סדרת המגה-פרויקטים במזרת התיכון מתקרבת לסיומה, והיא לא תהיה שלמה בלי עדכון על פרויקט הפרויקטים הסעודי, שאולי יותר נכון לקרוא לו טרה-פרויקט:
NEOM 🌆🇸🇦
שרשור על סטטוס עיר העתיד הסעודית (17)⬇️
NEOM היא לא ממש עיר, יותר מטרייה של פרויקטי ענק, שמתפרסים יחד על פני 26 אלף קמ״ר, שטח יותר גדול ממדינת ישראל.
אזור הפרויקט הוא טאבוק, מחוז לחופי ים סוף בצפון מערב סעודיה, לא רחוק מאילת.
הפרויקט הוא גולת הכותרת של ״חזון 2030״ לגיוון הכלכלה הסעודית בדחיפה של מוחמד בן סלמאן.
עד כה הוכרזו 4 רכיבים של NEOM מתוך 10 צפויים⬇️
1. The Line
הרכיב הכי מוכר ושנוי במחלוקת בNEOM.
החזון הוא לקו במדבר שיכיל 9 מיליון איש: עיר באורך 170 ק״מ וברוחב 200 מטר. כל דבר שצריך יהיה במרחק 5 דקות הליכה.
את 170 הק״מ יהיה אפשר לעבור ב20 דקות ברכבת (יותר מהיר ממה שקיים היום).
העיר כולה תיכנס בין 2 חומות בגובה 500 מטר. בחומות עצמן, שכלפי חוץ יראו כמראות ענק, תהיה פעילות עירונית, והן יתפקדו בעצם כ2 גורדי שחקים ארוכים ומחוברים. לא ייכנסו מכוניות אל העיר.
כדי להקל על הבניה, העיר חולקה לסגמנטים של כמה מאות מטרים, והסגמנט הראשון נמצא בבנייה אקטיבית עכשיו.
אפשר להתרשם כאן מכמה תמונות לגבי סטטוס הבנייה. באתרי הבניה של NEOM ככלל יש כבר כמה אלפי איש שעוסקים בבניית העיר, אבל אי אפשר להגיד שהם ממש תושבי האזור (ובלי קשר לפרויקט, יש באזור כבר יישובים, מלונות ואתרי נופש פעילים).
בתמונות אפשר לראות שכבר החלו לחפור בצורה של קו.
העיר תושלם לחלוטין לפי התכנון רק בשנת 2045, אך הכוונה היא לשכן בה מעל מיליון איש כבר בשנת 2030.
זו עיר שנבנית ״top-down״ באופן שונה מכל נורמה של פיתוח עירוני - יהיה מאוד מעניין לראות אם זה הופך להצלחה או לכשלון. ערים מקבילות בסעודיה לא תמיד זכו להצלחה יתרה.
בכל מקרה יהיה מרהיב.
2. Oxagon
אוקסגון הוא נמל עצום לחופי הים האדום ואזור של תעשייה מתקדמת. אך רוב האזור לא נמצא ביבשה: מדובר בסדרה של איים מלאכותיים שביחד יוצרים אזור מתומן.
לפי היזמים, הפרויקט יהיה המבנה הצף הגדול בעולם.
גם פה לא ייכנסו מכוניות, ומערכת הלוגיסטיקה והשינוע אמורה להיות אוטומטיים.
התעשיה המתקדמת באזור היא חלק מהניסיון לגוון את הכלכלה הסעודית.
אזור התעשיה יחובר ברכבת מהירה לThe Line, כך שיהיה ניתן לגור בעיר ולעבוד באזור התעשייה, והוא יהיה מבוסס על אנרגיות מתחדשות. לפני היזמים, האזור יחל להיות פעיל חלקית כבר ב2024.
התעשיות המתוכננות לאזור הן גם מעניינות.>
אחת מהן היא המימן הירוק, קרי ייצור מימן מאנרגיה מתחדשת (ולא מגז למשל).
המימן ישמש בעתיד כדלק נקי לתחבורה ותעשייה וכבר יש מיזמים ספציפיים בפיתוח באזור כיום. סעודיה היא מעצמת נפט, ורוצה גם בעתיד לשלוט עולם האנרגיה.
