עוד כמה מחשבות על AI ודאטה סיינס:
דברים ש-LLMים מועילים בהם:
1. לקרוא המון טקסט במהירות (בלי קשר לכתיבת קוד). למשל משימה של לסווג מיליוני אתרי אינטרנט לפי נושאים, לעבור על אלפי טקסטים של תיאורי דירות ולהוציא מהם פיצ'רים או embedding לקלאסטרינג, לתרגם את הספר שלי לאנגלית וכו'. >>

https://twitter.com/ziv_ravid/status/1874850654700941513

>> כולם קצת שוכחים מהעניין של קריאת טקסט (אלא אם בחברה שבה הם עובדים יש משימות כאלו), אבל זו הייתה ונשארה התרומה הכי גדולה של ה-LLM. לא כתיבת קוד.
2. החלפת חיפוש ב-stackoverflow / גוגל / ויקיפדיה עבור סינטקסט של חבילות שאתה לא מכיר, נושאים בסיסיים שאתה לא זוכר מהלימודים וכו'. >>

כמה דברים בנוגע לוויכוח הזה:
1. אכן הייתה תקופה לא קצרה שבה העולם המוסלמי היה סובלני, נאור ומתקדם בכל מובן אפשרי ממערב וצפון אירופה, ומטופש להכחיש זאת.

2. נכון, עברו מאז כאלף שנים, אבל יש המון עמים ומדינות בעולם שמעולם לא היו בחזית הידע הטכנולוגי והמדעי האנושי בשום תקופה. >>

https://twitter.com/haneenshib/status/1855306617258152089

>> מה עם אפריקה מלבד מצרים? דרום מזרח אסיה? הפולינזים? רוסיה ומזרח אירופה? גם האימפריות המפוארות לכאורה של מרכז ודרום אמריקה מעולם לא התקרבו לחזית הידע האנושית. המוסלמים הם למעשה חלק מקבוצה מאוד קטנה של עמים שכן היו שם תקופה מסוימת, לצד הסינים, המערב-אירופאים ואולי עוד כמה. >>

ארצות הברית ואירופה שוב מונעות מישראל להשתמש בכוח כדי להשיג הכרעה אמיתית בלבנון, מה שמוביל למסקנה שהדרך להסיר את האיומים האלו היא לפעול בחשאיות: להתערב באופן עמוק בפוליטיקה של לבנון, איראן ומדינות ערביות אחרות, לשחד בכירים, להפעיל מחתרות מקומיות, להקים רשתות תעמולה וכדומה. >> >> הבעיה היא שהתאהבנו ברעיון שאנחנו "החבר'ה הטובים". החבר'ה הטובים לא משחקים מלוכלך. הם נלחמים באור היום, באופן ישיר ובולט לעין. אבל באופן אבסורדי, דווקא המלחמה הזו גוררת הרבה יותר אזרחים הרוגים מאשר, נגיד, להשתמש בארגוני פשיעה מקומיים כדי לערער את יציבות המשטר מאחורי הקלעים. >>

דל"פ: האמונה הכי מסוכנת שמתפתחת פה היא שהיה קל לחזות את השביעי באוקטובר. שכל מה שהיה נדרש הוא להקשיב לכמה תצפיתניות, או "לפקוח את העיניים".
זה לא נכון. יש סיבה טובה לכך שהשביעי באוקטובר היה מפתיע, וכך גם בנוגע למלחמת יום כיפור, ובנוגע להפתעה הבאה שתקרה אי שם בעתיד. >>

https://twitter.com/Milifney/status/1831774597479591937

>> אני לא נלהב מ"חדשות מלפני שנה", מרוב התחקירים למיניהם, ומהיסטוריונים שנהנים מיתרון החוכמה שבדיעבד.
קל מאוד לבנות את הנרטיבים האלו בדיעבד, בייחוד כשיש מניע פוליטי. אבל איכשהו גם האנשים שמכירים את כל העדויות והסיפורים בעל פה תמיד נכשלים בלחזות את ההפתעה הגדולה הבאה. >>

כמה הערות על הפרק של @ReemSherman עם יצחק בריק:

תמיד מעניין לשמוע את יצחק בריק, אבל יש לו חיסרון משמעותי - ולא עניין התבוסתנות שבד"כ עולה כלפיו.

