לפני חודש המריא מטוס U-2 ונחת לאחר 14 שעות טיסה בהן עבר בשמי כל 48 המדינות בארה״ב היבשתית. כך בחרו לציין 70 שנות טיסה למטוס הריגול הוותיק ביותר בשירות ארה״ב.

שרשור 🧵 בשנות החמישים, טרום עידן הלוויינים, הדרך היחידה לראות מה קורה במדינה עוינת היה לטוס מעליה. ה-U-2 הומצא לצורך הזה. הרעיון הבסיסי היה פשוט - מטוס שטס כל כך גבוה (70 אלף רגל, כפול מרוב מטוסי הסילון) שאף אחד לא יצליח לזהות או ליירט.

הוא נבנה עם גוף דק וכנפיים עצומות

בשוך הוויכוח שלי עם @KalmanLiebskind הבטחתי לעצמי שלא אכתוב עוד על מגזרים, קרביים והרוגים כי זה באמת נושא שסוחט את הנפש, אבל פנו אלי כמה אנשים, כולל אב ששכל את בנו במלחמה, לגבי מה שכתבתי על קבוצות שנהרגים בהם יותר ופחות, ואני מרגיש צורך להבהיר ולהרחיב בנושא הרגיש אך החשוב הזה. 🧵 המוצא לדיון הוא אמת לא נעימה - אין שוויון במוות.
גולני וצנחנים הן שתיהן חטיבות חי״ר סדירות. כל חייל באחת הוא לוחם באותה מידה כמו באחרת. יש ביניהן הבדלים דמוגרפיים ניכרים מכל מיני נסיבות היסטוריות ואתוס מתמשך. ואין להן אותה כמות הרוגים במלחמה. בגולני נהרגו הרבה הרבה יותר.

אתמול פורסם טור של @KalmanLiebskind שעסק בהשתמטות מצה״ל בתל אביב. כבר בהתחלה קלמן מפריך את הטענה כאילו בתל אביב יש אחוז משתמטים גבוה. בפועל המצב הפוך - מתגייסים יותר מרוב הערים בארץ.

אבל קלמן טוען שתל אביבים בייצוג חסר בקרבי. אלא שטענתו מתבססת על נותנים שגויים ומטעים. שרשור 🧵 קלמן מביא בכתבה נתונים רבים שאתייחס אליהם. אני רוצה להתחיל מהבסיסי ביותר - כמה מבני ה-18 בתל אביב מתגייסים לקרבי? קלמן טוען שרק 33% מהגברים המתגייסים התל אביבים הולכים לקרבי ושזה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי של 51%. זה לא נכון, המספר האמיתי הוא 45%. תכף נבין את מקור הטעות.

תמיד רציתם להבין את תורת היחסות של איינשטיין? שרשור קצר של 9 ציוצים ללא נוסחאות ותבינו את הרעיון הבסיסי.
מה, לא תקראו? 🧵

במידה רבה הבסיס הוא רעיון פשוט - כל העצמים ביקום, כולל אני ואתם, נעים כל הזמן במהירות קבועה - מהירות האור.

עכשיו תגידו, ״מה? אבל אני יושב וקורא ציוץ״ ⬇️ ואני אענה לכם - נכון, אולי אתם לא מתקדמים במרחב, אבל אתם שועטים קדימה במהירות מירבית בזמן.
מה זה אומר?
בואו נקח לדוגמה מישהי בשם דנה. דנה תמיד הולכת בקצב קבוע - מטר אחד בכל שנייה.
יום אחד היא מחליטה ללכת רק מזרחה. אם אשאל אתכם כמה דנה מתקדמת מזרחה, תענו לי שמטר אחד בכל שנייה.

ב-1979 התרחשה מהפכה באיראן והאמריקאים נתקעו עם מטוסי F-16 שיועדו לה. אז הם הועברו לישראל במקום ושנה אחר כך כבר השמידו כור בעיראק. 45 שנה אחרי וזהו המטוס הצבאי הנפוץ בישראל ובעולם כולו.

