מסתובבת טענה שמתמטיקאי מאוסטרליה פיצח בעיה בלתי פתורה מזה מאות שנים של פתרון משוואות ממעלה חמישית ומעלה.
האם מדובר בתוצאה מתמטית אמיתית? כן. האם מדובר בפריצת דרך? לא ממש.
הסבר מפורט בשרשור חביב 🧵⬇️ התוצאה המדוברת נוגעת למשוואות פולינומיות. אלו משוואות שמערבות חיבור, חיסור, כפל, חילוק וחזקות. בבית הספר למדנו לפתור שתי סוגים כאלו - משוואות לינאריות בהן אין חזקה ומשוואות ריבועיות בהן יש נעלם בריבוע. באופן דומה במשוואה ממעלה שלישית הנעלם מופיע בחזקת 3 וברביעית ב-4 וכן הלאה.

על רקע דיווחים על תקיפה ישראלית נוספת בתימן, ולאחר ההפסקה הפתאומית של המבצע האמריקאי מול החות׳ים, זה זמן טוב לדון בכישלון המבצע האמריקאי, איך השתבש לעומת המבצע המוצלח הדומה שניהלה ישראל מול חיזבאללה ומה ההשלכות על הסוגיה התימנית בעתיד.

שרשור 🧵⬇️ למבצע התקיפה האווירי של ארה״ב בתימן שהחל תחת ביידן הייתה מטרה די ברורה - להשמיד את מאגרי הטילים ויכולות הייצור של החות׳ים כדי שלא יוכלו לירות על ספינות בים האדום ועל שטח ישראל. כשטראמפ הרחיב את הקמפיין במרץ הוא הוסיף גם את משימת העריפה - פגיעה במפקדים החות׳ים עצמם.

ניתוח ראשוני של הלחימה בין הודו לפקיסטן - נתחיל בעובדות ובסוף פרשנות והשלכות:

שלשום הודו פתחה במתקפה אווירית על ״יעדי טרור״ סמוכי גבול בשטח פקיסטן בתגובה לפיגוע בקשמיר.
להודו יש טילי שיוט ופצצות גולשות תוצרת צרפת, ישראל וייצור עצמי שמאפשרים לתקוף את היעדים מבלי לחצות גבול.
🧵⬇️ לכן זה מפתיע שבתקיפה היא איבדה 5-3 מטוסים. לא ברור איזה אמצעי הפיל אותם. חלק מההשערות מדברות על טילי קרקע-אוויר מתקדמים תוצרת סין, אבל בעיני סביר שההודים ידעו היכן אלו נמצאים ונמנעו מהאמ״ט (אזור מוכה טילים). חשוד סביר יותר הם טילי אוויר-אוויר ממטוסים פקיסטניים (שרידים בתמונה).

ב-2002 מטוס נוסעים של ארקיע המריא משדה תעופה בקניה. בקצה מסלול ההמראה חיכתה חוליית מחבלים, הם שיגרו שני טילי כתף שפספסו את המטוס, פסע מאסון.
זו הייתה השנה שאחרי פיגוע התאומים, טרור אווירי נתפס כמגמה מדאיגה. התקבלה החלטה - בכל מטוסי הנוסעים בישראל יותקן לייזר נגד טילים.
שרשור 🧵⬇️ טילי כתף נגד מטוסים, או בשמם המקוצר - טזק״א (טיל זעיר קרקע-אוויר), נועדו להקנות לחייל בודד את היכולת להגן על סביבתו הקרובה מפני כלי טיס. רובם עובדים באותה צורה - החייל מזהה כלי טיס, מכוון ומשגר את הטיל הזעיר שמתביית על כלי הטיס בעזרת חיישן אינפרא-אדום שמזהה את החום שנפלט מהמטוס.