כל הביקורות על היעדר האימונים והימ"חים הריקים הופיעו גם אחרי מלחמת לבנון השנייה. שום דבר ממה שהוא אומר כרגע לא נאמר כבר ב-2006. >> >> והדברים האלו נאמרו ב-2006 על ידי אנשים שהפכו לאחר מכן לאלופים בכירים, רמטכ"לים, שרי ביטחון - אלו לא היו כמה מפגינים מנותקים. שום דבר לא חדש. אז בריק תפס לעצמו נישה של לומר את אותם הדברים עכשיו, באופן כריזמטי ובוטה, והתמזל מזלו לומר אותם מעט לפני שפרצה מלחמה נוספת. נו טוב. >>

שתי דעות לא פופולריות אך מנחמות:
1. מטורללי העולם החופשי שמכחישים את הטבח - מבין שזה מעצבן, אבל אנחנו כאן בטוויטר סובלים מחשיפת-יתר למטורללים שאף גוברת בקורלציה חיובית למידת הטרלול. זה לא מדגם מייצג. לרוב בני האדם לא אכפת במיוחד, והממשלות שלהם תומכות בישראל כרגע. >> >> מלבד זאת, מקוממים ככל שיהיו, כל אותם מטורללים לא הולכים לקחת עכשיו נשק ולירות ביהודים באקראי ברחוב. הם באמת חושבים שהפלסטינים הם לוחמי חופש חובבי גייז, שיש אפרטהייד בישראל, ואולי הם קצת אנטישמים, אבל רובם המכריע נטועים עמוק בתרבות המערבית הלא-אלימה. הם באמת לא חשובים כל כך. >>

הגיע הזמן שנודה בכך: הטרוגניות היא מה שאוכל את החברה הישראלית מבפנים. לא הטרוגניות בצבע העור ובמוצא האתני, אלא הטרוגניות בהשקפות: ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, הבדלים בערכים, באמונות והשקפות עולם, בפירוש ההיסטוריה, בנוגע למה שחשוב ולמה שפחות חשוב. >>

https://twitter.com/elisulam/status/1704955068460704032

>> אנשים מוכנים לשלם שיעורי מס גבוהים, לסבול רמת חיים נמוכה יותר, להסתער באומץ על גבעה מבוצרת או לצלול לעבר שדה תעופה חמוש בנ"מ, רק כאשר הם מאמינים שהם נלחמים עבור "אנשים כמוהם".

זה לא עניין של שחיתות. בשנות השבעים צצו שלל פרשות שחיתות שהיו קשורות לממסד הפוליטי וההסתדרותי. >>

אז איך זה הרגיש לעבוד במפקדה העליונה של ממלכת הרשע, פורום קהלת?
ובכן, לא כמו שהייתם מצפים.
ראשית, לא היה הרבה כסף. הייתם חושבים שגוף שלכאורה מגן על מיליארדרים מרושעים יהיה גם עשיר בהתאם, אבל בכל הקשור למשרדים ולמתקנים מכוני מחקר אחרים כמו טאוב או אהרון הם מפוארים הרבה יותר. >> >> שנית, לא היה שיתוף פעולה. מכותרות העיתונים ניתן להבין שפורום קהלת מסובב סביב אצבעו הקטנה את הימין הישראלי בעשור האחרון, אך בפועל ההשפעה הייתה מוגבלת למדי, ובמשך שנים ארוכות ממשלות נתניהו סירבו לקדם גם את הרפורמות הכלכליות וגם את הרפורמות המשפטיות שהפורום ניסה לדחוף. >>