שרשור על העבר, ההווה והעתיד של מטוס שנולד כפנטזיה חצופה והפך למטוס הקרב המצליח ביותר בעולם. 🧵 הסיפור של ה-F-16 מתחיל בסוף מלחמת וייטנאם כשהאמריקאים שקדו על תכנון מטוס חדש לקרבות אוויר בהתבסס על לקחיה. הדעה השולטת על פיה תוכננו מטוסי הדור הקודם כמו הפנטום F-4 הייתה שהתכונות החשובות ביותר למטוס הן מהירות וכושר טיפוס לגובה. השילוב של גובה+מהירות נקרא בשפת הטייסים ״פוטנציאל״

מה המטוסים היקרים ביותר בחיל האוויר? אלו לא מטוסי קרב, אלא דווקא מטוסי הנחשון של טייסת 122 שמבחוץ נראים כמו מטוס נוסעים פרטי אבל נושאים יכולות ייחודיות. בפרט דגם ״עיטם״ שמיועד לבקרה ושליטה אווירית.

שרשור בעקבות המטוסים הייחודיים ביותר והאתגרים שהם מזמנים דווקא למעצמות הגדולות.🧵 מטוסי בקרה ושליטה כמו העיטם הם מטוסים שנושאים מערכות מכ״ם גדולות (החלק האפור בתמונה) שמזהים מטוסים אחרים ממרחק של מאות קילומטרים. הם מספקים התרעה מוקדמת על הימצאות מטוסי אויב ומאפשרים להתגונן מפניהם או להפנות לעברם מטוסי יירוט. וגם מהווים מרכז נוח לפיקוד מהאוויר על מבצעים מורכבים

העובדה שצה״ל השיג עליונות אווירית בשמי איראן הפתיעה פרשנים ומומחים צבאיים בכל העולם. התפיסה הרווחת הייתה שניסיון להשיג עליונות בתנאים שמאפיינים את מלחמת ישראל-איראן נידון לכישלון.

במה ישראל סטתה מהתפיסה המקובלת ולמה זה עבד? כל זאת ועוד בשרשור שני בסדרת מלחמת ישראל-איראן 🧵⬇️ אומרים שלצד מסוים בלחימה יש עליונות אווירית כשהוא מסוגל לבצע את כל המשימות האוויריות הנדרשות (איסוף מודיעין, יירוט ותקיפה) מבלי שהצד השני מסוגל לעצור אותו.
זה לא אומר שאין איום על המטוסים בכלל, אבל זה אומר שהפגיעות בהם נדירות מספיק כדי שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על ביצוע המשימה.

הדרך שבה ישראל השתמשה בכטב״מים במלחמה עם איראן סותר את כל מה שהעולם ״למד״ מאוקראינה.
שרשור על ההצלחה הישראלית, למה היא סותרת את המגמה העולמית ומה הלקח שצריך ללמוד מכך.

זהו שרשור ראשון מתוך סדרת שרשורים שמנתחים לעומק את מלחמת ישראל-איראן. 🧵⬇️ ישראל תמיד הייתה חלוצה עולמית בתחום הכטב״ם (בשרשור הזה הכוונה לכלי רב פעמי שממריא ונוחת ולא ״מתאבד״). בשנות השבעים ישראל הייתה המדינה הראשונה לפתח כטב״מים עם חוזי זמן אמת (כלומר שיש להם מצלמת טלוויזיה שמשדרת מה שהיא רואה בלייב). הם שימשו בהצלחה מרובה במלחמת לבנון הראשונה.