תעשיות נוספות באזור הן בנייה מתקדמת, ייצור מתקדם, ביוטק ועוד.
3. Trojena
עיר נופש עתידנית. בעיר יהיו אתרי סקי (אולי מפתיע בגלל החום הסעודי, אבל האזור גבוה), מכוני יוגה, אתרי טבע וטיולים, מוסדות אוכל, אגם נופש, ואזור בשם The Vault שבו יהיו כל מיני שעשועים דיגיטליים ומקומות לעבודה מרחוק למי שמעוניין לעשות זאת בסטייל.
והכל בעיצוב עתידני כבד.
אזור הנופש צפוי להיפתח עד 2026, ובשנת 2029 צפוי לארח את משחקי החורף האסיאתיות, כך שיש תמריץ לסיים אותה בזמן.
בגלל הטמפרטורות המשתנות באזור, האזור מכוון לספק מגוון של חוויות שיתאימו לכל עונה בנפרד. שוב מתייג את #פידטיולים העתידי.
4. Sindalah
אי נופש בים האדום עם מיקוד בשיט, צלילה וספורט ימי. בעיקר הכוונה היא ליצור מועדון יוקרה ליאכטות בים סוף.
הפרויקט הזה הוא כנראה הכי פחות שאפתני מבין רכיבים ב-NEOM שהוכרזו עד כהה וצפוי להיפתח לציבור כבר בשנת 2024.
כתבתי בסדרה על שני מגה-פרויקטים סעודיים בתחום הנופש, Red Sea Project וQiddiya. יחד עם רכיבי הנופש בNEOM ועוד, מדובר בלא מעט אתרי תיירות יוקרתיים במדינה אחת.
ההשערה שלי היא שאתרי הנופש יתחרו אחד עם השני על התיירים הנכנסים, והשלמתם ביחד באותן שנים תיצור רוויה באתרי תיירות בסעודיה.
כמו אחרים מהפרויקטים הסעודיים שתוארו בסדרת השרשורים, המימון לNEOM יגיע בחלקו הגדול מקרן העושר הענקית של סעודיה עם כספי הנפט, PIF, ובחלקו מהשקעות שסעודיה רוצה למשוך (וזה לא פשוט).
מה שעוצר נשימה ב-NEOM הוא תג המחיר, עם הערכות לעלות של 500 מיליארד דולר. יש שמדברים גם על טריליון.
לדעתי זה יהיה המגה-פרויקט היקר בתולדות האנושות, מוזמנים לתקן אותי.
את דעתי הכללית על NEOM כתבתי פה כמה פעמים: יש סימני שאלה גדולים על ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט, אבל זה פחות משנה - כי מוחמד בן סלמאן מוכן לשים שם את כספי הנפט של הממלכה, וצפויות לו עוד שנים רבות בשלטון.
וזה אומר שעיר עצומה מתהווה לא רחוק מאילת.
יש פה קודם כל משמעות לפוטנציאל היחסים הכלכליים עם סעודיה. לעיר תהיה מסגרת רגולטורית שונה מיתר המדינה, מה שעשוי לתת לישראל ״רגל בדלת״ לכלכלה הסעודית. וכבר לאחר שהפרויקט הוכרז היו דיווחים על כך שחברות ישראליות קשורות לפרויקט.
בתרחיש אופטימי יש משמעות לכלכלת דרום הארץ ולפרויקטי תחבורה שם. דמיינו שעיר כמו דובאי הולכת ונבנית לא רחוק מהגבול עם ישראל.
אם מאמינים שיתאפשרו יחסים כלכליים עם סעודיה (ולא בהכרח נורמליזציה), אולי אילת מקבלת משמעות אחרת.
אולי דל״פ אבל מוכן שתעמתו אותי עם זה עוד 15 שנים.
אגב, לפני כשנה כתבתי שרשור דומה, אך הרבה התפתח מאז ובעיקר הסדרה לא תהיה שלמה בלי להזכיר את NEOM. אז מסתכן בקצת חזרתיות לעוקבים הותיקים, לא נורא :)
בזאת סיימתי את השרשורים על מגה-פרויקטים במזרח התיכון שעליהם תכננתי לכתוב. אך הסדרה לא נגמרה…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
איך קורסות דיקטטורות? האם תהיה הפיכה וישתנה המשטר באיראן בגלל המלחמה?