*מעלה מחדש*
פאגאיה רכשה חברה, מה שיצר כפילויות, ועל כן ישנם צמצומים ורבים מעמיתי נאלצים לעזוב. אלו גברים ונשים מאוד איכותיים ואני בטוח שכל ארגון שיקלוט אותם ירוויח מניסיונם.
על כן, רציתי לבקש מכל מי שיודע על גיוסים, בייחוד בפינטק, לפרסם כאן בתגובות. >>
#פידהייטק >> הכוונה היא לכל הרמות של מדעני נתונים, אנליסטים, data engineers, ראשי צוותים, אנשי פרודקט ותפקידים דומים. בתגובות הבאות אני אצרף מחדש כמה מהתגובות שהיו בשרשור הקודם (מתנצל אם הגבתם שם ופספסתי אתכם).

מדינת ישראל לא תיפול ברעש גדול ומרהיב, במלחמה או שואה גרעינית. היא תדעך לאיטה במשך עשורים רבים, ואחרי שטרנד ההייטק יחלוף (כל דבר חולף) תהפוך לעוד מדינה אפרורית, על הגבול בין העולם הראשון לעולם השלישי, עם הרבה סכסוכים והרבה צדק והרבה הפגנות והרבה פאתוס ומעט תקווה . >> >> מגדלי המשרדים הנוצצים של תל אביב יאכלסו בעיקר תאגידים ממשלתיים מאובקים ומלאים באבטלה סמויה, באוניברסיטאות שהיו בעבר מקור לגאווה לאומית פרופסורים ימליצו לתלמידיהם לעשות תארים מתקדמים בחו"ל, ומפקדי הצבא יצטיינו בהפגנת אומץ לב רק בקרבות התקציביים כנגד משרד האוצר. >>

סיימתי לשמוע את הפרק. בהמשך לתגובות, אני חושב שהעמדה שלו לגבי דמוקרטיה קצת מטופשת, מכיוון ששתי הדוגמאות החיוביות שלו הן מדינה שכל ההצלחה שלה נובעת מגילוי מקרי של נפט, וסינגפור, בעוד שכל מבט סביר על כלל מדינות העולם יעלה שבד"כ דמוקרטיות ליברליות הרבה יותר טובות מדיקטטורות. אבל >>

https://twitter.com/OriKatz3/status/1589670819742916608

>> אבל מדינות מערב וצפון אירופה היו עשירות ומתקדמות יותר ממדינות אחרות בעולם גם לפני שהן היו דמוקרטיות ליברליות, אז לא ברור שהמשתנה החשוב כאן הוא היותן דמוקרטיות ליברליות (יש סקירה של הספרות המחקרית בנושא בספרי "מסע האנושות"). בכל אופן, החלק המדכא ביותר בראיון >>

נסו לדמיין עולם בלי פוליטיקה. אנשים קמים כל יום, אוכלים ארוחת בוקר, הולכים לעבודה, חוזרים הביתה. בחדשות מדברים על מזג האוויר, טכנולוגיה, עסקים. ערי מדינה שמנוהלות על ידי תאגידים מקצועיים, לכל תושב יש מניה. יש משטרה, אבל אין צורך בצבא. יש מחלוקות, אבל הן לא הופכות למשברים. >> >> אין שכבה גדולה שמתפרנסת מלעורר רגשות קבוצתיים, מלטפח נאמנות כלפי קבוצה אחת ושנאה כלפי קבוצות אחרות, מלהפוך כל שסע לסוף העולם, כל הידרדרות למשבר היסטורי, מלמכור את אותו הסיפור על טובים ורעים, כל הוויכוחים האלו שבסופם תמיד מושטת יד ומבקשת עוד כסף, עוד משאבים, עוד הקרבה. >>