בפגיעה בפתח תקווה נהרגו שני אנשים ששהו בממ״ד.
רבים פנו אלי בשאלה האם הדברים שכתבתי על רמת הביטחון בממ״ד משתנים לאור האירוע הזה. התשובה היא לא, אפילו להיפך, הם מתחדדים.
ההגנה בממ״ד מעולה וזו עדיין החלופה הנכונה להתמגן. הסבר מפורט בשרשור 🧵⬇️ בשרשור שלי הסברתי שהממ״ד לא מספק הגנה מוחלטת. יש אזור קטן שטיל שפוגע בו יכריע את הממ״ד.
כפי שהסברתי בשרשור, הסיכוי שטיל יפגע באזור הזה בממ״ד שלכם כל כך נמוך, שאפשר להשוות את זה לזכייה בלוטו (רק שהנסיבות עגומות).

https://twitter.com/danielbachmat/status/1933931294649467018

הרבה שואלים אותי למה אני אומר שממ״ד נותן הגנה מספיקה אפילו שהוא עלול לא לעמוד בפגיעה ישירה.
אני חושב שהשאלה הזו מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי סוג ההגנה שהממ״ד מספק ומה זה ״פגיעה ישירה״. בשרשור הזה אסביר לעומק כמה הגנה ממ״ד מספק ולמה הוא כל כך טוב. 🧵⬇️ מה קורה כשטיל פוגע בקרקע או בבניין? ראש הקרב מתפוצץ וזה יכול לפגוע באנשים בשלושה דרכים:
1. גל הדף - שינוי פתאומי בלחץ האוויר שיכול להיות קטלני לגוף שלנו.
2. רסיסים - חתיכות מהטיל שעפות במהירות אדירה.
3. רגמות - חתיכות של קיר ורהיטים שמתפרקים ומועפים מההדף והופכים לרסיסים בעצמם.

*שרשור חשוב - תשתפו בבקשה*

איום הטילים מאיראן - מה חשוב לדעת כדי להתגונן.

החדשות הרעות - זה יותר חמור ממה שחווינו מלבנון ומעזה. אי אפשר לעגל פינות.

החדשות הטובות - מי שמקפיד על ההנחיות באופן מלא הופך את הסיכון לזניח.
🧵⬇️ הטילים מאיראן הם לא כמו הרקטות מלבנון. ראשי הקרב ששוקלים בין חצי טון לטון גורמים להרבה יותר נזק. מול הרקטות מלבנון הספיק לרוב להיכנס לחדר פנימי כדי להתגונן. מול טיל מאיראן זה לא יספיק. הפיצוץ יכול לעבור כמה קירות ואפילו להקריס מבנים ישנים.

כשמחפשים בגוגל ״הנוסחה הכי יפה במתמטיקה״ הוא עונה ״זהות אוילר״. ובאמת במבט ראשון הזהות הזו נראית כמו קשר קסום בין חמישה מספרים יסודיים. קחו את המספר e, תעלו החזקת i כפול פאי, תוסיפו 1 ותקבלו 0 (אם אתם לא מכירים את e או i אל דאגה, תכף נסביר).

בשרשור הזה נסביר למה הקסם הזה קורה 🧵 לפני שנצלול לזהות אוילר עצמה בואו נבין קונספט שנקרא ״הרחבה״. אתם אולי מכירים את הפעולה המתמטית שנקראת ״עצרת״, שהיא פשוט מכפלה של מספר עם כל המספרים שקטנים ממנו. למשל 4 עצרת (מסמנים !4) זה 4 כפול 3 כפול 2 כפול 1.

השבוע פורסמה ידיעה קטנה שרומזת על מהפכה גדולה - חברת ספייס איקס רמזה שבכוונתה לספק שירותי ניווט לווייני כתחליף ל-GPS.

מלבד הערך האזרחי למהלך כזה עשויות להיות השלכות דרמטיות על שדה הקרב, לא בהכרח לטוב.
שרשור 🧵 ספייס אקס כבר מפעילה רשת של מעל 7,000 לווייני סטארלינק שמקיפים את כדור הארץ בגובה נמוך של 500 אלפי ק״מ. בניגוד ללווייני תקשורת מסורתיים שמרוחקים עשרות אלפי ק״מ מכדור הארץ, הרשת הנמוכה והצפופה מאפשרת לספק אינטרנט רחב-סרט ומהיר בכל מקום בעולם בלי צורך בתשתית קרקעית.

