Terfel הלברדור מווילס חלה בקטרקט בגיל 8. עם הזמן והזקנה זה החמיר והוא איבד את הראייה בשתי עיניו. Terfel, שהיה כלב אנרגטי ומאושר, עוד ניסה לטייל בחוץ ולזוז ברחבי הבית אבל התנגש בחפצים ואיבד את הבטחון. הדבר תסכל אותו והוא החל לסבול מדכאון, סרב לאכול, סרב לטייל בחוץ 🔽
ואפילו בשביל לעשות צרכים, דרש שירימו אותו. בגדול, הוא לא עשה כלום חוץ מלשכב על הספה שלו רוב היום.
Pwditat (דרך וולשית להגות pussycat) הוא חתול רחוב שהסתובב בשכונה כבר כמה שנים. הוא מעולם לא התעניין ב-Terfel ו- Terfel מצידו, אף פעם לא התעניין בו.🔽
מסיבה שאינה ברורה, הוא החל להתקרב יותר ויותר אל הבית עד שפשוט ישן רוב הזמן במרפסת הבית. עד שבוקר אחד, הבעלים Judy Godfrey-Brown, שהייתה אובדת אצות איך אפשר לעזור ל- Terfel, פשוט הרשתה לו להיכנס ולצאת מהבית כשביקש. (יותר נכון מחלון הסלון)🔽
מה שקרה בהמשך הציל הלכה למעשה את חייו של Terfel.
Pwditat החל ליצור קשר עם Terfel. הוא התקרב אליו ככל שהימים עברו ו-Terfel לאט לאט בטח בו יותר ויותר.
בהתחלה הוא עזר לו להסתובב בבית והזיז אותו מחפצים על ידי השמעת קול או נגיעה קלה בו. 🔽
כש-Terfel התקרב מידי לחפץ והייתה אפשרות שהוא יתנגש במשהו, Pwditat ילל. כשהיה צריך, היה דוחף אותו קצת עם הגוף כדי ש-Terfel יבין לאן לפנות.
כש-Terfel צבר בטחון, הם יצאו לחצר. שם Terfel התחיל להסתובב בחופשיות ו-Pwditat לתפקד בתור זוג העיניים שלו.🔽
בהתחלה בטיולים קצרים ולבסוף בריצות משותפות ברחבי היער.
היום Terfel חזר לטייל בחוץ כרגיל. והוא שוב, בזכות החבר החדש שלו, חזר להיות הכלב האנרגטי מפעם.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
שבוע טוב!
כריסטיאן האריה נולד ב-1969 בגן החיות של Ilfracombe בצפון אנגליה.
גן החיות נסגר והאריה נרכש על ידי בית הכלבו Harrods שמיד מכר אותו בעודו גור בן כמה חודשים ל- John Rendall ו- Anthony "Ace" Bourke.
השניים רכשו אותו אז בסכום המקביל היום ל-262 פאונד.🔽
הם גידלו אותו במרתף ביתם בלונדון ואפילו קיבלו אישור מיוחד להוציא אותו לטיולים בחצר הכנסייה מאחורי ביתם. הוא לא הוזנח לרגע והושקעו בו מירב המאמצים מבחינת תזונה, רפואה ווטרינרית וטיולים.
כשכריסטיאן גדל, היו חייבים למצוא לו מקום מתאים יותר מהמרתף הקטן 🔽
ושיכנו אותו במרתף של חנות הרהיטים של מארי טיילור, חברתם של השניים והם מצידם הגיעו בכל יום והוציאו את כריסטיאן לטיולים בעיר, שיחקו איתו והאכילו אותו…
כריסטיאן המשיך לגדול ולגדול ולשניים היה ברור שצריך למצוא לו פתרון שהוא לא גן חיות.🔽
ולבעל החיים האהוב עליי…
עמלץ לבן תוקף כלבי ים, מזונו העיקרי, בשיטה שנקראת- Breaching (״שבירה״ בתרגום חופשי, בשל שבירת פני המים).🔽
הוא צולל לעומק ״לקחת תנופה״ ואז ״טס״ אל הטרף ומנגח אותו במהירות ממוצעת של 65 קמ״ש ו״עף״ על פני המים עד לגובה של 5 מטרים.
הפעולה מתאפשרת בזכות מסת שרירים אדירה שיש לעמלץ באזור הצוואר 🔽
ומאפשרת לו לפרוץ את פני המים על אף ההתנגדות ועל אף משקל עצמי של 1000 קילו.
עוצמת הניגוח היא חלק חשוב כי היא מהממת את הטרף ולמעשה מונעת ממנו לברוח או להתנגד. לכן המהירות והתנופה כה חשובים.