אינספור דיונים על התרשים של תוחלת חיים לעומת השקעה, וכולם יוצאים מהנחה שבריאות נובעת ישירות מהשקעה ממשלתית, אבל היא לא. בתרשימים הנוספים שצירפתי ניתן לראות פערי בריאות בין ערבים ויהודים שחיים באותה העיר, וזכאים לאותה המערכת הציבורית. פערים דומים היו גם לפני קום המדינה. >> >> מחקרים העלו שליהודים היו רמות בריאות גבוהות יחסית כבר לפני מאות שנים. שימו לב גם אילו מדינות נמצאות לידינו בתרשים של תוחלת החיים: איטליה, ספרד, דרום קוריאה, בעוד ששוודיה, נורווגיה, שוויץ, דנמרק ומדינות אחרות נמצאות הרחק שמאלה. המערכת הציבורית באיטליה יעילה יותר משוודיה? >>

*שרשור שאלות אורי כץ נגד החלל*

1. למה כל כך אכפת לך מזה? אתה לא מממן את נאס"א וזה תקציב זניח יחסית לבזבוזים מפגרים הרבה יותר, אין דברים חשובים יותר בעולם לכתוב עליהם? >> >> לא אכפת לי וקיצוץ תקציבי סוכנויות חלל לא צריך להיות בחמש מאות המקומות הראשונים של סדר העדיפויות של שום ממשלה, אבל תראו איך אנשים מתרגזים כמה נפלא אפשר לשמוע את הווריד במצח שלהם מתפקע

2. אוקיי אז בוא נדבר על החלק בדיון שהוא לא הטרלה. אתה לא חושב שנאס"א תרמה דברים חיוביים? >>

לכבוד יום העצמאות – שרשור על חמשת ההצלחות הגדולות וחמשת הכישלונות הגדולים של כלכלת ישראל. להרחבה אתם כמובן מוזמנים לרכוש את ספרי "כסף כחול לבן", זמין בחנויות ובאתרי האינטרנט המובחרים🙂🇮🇱

נתחיל עם החלק השלילי: חמשת הכישלונות הגדולים. >> >> במקום החמישי: חוסר יכולת לקצץ את תקציב הביטחון.
פוליטיקאים ישראלים הצליחו לכפות את מרותם על מערכת הביטחון רק בשתי הזדמנויות: בתקופת תכנית הצנע, בשנת 1952, כאשר בן גוריון כפה קיצוץ בתקציב הביטחון והרמטכ"ל דאז יגאל ידין התפטר בתגובה, ובתקופת תכנית הייצוב, בשנת 1985, >>

כמה הערות חשובות בנוגע לוויכוחי סוציאליזם-קפיטליזם ולהערותיו של @YannayASpitzer :
במרכז הוויכוחים המודרניים על מדיניות כלכלית תמיד עומדת מידת המעורבות של המדינה בכלכלה, או מידת הנדיבות של מערכת הרווחה. אבל שני הנושאים האלו הם זניחים יחסית לנושא החשוב ביותר, שהוא צמיחה כלכלית. >>

https://twitter.com/YannayASpitzer/status/1521192884032229377

>> הגורם שמשפר את רמת החיים של בני אדם הוא לא "שוק חופשי", אלא צמיחה כלכלית. גם ברית המועצות בתקופת סטלין וגם סין הקומוניסטית חוו צמיחה כלכלית מאוד משמעותית בפרקי זמן קצרים, למרות שלא היו בהן שווקים חופשיים. הצמיחה במדינות אלו נבעה מהעברה בכפייה של כוח אדם מחקלאות לתעשייה. >>

