1\ בסוף השבוע חשפה איראן טיל בליסטי חדש מתוצרת עצמית - ה״חוראמשהר-4״. #פידצבא
הרושם שנוצר בשנים האחרונות הוא שאיראן חושפת חימושים חדשות לבקרים, כמות החימושים גדולה, אבל שהטכנולוגיה שלה איננה בשורה אחת עם יכולות התקיפה וההגנה המערביות המתקדמות.
האמנם? ⬇️
2\ החוראמשהר-4 הוא דור חדש במשפחת טילים הקרויה על שם עיר במערב איראן ושכינויה ״עיר הדמים״. חוראמשהר זכתה בכינוי המפוקפק בעקבות קרב עקוב מדם בו נכבשה על-ידי העיראקים בספט׳-נוב׳ 1980, במלחמת איראן-עיראק.
האיראנים כבשו חזרה את חוראמשהר ב-24 במאי 1982 - מכאן נקבע מועד חשיפת הטיל. ⬇️
3\ על-פי חומרים גלויים, טיל החוראמשהר מבוסס על טכנולוגיה צפון-קוריאנית, בעיקר זו של טילי ה-Hwasong-10 ו-Hwasong-12 אם כי הגרסה האיראנית קטנה יותר.
החוראמשהר-4 הוא טיל בליסטי דו-שלבי בעל טווח מוצהר של כ-2,000 ק״מ עם רש״ק גדול יחסית (1.5 טון). ⬇️
4\ לפיכך יש לחוראמשהר-4 יכולת תיאורטית לשאת רש״ק גרעיני (שכנראה טרם פותח) ממערב איראן לכל נקודה בישראל.
איראן קיימה ניסויים מוצלחים עם טילי חוראמשהר כבר ב-2017 ושוב ב-2020, כמו גם ניסויים כושלים של טילים בין לבין, כך שעד כאן אין שום דבר חדש.
איזו ״בשורה״ מביא עמו החוראמשהר-4? ⬇️
5\ החוראמשהר-4 מונע בדלק היפרגולי (נוזלי) חדש, שתופס פחות נפח ושניתן לשמור אותו במיכלי דלק בטמפרטורת החדר במשך שנים רבות. תכונה זו מאפשרת הכנה קצרה מאד לשיגור (כ-12 דק׳). כתוצאה מכך מתקצרת גם ההתרעה המודיעינית מההחלטה לשגר ועד השיגור בפועל והשרידות של הטיל והמשגר גדלים. ⬇️
6\ בנוסף, מבנה הטיל עשוי מחומרים חזקים יותר.
אולם התכונות החדשות החשובות יותר של הטיל היא יכולת ניווט ותיקון מסלול מחוץ לאטמוספירה, כמו גם מהירות הטיסה הגבוהה (לכאורה) בתוך האטמוספירה, תכונות שהופכות את היירוט של החוראמשהר-4 למאתגר יותר ומגדילות את החסינות שלו לשיבושי ל״א. ⬇️
7\ הטיל מגיע למהירות מקסימלית של 16 מאך מחוץ לאטמוספירה (8 מאך בתוך האטמוספירה) ולפיכך הטווח התיאורטי שלו גדול מ-2,000 ק״מ.
על אף שהוא טס במהירות היפרסונית, אין מדובר בטיל ״היפרסוני״ (הסבר בציוץ המקושר). ⬇️
8\ יכולת הניווט הלווינית של הטיל מחוץ לאטמוספירה מאפשרת עדכון של מערכת הניווט האירנציאלית בשלבים מאוחרים של מסלול הטיסה ותיקון מסלול הטיסה בהתאם - בדומה לטילים בליסטיים מתקדמים.
הטיל מסתחרר בקצב גבוה וחוזר לאטמוספירה בזווית תלולה - אלה מאפשרים לו דיוק גבוה יחסית (כ-30 מ׳ CEP). ⬇️
9\ ניתוח של מבנה הטיל מלמד שמקטע ההנחייה גדול יותר מהגרסאות הקודמות, יש מי שרומז שהנפח הנוסף נועד למוץ (אמצעי הטעייה נגד טילי הגנ״א מונחי מכ״מ).
בנאום שנשא שלשום מפקד הכוח האווירי של משמרות המהפכה, ציין הגנרל חאג׳יזאדה ש״שמונים מטרות ייפגעו מטיל חוראמשהר-4 יחיד״. ⬇️
10\ הכוונה היא ככל הנראה לכך שמקטע הרש״ק יכול להכיל עד 80 תתי-חימושים פשוטים יחסית בגודל דומה לזה של רש״קי גראד 122 מ״מ.
