אז חיזבאללה החליט להציג לראווה את טילי החוף-ים שלו. שום דבר חדש, אבל הזדמנות לחזור קצת לשרשורי #פידצבא ימיים ולסקירת עומק על התפתחות האיום הטילי בלוחמת הים, חידושים בתחום וכיוונים לעתיד.
רק כדי להשביע את הסקרנות - מדובר ככה״נ בטילים איראניים מדגם קאדר לטווח מקס׳ של כ-200 ק״מ.
רק כדי להשביע את הסקרנות - מדובר ככה״נ בטילים איראניים מדגם קאדר לטווח מקס׳ של כ-200 ק״מ.
https://twitter.com/yonibmen/status/1646018132610371584
אז טילים ללוחמה ימית החלו להתפתח בשנות ה-50׳ ע״י הסובייטים, שחיפשו מענה לעוצמתם של נושאות המטוסים האמריקאיות. הדוקטרינה הסובייטית הייתה חימוש של כלי שייט קטנים עם טילים, שיוכלו להפליג בקרבת החוף ו״לעקוץ״ את נושאות המטוסים האמריקאיות, בשיגור טיל מטווחים גדולים יחסית.
הטיל הראשון שהסובייטים פיתחו היה ה״סטיקס״, שהותקן בתחילה על סטיל״י עץ קטנים מדגם קומאר, ולאחר מכן על האוסה שכבר הייתה בנויה מברזל.
אחת מטבילות האש הראשונות שלו היה כמובן טיובע אחי אילת בשנת 67׳, כאשר אוסה מצרית יצאה מהנמל וירתה מס׳ טילים לעבר המשחתת אילת ששייטה צפונית לחופי סיני
אחת מטבילות האש הראשונות שלו היה כמובן טיובע אחי אילת בשנת 67׳, כאשר אוסה מצרית יצאה מהנמל וירתה מס׳ טילים לעבר המשחתת אילת ששייטה צפונית לחופי סיני
אירוע מבצעי נוסף (פחות מוכר בארץ), אבל כזה שעדיין לא נחשב לקרב טילים ממש, אירע במלחמת הודו פקיסטן בשנת 71׳, כאשר במהלך מבצע טריידנט ההודים תקפו והטביעו עם טילי סטיקס מאוסות, כלי שייט פקיסטניים בסמיכות לנמל. מבצע זה היה אירוע מכונן בחה״י ההודי, ועד היום יום החיל נחגג בתאריך זה.
שנתיים לאחר מכן התרחשו קרבות הטילים הראשונים. במהלך מלחמת יו״כ חיל הים הטביע מספר רב של כלי שייט מצריים וסוריים, אך מהצד השני אף טיל סטיקס לא פגע בסטיל ישראלי. הסיבה היא היערכות נכונה ופיתוח אמצעי נגד ומערכות לוחמה אלקטרונית שהסיטו את הטילים ממסלולם
מאז ועד השנים האחרונות, התפתחו מרבית טילי הים , ולא משנה מאיזה פלטפורמה (כלי שטח, חוף, צוללת או מטוס) בכיוון אחד בלבד - טילי שיוט לוחכי ים. הטיל נועד לטוס כמה שיותר נמוך מעל המים, בדר״כ כמה מטרים בודדים, כדי שהספינה עליה נורו תגלה אותם כמה שיותר מאוחר ותתקשה להתגונן בפניהם.
עד סוף שנות ה-90 היו הטילים הללו תת-קוליים (כלומר נעו מתחת למהירות הקול) והתבססו בעיקר על ראש ביות מכ״מי. כלומר בראש הטיל היה מכ״מ אותו הטיל הפעיל לפני ההגעה לאזור בו אמורה להיות המטרה, ומה שהוא גילה עליו הוא התביית (לפי הלוגיקות שהוגדרו לו מראש).
ולכן, גם מערכות ההגנה התפתחו בהתאם בשני כיוונים עיקריים - מערכות ל״א והטעייה (הגנה ״רכה״), ומערכות ירי של תותחים/טילים נגד טילים (הגנה ״קשה״).
אחת מהמערכות הראשונות בעולם של הגנה קשה היא כמובן ה״ברק״ מתוצרת תעשייה אווירית שפותחה במהלך שנות ה-80 ומובצעה בתחילת שנות ה-90.
אחת מהמערכות הראשונות בעולם של הגנה קשה היא כמובן ה״ברק״ מתוצרת תעשייה אווירית שפותחה במהלך שנות ה-80 ומובצעה בתחילת שנות ה-90.
