אני רואה הרבה בלבול לגבי שברים ורסיסים, מה ההבדל ביניהם, מה מסוכן בכל אחד ואיך להתמגן.

שרשור קצר שעושה סדר 🧵⬇️ כשטיל בליסטי עף מאיראן לישראל בחלל הוא (לרוב) מתפצל למספר חלקים. המנוע ומיכלי הדלק מתנתקים מראש הקרב (רש״ק) ונופלים קילומטרים מאחוריו. לרוב כשאנו רואים בתקשורת צילום של שאריות טיל איראני זה למעשה צילום של מנוע.
אחת הסיבות להכינס למרחב מוגן הוא כדי שהמנוע הזה לא יפול לכם על הראש.

הטרנד החדש של האיראנים זה לשגר לעברנו בעיקר טילי מצרר - טילים שנושאים עשרות פצצונות קטנות שמתפזרות על שטח רחב.

מה זה מצרר, כמה זה מסוכן, איך מתמגנים ולמה יורים עלינו דווקא כאלו? שרשור קצר שיעשה לכם סדר 🧵⬇️ טיל מצרר הוא כזה שבמקום ראש קרב אחוד (=מלא בחומר נפץ) נושא מיכל שנפתח באוויר ויוצאות ממנו עשרות פצצונות קטנות שמתפזרות על שטח רחב.

זה אמצעי שנעשה בו שימוש מרובה בעבר גם על ידי ישראל. הייעוד של החימוש הזה הוא לפגוע ברכיבים שמפוזרים בשטח פתוח - טנקים, משגרים, חיילים וכו׳.

אחת הטעויות הכי נפוצות בהבנה של הטילים הבליסטיים מאיראן, שאפילו חוזרים עליה כל הזמן בתקשורת, זה שהטיל גורם לנזק על ידי פגיעה עוצמתית במהירות אדירה.

בשרשור הזה נבין למה זה פשוט לא נכון ומה באמת קורה. 🧵⬇️ נתחיל מרענון קצר מה זה טיל בליסטי - זה טיל שממריא לחלל, שם לרוב המנוע מתנתק, ונשאר ראש הקרב (רש״ק) שנופל חזרה על המטרה.

רש״ק איראני אופייני ששוקל טון נופל תחילה במהירות של יותר מ-4 ק״מ בשנייה, אבל עד הפגיעה מאבד בערך חצי ממהירות (התנגדות אוויר) ופוגע במהירות של כ-2 ק״מ בשנייה.

על רקע המתיחות עם איראן, לראשונה אי-פעם נפרסה בישראל טייסת מטוסי F-22.

מה מיוחד במטוס הזה? למה תפקידו בעימות עם איראן? ולמה דווקא ישראל?

השרשור שיעשה לכם סדר עם כל התשובות ⬇️🧵 שני מטוסי הקרב המתקדמים ביותר של ארה״ב (דור 5) הם F-22 ואחיו הקטן F-35.

לכל אחד מהם ייעוד שונה - F-35 הוא מטוס רב-משימתי, סוס עבודה שמיועד ליירוט, איסוף מודיעין ותקיפה, לפעמים שלושתם יחד באותה גיחה.

F-22 לעומתו הוא מטוס עליונות אווירית, יש לו תפקיד אחד - לעמוד בראש שרשרת המזון.

איך עובד הקסם של מודלי שפה כמו צ׳אט GPT, ג׳מיני ודומיהם? האם הם באמת רק ״מכונה סטטיסטית לחיזוי המילה הבאה״ ותו לא?

התשובה בעיני היא קצת כן אבל הרבה לא. או לפחות לא במובן שרוב האנשים מדמיינים את זה.

זה שרשור לא-טכני לכל מי שרוצה להבין איך זה עובד, למה זה עובד ומאיפה מגיע העומק🧵 בואו נתחיל ממה מודלי שפה הם לא. הם לא ״השלמה אוטומטית״ כמו שיש למשל כשמחפשים בגוגל ״מזג אוויר״ והוא משלים לכם לבד ל״בירושלים״.
שם זה באמת טריק די פשוט - גוגל יודעים מה החיפוש הכי פופולרי ומציעים לכם אותו. אולי אפילו מתחשבים במידע כמו איפה אתם גרים, גיל ומגדר, אבל בגדול סטטיסטיקה.

מה הטכנולוגיה החדשה החשובה ביותר שהופיעה בשדה הקרב במלחמה באוקראינה? רבים יאמרו שהרחפן אבל התשובה בעיני שונה לגמרי - סטארלינק - מערך התקשורת הגלובלי שמבוסס על אלפי לוויינים ייחודיים.

לבקשתכם, שרשור מעמיק שמסביר למה זו טכנולוגיה כל כך מיוחדת וחשובה שתהפוך את שדה הקרב העתידי🧵⬇️ כדי להבין עד כמה סטארלינק זו מהפכה צריך להבין קודם את בעיית התקשורת בשדה הקרב.