היכולת הזו אינה דומה ליכולות המעצמתיות המתקדמות של תתי חימושים מונחים המותקנים בטילים בליסטיים בין-יבשתיים ושמסוגלים לפגוע בדיוק רב במטרות שונות (MIRV). ⬇️
11\ איראן היא אחת מ-31 מדינות בעולם האוחזות בטילים בליסטיים והיחידה בעולם בעלת טילים לטווחים העולים על 2,000 ק״מ ללא יכולת גרעינית. הארסנל שלה כולל בין 16 ל-19 סוגים שונים של טילים כאלה (!) לטווחים של 130 ק״מ עד למעל 6,000 ק״מ, רובם מתוצרת עצמית, לא כולל רקטות וטילי שיוט. ⬇️
12\ על-פי הצהרות של בכירים איראניים, המדינה עוסקת כעת בפיתוח יכולות ביות אלקטרואופטיות ומכ״מיות, כמו גם יכולות שינוי מהירות והתחמקות מגילוי על-ידי מכ״מ.
בנוסף איראן מנסה לפתח גרסה מתקדמת של הטיל חאג׳ קאסם (על שם סולימאני) עם יכולת גלשן היפרסוני.
בתמונה - השוואה ל-DF-17 הסיני. ⬇️
13\ האם הטכנולוגיה של איראן, על-פי פרסומים גלויים בלבד, עומדת בשורה אחת עם היכולות הכי מתקדמות של המערב?
עדיין לא, אבל איראן מדביקה את הפערים בקצב מהיר וכבר עתה עומדות לרשותה יכולות משמעותיות - איכותיות וכמותיות - המציבות אתגר לא קטן לאויביה (לא רק לישראל).
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1\ חברת @VenusAerospace העלתה אתמול לרשתות החברתיות את הסרטון הזה.
#פידצבא
לכאורה שום דבר מיוחד, עוד ניסוי שיגור של רקטה קטנה.
בפועל, זהו השיגור האמריקאי הראשון בהיסטוריה של רקטה עם מנוע RDRE.
משוגע.
מה זה זה הדבר הזה? שרשור קצר. ⬇️
2\ Rotating Detonation Rocket Engine הוא מנוע רקטי חדשני (יחסית) שמנצל גלי פיצוץ סיבוביים ליצירת דחף רציף ומתמשך.
בניגוד למנועים רקטיים קלאסיים הפועלים דרך בעירה יציבה, ב-RDRE הדחף נוצר על ידי גלי הדף שנעים סיבובית בתוך תא בעירה טבעתי. ⬇️
3\ דלק וחמצן מוזרקים אל תוך תא הבעירה הטבעתי ומייצרים פיצוץ (דטונציה). גל הלם הנוצר נע סיבובית במהירות של קילומטרים לשנייה – ומייצר דחף עוצמתי ויעיל יותר ליחידת דלק בהשוואה לבעירה רגילה. ⬇️
1\ ״למעשה יצרנו כלי חדש. אין ציוד כזה בעולם, מטוס על-קולי, אסטרטגי, הפועל במהירויות כאלה, המסוגל לשאת נשק גרעיני. אנחנו מקדמים את המשולש שלנו, המשולש הגרעיני״ הצהיר לפני כשבוע ולדימיר פוטין, בביקורו במפעל של טופולב בעיר קרסנודר.
#פידצבא
הוא לא טועה.
על ״הברבור הלבן״ - שרשור. ⬇️
2\ ההתפתחות התפיסתית והטכנולוגית של מפציצים אסטרטגיים מאז מלחמת העולם השנייה היא סיפור מרתק.
בתוך פחות מ-50 שנים, למשל, החליפה ארה״ב את תרחישי הייחוס המבצעיים ארבע פעמים, ובהתאמה פיתחה כלי טיס השונים האחד מהשני באופן בסיסי. ⬇️
3\ ארה״ב פיתחה מפציצים איטיים בגובה רב (B-52 המוכר שבהם), עברה למפציצים מהירים מאד בגובה רב (XB-70 כדוגמא קיצונית, ולאחר מכן ה-B-1A לפני שנזנח), עברה למפציצים מהירים בגובה נמוך (ה-B-1B) ומשם למפציצים חמקניים הפועלים בגובה רב (ה-B-2 כמובן).
ברה״מ, כמו במקרים אחרים, נגררה אחריה. ⬇️
1\ תמונות וסרטונים חדשים של מטוסי הדור 6 הסיניים נחשפים לאחרונה כמעט בכל יום ומספקים פרטים חדשים על כלי הטיס הללו (כאן בסרטון CGI, בהמשך השרשור תמונות וסרטון אמיתי).