כיוון שכל טילי השיוט טסו במסלול ״לוחך ים״, כך התפתחו גם מערכות ההגנה והתמקדו בגילוי ובהשמדת טילים אלו.
עם השנים חלו מספר התפתחויות בתחום טילי השיוט.
הראשונה היא התקדמות של ראשי הביות. הרב״תים הפכו להיות מתוחכמים יותר והכניסו אליהם כל מיני מנגנונים להתמודדות עם מערכות ל״א ומוץ.
עם השנים חלו מספר התפתחויות בתחום טילי השיוט.
הראשונה היא התקדמות של ראשי הביות. הרב״תים הפכו להיות מתוחכמים יותר והכניסו אליהם כל מיני מנגנונים להתמודדות עם מערכות ל״א ומוץ.
בנוסף טווחי הטילים ומהירותם גדלו, מה שהקשה על תהליך הגילוי ובעיקר על משך הזמן שיש לספינה להגיב כנגד הטיל. הרוסים (אבל לא רק) התחילו לפתח טיל שיוט על-קוליים כנגד ספינות שמוכר בארץ בשם ״יאחונט״ כבר באמצע שנות ה-80׳, אשר מהווה עד היום אתגר גדול מאוד למערכות ההגנה מכל הסוגים.
התפתחות נוספת, שפחות נותנים עליה את הדעת היא השינוי של הרב״תים לדיגיטליים במקום הרב״תים האנלוגיים. זה הקשה על פיתוח טכניקות של לוחמה אלקטרונית, כיוון שבמחי עדכון גרסה, כל הלוגיקה משתנה ולכן מה שידעת על אופן פעולתו של הרב״ת משתנה והשיטות שפיתחת להטעות אותו לא רלוונטיות יותר.
אבל, ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנים האחרונות היא הכניסה של טילים בליסטיים לארסנל הטילים כנגד כלי שייט.
למה עד היום זה לא קרה? כיוון שמערכות ההנחייה של טילים בליסטיים עברו התפתחות כנגד מטרות יבשתיות - כאלה שלא זזות מהמקום, ולכן רובם התבססו על מערכות אינרציאליות ובהמשך בעיקר GPS
למה עד היום זה לא קרה? כיוון שמערכות ההנחייה של טילים בליסטיים עברו התפתחות כנגד מטרות יבשתיות - כאלה שלא זזות מהמקום, ולכן רובם התבססו על מערכות אינרציאליות ובהמשך בעיקר GPS
כנראה שלפגוע עם טיל בליסטי שחודר לאטמוספרה במהירות אדירה (פי 7-8 ממהירות הקול) במטרה נעה עם רב״ת שצריך לעשות תיקון למסלול הטיל בשלבים האחרונים זה מאוד מאוד מורכב.
מהראשונים שהחלו לפתח מערכת כזו היו הסינים, שוב כנגד איום נושאות המטוסים האמריקניות, איתם לא יכלו להתמודד בדרכים אחרות
מהראשונים שהחלו לפתח מערכת כזו היו הסינים, שוב כנגד איום נושאות המטוסים האמריקניות, איתם לא יכלו להתמודד בדרכים אחרות
ההנחייה של הטיל בשלב הביות מבוססת ככה״נ רב״ת אופטי, והיא כוונה בעיקר כנגד מטרות גדולות מאוד ואיטיות.
בסביבות 2013 התחילו להתגלות בצילומי לווין אזרחיים, מטרות ירי ששמו הסינים במדבר גובי, שנראות כמו דימוי של נושאות מטוסים, ובהם התגלו לאחר מכן ״פגיעות״ של טילים.
בסביבות 2013 התחילו להתגלות בצילומי לווין אזרחיים, מטרות ירי ששמו הסינים במדבר גובי, שנראות כמו דימוי של נושאות מטוסים, ובהם התגלו לאחר מכן ״פגיעות״ של טילים.
ההתפתחות האחרונה בתחום היתה בסוף שנה שעברה כאשר הסינים חשפו טיל בליסטי ראשון כנגד כ״ש אשר הוקטן בגודלו והותאם לירי ממשגר אנכי במשחתת החדשה שלהם מדגם 055.
אז למה זו התפתחות משמעותית?
כפי שתיארתי למעלה, מסלול הטיסה של האיומים המסורתיים שונה בתכלית מהטיל הבליסטי.
אז למה זו התפתחות משמעותית?
כפי שתיארתי למעלה, מסלול הטיסה של האיומים המסורתיים שונה בתכלית מהטיל הבליסטי.
