איך ראוי לאכול *מנה שווארמה*?
למה אנשים שרוצים רק בשר טועים בענק?
ולמה עדיף לכם להגיד *שים לי הכל* ואז פשוט לתת לנו לעבוד?
שווארמה, כל מה שרציתם לדעת והתביישתם לשאול:
*מנה* שווארמה, כשמה כן היא, קודם כל מנה, היא מורכבת ממספר מרכיבים שהופכים אותה מסתם מרכיבים למנה, לכל רכיב יש
תפקיד חשוב, שום רכיב לא נמצא שם סתם ללא, להכל יש סיבה.
טעמים משלימים - כל מאכל *שומני* יהיה בהכרח הרבה יותר טעים ברגע שיקבל השלמה של טעם *חומצי* יחד איתו.
זה החוק הראשון בספר החוקים של טעם בכלל, בגלל זה אתם מתבלים סלט בלימון ושמן זית, בגלל זה סוחטים לימון מעל דג מטוגן.
בגלל זה במנה שווארמה הבצל מתובל ב*סומק*, יש *עמבה* ויש *עגבניות*
כולם נמצאים במנה בשביל "לשבור" את השומן עם חומציות להקפיץ את הטעם 9 רמות למעלה.
תיבול משלים - לכל רכיב על הפס יש רמת תיבול שונה, הסחוג, מעבר להיותו חרפרף ולפתוח את התאבון הוא גם מלוח, ומביא את המנה לרמת המליחות
הנחוצה.
אוכל בלי מלח פשוט לא טעים, אוכל עם רמת מלח לא מדוייקת גם כן.
ההבדל בטעמו של סיר אורז שהומלח בדיוק בין אחר שלא יהיה שמיים וארץ.
אותו דבר במנת שווארמה, הסחוג מדייק את רמת המלח הנחוצה.
מרקמים - בפשטות, הפה משתעמם אם תאכלו את אותו המרקם לאורך כל הדרך.
הבצל החי מכניס קראנץ'
הטחינה העבה מכניסה רכות.
כל ביס הופך בפה משיעמום טוטאלי לקרנבל.
כמו בבנייה של קיר גם בבנייה של פיתה יש עזרי בנייה,
לבורג יש דיבל, לאום יש טבעת, ולרוטב יש פטרוזיליה.
שדה קריח יטבע בשיטפון, שדה מלא עשב יעצור את סחף המים.
הפטרוזיליה מעבר לטעם שלה שמתחבר לטעמים של העגבניה והבצל גם
מחזיקה את הרוטב במקום.
ההבדל בין פיתה עם פטרוזיליה לפיתה בלי היא כתם טחינה על החולצה.
בונוס - צ'יזיקי קר ומרענן,
מכניס עוד גוון של משחק חום-קור, נותן נוקאווט לפה במשחק הטעמים השומני-חומצי-רך-קארנצ'י-חם שכבר קורה עם מכת רעננות.
זאת מנה, זה מה שעושה את ההבדל בין טעם ומרקם חד גוני
לאורך כל הפיתה לבין קרנבל של טעמים, זיקוקים בפה, והנאה לאורך כל הדרך.
מי שרוצים "להרגיש את הבשר", "שים לי רק בשר" ושאר טעויות - טוב יעשו אם יוותרו על הרעיון לאכול מנה שווארמה באותו היום וילכו לאכול סטייק טוב אדום ומדמם.
וגם,
"מספיק עגבניות" "לא צריך יותר פטרוזיליה" וכו'
הרכבת פיתה זאת מומחיות,
הרצון הוא שבכל ביס, לאורך כל הדרך, מהביס הראשון ועד האחרון יתקבל תמהיל מושלם של כל הרכיבים, כל הטעמים, וכל המרקמים.
כל פיסת עגבניה נמצאת בול במקום, כל תוספת רוטב שם מסיבה, מתי להמשיך, איך לשים - זה עלינו, אל תתערבו.
גם אם אכלתם מנת שווארמה כל יום -
אז עדיין אנחנו מרכיבים בחצי יום עבודה בערך את כמות הפיתות שתאכלו במשך כל ימי חייכם.
פשוט לא להתערב בתהליך ההרכבה יתן לכם תוצאה הרבה יותר טובה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בואו נדבר על בשר, יש עולם שמעבר לנתחי הסינטה-פילה-אנריקוט שמחירם שווה כזהב.
אפשר למנגל כמו אלופים נתחים אחרים שעושים 'וואו' בפה בלי לשבור את הבנק.
והפעם 'שפיץ צ'אך' aka פקנייה, התחלנו.
השנה 2015, המקום מסעדת בשרים ברזילאית על חוף כלשהו בקריביים.
השיפוד השלישי או הרביעי בסבב מגיע לשולחן, זה בקר וחוץ מזה אני לא מזהה עוד כלום, סטייק שלא הכרתי.
טועמים
בום!
פצצה למוח!!!! 🤯🤯🤯
פצצה לבלוטות הטעם!
קוראים למלצר
'תגיד, מה זה הסטייק האחרון שהבאת לנו?'
- 'זה פקנייה'
'שומע אח שלנו, מעכשיו ועד שנגיד די אתה חוזר לשולחן שלנו רק עם השיפוד הזה, סבבה?'
- 'סבבה'
בתמונה: המלצר בסבב העשירי שלו לפחות עם הפקנייה, מאחוריו האחמ"ש שבא לראות מי זה השולחן שפירק לו את כל המלאי של הפקנייה.
לאכול לב בלי לאכול את הלב: ככה תשדרגו את המנגל שלכם עם שיפוד טעים לאללה בעלות מינימלית.
תשכחו מסינטה, אנטריקוט ופילה.
שיפוד לב שור חריף❤️🐂🌶️, השיפוד הכי חתיך שתמיד גונב את ההצגה ומשאיר אבק לכל השיפודים האחרים שעולים פי עשר.
איך עושים את זה? שרשור
דבר ראשון עדיף שיהיה ציוד מתאים, קרש חיתוך גדול, סכין קצבים טובה.
אני אוהב מאוד את הסכינים של ICEL הפורטוגזית, ובפרט את הסדרה הפרקטית שמגיעה עם ידית פלסטיק שמגנה על הצד האחורי של הלהב ועל היד שלכם,
סכין שהיא סוס עבודה במחיר יחסית זול, בערך 100 שקלים לסכין קצבים אורך להב 26 ס"מ
ככה נראה הלב כמו שהוא מגיע מהקצב, נתח לא יפה, שאף קצב לא ינקה לכם.
אבל, הוא עולה בערך 20 שקלים לקילו, ואם תטפלו בו נכון הוא יוצא כל כך טעים.