חיכיתי כמה חודשים לפני שאני כותב על הנושא הזה כדי לקבל פרספקטיבה, ואני חושב שכעת בשלה העת להתחיל להפיק לקחים (ואנטי-לקחים).
המלחמה של צה״ל בלבנון בין ספטמבר לנובמבר 2024 מסתמנת בעיני כציון דרך היסטורי, לא רק בתולדות מלחמות ישראל אלא בתורת המלחמה בכלל.
שרשור 🧵 מאז תחילת המאה ה-20 מתקיים דיון בשאלת האיזון הנכון בין שני מאמצי ההתקפה - מאמץ האש שעיקרו השמדת מטרות ומאמץ התמרון שעיקרו כיבוש, טיהור והחזקה של שטח.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה תפיסה שהמצאת המטוס המפציץ מייתרת את התמרון. האש לבדה כשתופעל מול מרכזי האוכלוסייה והתעשייה

זוהי מפה של כל המחוזות בארצות הברית, כשכל מחוז צבוע באחד מ-4 צבעים ואין שני מחוזות שכנים שצבועים זהה.
זו לא תכונה מיוחדת של ארה״ב, כל מפה מדינית, אפילו כזו שתמציאו מהראש, אפשר לצבוע כך ב-4 צבעים בלבד.
איך יודעים?
שרשור קצר שמתחיל מצביעת מפות ומסיים בשבירת צפנים ושמירה על סוד 🧵 את העובדה שתמיד אפשר לצבוע מפה מדינית עם 5 צבעים ידעו כבר במאה ה-19. הם לא הצליחו להוכיח שאפשר עם 4 אבל מצד שני גם לא הצליחו להמציא מפה שדורשת יותר מ-4.
במשך יותר ממאה שנה זו הייתה חידה שהעסיקה מתמטיקאים רבים עד שב-1976 שני מתמטיקאים מאלינוי סיפקו תשובה שנויה במחלוקת.

אחד הדיונים החמים בשיח הביטחוני הוא השאלה האם יש עתיד למסוק הקרב (מסק״ר) בשדה הקרב המודרני.
בישראל במיוחד, לאור כישלון ההגנה ב-7/10 שהפנה זרקור למערך המסק״ר הקטן והמיושן של צה״ל. גורמים בכירים כבר רמזו לא פעם על הכוונה לחדשו.
אבל האם זו החלטה נכונה או שנדרש כיוון אחר? שרשור 🧵 בואו נתחיל מלהבין למה בכלל צריך מסוקים?
הרי מטוס עם כנף קבועה הוא כלי פשוט וזול יותר, שיכול לטוס יותר רחוק, יותר מהר, יותר זמן ועם יותר משקל. למסוק יש רק יתרון אחד על מטוס, אבל זה יתרון חשוב מאוד - הוא יכול להאט ואף לעצור באוויר. כל יתרון של מסוק על פני מטוס נובע מהתכונה הזו.

כנראה שמעולם לא שמעתם על האי דקיק דייגו גרסיה שבאמצע האוקיינוס ההודי עד שלאחרונה ארה״ב העבירה לשם מפציצים אסטרטגיים כדי לקרבם למזרח התיכון. האי ששייך לבריטניה כולל בסיסי צבא בלבד, לאחר שתושביו גורשו בשנות השישים. איים כאלו הם השרידים האחרונים לאימפריות הקולוניאליסטיות. 1/8 🧵⬇️ קולוניאליזם יצא מהאופנה במאה הקודמת וכמעט כל הקולוניות קיבלו עצמאות. אבל המעצמות שמרו לעצמן טריטוריות קטנות שניתן להחזיק במשאבים מעטים ותושביהן נטולי כוח. כך ניתן לשמר נוכחות צבאית גלובלית ואולי להפיק תועלת כלכלית (אי קטן שולט על 430 אלף קמ״ר של שטח ימי כלכלי, פי 20 משטח ישראל).

