שנה ויום למלחמה - 5 הטיות תפיסה (לא מוגדרות) נכונות גם לישראל
=== 1. הטיית הדימוי העצמי הטוב - מדינות וצבאות נוטים להילחם כמו שהם מקווים להיות ולא לפי מה שיש
אחרי המלחמה בגיאורגיה הרוסים החליטו לעשות רפורמות ולהידמות למערב, גם בחה״א הרוסי וגם בצבא היבשה. בסוריה הם ניסו לממש
⬇️
חה״א שלהם לא הצליח לעשות השתתפות בסוריה ועבר להרוס ערים. גם ביבשה היה שינוי במבנה יחידת הבסיס. הרוסים הגיעו למלחמה עם תחושה שהם מוכנים (90% מטייסי חה״א עשו סבב מבצעי בסוריה). זה לא התאים והם לא היו מוכנים למלחמה הזאת.
איך זה נוגע לנו? ב-2006 ישראל חשבה שיש לה את הצבא שאין לה
⬇️
צה״ל היה אחרי האינתיפאדה ושנות קיצוץ עמוק. ב-2014 צה״ל הגיע לצוק איתן וביחד עם הממשלה התעלמו מכך שהוא לא מוכן לטיפול במנהרות.
זה לא באג בגלל מי שכיהן בתפקיד, זה פיצ׳ר באופן שבו מתקיים הדיון הצבאי בתוך עצמו והצבאי-מדיני בין הצבא לדרג מדיני.
⬇️
2. הטיית משאלת הלב האסטרטגית - מדינות משוכנעים שמלחמה תהיה קלה, נוחה ותלך לפי המתוכנן.
הרוסים היו משוכנעים שאחרי 10 ימים קייב תהיה שלהם, עם שלטון חדש. מדינת חסות, מנותקת מנאטו. כשזה לא עבד הם מצאו את עצמם במלחמה שאם הם יוותרו עליה אוקראינה תהפוך לחלק מנאטו ולכן חייבים להמשיך
⬇️
לישראל יש מספיק דוגמאות כאלה -ב-73 נשבור להם את העצמות. ב-82 ניכנס ללבנון נמליך את באשיר, נסדר את המזרח התיכון ונסיר את הבעיה הפלסטינית, בעזה נחזיר אותם 50 שנה אחורה, ולחזבאללה נפרק את הצורה, ואיך שכחתי טראמפ עם ציוצים יפרק את הגרעין האיראני.
כדאי שנתייחס למלחמות יותר ברצינות
⬇️
3. הטיית המלחמה הקצרה - הרוסים היו משוכנעים שזה יהיה קצר כי האוקראינים לא יילחמו ובא למוסקבה גואל.
המלחמה התנהלה אחרת, האוקראינים התגבשו, גורמים חיצוניים התערבו, הכשלים הפנימיים התגלו, המלחמה הסתבכה ו ״לך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו״.
בכל מתארי הייחוס שאני מדמיין לישראל אין לנו שליטה ויכולת להעריך את משך הזמן של המלחמה. לא משנה כמה טובים נהיה, ואפילו אם נהיה מושלמים, זה לא יביא לסיום המלחמה בכלים צבאיים.
את זה צריך להניח כהנחת עבודה
⬇️
4. הטיית המלֶַָאים המלֵאים - כשהמלחמה מתחילה אתה לרוב מרגיש טוב. יש המון חימושים ואתה מרגיש עשיר ובריא.
הרוסים הפציצו עם חימוש איכותי מנגד במהלך הזה בהיקפים גדולים, ובחלק ניכר מהמקרים רק כדי להפגין כוח. כשהם החליטו לעבור להפצצות אסטרטגיות על חשמל כבר היה חסר להם חימוש
⬇️
במתקפת האביב בדונבאס הם שחקו סד״כ וחימוש, שהיו חסרים להם, לטובת הישג לא ברור.
הטיית המלאים המלאים קשורה לאשליית המלחמה הקצרה - אתה חושב שלא תהיה בעיה כי עוד רגע זה ייגמר, או לחילופין אתה חושש שבגלל שזה עוד רגע ייגמר אתה חייב להספיק לעשות הכל ומהר.