תקשורת היא הבסיס לכל פעולה צבאית מורכבת - סנכרון בין יחידות מבוזרות לגבי מתקפה מתקרבת, שילוב מידע מכמה סנסורים כדי לייצר תמונת מודיעין אחודה, מתן פקודות לכטב״ם, צפייה בתמונה מתצפית מרוחקת וכו׳.

״טילים היפרסוניים״ זה מונח שאולי שמעתם שנזרק פה ושם על ידי פרשנים שמבטיחים גדולות ונצורות על הפוטנציאל והאיום מהנשק העתידני הזה.

אז בואו נדבר על מה זה בדיוק טילים היפרסוניים, למה יש נטייה להפליג בחשיבותם ולמה להערכתי הם לא יצדיקו את הבאז סביבם בעתיד.

שרשור 🧵 לפני שנדבר על טיל היפרסוני נתזכר מה זה טיל בליסטי, כמו אלו שאיראן שיגרה לכאן.
טיל בליסטי משוגר במסלול קשתי אל המטרה. הוא מטפס עד שמגיע לחלל, שם בהיעדר חיכוך הוא יכול לנוע אלפי קילומטרים במהירות אדירה של עשרות אלפי קמ״ש, ולבסוף נופל חזרה לכדור הארץ על המטרה שלו.

רעיון ישן צובר לאחרונה פופולריות מחודשת - חוות סולאריות ענקיות בחלל שיזינו מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. איילון מאסק מדבר על זה ברצינות, מייקרוסופט עובדת על זה וכמה סטארטאפים מבטיחים לשגר כאלו בשנים הקרובות.

שרשור קצר על קונספט ביזארי (עם סוף מפתיע) 🧵 הרעיון להקים חוות סולאריות בחלל הוא לא חדש. המוטיבציה היא לנצל טוב יותר את תפוקת השמש - לוויין בחלל יכול לנוע במסלול שבו הוא תמיד חשוף לשמש בלי לילה, ואין אוויר ועננים שמסתירים לו. חישובים אופטימיים מעלים שלוח סולארי בחלל יכול להפיק פי 5 יותר אנרגיה ביממה ממוצעת מאשר בכדור הארץ.

שאלה שאני נשאל הרבה זה איך זה שבשנתיים האחרונות למרות כל הטילים ששוגרו על מטוסים בלבנון, סוריה, תימן ואיראן אף מטוס לא נפל.

זה כי ברקע, מתחת לסף המודעות של הציבור, יש מירוץ חימוש וקרב מוחות בין אלו שמנסים להפיל לאלו שמנסים לחמוק.

שרשור על כל האמצעים שמאפשרים למטוס לשרוד בקרב 🧵 נתרכז באיום העיקרי על מטוסים בעולם המודרני - טילים שמשוגרים ממטוס אחר או מהקרקע ומכוונים למטרה על ידי מכ״ם. מכ״ם הוא אמצעי שכדי לגלות ולעקוב אחרי מטרה משדר לעברה גל רדיו ומפענח את ההד שחוזר ממנה.

הדבר הראשון שמטוס צריך לדעת כדי להתגונן זה שיש מישהו שצופה בו.

בתמונה הזו מניסוי אמריקאי ב-1985 רואים מטוס F-15 בטיפוס כמעט אנכי, 12 ק״מ מעל פני הים ובמהירות הקול משגר טיל שממשיך לחלל ומפיל לוויין.

זו דוגמה שאני נותן כששואלים אותי למה F-15 הוא מטוס מוצלח. להצליח במשימה שלשמה נבנית זה טוב, להצליח במשימה שהמציאו פתאום זה מצוין.

שרשור 🧵⬇️ מטוס הקרב F-15 נולד מלקחי מלחמת וייטנאם. האמריקאים לא היו מרוצים מהתוצאות של קרבות אוויר במלחמה, וגילו שיכולת התמרון של המטוס חשובה יותר מהמהירות. בנוסף הם חששו מהדור החדש של המטוסים הסובייטים כמו המיג-25 שנחשד שביצועיהם עדיפים על המטוסים האמריקאים.

ניסוי מערכת הלייזר ״אור איתן״ לקראת מסירתה לידי צה״ל גררה תגובות נלהבות מהמערכת הביטחונית והפוליטית, חלקן קצת יצאו מפרופורציה.

ללייזר תפקיד חשוב במערך ההגנה האווירית של ישראל, אבל צריך להיזהר מהאדרת יתר והבטחות שווא. שרשור 🧵
כך למשל אמר יו״ר רפאל: ש״בעוד כעשור, שמי ישראל יהיו מוגנים באופן מוחלט מפני איום אווירי עוין״, כולל טילים בליסטיים, טילי שיוט ומטוסים ושזה ״שינוי טוטלי בכל תולדות המלחמות״.