השבוע לפני 26 שנה הופל מטוס חמקן בפעם הראשונה והאחרונה (עד כה). מטוס F-117 אמריקאי שנשלח להפציץ את צבא סרביה כחלק מהקמפיין למנוע טיהור אתני בקוסובו. הוא הופל על ידי טיל SA-3 מיושן, מאותו סוג שהפיל טייסים ישראליים במלחמת ההתשה (״הטיל כופף את כנף המטוס״). 1/7 ⬇️🧵 ה-F-117 היה החמקן האמיתי הראשון. הוא תקף בלי הפרעה מעל אלף פעם בבגדד בזמן מלחמת המפרץ.
אבל גם המטוס חמקן לא בלתי-נראה לחלוטין. הגוף החלק שלו אומנם מסיט קרינת מיקרוגל שמשמשת מכ״מים שמכווינים טילים
[אותה קרינה שמשמשת לחימום אוכל, למעשה תנור המיקרוגל הומצא בטעות בזמן ניסוי מכ״ם]

לראשונה במאה ה-21 ארה״ב הכריזה אתמול על פיתוח מטוס קרב חדש שייקרא F-47 (אני בטוח שאין קשר לזה שטראמפ הנשיא ה-47…)
הנשיא טראמפ קיבל את המלצת ממשל ביידן לפתח מטוס קרב דור 6 שיחליף את ה-F-22 כמטוס העליונות האווירית המתקדם בעולם.

שרשור קצר עם הפרטים והמשמעות לישראל 🧵 מעט מאוד פרטים שוחררו לציבור על המטוס. הוא מיועד להיות מטוס עליונות אווירית חמקן, כלומר לנצח בקרב אוויר כל מטוס אחר ולחדור לכל מרחב אווירי עוין בעולם.
הוא כנראה יהיה מטוס הקרב הגדול ביותר אי-פעם, כדי לאפשר טווח טיסה ויכולת נשיאה שדרושים ללחימה מול סין.

חזרתי מניו זילנד ואין לי אינסטגרם. אז כיאה לפלטפורמה הנה שרשור סקירה ביטחונית על המעצמה הפסיפית ניו זילנד, שהוא בסך הכל תרוץ לשתף תמונות שצילמנו. 🧵 ניו זילנד שוכנת על שני איים באוקיינוס השקט שיחדיו גדולים פי 12 מישראל, ומיושבת בדלילות על ידי 5 מיליון תושבים בלבד. היא מבודדת למדי, היבשת הקרובה ביותר היא אוסטרליה במרחק אלפיים קילומטרים.

ראיתי בפיד דיון בשאלה האם לגיטימי לומר על 27% שזה בערך שליש או רבע (קישור בסוף השרשור)? כרגיל, אני כאן כדי לסבך קצת.
שרשור קצר שיעבור דרך יחס הזהב, אבולוציה של צמחים ולרבע את המעגל.
נישתי אך מעניין 🧵 במקום 27% בואו נסתכל על מספר קצת יותר מעניין - פאי. אתם כנראה כבר יודעים שפאי הוא מספר אי-רציונלי. זה אומר שהוא לא שווה לאף שבר עם מונה ומכנה שהם מספרים שלמים. לכן מקובל לייצגו בקירוב עם שברים קרובים אליו. למשל 3.14 שזו דרך אחרת לכתוב את השבר 314/100. האם זה קירוב מוצלח?

הכישלון של חיל האוויר ב-7/10:

הכשל בהגנה על העוטף לא נולד בבוקר ה-7/10 ולא בליל ה-6/10. הוא קשור בשינוי היסודי שעבר החיל בעשרים השנים האחרונות, ומקורו עמוק יותר מזה שמשתקף בשיח הציבורי.

שרשור 🧵 השינוי שאני מדבר עליו נוצר מהצטלבות של שתי מגמגות. האחת, גידול אדיר ביכולות האיסוף המודיעיניות של ישראל שסיפק לצה״ל הרבה יותר מטרות רלוונטיות לתקיפה בכל הזירות סביבנו.
השני, כניסה המונית לשימוש של חימוש אוטונומי מבוסס GPS שהביא לשדה הקרב את מה ש-Waze הביא לדרכים.