בתקופה קשה של משבר חסר תקדים מתברר, שוב, שאין שום מבוגרים אחראיים ויודעי כל שם למעלה, אלא בסך הכל בני אדם, מבולבלים ומפוחדים כמו כולנו, שההתמחות שלהם היא בלהניע אותנו לפעולה, לנגח את מתחריהם ולצבור פופולריות באמצעות סיסמאות, אידיאולוגיות גדולות ונושאים ברומו של עולם. >> >> ומי לא אוהב נושאים ברומו של עולם? כן סיפוח, לא סיפוח, קפיטליזם, סוציאליזם, חופש, שוויון, דמוקרטיה, שחיתות, התחממות גלובאלית, טבע האדם, שלום ומלחמה, הכל מרתק ושובה את הדמיון שלנו, תחביב אינטלקטואלי ראוי בהחלט לזמן הפנוי, אבל אלו לא השאלות החשובות בעת משבר חמור. >>

תופעה פתולוגית מרתקת: כיצד בתקופה של שגשוג חסר תקדים לפי כל מדד אובייקטיבי שאפשר לדמיין, אנשים מסוגלים לשכנע את עצמם להחזיק בראיית עולם של הידרדרות, ניוון וקריסה? >>

themarker.com/opinion/.premi… >> את כל הבעיות שמציין רולניק ניתן לחלק לשתי קבוצות. הראשונה היא בעיות דמיוניות, כגון הטיעון ששוק ההייטק הוא טוב רק לעובדים מתחת לגיל 40, ומעליו "הם יגלו פנים אחרות של שוק העבודה הגמיש: לשכת האבטלה, ירידה דרמטית בשכר או ריצה אינסופית כפרילנסרים אחרי לקוחות". זו אגדה אורבנית. >>

להיצע ולביקוש לא אכפת מהרגשות שלכם. להיצע ולביקוש לא אכפת מהערך שאתם חושבים שיש לעבודה שלכם, או של העובדים הסוציאלים, או של כל אחד אחר. להיצע ולביקוש לא אכפת מתלי תילים של סיפורים מרגשים על אנשים שעובדים סוציאלים הצילו את חייהם, ועל נערים בסיכון שהקימו חברות הייטק בבגרותם. >> >> היצע וביקוש הם לא איזו המצאה מוזרה של כלכלנים. הם לא "רק שיקול אחד" שיש להתחשב בו, לצד "שיקולים נוספים". היצע וביקוש, במובן העמוק של המושגים האלו, הם הכל. אין שום דבר אחר מלבדם. >>

מהן הבעיות עם "רובים חיידקים ופלדה"? (הסחת דעת מהקורונה)

ספרו של ג'ארד דיימונד, "רובים חייקים ופלדה" הוא ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו ב-50 השנים האחרונות. הוא היווה השראה לרבים, ביניהם הכלכלנים שאתם מחקריהם אני ועודד גלאור סוקרים בספרנו "מסע האנושות". >> >> בדומה לספר שלנו, דיימונד מציע מנגנונים אשר מסבירים את פערי העושר בין אומות העולם. מנגנון אחד הוא תפוצה של מיני בע"ח וצמחים הניתנים לביות. מסתבר שרוב בע"ח וצמחי המאכל לא ניתנים לביות מסיבות טכניות שונות, ורק מעטים היו "מושלמים" כמו חיטת הבר, כבש הבר ואבות אבותיה של הפרה. >>

מאמר של אלישיב רייכנר במקור ראשון מתייחס למחקר שלי על אי שוויון בבריאות. הוא טוען שאחת הבעיות בפריפרייה היא מחסור בתחרות בתחום הבריאות. למטופלים ולרופאים אין בחירה של ממש, וזה מהווה סתירה מסויימת לטענה שלי שלפיה אין בעיות הקשורות לפריפרייה. >>>

makorrishon.co.il/opinion/210001/ >>> האמת היא שזה נושא שחשבתי עליו במהלך כתיבת הדוח. המחקר שלי מסתכל על רמת הבריאות של אנשים בפועל, ולא רואה השפעה של ממש לפריפרייה. כמובן, יתכן שישנה השפעה על כל מני נושאים, והיא פשוט קטנה מדי מכדי להופיע בניתוח הסטטיסטי. ויתכן שאין. >>>