שנה ויום למלחמה - 5 הטיות תפיסה (לא מוגדרות) נכונות גם לישראל
=== 1. הטיית הדימוי העצמי הטוב - מדינות וצבאות נוטים להילחם כמו שהם מקווים להיות ולא לפי מה שיש
אחרי המלחמה בגיאורגיה הרוסים החליטו לעשות רפורמות ולהידמות למערב, גם בחה״א הרוסי וגם בצבא היבשה. בסוריה הם ניסו לממש
⬇️
חה״א שלהם לא הצליח לעשות השתתפות בסוריה ועבר להרוס ערים. גם ביבשה היה שינוי במבנה יחידת הבסיס. הרוסים הגיעו למלחמה עם תחושה שהם מוכנים (90% מטייסי חה״א עשו סבב מבצעי בסוריה). זה לא התאים והם לא היו מוכנים למלחמה הזאת.
איך זה נוגע לנו? ב-2006 ישראל חשבה שיש לה את הצבא שאין לה
⬇️
צה״ל היה אחרי האינתיפאדה ושנות קיצוץ עמוק. ב-2014 צה״ל הגיע לצוק איתן וביחד עם הממשלה התעלמו מכך שהוא לא מוכן לטיפול במנהרות.
זה לא באג בגלל מי שכיהן בתפקיד, זה פיצ׳ר באופן שבו מתקיים הדיון הצבאי בתוך עצמו והצבאי-מדיני בין הצבא לדרג מדיני.
⬇️
2. הטיית משאלת הלב האסטרטגית - מדינות משוכנעים שמלחמה תהיה קלה, נוחה ותלך לפי המתוכנן.
הרוסים היו משוכנעים שאחרי 10 ימים קייב תהיה שלהם, עם שלטון חדש. מדינת חסות, מנותקת מנאטו. כשזה לא עבד הם מצאו את עצמם במלחמה שאם הם יוותרו עליה אוקראינה תהפוך לחלק מנאטו ולכן חייבים להמשיך
⬇️
לישראל יש מספיק דוגמאות כאלה -ב-73 נשבור להם את העצמות. ב-82 ניכנס ללבנון נמליך את באשיר, נסדר את המזרח התיכון ונסיר את הבעיה הפלסטינית, בעזה נחזיר אותם 50 שנה אחורה, ולחזבאללה נפרק את הצורה, ואיך שכחתי טראמפ עם ציוצים יפרק את הגרעין האיראני.
כדאי שנתייחס למלחמות יותר ברצינות
⬇️
3. הטיית המלחמה הקצרה - הרוסים היו משוכנעים שזה יהיה קצר כי האוקראינים לא יילחמו ובא למוסקבה גואל.
המלחמה התנהלה אחרת, האוקראינים התגבשו, גורמים חיצוניים התערבו, הכשלים הפנימיים התגלו, המלחמה הסתבכה ו ״לך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו״.
בכל מתארי הייחוס שאני מדמיין לישראל אין לנו שליטה ויכולת להעריך את משך הזמן של המלחמה. לא משנה כמה טובים נהיה, ואפילו אם נהיה מושלמים, זה לא יביא לסיום המלחמה בכלים צבאיים.
את זה צריך להניח כהנחת עבודה
⬇️
4. הטיית המלֶַָאים המלֵאים - כשהמלחמה מתחילה אתה לרוב מרגיש טוב. יש המון חימושים ואתה מרגיש עשיר ובריא.
הרוסים הפציצו עם חימוש איכותי מנגד במהלך הזה בהיקפים גדולים, ובחלק ניכר מהמקרים רק כדי להפגין כוח. כשהם החליטו לעבור להפצצות אסטרטגיות על חשמל כבר היה חסר להם חימוש
⬇️
במתקפת האביב בדונבאס הם שחקו סד״כ וחימוש, שהיו חסרים להם, לטובת הישג לא ברור.
הטיית המלאים המלאים קשורה לאשליית המלחמה הקצרה - אתה חושב שלא תהיה בעיה כי עוד רגע זה ייגמר, או לחילופין אתה חושש שבגלל שזה עוד רגע ייגמר אתה חייב להספיק לעשות הכל ומהר.
⬇️ omerdank-strategy.com/?p=1195
מי אמר שחייבים לגמור את בנק המטרות בכל מבצע?