״כל הבניינים האלה בתל אביב, הם ייהרסו, שום דבר לא יישאר״.
כך לפי גלנט אמר נתניהו ב-2023. זה האופן בו נתפסה היכולת של חיזבאללה בקרב ההנהגה. וגם היום רבים סבורים שזה נמנע מאיתנו רק בזכות הביפרים ותקיפות ומריחות.

שרשור קצר שאחריו תכירו את המציאות טוב יותר מראש הממשלה. 🧵 כדי להדגים עד כמה התפיסה הזו הייתה רחוקה ממתחם הסבירות, ננסה תרגיל מחשבתי בהיסטוריה אלטרנטיבית. מה היה קורה אם חיזבאללה היה מחליט לפצוח במתקפת פתע, בלי התרעה מוקדמת, בלי תקיפות צה״ל, בלי ביפרים ואפילו בלי כיפת ברזל. הצגה במעמד צד אחד כשחיזבאללה משגר ככל יכולתו כדי לחרב את ת״א.

אחד הסודות הצבאיים השמורים ביותר הוא ה״חתימה״ של מטוס חמקן - כמה קשה לראות אותו במכ״ם.
אבל חמקנים טסים כל הזמן, באימונים, במופעים ובתעבורה. וכל גורם זר יכול לעקוב ולאסוף מודיעין על החתימה.
איך מונעים את זה? בעזרת הצ׳ופצ׳יק הקטנטן בתמונה שעובד על עקרון דומה לעיניים של חתול 1/4 🧵 כשגל רדיו שנשלח על ידי מכ״ם פוגע במטוס רגיל, הגל מתפזר לכל עבר. חלק ממנו חוזר לכיוון המכ״ם וכך המכ״ם יודע על מיקום המטוס.
מטוס חמקן בנוי כך שהגל ייבלע או יחזור לכיוון אחר והמכ״ם עיוור.
התוספת הקטנה שמתחברת לחמקן נקראת עדשת לינבורג - היא בנויה כך שגל שפוגע בה יחזור לכיוון ממנו בא.

ידעתם ש-DNA שלנו לא רק מאפשר לומר פחות או יותר מאיפה בעולם אנחנו מגיעים, אלא ממש מכיל בתוכו קידוד של מפת העולם?
איך זה קשור לאחת התגליות החשובות ביותר שהתגלו בישראל ומעולם לא שמעתם עליה?
ולמה זה עוזר לנו להבין בינה מלאכותית כמו ChatGPT?
השרשור הכי מעניין שתקראו הסופ״ש 🧵 לאחרונה נתקלתי במאמר חמוד מ-2008. החוקרים בדקו את הרצף הגנטי של כ-3,000 אירופאיים. כל נבדק תויג לפי חצי מיליון נקודות ב-DNA שלו. חצי מיליון זה הרבה, אז מה שהחוקרים עשו זה להפעיל טריק מתמטי שנקרא PCA. מה שהוא עושה זה לרדד את המידע הרב-ממדי הזה ומסכם אותו בשני מספרים בלבד לכל נבדק.

הפלת משטר אסד בסוריה בחסות טורקיה הפנתה זרקור לשאיפות האמפריאליסטיות של ארדואן והאיום הפוטנציאלי על ישראל.
ישראל ואיראן הן מדינות עם נטייה אקטיבית להפעיל כוח צבאי אבל טורקיה מעפילה על שתיהן.
טורקיה פולשת וכובשת דרך קבע חלקים מקפריסין, עיראק וסוריה. 1/8 ⬇️ היא מחזיקה בסיסים צבאיים בסומליה ובקטאר. היא במידה רבה עומדת מאחורי הקמפיינים המוצלחים של אזרבייג׳ן לכיבוש חבל נגורנו-קרבאך מידי ארמניה (2020, 2023). במלחמת האזרחים בלוב (2020) היא הייתה הגב העיקרי של צבא ה-GNA שנלחם בהצלחה מול ה-LNA שנתמך על ידי רוב מדינות האזור והמערב.

