אדולפו קמינסקי, ניצול שואה שזייף במהלך מלחמת העולם השנייה כ-14,000 תעודות שהצילו אלפי יהודים, הלך לעולמו והוא בן 97. כשנשאל על שליחותו במסגרתה תרם ללא עלות כספית את מיטב כוחו בזיוף התעודות, ענה: "בשעה אחת אני יכול ליצור 30 מסמכים. אם אני אשן שעה - 30 אנשים ימותו". שרשור👇 
קמינסקי נולד ב-1 באוקטובר 1925 בארגנטינה, נצר למשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. כשהיה בן שבע היגר עם משפחתו לצרפת, וכעבור שבע שנים נוספת נקלע כנער צעיר למלחמת העולם השנייה, נדד ממקום למקום ונאלץ לחפש מקומות מסתור שונים. אחרי הכיבוש הנאצי נכלאו קמינסקי ובני משפחתו במחנה המעצר דראנסי
ממנו נשלחו היהודים למחנות ההשמדה. בזכות טעות בירוקרטית הצליחו בני משפחת קמינסקי להינצל, אך אם המשפחה נהרגה בנפילה מרכבת. באותה עת היה ידוע הנער קמינסקי כבעל יכולת ציור מרשימה, ובשל כך בשנת 1944 מצא את עצמו מועסק במעבדה שזייפה מסמכים מטעם המחתרת היהודית. "לעולם לא אשכח את החדר
האפלולי, את ריח שולחן העץ שהואר במנורה קטנה, את העט וקסת הדיו", סיפר קמינסקי בספרו "חייו של זייפן". תחילה חש קמינסקי מועקה מוסרית בזיוף התעודות, אך כעבור זמן הבין שלא תהיה לו ברירה ושהתעודות הללו עבור היהודים הכלואים והפליטים - הן הבדל בין חיים למוות. תחת השם "ז’וליאן קלר" התמסר
קמינסקי במלוא כוחו לעבודה המייגעת, ובגללה אף הפסיק לראות לחלוטין בעינו הימנית. קמינסקי וחבריו למעבדה הציפו את אירופה באלפי תעודות זהות מזויפות שהוברחו בדרכים שונות ומשונות, ואלו הצילו חיים רבים. בשלב מאוחר הצטרפה המעבדה היהודית שזייפה תעודות זהות לתנועת השחרור הלאומית של צרפת
וכעבור זמן לא רב זכה לראות כאיש חופשי את שיחרורה של פריז. מחקרים היסטוריים מראים כי הודות לתעודות המזויפות הללו ניצלו כ-14,000 יהודים. "אך לא רק הודות לי", אמר קמינסקי בענווה. בהמשך שמע המודיעין הצבאי של צרפת על יכולות הזיוף הפנומנליות של קמינסקי, והחל להשתמש בשירותיו. לכל אורך
שנותיו כזייפן התעקש קמינסקי לעשות עבודתו מתוך אמונה שלימה במטרה, ולא בעבור כסף. בינואר 46' ביקר קמינסקי בגרמניה וראה את מחנות העקורים. "זה היה בלתי מתקבל על הדעת. היהודים הרי לא רצו לשוב לגרמניה או לפולין או להשתקע בצרפת. צריך היה לסייע להם לעזוב את אירופה ואני עשיתי את המקסימום
שיכולתי", סיפר. קמינסקי החליט לרתום את כישרונו למען המוסד לעלייה ב', הארגון שסייע לעלייה יהודית ארצה על אפם ועל חמתם של הבריטים.
קמינסקי ראה כחלק משליחותו האישית את הצורך לעזור גם לארגון הלח"י. "בעיני הם לא היו טרוריסטים, אלא אנשים שנרדפו באירופה ואני סייעתי להם לעזוב את המדינה
קמינסקי ראה כחלק משליחותו האישית את הצורך לעזור גם לארגון הלח"י. "בעיני הם לא היו טרוריסטים, אלא אנשים שנרדפו באירופה ואני סייעתי להם לעזוב את המדינה
עם ניירות מזויפים. לפחות בהתחלה, עשיתי את זה בלי לשאול את עצמי יותר מדי שאלות על המדיניות האלימה או הקיצונית שלהם" אמר.
קמינסקי אף מספר כי הוא היה זה שמנע מחברי הלח"י להצליח להתנקש בשר החוץ השנוא של בריטניה, הלורד בווין. "דאגתי שהפצצה תהיה פגומה", אמר.
קמינסקי אף מספר כי הוא היה זה שמנע מחברי הלח"י להצליח להתנקש בשר החוץ השנוא של בריטניה, הלורד בווין. "דאגתי שהפצצה תהיה פגומה", אמר.
עם פרוץ מלחמת העצמאות באלג'יריה תרם בה קמינסקי את חלקו, וללא כל היסוס חזר להפעיל את מעבדת הזיוף שלו והנפיק תעודות לאנשי המחתרת האלג'יראים. "חשתי במאבק ההוא שאותה הגזענות שהופנתה קודם נגד היהודים כוונה כעת נגד האלג’ירים", סיפר. עם שובו לפריז המשיך קמינסקי להפעיל את מעבדתו, למען
תנועות שחרור ברחבי העולם. במהלך שנות השישים זייף מסמכים שהופצו ל-15 מדינות שונות. אחרי שהחל להתסבך עם גורמים שונים בשל עבודתו היגר קמינסקי לאלג'יריה, אך כעבור עשור עזב את המדינה שחייבת לו כל כך הרבה בשל עליית האיסלאם בה. מאז שנות השמונים ועד מותו התגורר קמינסקי בצרפת.
"הצלתי חיים כי אני לא יכול להתמודד עם מקרי מוות מיותרים - אני פשוט לא יכול. כל בני האדם שווים, לא משנה מה מוצאם, אמונתם, צבע עורם", אמר בסרט תיעודי שנערך אודותיו. עוד אמר באותו סרט: "בשעה אחת אני יכול ליצור 30 מסמכים. אם אני אשן שעה - 30 אנשים ימותו".
ביום שני האחרון הלך קמינסקי לעולמו, והותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ומורשת גדולה של תרומה עצומה לעם היהודי ולקבוצות נרדפות אחרות. יהי זיכרו ברוך
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