⬇️
5. הטיית חוק היד העומדת - כשמתכוננים למלחמה משוכנעים שהאויב הוא סטטי, לא מגיב, לא מסתגל ולא לומד. התכניות ששורטטו על שולחן האשליות נראות נפלאות ומבטיחות הצלחה מסחררת.
במציאות שני הצדדים לומדים מהר, ורוצים לשרוד לחיות ולנצח, כי זה טבע האדם.
1/ כמה מחשבות על האג
===
אני חושב שההחלטה שגויה. הותקפנו, היתה לנו זכות לתקוף בחזרה. מלחמה בעזה מובילה גם לפגיעה באזרחים, חמאס בנה על זה. בשום שלב לא היו הוראות אופרטיביות לפגוע באוכלוסיה האזרחית, למרות שסביר שהיה ניתן לצמצם את הפגיעה באזרחים.
⬇️
2/ כדאי לא להיתמם, היו פשעי מלחמה -שריפת בתים, הרס שלא לצורך ואצבע "קלה" על ההדק- תוך העלמת עין של חלק מהמפקדים.
אבל, זה לא דומה למדיניות לבבצע פשעי המלחמה שהובילו מילושביץ' או פוטין. זה משהו שקורה גם במלחמות מודרניות של דמוקרטיות מערביות. היה צריך לטפל בזה יותר בנחישות.
⬇️
3/ אחרי זעקות השבר על אנטישמיות, בסוף היום זה כשלון מדיני מהדהד שכל כולו של נתניהו והממשלה המכהנת. הכשל העיקרי של נתניהו, שבהתנהלות שלו הוא הביא למסגור שלו כפושע מלחמה. כשמדברים לבייס, מזכירים את זכר עמלק, מתרברבים בעצירת סיוע הומניטרי, מאפשרים למנוע אותו בקריצת בן גביר
>>>
⬇️
1/ עוקבי יודעים שכתבתי פעמים רבות למה ישראל *לא* צריכה חיל טילים (מלבד כיכולת משלימה ונישתית לחיל האוויר), למרות זאת, מאמר הדיעה של @arik3000 ראוי להתמודדות עניינית עם עיקר הטענות שלו, והוא גם הזדמנות להאיר זוויות נוספות על הסוגיה.
שרשור
2/ 1⃣ סיכון אנושי - ברור שטיסה מאויישת מסוכנת יותר. זה נכון גם לתקיפות בעזה, לבנון, תימן, סוריה וכל מקום אחר. הסיבה שאנחנו עושים את זה היא כי טיסה מאויישת מביאה מגוון יכולות מבצעיות שמצדיקות את הסיכונים המצטברים.
3/ 2⃣ השוואה נקודתית ולא כוללת - גם אם ניתן היה לייצר חלופה טילית שקולה לתקיפה האווירית באיראן, ככה לא בונים כוח צבאי. בבניין כוח מעדיפים חלופה שמספקת 80-90% יכולות במגוון רחב של תרחישים, על פני חלופה שנותנת 100% לתרחיש מסויים, ו-0% לתרחישים אחרים.
1/ אני חושב שהתקיפה באיראן לא מקדמת את ערעור המשטר הנוכחי (אם כבר ההיפך, קשה יותר לפעול נגד משטר שמותקף מבחוץ), אבל זאת הזדמנות לשרשור קצר כיצד דיקטטורות נופלות, כדי שהדיון בעניין יהיה מבוסס על מידע
⬇️
2/ הפיכה היא הדרך הנפוצה ביותר לנפילת דיקטטורות (קצת יותר מ-1/3 מהמקרים מאז מלה"ע ה-2), כיוון שהיא מחייבת הכי פחות התארגנות פוליטית. מנגד, הסיכון בניסיון הפיכה גבוה יותר.
רבע מהדיקטטורות הסתיימות בבחירות דמוקרטיות בהן הדיקטטור המכהן לא נבחר (תחשבו על ארדואן מפסיד בחירות).
⬇️
3/ בדיקטטורות שבהן יש בחירות סמי תחרותיות (כמו באיראן) יש פחות נסיונות הפיכה ומאז סיום המלחמה הקרה פחת השיעור של ניסיונות ההפיכה, כנראה בגלל שהמעצמות פחות מנסות לעמוד מאחוריהן.
