איך עובד לייזר ליירוט? כמו בכל מערכת הגנה אווירית יש סנסור (מכ״ם או מצלמה) שמזהה איום ומכווין אליו. ואז נשלחת אלומת אור ממוקדת (=לייזר) שפוגעת באיום ומתחילה לחמם אותו. כשהטמפרטורה עוברת סף מסוים האיום מתרסק או מתפוצץ. 
מאז ימי קדם טכנולוגיית ניווט ושיבושה נחשבו חשובים לא פחות מנשק.
רקע: אחרי מלחמת העולם השנייה הכלכלן אוסקר מורגנשטרן חבר למתמטיקאי הדגול ג׳ון פון נוימן (כן, אותו אחד מפצצת האטום, המצאת המחשב, מכניקת הקוונטים ועוד) ויחד הם הניחו את היסודות לתחום שנקרא היום תורת המשחקים. בנספח של ספרם הם הוכיחו תובנה מרחיקת לכת. 
מפקד טוב יודע שהמודיעין יטעה ומתכונן לתרחיש הזה. הבעיה היא שלהתכונן לכל תרחיש זה לא מעשי בעליל ומכאן הפיתוי להתבסס חזק על מודיעין. מה הפתרון? לבנות מענים רובוסטיים, כאלו שעמידים בפני מגוון רחב של תרחישים ותפניות.
במקום לחלק את התפוח נלך על מטרה נועזת יותר - כדור הארץ. בואו ננסה לחלק אותו לחתיכות ולהרכיב שני העתקים שזהים לו בהכל - בגודל, בצורה ובצפיפות.
כי לפני שבוע צייצתי על היקף הפגיעה הצפוי בעורף במקרה של מלחמה כוללת עם חיזבאללה. בתגובה היו שטענו שאני שבוי ב״תודעת 6 באוקטובר״, ושראוי להעריך ביתר את עוצמת האיום, בבחינת better safe then sorry.
כדי לקבל תחושה למשמעות של מתקפת טילים נעבור בקצרה על כמה דוגמאות היסטוריות. ונתחיל מהמתקפה האימתנית ביותר - טילי ה-V-2 ששיגרה גרמניה הנאצית על בריטניה ובלגיה. 
קנטור (ממוצא יהודי? זה שנוי במחלוקת) היה מתמטיקאי שפעל השלהי המאה ה-19. המחקרים שלו הביאו אותו לחיכוך מתמיד עם מושג האינסוף, נושא שרוב המתמטיקאים סלדו מהעיסוק בו, אבל קנטור לא נרתע. את הרעיון הבסיסי שלו ניתן להמחיש באמצעות הדוגמה הבאה:
הבנייה בעזה צפופה ושלודה. הבניינים עשויים משלד בטון. הפיזיקה במקרה כזה פשוטה - אין מספיק פצצות בעולם כדי ״לשטח״ את עזה. גם כמות פצצות בהיקף של מלחמת עולם לא תספיק. ניתן לראות שבכל עיר שלודה שהופצצה בכבדות, מדרזדן ועד חאלב ומריופול, הרוב המוחלט של המבנים עומדים על תילם. 
ראשונים הם המספרים הטבעיים שמשמשים למנייה: 0, 1, 2 וכו׳. המתמטיקאי בן המאה ה-19 לאופולד קרונקר אמר ש״אלוהים יצר את המספרים הטבעיים, כל השאר יצר האדם״. אבל במתמטיקה מודרנית אפילו המספרים הטבעיים נחשבים לדבר מתוחכם שנבנה בקפידה ממושגים בסיסיים יותר (כמו קבוצה ופונקציה). 
הבסיס לאנרגיה גרעינית זה חומר בקיע. חומר שכשמרכזים מספיק ממנו במקום אחד (מסה קריטית) מתחילה תגובת שרשרת גרעינית שמשחררת המון אנרגיה.
הרעיון בחיל טילים הוא להקים מערך של טילי קרקע-קרקע מדויקים (בין אם זה טילים בליסטיים, טילי שיוט או כטב״מים מתאבדים) שיוכל לתקוף מטרות שכיום נתקפות בלעדית על ידי חיל האוויר - מטרות גדולות, מבוצרות או רחוקות שמצריכות חימוש כבד או עם טווח גדול. אלו רוב המטרות במלחמה מודרנית. 2/ 
גלואה נולד ב-1811 בפרבר של פריז. הוא היה ילד מרדן ובעייתי שהסתכסך לעתים קרובות עם מוריו. הוא נכשל פעמיים במבחני הכניסה לאוניברסיטה בשל הזלזול בבוחניו. פעילותו הפוליטית ברוח ערכי המהפכה הצרפתית נגד השלטון המלכוני הביאה להסתבכויות רבות עם גורמי השלטון ואף למאסר שנמשך מספר חודשים. 
כידוע, בקטאן לסדר השחקנים יש השפעה גדולה על המשחק. כל שחקן מציב יישוב ראשון לפי סדר, ואז הסדר מתהפך והיישוב השני מוצב תחילה על ידי השחקן האחרון. השאלה שניסינו לענות העליה היא איזה שחקן צובר הכי הרבה יתרון במהלך סבב הצבת היישובים? 
הרעיון לערצב 19 נולד בטראומה של מלחמת יום כיפור. בתחילת המלחמה ניסה ח״א להשמיד את סוללות הטק״א (טילי קרקע-אוויר נגד מטוסים) הסוריות במבצע דוגמן 5, מבצע שנכשל כשלון נחרץ. לאחר המלחמה נותחו סיבות הכשלון והגיעו לשתי מסקנות. הראשונה, כשל מודיעיני 2/14
תחילה דאינריז השתמשה בדרקוניה בעיקר לצרכים טקטיים במסגרת המב״ם (המערכה שבין הממלכות) - משימות סיכול ועריפה, תובלת סער וחילוץ. שימוש משמעותי ראשון רואים בקרב רואים בשבירת המצור על מירין, שם הם הדרקונים משמשים לאמנעה - השמדת הצי והארטילריה של האויב כדי להקל על צבא היבשה שמכריע. 
רקע - השטח הימי של מדינה מחולק בגדול לשניים:
לסמית׳ יש תחביב: הוא מצייר צורה במחשב ובודק אם אפשר להשתמש בה כאריח לריצוף של רצפה (כמו הדוגמאות בתמונות). עד היום, כל מי שניסה דבר כזה קיבל אחד משני דברים:
2 subscribed