⬇️ omerdank-strategy.com/?p=1195
מי אמר שחייבים לגמור את בנק המטרות בכל מבצע?
⬇️
5. הטיית חוק היד העומדת - כשמתכוננים למלחמה משוכנעים שהאויב הוא סטטי, לא מגיב, לא מסתגל ולא לומד. התכניות ששורטטו על שולחן האשליות נראות נפלאות ומבטיחות הצלחה מסחררת.
במציאות שני הצדדים לומדים מהר, ורוצים לשרוד לחיות ולנצח, כי זה טבע האדם.
1/ שישה אתגרים אסטרטגיים שיש לישראל במלחמת ה-7/10 - שרשור ארוך מאוד
1⃣ זאת המלחמה הרב זירתית הראשונה בתולדות המדינה שבה הקשר בין הזירות מחייב התייחסות רחבה והחלטות מדיניות פוליטיות ולא רק שיקולי אסטרטגיה צבאית של סד"כ וקדימות כמו ב-48,67,73.
⬇️
2/ הזירה הצפונית קשורה ללחימה בעזה, החות'ים משפיעים על הכלכלה המצרית (פגיעה של 40% בהכנסות השיט), הירי מאיראן לעבר ישראל הביא לקואליציה רחבה ליירוט המתקפה אבל חששות גוברים בירדן, מצרים וסעודיה מהעוצמה האיראנית והחולשה הישראלית אמריקאית. במקביל, מתחיל להתחמם גם בגדה המערבית
⬇️
3/ במלחמת יום כיפור הפסקת האש נכפתה ע"י מועצת הבטחון וכך נמנע מישראל הצורך להחליט להפסיק את המלחמה לפני שהיא מיצתה את הכעס על ההפתעה בפתיחה שלה (היה תסכול לעצור את המלחמה לפני כיתור הארמיה ה-3). המו"מ נוהל ע"י קיסינג'ר מול סאדאת ואסד במנותק ואילו כאן הכל קשור בהכל
⬇️
מרתון השחרור (שרשור אישי)
==
ב-10/10 נחתתי מנפאל ורצתי למילואים. השבועות הראשונים היו מתישים, עשיתי 4-5 משמרות של 12 שעות בשבוע.
אבל מה שהיה באמת קשה, זה לצאת ממשמרות ולקבל עשרות הודעות נאצה ואיומים, אחרי שיוזרים מובילים במכונת הרעל פרסמו את תמונתי כבוגד סרבן שהוביל לאסון.
⬇️
לקללות והכפשות ברשתות כבר כמעט התרגלתי, אבל לגל האיומים הזה לא הייתי מוכן. הרגשתי שאני כמעט מתפרק. הדיסוננס אחרי 12 שעות משמרת שבה אתה אחראי לחיי אדם, ואז בום, הודעות פרטיות ושיחות של איומים.
היו שבועיים שהרגשתי פחד ללכת מהחניון לקריה כי אולי מישהו יזהה אותי וינסה לפגוע בי
⬇️
בסוף אוקטובר ראיתי שאני שוקע באמת, מגיע לא שקט למשמרת, לא מתפקד בשאר הזמן. החלטתי, באופן מודע להיחלץ מזה דרך ריצה. קבעתי לעצמי יעד להיות בכוננות 3 חודשים למרתון עד סוף השנה. התחלתי להעלות קילומטרז׳ בכוח, בלי חשק.
⬇️
הדילמות האסטרטגיות של ישראל
===
מלחמה היא ממלכת חוסר ודאות, ויתרונה של דמוקרטיה הוא ביכולתה לקיים דיון גם בעיתות חירום. זה מאפשר לציבור רחב להעמיק בשאלות מהות, למקבלי ההחלטות ללמוד דברים עליהם לא חשבו בזמן מלחמה ולעיתים גם מאלץ אותם לחשוב על בעיות שהם לא רצו לחשוב עליהן.