יש שלוש סיבות עקרוניות מדוע התחזית הזו לא צפויה להתממש:

לפני חודש המריא מטוס U-2 ונחת לאחר 14 שעות טיסה בהן עבר בשמי כל 48 המדינות בארה״ב היבשתית. כך בחרו לציין 70 שנות טיסה למטוס הריגול הוותיק ביותר בשירות ארה״ב.

שרשור 🧵 בשנות החמישים, טרום עידן הלוויינים, הדרך היחידה לראות מה קורה במדינה עוינת היה לטוס מעליה. ה-U-2 הומצא לצורך הזה. הרעיון הבסיסי היה פשוט - מטוס שטס כל כך גבוה (70 אלף רגל, כפול מרוב מטוסי הסילון) שאף אחד לא יצליח לזהות או ליירט.

הוא נבנה עם גוף דק וכנפיים עצומות

בשוך הוויכוח שלי עם @KalmanLiebskind הבטחתי לעצמי שלא אכתוב עוד על מגזרים, קרביים והרוגים כי זה באמת נושא שסוחט את הנפש, אבל פנו אלי כמה אנשים, כולל אב ששכל את בנו במלחמה, לגבי מה שכתבתי על קבוצות שנהרגים בהם יותר ופחות, ואני מרגיש צורך להבהיר ולהרחיב בנושא הרגיש אך החשוב הזה. 🧵 המוצא לדיון הוא אמת לא נעימה - אין שוויון במוות.
גולני וצנחנים הן שתיהן חטיבות חי״ר סדירות. כל חייל באחת הוא לוחם באותה מידה כמו באחרת. יש ביניהן הבדלים דמוגרפיים ניכרים מכל מיני נסיבות היסטוריות ואתוס מתמשך. ואין להן אותה כמות הרוגים במלחמה. בגולני נהרגו הרבה הרבה יותר.

אתמול פורסם טור של @KalmanLiebskind שעסק בהשתמטות מצה״ל בתל אביב. כבר בהתחלה קלמן מפריך את הטענה כאילו בתל אביב יש אחוז משתמטים גבוה. בפועל המצב הפוך - מתגייסים יותר מרוב הערים בארץ.

אבל קלמן טוען שתל אביבים בייצוג חסר בקרבי. אלא שטענתו מתבססת על נותנים שגויים ומטעים. שרשור 🧵 קלמן מביא בכתבה נתונים רבים שאתייחס אליהם. אני רוצה להתחיל מהבסיסי ביותר - כמה מבני ה-18 בתל אביב מתגייסים לקרבי? קלמן טוען שרק 33% מהגברים המתגייסים התל אביבים הולכים לקרבי ושזה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי של 51%. זה לא נכון, המספר האמיתי הוא 45%. תכף נבין את מקור הטעות.

תמיד רציתם להבין את תורת היחסות של איינשטיין? שרשור קצר של 9 ציוצים ללא נוסחאות ותבינו את הרעיון הבסיסי.
מה, לא תקראו? 🧵

במידה רבה הבסיס הוא רעיון פשוט - כל העצמים ביקום, כולל אני ואתם, נעים כל הזמן במהירות קבועה - מהירות האור.

עכשיו תגידו, ״מה? אבל אני יושב וקורא ציוץ״ ⬇️ ואני אענה לכם - נכון, אולי אתם לא מתקדמים במרחב, אבל אתם שועטים קדימה במהירות מירבית בזמן.
מה זה אומר?
בואו נקח לדוגמה מישהי בשם דנה. דנה תמיד הולכת בקצב קבוע - מטר אחד בכל שנייה.
יום אחד היא מחליטה ללכת רק מזרחה. אם אשאל אתכם כמה דנה מתקדמת מזרחה, תענו לי שמטר אחד בכל שנייה.

ב-1979 התרחשה מהפכה באיראן והאמריקאים נתקעו עם מטוסי F-16 שיועדו לה. אז הם הועברו לישראל במקום ושנה אחר כך כבר השמידו כור בעיראק. 45 שנה אחרי וזהו המטוס הצבאי הנפוץ בישראל ובעולם כולו.

שרשור על העבר, ההווה והעתיד של מטוס שנולד כפנטזיה חצופה והפך למטוס הקרב המצליח ביותר בעולם. 🧵 הסיפור של ה-F-16 מתחיל בסוף מלחמת וייטנאם כשהאמריקאים שקדו על תכנון מטוס חדש לקרבות אוויר בהתבסס על לקחיה. הדעה השולטת על פיה תוכננו מטוסי הדור הקודם כמו הפנטום F-4 הייתה שהתכונות החשובות ביותר למטוס הן מהירות וכושר טיפוס לגובה. השילוב של גובה+מהירות נקרא בשפת הטייסים ״פוטנציאל״

מה המטוסים היקרים ביותר בחיל האוויר? אלו לא מטוסי קרב, אלא דווקא מטוסי הנחשון של טייסת 122 שמבחוץ נראים כמו מטוס נוסעים פרטי אבל נושאים יכולות ייחודיות. בפרט דגם ״עיטם״ שמיועד לבקרה ושליטה אווירית.

