אנשים מבינים היטב ביקוש והיצע כשהם מזמינים בעלי מקצוע אליהם הביתה. הם יודעים שאין סיבה לשלם יותר מדי, אבל הם גם מבינים שלפעמים בעלי מקצוע טובים יותר דורשים תשלום גבוה יותר. הם מבינים שהדבר הכי גרוע הוא לכבול את עצמך לבעל מקצוע מסויים, להגיע למצב שבו אין אלטרנטיבות. >>
>> לפעמים מטרות העבודה הן עמומות, סותרות ולא ברורות. לפעמים אחד מבני הזוג רוצה להשקיע יותר במטבח החדש, השני רוצה פחות, לפעמים שניהם לא בטוחים מה הם רוצים. לפעמים קשה לשפוט את איכות הביצוע. אבל כל זה לא מפריע לאנשים לחפש בעלי מקצוע, להתמקח איתם על המחיר ולנסות למקסם יעילות. >>
>> אבל איכשהו בדיונים על המגזר הציבורי רבים זורקים לפח את קו המחשבה ההגיוני הזה. פתאום במגזר הציבורי תמריצים לא משפיעים. פתאום עמימות המטרות או הקושי בלמדוד איכות מצדיקים כל מבנה העסקה הזוי. פתאום המוח מתמלא בצמר גפן של סיסמאות מוזרות, ומי שלא מסכים איתן כנראה פשוט שונא עניים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אז איך זה הרגיש לעבוד במפקדה העליונה של ממלכת הרשע, פורום קהלת?
ובכן, לא כמו שהייתם מצפים.
ראשית, לא היה הרבה כסף. הייתם חושבים שגוף שלכאורה מגן על מיליארדרים מרושעים יהיה גם עשיר בהתאם, אבל בכל הקשור למשרדים ולמתקנים מכוני מחקר אחרים כמו טאוב או אהרון הם מפוארים הרבה יותר. >>
>> שנית, לא היה שיתוף פעולה. מכותרות העיתונים ניתן להבין שפורום קהלת מסובב סביב אצבעו הקטנה את הימין הישראלי בעשור האחרון, אך בפועל ההשפעה הייתה מוגבלת למדי, ובמשך שנים ארוכות ממשלות נתניהו סירבו לקדם גם את הרפורמות הכלכליות וגם את הרפורמות המשפטיות שהפורום ניסה לדחוף. >>
>> מלבד משרד האוצר כל משרדי הממשלה היו עוינים גם הם כלפי המלצות הפורום, וכך גם בנק ישראל וביטוח לאומי, אולי אפילו הלמ"ס. כולם נורא מנומסים ונחמדים פנים אל פנים, אבל חוששים שהמדיניות שלך תפגע בארגוני העובדים ובאינטרסים של קבוצות לחץ שונות, ולכן משתדלים לשתף פעולה כמה שפחות. >>
*מעלה מחדש*
פאגאיה רכשה חברה, מה שיצר כפילויות, ועל כן ישנם צמצומים ורבים מעמיתי נאלצים לעזוב. אלו גברים ונשים מאוד איכותיים ואני בטוח שכל ארגון שיקלוט אותם ירוויח מניסיונם.
על כן, רציתי לבקש מכל מי שיודע על גיוסים, בייחוד בפינטק, לפרסם כאן בתגובות. >> #פידהייטק
>> הכוונה היא לכל הרמות של מדעני נתונים, אנליסטים, data engineers, ראשי צוותים, אנשי פרודקט ותפקידים דומים. בתגובות הבאות אני אצרף מחדש כמה מהתגובות שהיו בשרשור הקודם (מתנצל אם הגבתם שם ופספסתי אתכם).