⬇️
תמונת מצב אסטרטגית - 17/10/24
===
אחרי מהלך הפתיחה המרהיב של המוסד וצה״ל שפירק את חזבאללה היה צפוי שיקרו שני דברים: שלא ניתן יהיה להמשיך ברצף ההצלחות הזה, ושחיזבאללה יתארגן ויתאושש בהדרגה. זה טבע המלחמה, מי שמאשים בזה את ארה״ב לא מבין את העסק.
⬇️
נסראללה נתפס בהיבריס ושילם את המחיר, אבל המהלומות שספג חזבאללה מגדילות את הצורך שלו להתמיד במלחמת ההתשה, כפי שקרה.
בישראל במקום לנסות להבין מה אנחנו רוצים מהמלחמה בצפון, ערכנו חגיגות על הטעויות של נסראללה והיינו שיכורי הצלחה, למרות שהבעיה האסטרטגית שאנחנו נמצאים בה עדיין קשה.
⬇️
כפי שרואים בגרף של @yuvharpaz חזבאללה הגדיל את היקפי הירי, אבל בשונה מהצפוי בהערכות המקוריות למלחמה ההיקף מוגבל. מספיק בשביל לשמור לחץ על ישראל לאורך זמן רב.
התמרון של צה״ל לא צפוי לפתור את הבעיה הזאת והסיבה שהוא נתקל בחיכוך מועט היא שחזבאללה נסוג כבר לפני חודשים מסביבת הגבול.
⬇️
1/ משמעויות אסטרטגיות מהצבת THAAD בישראל
==
הצבה של מערכות הגנה וחיילים אמריקאים שיגנו על ישראל (ועלולים להיפגע) היא פגיעה בעקרון שישראל מנסה להקפיד עליו שאנחנו נגן על עצמנו בעצמנו, עקרון שהוא אחת מאבני היסוד ביחסים עם ארה"ב.
יש לזה תקדימי עבר אבל בכל זאת אני חושב שזה משמעותי
⬇️
2/ ב-56 הצרפתים הציבו טייסות לפני קדש
ב-91 ארה"ב הציבה פטריוט במטרה לעזור לישראל לא להגיב על הטילים העירקיים (צה"ל דחף לפגוע בטק"ק העירקי, טוב ששמיר החליט אחרת כי היינו נכשלים בזה)
באפריל ארה"ב גייסה קואליציה להגנת ישראל, ושוב סייעה להגן על ישראל במתקפה לפני 3 שבועות
⬇️
3/ זה אירוע חריג שכדאי לנסות לנתח אותו לעומק:
1⃣ עצמאות ועוצמה - פריסת מערכת הגנה וחיילים אמריקאים פירושה פגיעה בעצמאות וחופש הפעולה של ישראל, שגם ככה קטנה ממה שרבים חושבים, לאור התלות המדינית שלנו בארה"ב בזירה הבינלאומית, וגם כי המטוסים שלנו אמריקאים.
זה גם סימן של חולשה...
⬇️
סוגרים שנת מלחמה:
===
זירה צפונית -
ישראל הוציאה את חזבאללה משיווי משקל וערערה מהיסוד את תפיסת ההפעלה שלו. המשמעות המיידית היא שמחיר המלחמה של העורף נמוך בהרבה מההערכות המוקדמות. זה מעניק לממשלה חופש פעולה רחב יותר ולכן ניתן היה לבחור בפשיטה קרקעית הדרגתית ואיטית יותר.
⬇️
דרך הפעולה הזאת עשויה להביא לכך שהפעולה הקרקעית תהיה ארוכה ומתגלגלת, כל עוד המחירים הם נסבלים בעורף ועושה רושם שהציבור התרגל לאבידות (לפחות לעת עתה) ומצב המלחמה הפך לנורמה.
למרות כל זה, השאלה איך תסתיים המלחמה בצפון, החולשה האמריקאית מותירה ואקום שכרגע לא ברור מי יכול למלא
⬇️
איראן -
יש ציפייה שהתגובה של ישראל תהיה אירוע ״אסטרטגי״, אבל אני חושב שזאת ציפייה מוגזמת, הרי תקיפה אווירית לא מערער משטרים.
אני חושב שצריך להתייחס לחילופי המהלומות הגלויים כהתפתחות ״מלחמת״ ישראל-איראן. אני חושב שכרגע מסתכלים על זה יותר כפעולה תגובה ולא מלחמה.