#פידצבא
שאלתם את עצמכם מדוע למטוסים הללו אין זנבות אנכיים? אם שאלתם - התשובה בהמשך. ⬇️
2\ התשובה הפשוטה היא חיקוי של כלי טיס אמריקאיים שנועדו לבחון תפיסות תכן, טכנולוגיות עתידיות, כמו גם הציפייה שייושמו במטוסי דור 6 האמריקאים.
ה-X-44 של לוקהיד לדוגמא.
אולם יש סיבות טובות לכך שהאמריקאים מראש הלכו לקונפיגורציות כאלה (הבולטת שבהן היא כמובן המפציץ החמקן B-2). והן: ⬇️
3\ א. צמצום שטח חתך המכ״מ, בעיקר מן הצד (צמצום החתימה המכ״מית של כלי הטיס).
ב. צמצום הגרר - משטחים אנכיים תורמים לגרר מבלי לתרום לעילוי.
ג. תרומה לכושר התמרון במצבים ספציפיים, בעיקר בתמרון בזווית התקפה גבוהה (הזווית שבין הציר האורכי של המטוס לבין כיוון ההתקדמות שלו). ⬇️
1\ חלפה קצת יותר מחצי שנה מאז השרשור הזה (והדרמה בקורסק) והרוסים מצאו את הדרך להתגבר על ההגנות האוקראיניות ולהשיב לעצמם את חבל הארץ הזה.
#פידצבא
כיצד?
באמצעות רחפנים נשלטים דרך סיב אופטי. הרבה מהם. ⬇️
2\ @David_Hambling, העיתונאי שתיאר ב-@Forbes כיצד כבשו האוקראינים שטחים בקורסק על-ידי שימוש בכלים בלתי מאוישים, מדווח כעת כיצד הרוסים מחזירים לעצמם את השטח בשיטות דומות.
כאמור, אחת הדרכים שהביאו להצלחה האוקראינית היתה קידום מהיר של מערכות ל״א לחזית ושיבוש יכולת התגובה הרוסית. ⬇️
3\ כדי להתגבר על החסימות עברו הרוסים לטקטיקה המתבססת על שימוש נרחב ברחפנים שהתקשורת שלהם עם המפעיל מבוססת על סיב אופטי (חסין לחסימות ל״א).
השימוש המבצעי ברחפנים מאולתרים עם סיב אופטי נצפה לראשונה ב-2024, אולם מתחילת השנה ניכר שימוש ברחפני שכאלה באיכות ובהיקפים תעשיתיים. ⬇️
1\ נראה שהשאהד-136 האיראני הפך לאמת המידה בכל הנוגע לכטב״מים מתאבדים בטווח רחוק.
#פידצבא
איך אני יודע?
מספר מדינות רצות להעתיק את התכן ולהצטייד בכלי הזה. הוא מיוצר בכמויות של אלפים רבים בשנה ברחבי העולם.
האם הריצה להצטייד בשאהד-136 מוצדקת?
שרשור על כטב״מ מתאבד עם יחסי ציבור. ⬇️
2\ נתחיל במספר דוגמאות לשכפולים של השאהד-136 בעולם - הכל ממקורות גלויים (אוסינט, מבין שזה ביטוי שמביא טראפיק לאחרונה).
רוסיה. ⬇️ businessinsider.com/russia-making-…
1\ רבים שאלו אותי (סתם, רק @jossefman) מה הסיפור עם ה-XB-1 של @boomaero.
ובכן, מדובר במדגים טכנולוגי, שלב חשוב בתכנית לפיתוח מטוס מסחרי על-קולי עתידי בשם Overture.
אז מה הביג דיל? הרי כבר היו כאלה - קונקורד, קונקורדסקי, לא?
כן, היו.
היו ואינם עוד.
שרשור, אבל לא #פידצבא. ⬇️
2\ הטיסות המסחריות העל-קוליות הגיעו לקיצן ב-2003 עם פרישתו של הקונקורד לגמלאות מוקדם מהמתוכנן.
השימוש בקונקורד הופסק מסיבות רבות, עיקרן עלויות תפעוליות גבוהות, זיהום רעש (בום על-קולי), בזבוז דלק ותאונה קטלנית מפורסמת בשנת 2000.
בכל הדברים הללו Boom Supersonic מתכוונת לטפל. ⬇️
3\ ה-Overture מתוכנן לטוס במהירות של מאך 1.7, כפול מהמהירות הממוצעת של מטוס נוסעים סילוני טיפוסי. הוא יוכל, למשל, לטוס מניו-יורק ללונדון בכ-3.5 שעות במקום 7.
זה ביג דיל.
ה-Overture יהיה חסכוני בדלק, האווירודינמיקה שלו תהיה מתקדמת ויעשה שימוש ב-100% דלק תעופתי בר-קיימא (SAF). ⬇️