⬇️
בהנחה שפרסומי האוסינט נכונים, ויש מספיק הצלבות לזה, הפשיטה הקרקעית של ישראל מכוונת לעיר עזה בצפון הרצועה, בשטח שהוא פחות משליש משטח הרצועה. מרבית התושבים מהשטח הזה התפנו והתוצאות של צה״ל טובות ממה שרבים ציפו. (ליבי עם משפחות הנפגעים אין לי כוונה להוריד במשהו מהמחיר של הפעולה)
⬇️
גם בהנחה שישראל תטהר לגמרי את עזה, תיווצר מציאות שבה שני מיליון תושבי הרצועה נמצאים בדרום כולל מרבית חמאס, כיוון שחמאס בחר להגביל את החיכוך הצבאי מול צה״ל. יהיה קושי ליצור רציפות צבאית למהלך לפחות באותו היקף במרחב עתיר אוכלוסיה.
וזה אחרי שישראל שהלגיטימציה נשחקה במידה ניכרת.
⬇️
1/ סיכום שנה אזורי – עוצמה איראנית (השרשור)
===
שנה חיובית לאיראן: המעמד העולמי משתפר; הבידוד מתפוגג; השפעת הסנקציות נחלשת, וייצוא הנפט עולה; ובאזור, ניתן לזהות את זה בשינוי החד במדיניות של ערב הסעודית כלפיה, שבא לביטוי גם בסימנים להסכם של סעודיה עם ישראל.
2/ סעודיה השלימה עם היתרון של איראן וחותרת להוריד את המתחים, כדי להיערך מחדש לעימות עתידי. "הכניעה" הסעודית היא כל כך משמעותית, שאתמול המריאה משלחת של החות'ים לריאד להשתתף בשיחות השלום על עתידה של תימן. בחודשים האחרונים גם חודשו היחסים והשיחות בין השתיים בחסות סינית.
3/ המלחמה באוקראינה האיצה את היציאה מהבידוד המדיני של טהרן. מערכת היחסים עם רוסיה התעמקה, והרוסים נזקקו לסיוע איראני למאמץ המלחמתי. זה לא שהשאהד 126 עושים אפקט במלחמה, אבל זה מקדם מכירות מצויין לתעשיית הנשק האיראנית, כפי ששמענו גם משר הבטחון יואב גלנט.
1/ טנטרום חיל האוויר - שרשור ארוך
==
אחרי שהתברר שהאזהרות שניתנו מראש התממשו, ויש פגיעה בפועל בכשירות חה"א וצה"ל, פגיעה שרק תלך ותחמיר התחילו לעלות הצעות מהשרוול כיצד לפתור את הבעיה כהרף עין.
אנסה להסביר ברצינות למה ההצעות שנזרקות חסרות שחר
1. עלות - טק"ק לסוגיו עולה פי 10-25 מחימוש אווירי, תלוי איך מודדים. למשל, רקטת לורה עולה כ-800K$ ל-400 ק"מ. עלות תקיפה של מטוס את אותה מטרה כ-50K$. פי 16 פחות. אהה, ומה עם עלות המטוסים והבסיסים?
1/ שרשור תגובה לאדם גולד. @Mujakura ביקש שאגיב ברצינות, והנה הזדמנות ללמוד על צה״ל המקצועי במגבלות אבטחת מידע.
בשנת 2001 מוניתי להיות רמ״ד טק״ק בחיל האוויר - מי שאחראי למענה ההתקפי של מדינת ישראל (לא ציני) מפני טק״ק מסוריה ועיראק. אחראי למנוע את זה 👇
2/ אחראי פירושו להיות זה שכותב את התכניות לצמצם/להסיר את האיום, לקיים מודלים ותרגילים, להכשיר את חה״א, לתכנן איך לתקוף מטרות, הכל בתיאום מלא עם קמ״ן מקביל שאחראי על המשימה.
אני איש המקצוע שבקיא בפרטים, המפקדים שמעל הם מנהלים שמגדירים מדיניות, ולא פקודות לביצוע.
3/ בשונה מהיבשה ההפעלה של חה״א מרכזית. המטה מפעיל את היחידות ריכוזית. אם ב-2003 חה״א היה צריך לפעול בעיראק, אני הייתי זה שכותב את הפקודה ל-250 מטוסים לטוס למערב עיראק, ולאחר מכן אני הייתי אחראי על ההוצאה לפועל של המבצעים לאורך כל המלחמה.
הכל היה מוכן, רק שבסוף זה לא נדרש