מסתובבת טענה שמתמטיקאי מאוסטרליה פיצח בעיה בלתי פתורה מזה מאות שנים של פתרון משוואות ממעלה חמישית ומעלה.
האם מדובר בתוצאה מתמטית אמיתית? כן. האם מדובר בפריצת דרך? לא ממש.
הסבר מפורט בשרשור חביב 🧵⬇️ התוצאה המדוברת נוגעת למשוואות פולינומיות. אלו משוואות שמערבות חיבור, חיסור, כפל, חילוק וחזקות. בבית הספר למדנו לפתור שתי סוגים כאלו - משוואות לינאריות בהן אין חזקה ומשוואות ריבועיות בהן יש נעלם בריבוע. באופן דומה במשוואה ממעלה שלישית הנעלם מופיע בחזקת 3 וברביעית ב-4 וכן הלאה.

על רקע דיווחים על תקיפה ישראלית נוספת בתימן, ולאחר ההפסקה הפתאומית של המבצע האמריקאי מול החות׳ים, זה זמן טוב לדון בכישלון המבצע האמריקאי, איך השתבש לעומת המבצע המוצלח הדומה שניהלה ישראל מול חיזבאללה ומה ההשלכות על הסוגיה התימנית בעתיד.

שרשור 🧵⬇️ למבצע התקיפה האווירי של ארה״ב בתימן שהחל תחת ביידן הייתה מטרה די ברורה - להשמיד את מאגרי הטילים ויכולות הייצור של החות׳ים כדי שלא יוכלו לירות על ספינות בים האדום ועל שטח ישראל. כשטראמפ הרחיב את הקמפיין במרץ הוא הוסיף גם את משימת העריפה - פגיעה במפקדים החות׳ים עצמם.

ניתוח ראשוני של הלחימה בין הודו לפקיסטן - נתחיל בעובדות ובסוף פרשנות והשלכות:

שלשום הודו פתחה במתקפה אווירית על ״יעדי טרור״ סמוכי גבול בשטח פקיסטן בתגובה לפיגוע בקשמיר.
להודו יש טילי שיוט ופצצות גולשות תוצרת צרפת, ישראל וייצור עצמי שמאפשרים לתקוף את היעדים מבלי לחצות גבול.
🧵⬇️ לכן זה מפתיע שבתקיפה היא איבדה 5-3 מטוסים. לא ברור איזה אמצעי הפיל אותם. חלק מההשערות מדברות על טילי קרקע-אוויר מתקדמים תוצרת סין, אבל בעיני סביר שההודים ידעו היכן אלו נמצאים ונמנעו מהאמ״ט (אזור מוכה טילים). חשוד סביר יותר הם טילי אוויר-אוויר ממטוסים פקיסטניים (שרידים בתמונה).

ב-2002 מטוס נוסעים של ארקיע המריא משדה תעופה בקניה. בקצה מסלול ההמראה חיכתה חוליית מחבלים, הם שיגרו שני טילי כתף שפספסו את המטוס, פסע מאסון.
זו הייתה השנה שאחרי פיגוע התאומים, טרור אווירי נתפס כמגמה מדאיגה. התקבלה החלטה - בכל מטוסי הנוסעים בישראל יותקן לייזר נגד טילים.
שרשור 🧵⬇️ טילי כתף נגד מטוסים, או בשמם המקוצר - טזק״א (טיל זעיר קרקע-אוויר), נועדו להקנות לחייל בודד את היכולת להגן על סביבתו הקרובה מפני כלי טיס. רובם עובדים באותה צורה - החייל מזהה כלי טיס, מכוון ומשגר את הטיל הזעיר שמתביית על כלי הטיס בעזרת חיישן אינפרא-אדום שמזהה את החום שנפלט מהמטוס.

