Thread by @GadiTaub1

האנטומיה של #השקר (7) – והפעם: איך מפחידים אתכם בנושא מינוי שופטים.

תסתכלו טוב על הטבלה הזאת. זו מניפולציה מא' עד ת'. אחת מיני רבות שאותם מהנדסים אקדמאים שבגדו בשליחות ועמלים על הטעיית הציבור בשירות הנצחת שלטון השופטים. >>

כך הם מספקים טוקינג פויינטס שהם למעשה לא תשובות אלא תשובות מדומות, מטעות, לטענות המרכזיות של תומכי הרפורמה. במקרה הזה הטבלה נועדה לטשטש את העובדה שכמעט בכל מדינות ה OECD נבחרי ציבור ממנים את השופטים ושיש בכך הגיון דמוקרטי עמוק (ראו סרטון בתחתית השרשור). מיד אסביר.

אבל הרשו לי להתחיל דווקא בפרטים כדי להדגים איך עובדים עליכם בעיניים. נלך סעיף סעיף.

1.שני בתי פרלמנט.
א. לכאורה טיעון הגיוני: צריך יותר כוח לבית המשפט בישראל, כי הבלם שמהווה הבית העליון על הרשות המחוקקת חסר אצלנו.

מה שלא מספרים לכם הוא שהבית העליון הוא גם בלם המאזן את בית המשפט. בארה"ב הוא מאשר את המינויים לעליון. בבריטניה הוא היה, עד 2009, ערכאת הערעור העליונה של מערכת המשפט, וגם הוא מעורב, גם היום, בתהליך המינוי של השופטים.

בית הלורדים הבריטי גם לא יכול פסול חוק של בית הנבחרים – הוא יכול רק לעקב את תהליך חקיקתו.

בשוודיה, איסלנד או ניו זילנד אין בתים עליונים. הם לא מופיעים בטבלה. וזה לא בגלל שאלה לא דמוקרטיות, אלא בגלל שהטבלה רוצה ליצור רושם מטעה בכוונה.

ב. אבל גם בלי כל זה, יש פה קפיצה לוגית ששומטת את ההיגיון מתחת לכל המהלך: אם המסקנה מהעדר שני בתים היא שצריך יותר כוח לבית המשפט העליון בישראל, למה מגנים על כוח *בלי הגבלה* לבית המשפט העליון בישראל?

אם התחלנו מהרעיון שאסור להשאיר גוף שלטוני בלי בלמים ואיזונים למולו, איך סיימנו בהצדקה להעדר גמור של בלמים ואיזונים מגוף שלטוני? זה טיעון שנשען כולו על הטעיה – עשן, מראות והסחת דעת.

2. שיטה נשיאותית עם זכות וטו לנשיא.
א. בשיטה פרלמנטארית אין שום משמעות לטענה הזאת.

מה הם רוצים, שלהרצוג יהיה זכות וטו על חקיקה? טיעון סרק.

ב. ראו 1ב.

3. משטר פדרלי.
א. משטר פדרלי הוא אכן בלם כנגד ריכוזיות השלטון. אבל הוא גם מבזר את הריכוזיות של מערכת המשפט. אצלנו אין שום ביזור. הג'ינג'י יכול לנהל את המדינה ישירות.

בארה"ב עתירות עוברות שורה של ערכאות נמוכות יותר עד שהן מגיעות לעליון. אצלנו יש ערכאה אחת לעטירות – והיא ראשונה ואחרונה, אין לפניה ואין אחריה.
ב. שיטה פדרלית אינה רלוונטית לישראל כלל. היא קטנה מידי.

אולי נחזור לבדוק את זה, אם המוחים יצליחו לחלק אותנו לשתי מדינות – מדינת תל אביב, ומדינת כל האלה, נו, איך קוראים להם? הבבונים, המשחיים, הבוטים, הביביסטים, הלא-טייסים האלה.
ג. ראו 1ב.

4. בחירות אזוריות.
השיטה האזורית יכולה גם לפגוע בזכויות מיעוטים ולהגביר את סכנת עריצות הרוב.

איך העדרן יכול להצדיק כוח בלי ריסון או הגבלה לשופטים? ראו 1ב.

5. חוקה נוקשה שקשה / לא ניתן לשנות.
א. העדר חוקה הוא סיבה להימנע מפסילת חוקים בידי בית משפט. כי במצב זה אין לשופטים קריטריונים מוסכמים לפסול חוקים והסכנה היא שהם יעשו זאת איש איש לפי אמונותיו הפרטיות.

