כך עובדת תעשיית השקר:
ברוך קרא מוליך שולל את קוראיו - כמו שאוריאל לין ודן מרידור ניסו לעשות לאחרונה שוב, וכפי שעשו שניהם בזמן אמת: הכנסת פותתה להצביע על שני חוקי היסוד הללו ב 1992 רק אחרי שהבטיחו לה שבג"צ לא מקבל את הסמכות לפסול חוקים. >>
שמחה רוטמן צודק, וידידי ניסים סופר הראה בשרשור מפורט את הציטוטים שמפריכים את השקר שקרא עכשיו עוזר להפיץ.
הנה השרשור של @Nissim_Sofer ומתחתיו לינק לכתבה של עקיבא ביגמן שמראה איך התרחשה ההונאה.
האנטומיה של השקר (1) – סידרת שרשורים.
נתחיל בשקר הגדול של ה"עיתונות": משפט נתניהו. לולא הצל שהצליח המשפט הזה להטיל על נתניהו סביר להניח שהרוב הימני בכנסת היה גדול בהרבה. לכן צריך להסתיר את מה שמתרחש בבית המשפט. הנה דוגמא מעיתון הארץ הניצב בלב פרוייקט ההונאה. >>
האינפוגרפיקה הזאת היא במובן הטכני צר אמת. אבל היא מעשה הונאה מובהק. שכן אלה אמנם המספרים שמופיעים בכתב האישום. אבל להציג אותם לקורא כך שיהיה נדמה לו שהם אכן שיקוף של המציאות – אחרי שההגנה עשתה מהם צחוק (צחוק, אין לי מילה אחרת), זו זריית חול מכוונת בעיני הקורא.
הארץ פרסם את השקופית הזאת לפני חמישה ימים, לא בראשית המשפט. כלומר אחרי שכבר ברור שאין למספרים האלה שחר. אין להם שום תוקף. והם היו צריכים להופיע בסיקור עיתונאי הוגן כעדות לרשלנותה הפושעת של הפרקליטות, אם לא לזדון שמאחורי ניסיון ההפיכה.
לרגל זה שכמה מנהלי בתי ספר מחוצפים עומדים להשתמש במעמדם כדי לקדם את המרד נגד תוצאות הבחירות ולהפוך את תפקידם לקרדום פוליטי לחפור בו, הנה בהמשך השרשור נוסח שהציעה ידידה שלי להורים למכתב מחאה, לפני או אחרי האירוע למנהלים ומורות שינצלו לרעה את מעמדם במערכת החינוך:
אל _________ מנהל בית הספר / מורה בבית הספר ____________
כידוע לך, נושא הרפורמה המשפטית מצוי בלב ליבת המחלוקת הפוליטית-ציבורית הנוכחית.
הודעתך על השתתפות בשביתה / השתתפותך בשביתה עומדת בניגוד לכללי התקשי"ר ( 3.43 - הצגת מודעות במוסדות המדינה 43.831 לא ירשה האחראי, מנהל יחידה וכל עובד אחר המופקד על סדרי משרד שיוצגו בין כותלי מוסדות המדינה מודעות, כרוזים ופרסומים אחרים בעלי אופי מדיני או מפלגתי.
אז למה דווקא הונגריה?
הויכוח על הונגריה חשוב לא בגלל הפרטים, אף שאין לזלזל בהם. הוא חשוב בגלל העיקר. והדבר הראשון שצריך לומר בו, הדבר שאותו טורחת תעשיית השקר לסלף, הוא בעצם פשוט: הונגריה הרבה יותר דמוקרטית מישראל. לא קצת. לא בשוליים. בכמה סידרי גודל.
זה בעצם דבר שקל מאד להראות: בהונגריה אזרחים מחליטים בכל העניינים הלאומיים החשובים שלהם, באמצעות נציגיהם ברשויות הנבחרות. הם בחרו במפלגת השלטון שלהם, פידס, ברוב עצום.