שרשור בעקבות המטוסים הייחודיים ביותר והאתגרים שהם מזמנים דווקא למעצמות הגדולות.🧵 מטוסי בקרה ושליטה כמו העיטם הם מטוסים שנושאים מערכות מכ״ם גדולות (החלק האפור בתמונה) שמזהים מטוסים אחרים ממרחק של מאות קילומטרים. הם מספקים התרעה מוקדמת על הימצאות מטוסי אויב ומאפשרים להתגונן מפניהם או להפנות לעברם מטוסי יירוט. וגם מהווים מרכז נוח לפיקוד מהאוויר על מבצעים מורכבים

העובדה שצה״ל השיג עליונות אווירית בשמי איראן הפתיעה פרשנים ומומחים צבאיים בכל העולם. התפיסה הרווחת הייתה שניסיון להשיג עליונות בתנאים שמאפיינים את מלחמת ישראל-איראן נידון לכישלון.

במה ישראל סטתה מהתפיסה המקובלת ולמה זה עבד? כל זאת ועוד בשרשור שני בסדרת מלחמת ישראל-איראן 🧵⬇️ אומרים שלצד מסוים בלחימה יש עליונות אווירית כשהוא מסוגל לבצע את כל המשימות האוויריות הנדרשות (איסוף מודיעין, יירוט ותקיפה) מבלי שהצד השני מסוגל לעצור אותו.
זה לא אומר שאין איום על המטוסים בכלל, אבל זה אומר שהפגיעות בהם נדירות מספיק כדי שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על ביצוע המשימה.

הדרך שבה ישראל השתמשה בכטב״מים במלחמה עם איראן סותר את כל מה שהעולם ״למד״ מאוקראינה.
שרשור על ההצלחה הישראלית, למה היא סותרת את המגמה העולמית ומה הלקח שצריך ללמוד מכך.

זהו שרשור ראשון מתוך סדרת שרשורים שמנתחים לעומק את מלחמת ישראל-איראן. 🧵⬇️ ישראל תמיד הייתה חלוצה עולמית בתחום הכטב״ם (בשרשור הזה הכוונה לכלי רב פעמי שממריא ונוחת ולא ״מתאבד״). בשנות השבעים ישראל הייתה המדינה הראשונה לפתח כטב״מים עם חוזי זמן אמת (כלומר שיש להם מצלמת טלוויזיה שמשדרת מה שהיא רואה בלייב). הם שימשו בהצלחה מרובה במלחמת לבנון הראשונה.

בפגיעה בפתח תקווה נהרגו שני אנשים ששהו בממ״ד.
רבים פנו אלי בשאלה האם הדברים שכתבתי על רמת הביטחון בממ״ד משתנים לאור האירוע הזה. התשובה היא לא, אפילו להיפך, הם מתחדדים.
ההגנה בממ״ד מעולה וזו עדיין החלופה הנכונה להתמגן. הסבר מפורט בשרשור 🧵⬇️ בשרשור שלי הסברתי שהממ״ד לא מספק הגנה מוחלטת. יש אזור קטן שטיל שפוגע בו יכריע את הממ״ד.
כפי שהסברתי בשרשור, הסיכוי שטיל יפגע באזור הזה בממ״ד שלכם כל כך נמוך, שאפשר להשוות את זה לזכייה בלוטו (רק שהנסיבות עגומות).

https://twitter.com/danielbachmat/status/1933931294649467018

הרבה שואלים אותי למה אני אומר שממ״ד נותן הגנה מספיקה אפילו שהוא עלול לא לעמוד בפגיעה ישירה.
אני חושב שהשאלה הזו מעידה על בלבול מסוים בציבור לגבי סוג ההגנה שהממ״ד מספק ומה זה ״פגיעה ישירה״. בשרשור הזה אסביר לעומק כמה הגנה ממ״ד מספק ולמה הוא כל כך טוב. 🧵⬇️ מה קורה כשטיל פוגע בקרקע או בבניין? ראש הקרב מתפוצץ וזה יכול לפגוע באנשים בשלושה דרכים:
1. גל הדף - שינוי פתאומי בלחץ האוויר שיכול להיות קטלני לגוף שלנו.
2. רסיסים - חתיכות מהטיל שעפות במהירות אדירה.
3. רגמות - חתיכות של קיר ורהיטים שמתפרקים ומועפים מההדף והופכים לרסיסים בעצמם.