לגלות וליירט טיל נמוך ואיטי (טיל ים מסורתי), זה אתגר שונה בתכלית מאשר לגלות וליירט טיל בליסטי שמגיע בזווית גבוהה (70-80 מעלות) ומאוד מהר (7-10 מאך). מערכות ההגנה הקשה שמותקנות על מרבית כלי השיט פשוט לא תוכננו להתמודד עם איום כזה ולכן הם לא נותנות לו מענה.
האמריקאים הבינו את זה לפני כעשור והתחילו להתאים את מערכות ההגנה שלהם שמותקנות על המשחתות מדגם ארלי בורק (כ-6000 טון) לאיום החדש. אגב, תהליך המבצוע של המיירט החדש מדגם סטנדרט 6 עדיין לא הסתיים עד היום והטיל מובצע באופן חלקי.
זו הסיבה שבגללה מערכת ״כיפה ימית״ של רפא״ל היא פורצת דרך בתחום והדגימה יכולת כבר לפני מספר שנים להתמודד עם טילים בליסטיים, בתחילה באופן זמני על ספינות סער 5, ולאחרונה בספינות ה״מגן״ החדשות. החידוש העיקרי הוא במערכת בעלת יכולת כזו שמותקנת על ספינה ״קטנה״ באופן יחסי - רק 2000 טון.
היום גם תעשייה אווירית משווקת את משפחת מיירטי הברק עם יכולת ליירוט טילים בליסטיים, וסביר להניח כי בעתיד ימשיכו ויפתחו מיירטים שונים, בין השאר גם על בסיס טכנולוגיות של מיירטי ה״חץ״ למיניהן.
אבל תחום טילי השיוט לא שוקט על שמריו, וגם הוא ממשיך ומתפתח. האמריקאים שהבינו שהם בפער בתחום, שכן ההרפון המיתולוגי שפותח בשנות ה-70׳ לא מספק את הסחורה, ואחרי כמה פרויקטים כושלים בעשור הקודם יצאו לפרויקט חדש ללוקהיד מרטין ורייטאון (כל אחת בנפרד) לטיל היפרסוני חדש נגד ספינות -HALO
אחד הפיתוחים הבאמת מסקרנים בתחום לאחרונה הוא קיט הנחייה לפצצה (כמו J-DAM) נגד ספינות. הפצצה שנקראת quicksink כשמה כן היא - מטביע כ״ש בקצב מטורף. הפצצה חודרת דרך הספינה, מתפוצצת מתחתיה ופשוט שוברת אותה לשתיים. הספינה טובעת תוך כמה דקות לכל היותר ואפילו פחות
מעבר לטיבוע המהיר, הזווית שבה היא מגיעה, קרוב ל-90 מעלות, מקשה מאוד להתגונן בפניה מאותן הסיבות שהוזכרו לעיל בנוגע לטילים בליסטיים. אבל כיוון שזו פצצה גולשת ולא טיל שיוט, צריך יהיה להטיל אותה מטווח קרוב יחסית - עשרות ק״מ והמטוס יצטרך להסתכן ולהיכנס לתוך מעטפת ההגנ״א של הספינה
לכל אלו יש להוסיף את כל התפתחות הטילים והחימושים המשוטטים למיניהם. אלה אולי פשוטים יחסית להתמודדות, אבל יכולים לסייע בהרווית מערכות ההגנה ולסייע לטילים האמיתיים לחדור אותם ולפגוע בספינה.
לאן זה עוד ילך? סביר להניח שהטילים הבליסטיים כנגד כ״ש ימשיכו ויתפתחו. נראה יותר מהם, גם משוגרים מהחוף, גם ממטוסים וגם מספינות.
מערכות ההגנה יצטרכו למצוא פתרונות בדמות מיירט רב שימושי (ואולי לייזר זה הפתרון, גם זהק קורה אבל זה כבר שרשור אחר). זה כבר בדרך.
מערכות ההגנה יצטרכו למצוא פתרונות בדמות מיירט רב שימושי (ואולי לייזר זה הפתרון, גם זהק קורה אבל זה כבר שרשור אחר). זה כבר בדרך.
אם אתם רוצים לקרוא על הניתוח של האירוע האחרון בו הוטבעה ספינה באמצעות טילים, המוסקבה במלחמת רוסיה אוקראינה, מוזמנים להיכנס לשרשורפלצת הזה שכתבתי בזמנו ובו ניתחתי את האירוע והסברתי מה שכנראה אירע שם
הסוף
https://twitter.com/dubiraz/status/1516753529465184257?s=20
הסוף
ועוד אחד אחרון… @SyomabCovid19 הזכיר לי שהאירוע של המוסקבה אירע היום לפני שנה בדיוק. אז הנה עוד סגירת מעגל וסיבה לשרשור הזה דווקא היום.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