מדינת ישראל לא תיפול ברעש גדול ומרהיב, במלחמה או שואה גרעינית. היא תדעך לאיטה במשך עשורים רבים, ואחרי שטרנד ההייטק יחלוף (כל דבר חולף) תהפוך לעוד מדינה אפרורית, על הגבול בין העולם הראשון לעולם השלישי, עם הרבה סכסוכים והרבה צדק והרבה הפגנות והרבה פאתוס ומעט תקווה . >>
>> מגדלי המשרדים הנוצצים של תל אביב יאכלסו בעיקר תאגידים ממשלתיים מאובקים ומלאים באבטלה סמויה, באוניברסיטאות שהיו בעבר מקור לגאווה לאומית פרופסורים ימליצו לתלמידיהם לעשות תארים מתקדמים בחו"ל, ומפקדי הצבא יצטיינו בהפגנת אומץ לב רק בקרבות התקציביים כנגד משרד האוצר. >>
>> בשיעורי היסטוריה יסבירו המורים לתלמידיהם שאידיאולוגיה וטראומה לא יכולות להחזיק לבדן מדינה לאורך מאות שנים - אפילו לא אידיאולוגיה יפה ומושכת כמו הציונות, אפילו לא הטראומה הנוראית של השואה. הם יזכירו להם שמדינות מוצלחות, באמת מוצלחות, תמיד היו היוצא מן הכלל, לא הכלל. >>
סיימתי לשמוע את הפרק. בהמשך לתגובות, אני חושב שהעמדה שלו לגבי דמוקרטיה קצת מטופשת, מכיוון ששתי הדוגמאות החיוביות שלו הן מדינה שכל ההצלחה שלה נובעת מגילוי מקרי של נפט, וסינגפור, בעוד שכל מבט סביר על כלל מדינות העולם יעלה שבד"כ דמוקרטיות ליברליות הרבה יותר טובות מדיקטטורות. אבל >>
>> אבל מדינות מערב וצפון אירופה היו עשירות ומתקדמות יותר ממדינות אחרות בעולם גם לפני שהן היו דמוקרטיות ליברליות, אז לא ברור שהמשתנה החשוב כאן הוא היותן דמוקרטיות ליברליות (יש סקירה של הספרות המחקרית בנושא בספרי "מסע האנושות"). בכל אופן, החלק המדכא ביותר בראיון >>
>> הוא לא הבורות של נוסייר בנוגע לשווקים חופשיים, אלא העובדה שבתחילה הוא ניסה להקים את העסק בישראל, ורק אחרי שהסתבך עם הבירוקרטיה עבר לסינגפור ולדובאי, כמו תד אריסון ויזמים מוצלחים אחרים שהמדינה המפגרת שלנו הבריחה לאורך השנים (ועל זה יש סקירה ב"כסף כחול לבן", אז הנה כתבתי על הכל)
נסו לדמיין עולם בלי פוליטיקה. אנשים קמים כל יום, אוכלים ארוחת בוקר, הולכים לעבודה, חוזרים הביתה. בחדשות מדברים על מזג האוויר, טכנולוגיה, עסקים. ערי מדינה שמנוהלות על ידי תאגידים מקצועיים, לכל תושב יש מניה. יש משטרה, אבל אין צורך בצבא. יש מחלוקות, אבל הן לא הופכות למשברים. >>
>> אין שכבה גדולה שמתפרנסת מלעורר רגשות קבוצתיים, מלטפח נאמנות כלפי קבוצה אחת ושנאה כלפי קבוצות אחרות, מלהפוך כל שסע לסוף העולם, כל הידרדרות למשבר היסטורי, מלמכור את אותו הסיפור על טובים ורעים, כל הוויכוחים האלו שבסופם תמיד מושטת יד ומבקשת עוד כסף, עוד משאבים, עוד הקרבה. >>
>> הקבוצה הזו לא נעלמה בגלל שבני אדם הפכו לרובוטים רציונליים פתאום, או בגלל שאין להם רגשות והנאה משייכות למשהו גדול יותר. היא נעלמה מכיוון שכולם הבינו שפוליטיקאים הם טפילים לא מודעים לעצמם, הניזונים מזריעת חלומות גדולים ופחדים גדולים, מלשכנע את הציבור שהכל נורא נורא חשוב. >>
אינספור דיונים על התרשים של תוחלת חיים לעומת השקעה, וכולם יוצאים מהנחה שבריאות נובעת ישירות מהשקעה ממשלתית, אבל היא לא. בתרשימים הנוספים שצירפתי ניתן לראות פערי בריאות בין ערבים ויהודים שחיים באותה העיר, וזכאים לאותה המערכת הציבורית. פערים דומים היו גם לפני קום המדינה. >>
>> מחקרים העלו שליהודים היו רמות בריאות גבוהות יחסית כבר לפני מאות שנים. שימו לב גם אילו מדינות נמצאות לידינו בתרשים של תוחלת החיים: איטליה, ספרד, דרום קוריאה, בעוד ששוודיה, נורווגיה, שוויץ, דנמרק ומדינות אחרות נמצאות הרחק שמאלה. המערכת הציבורית באיטליה יעילה יותר משוודיה? >>
>> ברור שלא. יש כאן הבדלים בתזונה, שנראה שהיא עדיפה בהרבה במדינות ים תיכוניות (מעניין איפה יוון בתרשים), הבדלים בצריכת אלכוהול, הבדלים בגנטיקה, הבדלים במזג האוויר שאולי מובילים להבדלים בביצוע פעילות גופנית, המון דברים אחרים שאין להם שום קשר למידת ההשקעה הממשלתית בבריאות.