חיכיתי כמה חודשים לפני שאני כותב על הנושא הזה כדי לקבל פרספקטיבה, ואני חושב שכעת בשלה העת להתחיל להפיק לקחים (ואנטי-לקחים).
המלחמה של צה״ל בלבנון בין ספטמבר לנובמבר 2024 מסתמנת בעיני כציון דרך היסטורי, לא רק בתולדות מלחמות ישראל אלא בתורת המלחמה בכלל.
שרשור 🧵 מאז תחילת המאה ה-20 מתקיים דיון בשאלת האיזון הנכון בין שני מאמצי ההתקפה - מאמץ האש שעיקרו השמדת מטרות ומאמץ התמרון שעיקרו כיבוש, טיהור והחזקה של שטח.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה תפיסה שהמצאת המטוס המפציץ מייתרת את התמרון. האש לבדה כשתופעל מול מרכזי האוכלוסייה והתעשייה

זוהי מפה של כל המחוזות בארצות הברית, כשכל מחוז צבוע באחד מ-4 צבעים ואין שני מחוזות שכנים שצבועים זהה.
זו לא תכונה מיוחדת של ארה״ב, כל מפה מדינית, אפילו כזו שתמציאו מהראש, אפשר לצבוע כך ב-4 צבעים בלבד.
איך יודעים?
שרשור קצר שמתחיל מצביעת מפות ומסיים בשבירת צפנים ושמירה על סוד 🧵 את העובדה שתמיד אפשר לצבוע מפה מדינית עם 5 צבעים ידעו כבר במאה ה-19. הם לא הצליחו להוכיח שאפשר עם 4 אבל מצד שני גם לא הצליחו להמציא מפה שדורשת יותר מ-4.
במשך יותר ממאה שנה זו הייתה חידה שהעסיקה מתמטיקאים רבים עד שב-1976 שני מתמטיקאים מאלינוי סיפקו תשובה שנויה במחלוקת.

אחד הדיונים החמים בשיח הביטחוני הוא השאלה האם יש עתיד למסוק הקרב (מסק״ר) בשדה הקרב המודרני.
בישראל במיוחד, לאור כישלון ההגנה ב-7/10 שהפנה זרקור למערך המסק״ר הקטן והמיושן של צה״ל. גורמים בכירים כבר רמזו לא פעם על הכוונה לחדשו.
אבל האם זו החלטה נכונה או שנדרש כיוון אחר? שרשור 🧵 בואו נתחיל מלהבין למה בכלל צריך מסוקים?
הרי מטוס עם כנף קבועה הוא כלי פשוט וזול יותר, שיכול לטוס יותר רחוק, יותר מהר, יותר זמן ועם יותר משקל. למסוק יש רק יתרון אחד על מטוס, אבל זה יתרון חשוב מאוד - הוא יכול להאט ואף לעצור באוויר. כל יתרון של מסוק על פני מטוס נובע מהתכונה הזו.

כנראה שמעולם לא שמעתם על האי דקיק דייגו גרסיה שבאמצע האוקיינוס ההודי עד שלאחרונה ארה״ב העבירה לשם מפציצים אסטרטגיים כדי לקרבם למזרח התיכון. האי ששייך לבריטניה כולל בסיסי צבא בלבד, לאחר שתושביו גורשו בשנות השישים. איים כאלו הם השרידים האחרונים לאימפריות הקולוניאליסטיות. 1/8 🧵⬇️ קולוניאליזם יצא מהאופנה במאה הקודמת וכמעט כל הקולוניות קיבלו עצמאות. אבל המעצמות שמרו לעצמן טריטוריות קטנות שניתן להחזיק במשאבים מעטים ותושביהן נטולי כוח. כך ניתן לשמר נוכחות צבאית גלובלית ואולי להפיק תועלת כלכלית (אי קטן שולט על 430 אלף קמ״ר של שטח ימי כלכלי, פי 20 משטח ישראל).