מאמר אקדמי מ ר ת ק נכתב ע"י פרופסורית ל #כימיה (תותחית למיטב הבנתי) חותך לגזרים את תופעת ה critical justice theory שבצורתה המוגזמת הפכה למגוחכת.
זוהי תגובת הנגד של המטוטלת- עליה כתבתי כאן גם בהקשר של האקדמיה ב🇺🇸 ותופעת ה DEI (הגוונה, הכלה).

#שרשור. קריאת חובה #פידאקדמיה !
1/10 2/10
החוקרת- אנה קרילוב (התחנכה בברה"מ אבל גם עברה בישראל, וכרגע ב USC - האוניברסיטה של דרום קליפורניה) מציגה סדרה של דוג שפוגעות במצויינות המחקרית - גם בכימיה - תחום ידע שלא הייתם חושבים שכל ההמולה של שפה וסימבוליות וייצוגים חברתיים/זהותיים - ישפיעו עליו.
iopenshell.usc.edu

בהמשך לדיון אתמול על קרן ווקסנר, הרווארד ועל שמאלנים וימנים באקדמיה - קבלו שרשור #מחקרי על הסיבה בגללה יש פחות ימנים (שמרנים) מרצים/חוקרים באוניברסיטאות יחסית לשמאלנים (ליברלים).

ולא - אפליה אינה הסיפור המרכזי.

1/9

2/9
הטענה שיש יותר מרצים שמאלנים (ליברלים) מאשר ימנים (שמרנים) מבוססת היטב.

יש אמנם הבדלים בין הדיסיפלינות (מדעי החברה והרוח נוטות הרבה יותר חזק לשמאל ומדעים מדוייקים יותר מאוזנים) אבל בגדול הפער משמעותי מאוד.

https://twitter.com/AmirGrinstein/status/1621187555491291136?s=20

אז מה ההשפעה של אימוג'יס על מאמצי שכנוע?
אנחנו משתמשים בתקשורת בין אישית הרבה באימוג'יס. האם גם משווקים צריכים לעשות שימוש בהם? ואם כן כיצד?

#מחקר חדש בדק את האפקטיביות של שימוש באימוג'יס על אפקטיביות של קמפיין שיווקי ב📧ויש לו כמה תובנות מעניינות.

1/4 2/4
🦾אימייל שיווקי שנעזר באימוג'י משיג תוצאות טובות יותר מבחינת engagement של לקוחות ולקוחות אפשריים - לדוגמא לפתוח את האימייל / לפתוח מספר גדול יותר של אימיילים מהמשווק
🦾הכי אפקטיבי להוסיף אימוג'י ל subject line
🦾עד 3 אימוג'יס באימייל יהיו מועילים. לא יותר

בהמשך לנקודה שהועלתה כאן ולדיון עם @gilboa_mayan ו @dosspolitte : מה ה #מחקר מספר לנו על השאלה - איזה רופאים יהיו יותר אמפתיים?
זיהיתי שלושה מאמרים על הנושא.

עשוי לעניין @BenBetzalel @RonnyLinder @IdoWolf1 @RackMada @LiorHecht
1/5

https://twitter.com/nitzan_zur/status/1657699499375046656

2/5
לגבי הבדלים בין התמחויות - המחקר הזה מצא שפסיכיאטרים הם הכי אמפתיים. אחריהם בסדר יורד:

פנימיים
ילדים
חירום
משפחה
מרדימים
מנתחים - אורטופדים
מנתחים - נוירולוגים
רדיולוגים
קרדיולוגים (נא לשים לב @DurstRonen !)
מנתחים - כללי
וגניקולוגים אחרונים

jdc.jefferson.edu/cgi/viewconten…

התמונה של ערן מחוץ לבנק הפועלים בנס ציונה מזכירה לי סיפור לא ייאמן על זכרון צילומי (לא לקחת מחשיבות ההפגנה).
הורי אשתי שגרים נס ציונה ניהלו חשבונם בסניף הזה (היחיד בעיר...) וטיפלה בהם יועצת פיננסית. נקרא לה "ורדה". אחת להרבה זמן יצא להם להיכנס לסניף ולשוחח עם ורדה>
1/4

https://twitter.com/eranetzion/status/1657418365109952512

2/4
יום אחד הוריה של אשתי מתיישבים בקונצרט על יד מישהי מוכרת. מכיוון שזה out of context אביה של אשתי אומר לגברת - "את מאוד מוכרת לי אבל אני לא זוכר מהיכן..." והגברת - מסתבר שזו הייתה ורדה - עונה לו>

בהמשך לדיון על "קומוניסטים ופשיסטים" הבטחתי לכם שרשור על קומוניסט יוצא דופן באומץ הלב שלו עם עקרונות ברזל שהוא במקרה גם סבא שלי (ושל @GrinsteinYoav).
כל אחד מוזמן לקחת את הלקח שלו מהסיפור מעורר ההשראה הזה (שיום אחד צריך להיות סרט).
אנשים כאלה וסיפורים כאלה כבר אין כיום.
1/12 2/12
סבא שלי, אהרון-ארנולד גרינשטיין נולד ב 1912, בטריסק כאח הצעיר מבין תשעה ילדים (הייתה רק אחות אחת) לאב רבי שניהל גם טחנת קמח (למטה כנראה תמונה שלה).
טריסק נמצאת באוקריאנה אבל האיזור שינה בעלות בין רוסיה ופולין לאורך ההיסטוריה.