אצלנו לעומת זאת השופטים הם בעלי כוח ההכרעה האחרונה, כלומר הריבונות, ורובם שותפים להשקפת עולמה של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. לכן כל כך הרבה דברים – ממדיניות ההגירה דרך שוק הנדל"ן, מענישת מחבלים, ועד היכולת לפקח על גופי האכיפה – מתנהלים באופן כללי בניגוד לרצונם של רוב האזרחים.
@Nadav_Eyal 1/8 נדב, אתה אדם משכיל. סליחה, אי-אפשר לעשות מישמש מהמושגים.
א.אני לא מבלבל. הליך המינוי הוא חלק אינטגרלי ממערכת בלמים ואיזונים.
ב.בכל הדמוקרטיות המתוקנות הליך המינוי פוליטי – בחלקו או ברובו. בגלל – ראה א'.
@Nadav_Eyal 2/8 ג.המגבלה על בית המשפט העליון אינה החוק, כי הוא יכול לפסול חוק (שלא לדבר על לרוקן אותו מתוכן בלי לפסול אותו – ראה סעיף 7א בחוק יסוד הכנסת)
ד.כל רשות במדינה דמוקרטית פועלת מכוח חוק המסמיך אותה. בהעדר חוקה, אין מקור סמכות לפסילת חוקים. אם אין לנו חוקה, שלא יפסלו חוקים בבקשה.
@Nadav_Eyal 3/8 ה.אבל בית המשפט שלנו דווקא קבע שיש לנו חוקה: חוקי היסוד.
ו.אין שום דמוקרטיה אחרת שבה בית המשפט נתן למדינה חוקה באמרי פיו (כפי שהזכיר השופט לנדוי). רק אצלנו.
ז.הרפורמה של יריב לוין דווקא הכירה בחוקי היסוד כחוקה, ונתנה גושפנקא למחטף הלא חוקי של אהרן ברק.
כזכור לששת עוקביי שנכחו בויכוח עם @Nadav_Eyal. נדב אמר שהוא פתוח לשנות את דעתו על מסמכי טוויטר ככל שהעובדות יצדיקו זאת.
זה דבר ראוי לשבח בנוף הצעקני של טוויטר, ולכן גם אני שם את האגו בצד – ותאמינו לי שזה לא קל בהתחשב בגודלו – ומשווה: אני פתוח להשתכנע שאני טועה או מגזים, ככל שהעבדות יצדיקו זאת.
לא אחזור כאן על שרשור ארוך שלי בנושא (לינק פה בסוף), ובמקום זאת אסכם את המשמעות של מסמכי טוויטר, ואת העובדות הידועות לנו עד אתה שמסמכי טוויטר הוסיפו להן נדבך. שאלתי לנדב היא אם כן כזאת:
האם אנחנו חלוקים על העובדות, או האם אנחנו חלוקים כך שמה שעולה מהן הוא חשוב?
הנה מה שצריך לדעת על הגילויים החדשים במסמכי טוויטר, ושכנראה לא תשמעו מן ה"עיתונות". וכמו שמיד תיראו יש כאן הרבה מעבר לטריוויאלי.
נלך מן הקל אל הכבד שיגיע בסוף השרשור, אבל נתחיל מהטריוויאלי, כי גם הטריוויאלי הוא מסמר שיער: טוויטר היא חברה פרטית.
היא העמידה פנים שהיא פלטפורמה נייטרלית. לכן הרשויות פטרו אותה מאחריות לתוכן (כולל פטור מאחריות לדברי דיבה) במצאות מה שנקרא בחוק האמריקאי סעיף 230.
זאת ועוד, בגלל זה המשתמשים נתנו בה אמון שהיא משקפת דיון ציבורי פתוח, בין אנשים המתחרים ביניהם על תשומת הלב של משתמשים אחרים, ומי שמייצר תוכן מעניין יותר (או מושך יותר, או פרובוקטיבי יותר) יקבל יותר תשומת לב,