עמלץ ימנע מעימותים ואם אפקט ההפתעה שלו ייפגע מסיבה כלשהיא, הוא לא יתקוף.🔽
פוסט 2- המשך לפוסט הקודם שלי על הולנדים וגזענות של ציפיות נמוכות-🔽
בשיא הקורונה חברות הלוגיסטיקה לדלק (כי טסו פחות ונסעו פחות) שספגו מכה קשה, חיזרו באגרסיביות אחרי כל חברה גדולה שהתעסקה בדלקים או בחומרי גלם. אחת מהן, Hoyer, הכי גדולה בתחום, רצתה להפוך לנותנת השירות העיקרית אצלנו. (אנחנו עובדים עם הרבה)🔽
הימים ימי קורונה, מסעדות בהולנד פתוחות אבל לא לוחצים ידיים או מחליפים כרטיסי ביקור.
קבעו לי פגישה עם מנכ״ל Benelux. איתי הבאתי את אדווין, מנהל הלוגיסטיקה שלי. אדווין, 2.05, פרי אהבתם של גוליית ו-ויקינג ואני, 1.80 של מרוקאית מהממת וקיבוצניק חתיך ואשכנזי בניחוח ים תיכוני.🔽
שאלו אותי הרבה על הבדלים בין איטליה להולנד. יש כמובן אין סוף אבל יש אחד תרבותי בולט מאד והוא שההולנדים הם ״גזענים של ציפיות נמוכות…״ בעיקר ממי שלא גבוה ובלונדיני. (אני מכליל בכוונה)
הנה סיפור נהדר על התופעה הזאת.🔽
לוקח את הרכב למוסך לבדיקה שנתית שגרתית פעם ראשונה (מרצדס אמסטרדם)
לבוש מרושל מינוס (כולה סוכנות רכב עם מוסך לא הפילהרמונית) ועם פנים של מחבל שקיבלתי מבעוד מועד.
נותן את המפתח (ככה הם מקבלים את כל הפרטים, בעל הרכב, לוחית וכו)🔽
הבחור בקבלה אומר לי לשבת, שאוכל לקחת קפה (מדגיש שזה בחינם) והוא יעדכן אותי כשהמוסך יעדכן אותו.
אני מתיישב באולם המתנה.
פעם ראשונה כעבור חצי שעה הוא ניגש אליי- ״אתה יכול למסור לאדון אפרת שהרכב יהיה מוכן ב-10:00״.🔽
אנזו מאיורקה (Enzo Maiorca) הוא שיאן העולם לשעבר בצלילה חופשית. השיא שלו שהושג בשנת 1988 היה 100,88 מטר ללא ציוד צלילה. (השיא כבר שייך מזמן לרוברט ניטצ׳ה והוא 214 מטר)
יום אחד בעודו צולל עם ביתו רוזנה, הרגיש שמשהו דוחף אותו מאחורה. היה זה דולפין שפשוט חג סביבו במעגלים.🔽
אנזו, שכבר הכיר התנהגות של דולפינים, חשב שהוא רק רוצה לשחק.
הדולפין הפך ״תוקפני״ יותר ודחף שוב ושוב את אנזו וכמו סימן לו לבוא אחריו.
אנזו, שהבין שההתנהגות של הדולפין חריגה, עקב אחרי הדולפין וצלל אחריו מטה.🔽
בערך בעומק של 40 מטרים, ראה פתאום אנזו שהדולפין מסמן על דולפין אחר שלכוד ברשת דייגים על קרקעית הים. אנזו ידע שהוא על זמן שאול היות ודולפין חייב לקחת אוויר כל 10 דקות ולא היה לו מושג כמה זמן הדולפין כבר לכוד שם…🔽
ראג׳ו הפיל (Raju) ההודי העביר את 50 שנות חייו קשור בשרשראות ודוקרנים.
הוא הוכה והורעב והוחזק בתת תנאים.
הוא נחטף מאמו כשהיה גור ועבר מבעלים לבעלים כאשר רובם משתמשים בו ככלי תחבורה לנשיאת משקלים כבדים ממקום למקום או סתם קשרו אותו לעץ מאחורי הבית בלי מחסה מגשם שוטף או שמש יוקדת.🔽
הוא לא קיבל מזון באופן יום יומי ושרד רק בזכות עוברים ושבים שזרקו לו מזון מעבר לגדר.
הוא סבל ממחלות בשל הלחץ, בעיות עור ולאורך כל חייו האומללים היה בתת משקל ובדיפרסיה חמורה. הוא אפילו אכל חתיכות קלקר ועץ כשלא מצא או קיבל מזון.🔽
במשך שנים רבות ניסו לשחרר אותו אבל המאמצים עלו בתוהו.
עד שב-2019, בעזרת SOS UK, הוא שוחרר במבצע לילי באישור המשטרה אחרי עשרות שנים של מלחמה ברשויות.
ראג׳ו מיד הועבר לשמורה עוד באותו הלילה.🔽