בהמשך לציוץ מאתמול - פותח ב (2) ומבטיח מחר את (1) שרשור פגז על איש אמיץ בצורה יוצאת דופן (שהוא במקרה קומוניסט ובמקרה גם סבא שלי).

אז כשחושבים על שנאה ברשתות, #מחקר קודם מדגיש:
🤬כמה התופעה רחבה (42%-67% מאיתנו חוו שנאה)
🤬בעיקר את הצדדים השליליים: לשונא ולמושא השנאה >>

1/4

https://twitter.com/AmirGrinstein/status/1641080912593973251

2/4
שנאה ברשתות מתכתבת בד"כ עם פגיעה ב well-being של מושא השנאה אבל גם של השונא, מגדילה תחושות דכאון, בידוד, פראנויה, חרדות, ספק עצמי, בדידות, אכזבה ופגיעה בבטחון העצמי.

אני מלמד על, וחוקר את, התחרותיות של מדינות אז בהמשך לתהליכים הפוליטיים בישראל והכתבה בהארץ היום חשבתי שכדאי לשים על השולחן את ההשפעה של התהליכים הדומים בעשור האחרון בהונגריה.
האם תהליכי החלשת המערכת המשפטית חיזקו או פגעו בהונגריה?
#שרשור על 🇭🇺 ודירוגים בינלאומיים
1/6 2/6
תחרותיות בינלאומית נמדדת על מגוון מימדים - חלקם קשורים לתשתית (תחבור, חינוך), חלקם לפעילות כלכלית (השקעות, כמה קל לעשות עסקים במדינה), חלקם ליציבות וודאות (שחיתות, פוליטיקה יציבה) והדובדבן על הקצפת - חדשנות.

באופן כללי הונגריה ממוקמת בינונית, וספציפית באירופה נמוך.

שרשור ו #מחקר על התפר של שני נושאים חשובים ומרתקים: המאבק של עובדים להתאגד והזכות לשכר הוגן והבדלים בין-תרבותיים.
1/5
@amitbentzur @Sky_Warp @CrypTomer_pers @aviadby

כשברקע המאבק של עובדי אמזון באלאבמה להתאגד- וההשלכות האפשריות מרחיקות הלכת של מהלך זה>
nytimes.com/2021/03/02/bus… 2/5
צפיתי שוב בדוקומנטרי המעולה #americanfactory כהכנה לשיעור בשיווק בינלאומי.
מדובר על יצרן סיני (Fuyao) של זכוכית לשוק הרכב שרוכש מפעל ישן של GM באוהיו. הסרט מציג ההבדלים התרבותיים העמוקים בין הסינים והאמריקאים וגם את ההבדלים בתרבות הארגונית, תרבות העבודה, המוטיבציה, והניהול>

שרשור בהשראת הפודקאסט ש @ShaniHorowitz זיהתה.
@Sky_Warp @CactusBavarius @BokerIris @Elad_Si
1/5
הפרק כאן על הבדלים תרבותיים בעבודה מבוסס על מחקרה של Erin Meyer, אמריקאית שחיה בצרפת (חוקרת בINSEAD -בית הספר לניהול מהמובילים בעולם) שאוגדה לספר The Culture Map. הספר יצא ב 2014>

https://twitter.com/ShaniHorowitz/status/1375044189176610818

2/5
הספר מציג כלים ניהוליים לעבודה בין-תרבותית וגם אנקדוטות מעניינות ומשעשעות.

מבחינת כלים, החוקרת מציעה מגוון כלים לארגונים, צוותים ומנהלים להכיר ולהתמודד עם ההבדלים הבין תרבותיים.
erinmeyer.com/tools/

דוגמא אחת מעולה מדברת על מפה שתכין אתכם לניהול מו"מ בין-תרבותי>

#מחקרהתנהגותי לפסח, על מסרים סביבתיים ותחושת חירות
@ShaniAshkenazi @RackMada @MoyalNissim
1/5
מחקר (גילוי נאות - הייתי מעורב בו) ניסה להבין איזה מסר ישכנע אתכם לאמץ התנהגות סביבתית יותר - לדוג למחזר. האם תמחזרו יותר בהמשך למסר שיציג מחזור כחובה או כהצעה? הנה שני מסרים לבחירתכם: 2/5

אם אתם לא אוהבים שאומרים לכם מה לעשות, אתם לא לבד. מסרים ש"מחייבים" אותנו - ומוגדרים כ"אסרטיביים" - מעוררים תחושות לא נוחות של הגבלת החירות שלנו.

רוב מוחלט של סלוגנים של מותגים משתמשים בשפה לא אסרטיבית. אולם, המחקר הראה שדווקא מסרים פרו-חברתיים מאמצים מסרים כאלה>