ב. הניסוח חמקמק. הוא לא אומר שבישראל אין חוקה. כי מנסחי הטבלה הם חסידי אהרן ברק. ואהרן ברק טען שחוקי היסוד הם חוקה, ולכן, הוא טען בלי כל בסיס בחוק, יש לו סמכות לפסול חוקים של הכנסת.

6. הפרדה בין ממשלה לפרלמנט.
א. בשיטה פרלמנטרית בהגדרה אין הפרדה בין הממשלה לפרלמנט.

כך זה צריך להיות. אבל זה לא אומר שאין איזונים ובלמים. בניגוד למה שאומרים לנו מתנגדי הרפורמה, הבעיה היא לא שיש "רשות אחת" (הממשלה) ששולטת ברשויות האחרות. האמת הפוכה.

בישראל הממשלה חלשה מידי ותלויה מידי בפרלמנט, לכן מפלגות קטנות יכולות לסחוט אותה, ולהפיל אותה (כפי שקורה לעיתים מידי קרובות), ולעיתים חברת כנסת אחת יכולה להפיל ממשלה. זכור לי משהו כזה, תיכף זה יחזור אלי.

ואכן, זו הסיבה שהדמגוגיה של האופוזיציה מדלגת באופן מבלבל בין "נתניהו הדיקטטור" לבין "נתניהו החלש והסחיט".

7. כפיפות לבתי דין בינלאומיים.
א. טוב מאד שאנחנו לא כפופים לבתי דין בינלאומיים. מספיק שאנחנו כפופים לבית המשפט העליון של ישראל. דבר בלתי דמוקרטי בעליל.

ליבת הדמוקרטיה היא שאנשים חיים תחת חוקים שהם עצמם מחוקקים, ורק הם מחוקקים. זה נקרא ממשל בהסכמת הנמשלים.

בתי-דין בינלאומיים, כולל אלה של האימפריה ההאבסבורגית החדשה שנקראת איחוד אירופה, מפרים את העקרון הזה, והם מכשיר בידי הניידים האנטי-דמוקרטים כדי לכפות את דעתם על אזרחים שלא נשאלו לרצונם.

וזו הסיבה האמתית שהאליטה הישראלית רוצה בית משפט שיכול להכניע את הרשויות הנבחרות.

הניידים עמלים לשחרר עצמם ממדינת הלאום ומנגנוניה הדמוקרטיים, כי הם מקדמים סדר יום שלעולם לא יוכל לשכנע את הרוב, ובעצם שואף להשתחרר מעולם.

ב. אם היינו כפופים לבתי דין בינלאומיים, גם בתי המשפט שלנו היו כפופים להם.

הניידים אמנם מעדיפים את זה על כפיפות לריבון במדינתם, שהוא האזרחים שאותם הם מקפידים לתאר כחשוכים, בניגוד לשופטים (מקומיים או זרים) שהם כידוע נאורים מטבעם.

***
ועכשיו לכללי:
הטבלה הזאת עושה צ'רי פיקינג.

היא בוחרת קטגוריות רלוונטיות למחצה, או לא רלוונטיות בכלל, ומדינות מסויימות ולא אחרות, כדי לסדר את השורות והעמודות כך שישראל זקוקה לבייביסיטרים בדמות שופטים.

היה אפשר לבחור קטגוריות אחרות, והיו יוצאות תוצאות אחרות: למשל, האם התובע הכללי הוא שר שראש הממשלה יכול לפטר או לא (בארה"ב הנשיא ממנה ומפטר, אצלנו לא. וחבל.

אם זה היה נכנס ארה"ב היתה יוצאת פחות דמוקרטית, ואנחנו יותר), או למי כפופים היועצים המשפטיים ומה סמכותם (שאז ישראל היתה בולטת לרעה בחולשת הממשלה מול הפקידות) וכל כיוצא באלה.

כי האמת היא שכל הטבלה נועדה להסתיר עובדה בולטת שמבהירה היטב למה אנחנו זקוקים לרפורמה אם רצוננו להיות דמוקרטיה. ברוב העולם הדמוקרטי יש היגיון בשאלת מינוי השופטים: אם יש להם כוח לבטל חוקים עליהם לייצג את הדעות הרווחות בציבור, וזאת אפשר להשיג רק באמצעות בחירתם בידי נבחרי ציבור.

אם הם לא מייצגים את הדעות הרווחות בציבור, אין הצדקה לתת להם כוח לבטל חוקים. ב 31 מתוך 35 מדינות OECD השופטים נבחרים בידי פוליטיקאים. וכך צריך להיות גם אצלנו.