2/4 שנאה ברשתות מתכתבת בד"כ עם פגיעה ב well-being של מושא השנאה אבל גם של השונא, מגדילה תחושות דכאון, בידוד, פראנויה, חרדות, ספק עצמי, בדידות, אכזבה ופגיעה בבטחון העצמי.
3/4 מחקר חדש מציף זווית אחת טובה של השנאה ברשתות. המחקר מתבסס על תיאוריות של "אשרור חברתי" וטוענת שכאשר אנחנו שונאים אחרים, אנחנו עושים את זה בשביל "מחיאות הכפיים" של הדומים לנו - ששונאים גם הם באותה מידה את "האחר">
4/4 המערכת החברתית סביב השנאה מייצרת תמיכה חברתית, חברויות חדשות, משפרת את ה well-being של השונא, ובמקביל - מעמיקה את הדעות הקדומות שלו/ה.
בהמשך לדיון על "קומוניסטים ופשיסטים" הבטחתי לכם שרשור על קומוניסט יוצא דופן באומץ הלב שלו עם עקרונות ברזל שהוא במקרה גם סבא שלי (ושל @GrinsteinYoav).
כל אחד מוזמן לקחת את הלקח שלו מהסיפור מעורר ההשראה הזה (שיום אחד צריך להיות סרט).
אנשים כאלה וסיפורים כאלה כבר אין כיום.
1/12
2/12
סבא שלי, אהרון-ארנולד גרינשטיין נולד ב 1912, בטריסק כאח הצעיר מבין תשעה ילדים (הייתה רק אחות אחת) לאב רבי שניהל גם טחנת קמח (למטה כנראה תמונה שלה).
טריסק נמצאת באוקריאנה אבל האיזור שינה בעלות בין רוסיה ופולין לאורך ההיסטוריה.
3/12
בגיל 14-15 מצא את עצמו בכלא (לא ידוע לנו מדוע) וגילה את הקומוניזם.
המשפחה שדאגה לצעיר שסטה מדרך הישר שלחה אותו לכן בסוף שנות ה-20/תחילת שנות ה- 30 לארגנטינה. שניים מאחיו שהיגרו לשם, ניהלו חיי מסחר והרעיון היה להרגיע ולמסד אותו.
אני מלמד על, וחוקר את, התחרותיות של מדינות אז בהמשך לתהליכים הפוליטיים בישראל והכתבה בהארץ היום חשבתי שכדאי לשים על השולחן את ההשפעה של התהליכים הדומים בעשור האחרון בהונגריה.
האם תהליכי החלשת המערכת המשפטית חיזקו או פגעו בהונגריה? #שרשור על 🇭🇺 ודירוגים בינלאומיים 1/6
2/6 תחרותיות בינלאומית נמדדת על מגוון מימדים - חלקם קשורים לתשתית (תחבור, חינוך), חלקם לפעילות כלכלית (השקעות, כמה קל לעשות עסקים במדינה), חלקם ליציבות וודאות (שחיתות, פוליטיקה יציבה) והדובדבן על הקצפת - חדשנות.
באופן כללי הונגריה ממוקמת בינונית, וספציפית באירופה נמוך.
3/6
בדירוג הכלכלי הזה לדוגמא הונגריה ממוקמת במקום ה 44 מתוך 167 מדינות. מה שיותר חשוב: מאז 2011 היא ירדה 7 מקומות.
כשברקע המאבק של עובדי אמזון באלאבמה להתאגד- וההשלכות האפשריות מרחיקות הלכת של מהלך זה> nytimes.com/2021/03/02/bus…
2/5 צפיתי שוב בדוקומנטרי המעולה #americanfactory כהכנה לשיעור בשיווק בינלאומי.
מדובר על יצרן סיני (Fuyao) של זכוכית לשוק הרכב שרוכש מפעל ישן של GM באוהיו. הסרט מציג ההבדלים התרבותיים העמוקים בין הסינים והאמריקאים וגם את ההבדלים בתרבות הארגונית, תרבות העבודה, המוטיבציה, והניהול>
3/5 הסרט מציג את מאבקם של העובדים האמריקאים לשיפור הבטיחות והשכר והרצון להתאגד. מאבק זה נכשל ובסופו של דבר- לאחר החלפת ההנהלה וגידול משמעותי באוטומציה של המפעל- החברה התחילה לרשום רווח מ 2018 וקדימה.
נושא המתקשר לעניין ומוביל אותי למחקר רלבנטי הוא שכר העובדים בחברות בינלאומיות>
שרשור בהשראת הפודקאסט ש @ShaniHorowitz זיהתה. @Sky_Warp@CactusBavarius@BokerIris@Elad_Si 1/5 הפרק כאן על הבדלים תרבותיים בעבודה מבוסס על מחקרה של Erin Meyer, אמריקאית שחיה בצרפת (חוקרת בINSEAD -בית הספר לניהול מהמובילים בעולם) שאוגדה לספר The Culture Map. הספר יצא ב 2014>
2/5 הספר מציג כלים ניהוליים לעבודה בין-תרבותית וגם אנקדוטות מעניינות ומשעשעות.
מבחינת כלים, החוקרת מציעה מגוון כלים לארגונים, צוותים ומנהלים להכיר ולהתמודד עם ההבדלים הבין תרבותיים. erinmeyer.com/tools/
דוגמא אחת מעולה מדברת על מפה שתכין אתכם לניהול מו"מ בין-תרבותי>
3/5 ישראלים (וצרפתים) מייצגים את התרבויות הכי "ווכחניות" והכי "עם הרגשות בחוץ". ישראלים, ביחד עם הולנדים, מוזכרים בפרק גם מבחינת היכולת שלנו להציע פידבק ישיר והיכולת של עובדים לדבר בפתיחות עם מנהליהם.
רצ"ב ההמלצה של אינטל לעובדים שלה שעובדים עם ישראלים - לדעת למה לצפות...
#מחקרהתנהגותי לפסח, על מסרים סביבתיים ותחושת חירות @ShaniAshkenazi@RackMada@MoyalNissim 1/5 מחקר (גילוי נאות - הייתי מעורב בו) ניסה להבין איזה מסר ישכנע אתכם לאמץ התנהגות סביבתית יותר - לדוג למחזר. האם תמחזרו יותר בהמשך למסר שיציג מחזור כחובה או כהצעה? הנה שני מסרים לבחירתכם:
2/5
אם אתם לא אוהבים שאומרים לכם מה לעשות, אתם לא לבד. מסרים ש"מחייבים" אותנו - ומוגדרים כ"אסרטיביים" - מעוררים תחושות לא נוחות של הגבלת החירות שלנו.
רוב מוחלט של סלוגנים של מותגים משתמשים בשפה לא אסרטיבית. אולם, המחקר הראה שדווקא מסרים פרו-חברתיים מאמצים מסרים כאלה>
3/5
ההסבר: נושאים חברתיים/סביבתיים נתפסים כחשובים (בעיני המשווק, גם אם לא בעיני הצרכן) ולכן כדי לתת תחושת חירום, משתמשים בשפה אסרטיבית.
המחקר בדק מתי גישה זו אפקטיבית.
הוא השווה בין סטודנטים לניהול וסטודנטים מהפקולטה לחלקאות - אשר שונים, בממוצע, בתפיסתם את חשיבות נושא הסביבה.