשמית היום וכבר מחר צפוי אחד מאירועי השיא: גמר משחה השליחים 4 כפול 100 מטר חופשי לגברים - קרב ענקים בין ארה״ב, סין ואוסטרליה.
זו הזדמנות לדבר על גמר המשחה הזה באולימפיאדת בייג׳ינג, המשחה הדרמטי ביותר אי פעם.
שרשור על אתוס, טריק פיזיקלי וההקשר היהודי והישראלי. מאז שהופיע בפעם הראשונה בטוקיו 1964 משחה 4x100 חופשי נחשב למשחה השליחים היוקרתי ביותר. האמריקאים ניצחו במשחה בכל האולימפיאדות עד שהרצף נקטע בסידני 2000. הם הפסידו שוב ב-2004. לבייג׳ינג הם הגיעו עם משימה להחזיר את הכבוד הלאומי. אבל הפעם גם הייתה לזה משמעות נלווית חשובה במיוחד.

לפי הדיווחים בשבוע שעבר הדרג המדיני דן באחת ההחלטות החשובות ביותר לישראל מאז תחילת המלחמה: האם להעביר לאוקראינה את סוללות טילי הקרקע-אוויר מסוג ״פטריוט״ שצה״ל הוציא משירות.
אני מקווה מאוד שהמהלך אושר.
שרשור על למה זה חשוב כל כך לאוקראינה, למה זה לא פחות חשוב לישראל 🧵 הצורך הקריטי של האוקראינים בטילים להגנה אווירית נובע משני אתגרים גדולים שהם מתמודדים עמם:
הראשון הוא גלי התקיפה של רוסיה על תשתיות ואזרחים בעורף של אוקראינה. תקיפות אלו מבוצעות באמצעות כטב״מים איראניים לצד טילים בליסטיים וטילי שיוט.
דומה יחסית לתקיפה האיראנית על ישראל באפריל.