החודש נחשף בהפתעה מטוס קרב חדש בפיתוח בסין שכבר הגיע לשלבי טיסה. יש פרשנים שהרחיקו לכת וטענו שזה מעיד שסין מובילה במירוץ למטוס קרב מהדור השישי - הדור הבא.
אבל אולי לארה״ב יש בכל זאת קלף נסתר שהיא עומדת לשלוף מהשרוול? ואולי בכלל אין צורך יותר במטוסי קרב מאוישים?
שרשור 🧵 כדי להבין את הרעיון שעומד מאחורי מטוסי דור 6 צריך לחזור אחורה דווקא לשנות החמישים, אז התחילו לעבוד על מטוסי דור 3. עד אז מטוסי קרב נדרשו לפעולה מטווח קרוב מאוד - בין אם כדי לתקוף בדיוק מטרה על הקרקע ובין אם כדי להפיל מטוס יריב באמצעות תותח.
אבל המצאת טילי האוויר-אוויר שינתה

ועדת נגל לקביעת תקציב הביטחון פרסמה את מסקנותיה בדו״ח מרשים ומקיף שבאופן נדיר פורסם לציבור הרחב.
בשורה התחתונה, הוועדה ממליצה להגדיל את התקציב מכ-65 מיליארד ש״ח לפני המלחמה לכמעט 100 מיליארד ש״ח בשנה לעשור הקרוב. פחות מהמלצת מערכת הביטחון אך עדיין יותר מידי בעיני.
שרשור מפורט: 🧵 הוועדה מכירה בכך שמחדל 7/10 לא נבע מהיעדר תקציב. ובהתחשב בזה שמאז ביצועי הצבא היו לא רעים, מה ההצדקה לגידול עתק בתקציב בתקופה רגישה למשק?
הוועדה טוענת שהמציאות החדשה מחייבת השקעה בתחומים מסוימים אבל קצת מעלימה עין מההיפך - שייתכן שהצורך להשקעה בתחומים אחרים פחת. עוד נחזור לזה.

בואו נדבר על הקונספציה. לא לגבי חמאס, לגבי חיזבאללה.
בחודשים שלפני המלחמה כתבתי כמה פעמים על האיום הרקטי מלבנון, על גודלו האמיתי שמוגבל בהרבה מתרחישי האימים שנפוצו (קישורים בסוף השרשור). קיבלתי מאות תגובות, מסגרו אותי כתמהוני, כשבוי בתודעת 6/10 או אף כמשרת של אג׳נדות זרות. 🧵 הטיעון שלי התבסס על היכרות עם ביצועי רקטות, דיוקן וקטלניותן, יעילות אמצעי ההגנה (אזעקות ומרחבים מוגנים, פינוי הגליל העליון וכיפת ברזל) והערכה ריאלית של כמות הרקטות. בתמצית, טענתי שחיזבאללה התעצם במידת מה אבל גם ישראל השתפרה לא פחות בהגנה, כך שצפוי היקף נזק דומה ללבנון השנייה.

מה ישראל ניסתה להשיג כשהשמידה את מערך ההגנה האווירית וחיל האוויר של סוריה? כד כמה מורכב לבצע מבצע כזה? מה הן המערכות שהושמדו, עד כמה הן היוו איום ובמה שונה המצב עכשיו ממה שהיה בעשור האחרון בו ממילא חיל אוויר תקף בחופשיות בסוריה?
שרשור מעמיק קצת יותר ממה שתראו בכלי התקשורת 🧵 נתחיל מקצת רקע על מערך ההגנה האווירית של סוריה - כלקח ממלחמת ששת הימים וההתשה סוריה הבינה שהיא צריכה מערך טילי קרקע-אוויר (טק״א) מתקדם כדי לקזז את היתרון האווירי של ישראל. ההצלחה של המערך במלחמת יום כיפור הפכה אותו למערך המושקע ביותר בצבא סוריה.