בואו נראה איך זה יכול להיראות בפועל, כי יש פה משמעות למדיניות שלנו.
ואולי קצת דל״פ. שרשור⬇️🧵
יש בעיניי שני מודלים להפיכה כמו זו שאנחנו רוצים באיראן:
1️⃣ עלייה של *כוח צבאי חלופי* שגובר על הכוח הצבאי הפנימי של המשטר
2️⃣ *איבוד רצון* של הכוח הצבאי הפנימי של המשטר להגן על המשטר
לא מספיקות מחאות רחבות; צריך שמשהו שקשור לכוח צבאי מאורגן יקרה. הדבר נובע ממה זה אומר לשלוט.>
לשלוט זה להיות הגורם הבלעדי שיכול לכפות את מרותו על אזרחי המדינה, כלומר להפעיל כוח. בלי לאתגר את היכולת הבלעדית של משטר להפעיל כוח - אי אפשר להפיל משטר, ולא משנה כמה המשטר ייפגע.
אבחן מספר הפיכות באזור שלנו שממחישים את הטענה ואעבור למשמעויות לאיראן.
⁉️💥10 שאלות פתוחות: מה יהיו השפעות המלחמה מול איראן בטווח הארוך?
קשה לחזות איך ומתי תסתיים המערכה הנוכחית, ובטח שמאתגר להעריך מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך. כיום יש בעיקר סימני שאלה - שצריך לחשוב עליהן כמובן גם כעת.
אז שרשור עליהן🧵⬇️
1. האם המערכה תשתול את הזרעים לשינוי המשטר?
בטווח הארוך, רק שינוי מהותי של המשטר האיראני יאפשר תפנית במצב האסטרטגי הבסיסי בין ישראל לאיראן; איראן בשיטת המשטר הנוכחית כנראה לא תאבד את הרצון להשמיד את ישראל.
אפשר לקוות שנראה שינוי משטר כתוצאה מהמלחמה, אבל אסור לבנות אסטרטגיה על תקוות. והלוואי שאני טועה: אני לא חושב שהפלת המשטר סבירה בטווח הזמן הקצר.
למה? בשביל הפיכה, מחאות רחבות לא מספיקות. צריך (1) כוח צבאי מאורגן (פנימי או חיצוני) שיאתגר את הכוח הצבאי של המשטר, או (2) שהכוח הצבאי של המשטר יאבד את הרצון/היכולת להגן על המשטר. שני אלו לא נראים סבירים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם יהיו סיכולים נרחבים של בכירים פוליטיים, כי כל הממסד של המשטר האסלאמי מוכוון מאז היווסדו להתמודד עם אתגרים כאלה. משמרות המהפכה, גם תחת הנהגה פוליטית וצבאית חדשה, כנראה לא יתקפלו כמו צבא אסד. הלוואי שאתבדה.
מה שכן, המבצע יכול לשתול את הזרעים להתחזקות התעוזה בטווח הארוך של גורמים בתוך איראן (וחובה שלא יהיו רק מקרב המיעוטים באיראן) להתעצם צבאית ולאתגר את המשטר. ואם הפלת המשטר תהיה יעד של האסטרטגיה הישראלית, צריך סוג פעולה אחר לחלוטין, בעיקר עבודה עם בנות ברית לחזק מהותית מתנגדי משטר באיראן, כולל בכוח צבאי. זה במוצהר לא מה שעושים עכשיו (⬇️).
קשה לחזות איזה סט של משתנים יגביר את הסיכויים להפיכה מוצלחת. כן ניתן להגיד בבטחון גבוה שאם ישראל תיתפס במערכה הזאת כתוקפת את העם האיראני ולא רק את המשטר, הסיכויים להפלת המשטר יורדים בגלל האפקט המוכר של ״rally around the flag״ (לרוב אפקטיבי לטווח קצר) וסימון אויב משותף (אפקט שנמשך לאורך זמן). כדאי לחשוב על זה בבחירת המטרות וברטוריקה.
הנה קצת על הנקודה האחרונה למי שפספס. יש פה פוטנציאל לפספוס היסטורי בהקשר הזה. או הזדמנות היסטורית.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.